חפש רק בנושא זה






שמנים מאז ולתמיד

המלחמה במשקל העודף היא אחת המלחמות הנפוצות ומתסכלות בעידן המודרני. לתופעה יש הסברים גנטיים וגם סיבות חברתיות-סוציולוגיות. הפתרון טמון בשינוי מקיף באורח החיים ובתזונה נכונה. פורסם לראשונה במגזין "דינמי", גיליון מס' 8, דצמבר 2004
  03/04/05

מולי אפשטייןתופעת ההשמנה הוגדרה זה מכבר המגפה של המאה ה- 21. נתוני ארגון הבריאות העולמי מדווחים על יותר מ- 300 מיליון בני אדם שסובלים כיום מהשמנת-יתר ועל רבים נוספים שסובלים מעודף משקל. על-פי נתוני משרד הבריאות, מסתבר שישראל אינה מפגרת כלל אחר המגמה העולמית. דו"ח משרד הבריאות לשנת 2003 מצביע על כך שכמעט כל ישראלי שני מוגדר בעל משקל עודף.

השמנת-יתר מוגדרת כהצטברות עודפי שומן בגוף, במיוחד ברקמה התת-עורית. הגדרה נוספת קובעת כי אדם שסובל מהשמנת יתר הוא כזה שמשקלו גבוה ב- 20% לפחות מהמשקל המומלץ ביחס לגובהו, לגילו ולמבנה גופו. הצטברות השומן נובעת לרוב מאכילה מופרזת, שעולה על צרכי האנרגיה של הגוף. רשויות הבריאות העולמיות מגדירות את ההשמנה הפרעת האכילה השכיחה ביותר בעולם המערבי.

השמנת-יתר ידועה מזה שנים כגורם סיכון בריאותי במדינות מפותחות רבות דוגמת ארה"ב, חלק ניכר ממדינות אירופה וישראל. השמנת-יתר מגבירה את הסיכון לחלות במחלות רבות כגון מחלות לב, סוכרת וסרטן. מומחים בעולם תולים את האשמה בזמינות הגבוהה של מאכלים עתירי קלוריות ובריבוי סוגי עבודות שאינן דורשות כל פעילות גופנית.
 

מדי שנה אנו עדים לניסיונותיהם של מיליוני בני אדם להילחם בתופעת המשקל העודף.  רבים משקיעים זמן, מאמץ וסכומי כסף לא מבוטלים במטרה למגר את עודפי השומן שהצטברו בגופם. נראה כי המלחמה במשקל העודף הפכה כיום לאובססיה הגדולה ביותר של האזרח האמריקני.

למרות מבול הספרים והשיטות העוסקות בדיאטות למיניהן, רבים נכשלים במשימת ההרזיה ובמרבית המקרים יותר מפעם אחת. הכישלונות החוזרים מובילים אנשים רבים להטחת האשמות עצמיות ולהעצמת תחושת התסכול האישי. התוצאה מתבטאת בדרך-כלל ביותר שומן וביותר תסכול.


מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על אפשרות לפיה תופעת ההשמנה קשורה למכלול גורמים פיזיולוגיים, נפשיים וגנטיים, שהופכים את המשוואה למורכבת קצת יותר. נראה כי עבור אנשים מסוימים, השמנה אינה עניין של חולשה אלא ירושה ביולוגית שאין ממנה מנוס. הבנת כל הכוחות המעורבים בתופעה עשויה להקל על תחושות האשם ולעזור בתכנון פתרונות יעילים להרזיה.



מנגנון התיאבון


מנגנון התיאבון שלנו תוכנן בתקופה הפרה-היסטורית, כאשר אבותינו הקדמונים נאלצו לשרוד בסביבת החיים הקשה באמצעות ציד וליקוט פרי האדמה. הם נזקקו לתיאבון בריא -   במיוחד למזונות עתירי קלוריות - כדי להבטיח אגירה מספקת של אנרגיה לימים קשים, שבהם המזון לא יהיה בנמצא. מנגנון הרעב שהיה כה חיוני להישרדות בתקופה הניאוליטית גורם לנו כיום, בעידן חיי השפע ואורח החיים הבלתי פעיל, לצבירה עודפת של משקל. האחראית לדחף הגורם לתחושת הרעב היא קבוצת גנים, שלא רק שמשפיעה על התיאבון אלא ביכולתה אף לווסת את היעילות שבה נהפוך את המזון לאנרגיה.
 

 

הקשר הגנטי


אחד הגורמים המשפיעים ביותר על משקל הילד הוא משקלם של הוריו. מחקר שנערך על תאומים זהים, שהפכו בעלי משקל עודף למרות שגדלו במקומות נפרדים, אושש השערה זו. בשנת 2002 גילתה קבוצת מדענים גן בשם
HBO1, אותו כינו "גן ההשמנה". כאשר הגן HBO1 מכוון למצב פעיל (ON), הגוף מוציא פחות קלוריות במהלך פעילות גופנית. מצב זה הופך את הגוף למכונה משוכללת לאגירת שומן. כמו כן, קיימת קבוצת גנים נוספת שתורמת ככל הנראה להשמנה באמצעות ריסון קצב חילוף החומרים.

ישנם מומחים שלא ממש משוכנעים כי HBO1 הוא המנוע האחראי להאצת התיאבון ומעדיפים לבחון מנגנון אבולוציוני אחר שעשוי להיות קשור להשמנה: רמת הסידן בתזונה. במחקרים שערכו הממשל האמריקני וסוכנויות מחקר נוספות נמצא כי לאנשים שצורכים כמויות סידן גבוהות שליטה טובה יותר על משקל גופם. הסיבה המשוערת לכך היא כי חומרים ביו-אקטיביים בחלב פועלים במשותף עם הסידן ומונעים צבירת שומן. כאשר הסידן נמצא בשפע במזון, הגוף עושה שימוש יעיל יותר בשומן כמקור אנרגיה והאפקט התרמוגני של המזון עולה (עליית הטמפרטורה המלווה את תהליכי העיכול; תהליך זה מגביר את ההוצאה הקלורית). נראה כי כאשר חלה ירידה בצריכת הסידן במזון הגוף נכנס למצב הישרדות, שגורם לאגירת יותר שומן.
     

גורמים נוספים כמו אינסולין, לפטין ופרוקטוז קשורים אף הם למנגנון אגירת השומן בגופנו.  אינסולין הוא הורמון שמייצר הלבלב. נוכחותו חיונית למגוון פעילויות הקשורות לחילוף  חומרים, שהמוכרת בהן היא בקרת רמת הסוכר בדם. ההורמון, שמכונה לעיתים "הורמון הרעב", משפיע על כמות השומן בגוף באמצעות דיכוי כמות המזון הנצרכת, הגדלת ההוצאה האנרגטית ווִיסות רמת הסוכר בדם. האינסולין מכניס את הסוכר לתאים ומעודד את ייצורו של הלפטין. לפטין הוא חלבון (הורמון) שנוצר על-ידי תאי השומן בגוף; ריכוזו בדם עולה כשעודף שומן קיים בגוף. הלפטין עוזר בוויסות משקל הגוף בכך שהוא מדכא את התיאבון וגורם לשריפת יותר קלוריות. באופן זה רוב האנשים שומרים על משקל מאוזן, למרות השינויים בכמות הקלוריות שהם צורכים במשך היום. במלים אחרות: לאחר הארוחה, האינסולין מודיע לגוף כמה מזון נצרך ומתי להפסיק.

בקרב אנשים שמנים שצורכים כמות רבה של פחמימות פשוטות (סוכרוז או גלוקוז), ההפרשה המוגברת של האינסולין עלולה להוביל לתוצאה לא רצויה. הלבלב, הבלוטה האחראית על ייצור והפרשת האינסולין, עלול להפוך לבית חרושת טורבו לייצור אינסולין; כך נוצר מצב הידוע בשם "תנגודת לאינסולין". במצב זה כמות האינסולין שהלבלב מייצר עשויה להיות תקינה, נמוכה או אפילו גבוהה - אך האינסולין אינו מסוגל להתקשר עם הקולטנים שלו. כתוצאה מכך הגלוקוז אינו יכול לעבור דרך קרום התא ורמתו בדם עולה. תנגודת לאינסולין היא מאפיין חשוב של סוכרת מסוג 2 (סוכרת של מבוגרים, כזו שאינה תלויה באינסולין). 


גורם נוסף שקשור למנגנון האינסולין-לפטין-גלוקוז הוא הפרוקטוז, חד-סוכר שנמצא בדבש ובפירות שונים. בניגוד לסוגי הסוכר האחרים, הפרוקטוז אינו מגרה את הפרשת האינסולין מהלבלב. מחקרים הראו שתזונה עשירה בשומן ובפרוקטוז גרמה לירידה בריכוז האינסולין ולעלייה בתיאבון. פרוקטוז, בניגוד לקוביית סוכר, עוקף את מנגנון העיכול הסטנדרטי ועושה דרכו היישר לכבד, שם רובו הופך לשומן.

 
תזונה, לחץ וחסך בשינה                                         

שילוב בין הרגלי תזונה לא תקינים לגורמי לחץ - בין אם גופניים או נפשיים - גורם להפרשה מוגברת של הורמוני הדחק (קורטיזול, אדרנלין ו- CRH), שמטרתה להתמודד עם "מצב החירום" שנכפה על הגוף. הורמוני הדחק עשויים להגדיל את אגירת השומן באיזור הבטן. הם עושים זאת באמצעות הקהיית התגובה של הורמון אחר בשם גלוקגון (משמש כמנגנון בקרה במקרים שבהם עולה ריכוז האינסולין). כמו כן, לחץ גופני או נפשי מביא לדלדול מאגרי האנרגיה של הגוף ומגביר בהתאם את תחושת הרעב. העדר שינה מעצים את התופעה; כאשר הלחץ הנפשי מלווה במחסור בשינה עולים ריכוזי הקורטיזול והגוף מתחיל לאגור שומן. מחקרים מצאו שחסך בשינה מגביר את התיאבון ומוביל להגדלת כמויות המזון הנצרך בתזונה היומית. בנוסף, לחץ נפשי ממושך גורם לדלדול מאגרי הסרוטונין - מוליך עצבי במוח המווסת את מצב הרוח. לא זאת בלבד שרמות נמוכות של סרוטונין גורמות לדיכאון, הן גם  תורמות לתשוקה עזה למתוק ולמזון שומני אחר.
  

משתנה נוסף שמשפיע על התיאבון הוא עונות השנה. אנשים רבים נוטים לסבול מדיכאון עונתי בחודשי הסתיו והחורף. הפרעה זו, המכונה "תסמונת הפרעה אפקטיבית עונתית" (SAD), קשורה לירידה בכמות שעות האור במהלך היממה ומלווה לעיתים באכילה מוגברת. גם אנשים שאינם סובלים מהתסמונת העונתית נוטים במהלך חודשי החורף הקרים לאכול מזונות חמים וכבדים, בניגוד לסלטים האופייניים לקיץ. 



חוש הטעם


דילוג על ארוחות, במיוחד ארוחות הבוקר הצהריים, גורם לעתים קרובות להתקף רעב בשעות אחר הצהריים המאוחרות. שעון הרעב מתעורר בעקבות עלייה משמעותית בחלבון בשם נוירו-פפטיד
Y. נראה שחלבון זה מגביר את התיאבון ובפרט את צריכת הפחמימות; התוצאה - אכילת יתר והצתת מנגנון התנגודת לאינסולין. 


זה אולי נשמע מוזר, אולם בלוטות הטעם בל
שון משחקות תפקיד משמעותי בקביעת רגישותנו למזון מלוח או שומני. ככל שיש לך יותר בלוטות טעם - כך יציף המזון ביתר שאת את תחושת הטעמים שלך; המתוק יהיה מתוק יותר, מזון שומני ייתפס שומני יותר ותחושת הגועל ממזון מר תהיה חזקה יותר. המשמעות היא שאנשים בעלי חוש טעם מפותח יהיו בררנים יותר בבחירת המזון שלהם, וכך ייקל עליהם להישאר רזים (שכן רק מגוון מצומצם של מזונות יפתו אותם לאכול...). לעומת זאת, אנשים שלהם כמות מעטה של בלוטות טעם לא יתגברו על הפיתוי מצד מגוון רחב יותר של מזונות, ועלולים לפיכך לצרוך עודף קלוריות.


נראה אפוא ששמירה על משקל גוף תקין היא תוצאה של שילוב בין תזונה נכונה לעיסוק בפעילות גופנית. המשמעות היא שאם לאדם מסוים אין נטייה גנטית להשמנה, אין לו בעיות הורמונליות והוא אינו סובל מבלוטות טעם מוקהות, הוא עדיין יכול להיות שמן - אבל הסיבה לכך תהיה אכילת יתר. אנשים כאלה אוכלים גם כשאינם רעבים. הם אוכלים כחלק מהרגל חברתי או פשוט משום שהמזון נמצא בקרבתם. 


באופן פרדוכסלי, אנשים רבים בעלי נטייה פיזיולוגית להשמנה נשארים רזים משום שבחרו בחיים פעילים ובתזונה מאוזנת. על אנשים שסובלים מבעיית ויסות משקל לדעת כי גופם הוא מכונה שעשויה להשתלט לעיתים על כוח הרצון שלהם. לכן חובה עליהם לאמץ כללי פעילות גופנית והרגלי תזונה נוקשים כדי להתגבר על הנטייה הפיזיולוגית. 


לסיכום, נראה כי הדרך הטובה ביותר לשמור על משקל גוף תקין היא באמצעות הקפדה על הכללים הבאים:
 

* אכילת ארוחות מאוזנות
* הקפדה שלא לדלג על ארוחות
* הימנעות מחטיפים שמנים ולא בריאים והחלפתם במזון בריא, דל קלוריות ואיכותי
* עיסוק קבוע בפעילות גופנית

 

הקפדה על כללי היסוד תסלול לנו את הדרך להשגת גוף בריא ומאוזן מבחינת המשקל. כך נוכל אולי להימנע מהבטחות השווא לגוף חטוב וממפח הנפש שבעקבותיהן, לאחר ההתפכחות מהאשליה התורנית.




תגובות הוסף תגובה
1.האם שמנים לנצח?איה מהרי"ק13/06/05
יום פתוח לקורסים ולמסלולי הלימוד בביה"ס למדריכים ולמאמנים של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט, יתקיים ביום שישי, ה-24.1.2020

מדליית כסף לשחיינית גלי פסקרה (מכבי פ.מ רעות), חניכת אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, ב-200 מ' חזה בתחרות בין-לאומית בג'נבה

נבחרת הנשים של ישראל בכדורמים הובסה ע"י נבחרת ספרד 18-2. זהו הפסדה השלישי ברציפות של הנבחרת באליפות אירופה המתקיימת בבודפשט

נבחרת הבייסבול האולימפית של ישראל הגיעה למבדקי המעטפת הרפואית במכון וינגייט

נבחרת הנשים בכדורמים של ישראל פתחה את אליפות אירופה בהפסד 22:3 לנבחרת הולנד, אלופת אירופה. מרים בוקצ'נקו כבשה צמד

מדליית כסף לנועה סזולוס במקצה המשולב בסקי אלפיני בתוצאה 1:34:69 דקות, במשחקי החורף האולימפיים לנוער בלוזאן

מדליית ארד היסטורית לנועה סזולוס בסקי אלפיני במקצה ה-Super G ספרינט במשחקי החורף האולימפיים לנוער בלוזאן

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט

אליפות ישראל בשחייה פראלימפית תתקיים ב-24.1.20 בבריכה הלאומית במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט