חפש רק בנושא זה






הפיזיולוגיה של משחק הטניס

מה באמת נדרש משחקני טניס ולאיזה כושר גופני עליהם להגיע כדי לנטרל את גורם העייפות המשפיע ב-81% על הדיוק בחבטה – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט
  02/10/11

 


מולי אפשטיין
  מנהל פורום
"חיים וספורט"

רמת הטניס הגבוהה המופגנת בסבב המקצועני, מעלה לא פעם תהיות באשר "לאנושיותם" של השחקנים. התמורות האדירות שחלו ביכולות הגופניות של השחקנים בשנים האחרונות, מאפשרות להם כיסוי מרבי של המגרש והגעה לכל כדור עד כי לעתים נדמה שמדובר במשחק מחשב ולא בשחקנים בשר ודם.
תוסיפו לכך את העוצמה בה משוחק המשחק ואת מספר הימים בשנה בהם מבלה השחקן בטורנירים, ותבינו איזה עומס אדיר מוטל על השחקנים ומהי הכשירות הגופנית הנדרשת לשם כך.
לא בכדי התלוננו לאחרונה בכירי השחקנים בסבב על עומס בלתי נסבל שנכפה עליהם בגלל לוח משחקים צפוף ובשל מחויבותם החוזית לארגון. כמות טורנירים כה גדולה בתפרושת כל כך רחבה לא מותירה לשחקנים זמן מספיק למנוחה ולבנייה מחדש. פועל יוצא מכך הוא פציעות חוזרות ונשנות.

דרישות פיזיולוגיות
שחקני טניס מקצוענים נדרשים לרמת מיומנות עילאית ולאימון ב-4 תחומים עיקריים: 1. טקטי 2. טכני 3. פיזי 4. מנטלי. שלא כמו בענפי ספורט אחרים, בהם נדרש הספורטאי לרמה גבוהה במספר מצומצם של יכולות פיזיולוגיות-אתלטיות, שחקן טניס נדרש לרמה גבוהה כמעט בכולן (איור מספר 1).

אחת הבעיות המרכזיות בניתוח המשחק היא השינויים באופי המשחק עצמו. פרק הזמן הממוצע לביצוע נקודה הוא פחות מ-10 שניות, במיוחד על משטחים קשים או על דשא. מצד שני, משחקי טניס יכולים להימשך לפרקי זמן של עד 5 שעות (טורנירי גראנד סלאם אצל הגברים ומשחקי גביע דיוויס).
משחק טניס מורכב ממקבצים של מאמצים אנאירוביים בעוצמות שונות וממספר רב של פרקי מנוחה הפרושים לאורך זמן רב המאפשרים למערכת האירובית לתמוך בתהליכי ההתאוששות. משך זמן המגע בין הכדור ובין המחבט נע בין 0.006-0.003 שנייה. בפרק זמן זה על הכדור ועל המחבט להיות באוריינטציה מושלמת על מנת לאפשר הוצאה לפועל מדויקת של החבטה. לכן שחקנים ברמה גבוהה נדרשים לרמת דיוק לאורך זמן רב תכונה אותה ניתן להגדיר באופן רחב יותר כיציבות.

על מנת לבנות תכנית אימונים יעילה ואפקטיבית על המאמנים להבין היטב את אופיו של המשחק ואת התגובות הפיזיולוגיות של שחקני טניס ברמה גבוהה
שלא כמו אצנים או מרימי משקולות שנדרשים לרוב של סיבי שריר מהירי כיווץ מסוג 2, או רצי סבולת המאופיינים ברוב של סיבי שריר אירוביים מסוג 1, שחקני טניס צריכים להצטיין הן בתכונות אנאירוביות והן בתכונות אירוביות על מנת להצליח במשחק.
במהלך האימונים והמשחקים, על השחקנים להיות מסוגלים לבצע כמות רבה של תנועות דינמיות שכוללות: האצה, בלימה, תנועה זריזה לכמה כיוונים וקפיצות, וכל זה בסביבה בה השחקן נאלץ בעיקר להגיב ופחות ליזום. מאחר שעייפות נמצאה כגורם המשפיע ב-81% על הדיוק בחבטה, מטרת העל של אימוני הטניס תהיה למנוע עייפות משמעותית במהלך המשחקים והאימונים.
תכנון לקוי של האימונים והיעדר שיפור בכשירות הפיזיולוגית וביכולות האתלטיות של השחקן עלולים להגדיל את הסיכון לפציעה. הפציעות הנפוצות ביותר אצל שחקני טניס הן פציעות כתוצאה משימוש יתר. אחד הגורמים להיווצרותן של פציעות מסוג זה הוא המהירות והעוצמה בה משוחק המשחק.

ייצור כוח במשחק טניס
מהירות השיא של המחבט בעת חבטת ההגשה מגיעה ל-116-100 קמ"ש מה שגורם לכדור לנוע במהירות של 201-134 קמ"ש. ממצאים אלה מתאימים למה שהיה מקובל לפני מספר שנים וכיום המספרים גבוהים אף יותר. בשנים האחרונות הפכו שחקני הטניס לאתלטיים יותר ולחזקים יותר ובמקביל עלתה גם עוצמתן של שאר סוגי החבטות.
ייצור הכוח במשחק טניס, בדומה לשאר ענפי הספורט המבוצעים על הקרקע, תלוי בהעברת כוחות ההחזר מן הקרקע דרך מפרקי הקרסול, הברך, הירך, הגו, פלג הגוף העליון ולבסוף אל מחבט הטניס. ולכן, תוצר הכוחות של הכתף ושל הזרוע הוא סך העברת הכוח דרך השרשרת הקינטית שתחילתה במפרקים בפלג הגוף התחתון. אגן הירכיים והגו מהווים את מרכז הרוטציה דרכו מועבר הכוח מן הרגליים אל פלג הגוף העליון. חולשה של מרכז הרוטציה תפחית מיכולת העברת הכוח ותגדיל משמעותית את הסיכון לפציעה. מסיבה זו מוקדש פרק נרחב באימונים לחיזוק סטטי ולחיזוק דינמי של שרירי הליבה של הגוף בתנועות ובתרגילים הרלוונטיים לדפוסי התנועה של השחקן. תפקידם של שרירי הבטן הוא לייצר, להעביר ולהאט את הכוחות בפלג הגוף העליון.

איור מספר 1. היכולות הפיזיולוגיות והמיומנויות הגופניות הנדרשות משחקן טניס


מתוך Tennis Physiology Training the Competitive Athlete Mark S. Kovacs Sports Med 2007; 37 (3): 189-198

מדדים פיזיולוגיים
צריכת החמצן המרבית של שחקני טניס נעה בין 44 ל-69 מ"ל חמצן/ק"ג/דקה. שחקנים בעלי אופי התקפי נוטים להפגין ערכי דופק וערכי צריכת חמצן נמוכים יותר במהלך המשחק בהשוואה לשחקנים שמשחקים מן הקו האחורי. מידע זה צריך לבוא לידי ביטוי כאשר בונים את תכנית האימונים עבור סגנונות שונים של משחק. צריכת החמצן המרבית של שחקני טניס צריכה להיות מעל ל-50 מ"ל/ק"ג/דקה אולם לא יותר מ-65 מ"ל/ק"ג/דקה. ערכים גבוהים יותר אינם תורמים בהכרח לשיפור הביצועים על המגרש.
עליית הדופק במהלך המשחק משקפת את המאמצים הקצרים והעצימים אליהם נדרש השחקן שוב ושוב. בנוסף מושפעים ערכי הדופק מהתנאים הסביבתיים – טמפרטורה ולחות יחסית. הדופק הממוצע במהלך משחק טניס מהווה 86.2% מהדופק המרבי של השחקן. ממוצע הדופק בפרקי הזמן בהם הכדור לא משוחק (להוציא מנוחות בחילופי מגרש ולאחר כל מערכה) הוא 82.9%, לא שונה בהרבה מערכי הדופק במשחק עצמו. מה שיותר מעניין זה הטווח של הדופק, כלומר מהם ערכי השיא במהלך המשחק ומהו קצב ההתאוששות שלאחר מכן. ערכים ממוצעים אינם מלמדים הרבה כאשר אנו עוסקים בספורט שבנוי על חזרות קצרות ועצימות ועל פרקי התאוששות מרובים ביניהם.
ערכי הדופק בעת ההגשה גבוהים סטטיסטית בהשוואה לקבלה. מאחר שלא מדובר בענף אירובי בהגדרה אין טעם באימונים בהם ערכי הדופק נשמרים בטווח קבוע בדומה לזה המושג באימון לריצות ארוכות. אימוני הטניס צריכים לשקף את המצב האמיתי אליו נחשף השחקן בעת המשחק – אוסף של מאמצים קצרים ועצימים שלאחריהם פרקי מנוחה קצרים המאפשרים התאוששות חלקית. אימון כזה יחקה באופן מיטבי את דרישות הענף ויכין את המערכות הפיזיולוגיות בהתאם. אסור לשכוח שמטרת הכשירות האירובית במשחק הטניס היא למנוע עייפות ולשמר הספק ודיוק גבוה גם לאחר שעות של משחק.
ריכוזי חומצת החלב בדם במהלך המשחק נעים בין 5-2 ממו"ל/ליטר. משחקים המאופיינים בנקודות ארוכות ובפרקי מנוחה קצרים יגרמו לעלייה גדולה יותר בריכוזי חומצת החלב ואילו נקודות המסתיימות לאחר מספר חבטות ספורות לא ישפיעו כמעט על ריכוזי חומצת החלב בדם. חשוב לציין שערכים של 8-7 ממו"ל/ליטר פוגמים בביצועים הטכניים והטקטיים של השחקן ולכן יש להימנע מלהגיע לריכוזים אלה. בדרך כלל השחקנים לא מגיעים לריכוזים כאלה במצבי משחק הודות לפרקי המנוחה בין הנקודות, בין המשחקונים ובין המערכות. ההפוגות הקצרות מאפשרות למערכת האירובית לבצע את תהליכי ההתאוששות הנחוצים. פרקי המנוחה לאחר כל נקודה נעים בין 28-15 שניות ואילו פרק המנוחה לאחר כל שני משחקונים מגיע ל-90 שניות.
חלק מן המאמנים נוטה לתרגל את חניכיהם בסדרת חבטות ממושכת המלווה בפרקי מנוחה קצרים מאוד. משך התרגול עשוי להימשך 8-1 דקות ובמהלכו תחול עלייה משמעותית בריכוזי חומצת החלב בדם. חשוב לזכור שנוכחות גבוהה של חומצת חלב בדם ובשרירים תפגע ביכולות הטכניות וברמת הדיוק של השחקן ולכן אין זה אופן התרגול הנכון כאשר רוצים ללמד מיומנות. על מנת לפתח מיומנות טכנית חשוב שהשחקן יהיה טרי ונטול ריכוזים גבוהים של חומצת חלב בדם. אימון שגורר בעקבותיו עלייה משמעותית בריכוזי חומצת החלב בדם אינו אימון יעיל עבור שחקני טניס. חשוב להבין שהפקת האנרגיה דרך מסלול מטבולי זה אינה משקפת את אופיו של המשחק.
יחס העבודה-מנוחה של שחקני טניס נע בין 1:3 ל-1:5. פרק הזמן להשגת נקודה יכול לנוע מ-3 שניות על משטחים מהירים (דשא, שטיח, אולם) ועד ל-15 שניות על משטחים אטיים כדוגמת חימר. אורכו של הראלי (משך הזמן המשוחק בכל נקודה) תלוי בסוג המשטח, בסגנון של השחקן, בתנאים הסביבתיים, באסטרטגיה ובמוטיבציה. משך הזמן בו הכדור נמצא בתחומי המגרש מהווה כ-20% מסך המשחק כאשר מדובר במשטחים קשים (לא כולל את זמני המנוחה לאחר כל שני משחקונים ואת זמני המנוחה לאחר כל מערכה).

בחלקו השני של המאמר – המלצות מעשיות לשיפור הכשירות הפיזיולוגית של שחקן הטניס. הקליקו לפרטים על קורס מאמני כושר גופני ופיתוח יכולות אתלטיות במשחקי כדור עם מולי אפשטיין.

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

צילום: אבי שי 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
נקבע מועד חדש: טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בטוקיו יתקיים ב-23.7.21. בהצלחה!

אתכם גם בימי קורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

נלחמים על הכושר: נבחרת השחייה הפראלימפית מתאמנת בבריכה הלאומית במכון וינגייט

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג המגיעים למכון

שחקן הבדמינטון האולימפי, מישה זילברמן יתאמן בתקופה הקרובה במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט