חפש רק בנושא זה






כוחה של קבוצה

כיצד יחידים יוצרים קבוצה, מה מייחד קבוצת ספורט מקבוצות אחרות ואלו התאמות על היחיד לעבור כשהוא מצטרף לקבוצה? מאמר שני בנושא ספורט קבוצתי מאת מיכל יערון, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט ואיילת כץ
  20/11/11




מיכל יערון| איילת כץ – לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת

מיכל יערון

קבוצות ספורט מגיעות בכל הגדלים ובכל מיני צורות והקשרים – גדולות וקטנות, מאורגנות באגודה או בליגה או ספונטניות בשכונה, כאלה לטווח ארוך או קצר. ההשתייכות לקבוצת ספורט יכולה להשתנות ואינה "חתונה" לכל החיים בדומה לקשרים משפחתיים.
קבוצת ספורט מתאפיינת ביחסי גומלין ובתקשורת בין חברי הקבוצה. לחברי הקבוצה תחושת שייכות חזקה המבחינה בין אנחנו השייכים ובין אלו שאינם שייכים. לרוב קבוצות הספורט מטרה ביצועית משותפת (אינסטרומנטלית) המכוונת לביצוע מטרה, למשל לקחת את הגביע, ואקספרסיבית המכוונת למילוי הצרכים הרגשיים של חברי הקבוצה, כמו תמיכה אחד בשני ועזרה.

מאמר זה יתמקד בתהליכים קבוצתיים (group processes), באופן בו קבוצות מתנהלות ומתפקדות ובאינטראקציה בין הפרטים בקבוצה, בניסיון להבין כיצד כוחה של קבוצה שונה מסכום חלקיה. הקליקו למאמר הראשון בסדרה: יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה.

למה אנשים מצטרפים לקבוצה ולקבוצת ספורט בפרט?
הסיבות להצטרפות לקבוצה מגוונות וכוללות צורך בסיסי להתחברות, לשייכות, לקבלת תגמולי כוח, יוקרה ופרסום, מכשיר להשגת מטרות דרכו ניתן לאחד כוחות ולהשיג משימות.
בעולם הספורט, אנשים מצטרפים לקבוצת, בראש ובראשונה כי הם מעוניינים לעסוק בענף הספורט המסוים, אם זה באופן חובבני או מקצועי. בענפי ספורט שהם לא יחידניים כמו כדורסל, כדורגל פוטבול, חייבים להצטרף לקבוצה ע"מ לפעול באותו ענף. בנוסף, קשה יהיה לאדם להתקדם ולהתמחות בענף ספורט ללא תמיכה של קבוצה, המלווה לרוב במאמן. גם ספורטאים העוסקים בענפים יחידניים כמו באתלטיקה או שחייה, מצטרפים לאימונים בקבוצה. ישנם מי שמצטרפים לקבוצות ספורט על מנת להתחבר לאנשים אחרים ולהיות עמם – ילדים לדוגמה ילכו לחוג ג'ודו ולא לכדורסל אם חבריהם הלכו לג'ודו. הצטרפות לקבוצת ספורט עשויה גם להיות מלווה בתגמולים כמו יוקרה וסטאטוס חברתי, הממלאים תפקיד בזהותו של האדם: "אני שחקן כדורגל בהפועל תל אביב". אפילו קבוצות עם רמה מקצועית לא גבוהה, למשל קבוצות של ליגה נמוכה, יכולות להיות מקור לגאוות היחיד, כאשר הוא זוכה להערכה של בני קבוצתו. הקבוצה נותנת לפרט בה תחושה של מסגרת לעשייה, מחויבות העוזרת לו להתמיד, ושייכות.
תופעת קבוצות הריצה, שהולכת ומתרחבת על אף שריצה אינה מחייבת השתתפות בקבוצה, ממחישה את הצורך האנושי ביתרונות שקבוצה מספקת לפרטים שבה: מסגרת ומחויבות להתמדה, תחושת שייכות והתערות חברתית.

לא משנה מדוע הצטרפנו לקבוצה, כפי שכבר ציינו, עצם השייכות לקבוצת הספורט מהווה יתרון ותועלת בפן הגופני, הפסיכולוגי, החברתי ועוד. חשיבותה של הקבוצה לפרט תבוא לידי ביטוי גם במצבים לא נעימים בו אדם זוכה לדחייה מקבוצת ספורט שאליה רצה להשתייך, בין אם הסיבה לכך היא מכסת מקום, יכולתו ורמתו או דחייה חברתית –  מדובר בחוויה לא נעימה, כואבת וקשה.

השלבים להתפתחות קבוצה ולהתגבשותה
תהליך ההתרכבות וההתגבשות של חברי הקבוצה בפן הפסיכולוגי נקרא חיברות או סוציאליזציה. מדובר בהתנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד את דפוסי התרבות, כלליה וערכיה בחברה בה הוא חי, ובמקרה זה, בקבוצה שאליה הוא שייך. תהליך החיברות מתחיל כבר בילדות ונמשך לאורך כל החיים. בכל מסגרת וקבוצה שהאדם משתייך אליה, הוא עובר את תהליך החיברות. תהליך זה מלווה בלמידה מסוכני חיברות כגון ההורים, קבוצת השווים ועוד. הסוציאליזציה של חברי הקבוצה היא אחת הדרכים שבה קבוצות מתפתחות ומשמרות את עצמן.

המודל הליניארי של Tuckman – התפתחות הקבוצה בשלבים:
Forming
– השלב הראשון בו יחידים מאוגדים או מתאגדים לקבוצה. בשלב זה הם מנסים להתאקלם לקבוצה, לחברי הקבוצה ולמאמן. בשלב זה, הפרטים בקבוצה מגששים, חוקרים ומעריכים זה את זה ואת הקבוצה כמכלול – מה היכולות שלי מול היכולות של האחרים? מה האופי של חברי הקבוצה שלי? ועוד.
המודל של Tuckman  

Storming – כל חבר בקבוצה מנסה למצוא את מקומו כך בהתאם למערכת הציפיות, התפקיד והמטרות שהוא מעוניין להשיג ולממש בקבוצה. האדם מתחיל להיות יותר אסרטיבי ועלולים להתפתח קונפליקטים בין המשתתפים. כך לדוגמה ינסה כל משתתף להתבלט על מנת לקבל תפקיד פותח בחמישייה או בהרכב.
Norming  – החברים בקבוצה מתחילים להכיר אחד את השני טוב יותר, מנסים להתגבש ביניהם ולפתח מטרות משותפות. הם מקבלים זה את זה, מייסדים נורמות ותפקידים ומתחילים לחוש יותר מחויבים לקבוצה. על אף ההבדלים והשונות של קבוצות, ניתן לתאר כל קבוצה דרך 3 מאפיינים חשובים, תפקידים, נורמות ולכידות:
• תפקידים: התפקידים של חברי הקבוצה הציפיות, וההתנהגויות הנובעות מהם, יכולים להיות פורמאליים כגון מאמן, שחקן, בלם, חצי פינה או לא פורמאליים ולעתים פחות ברורים. התפקידים הרשמיים יכולים להתחלק לשני תתי קבוצות: תפקידים אינסטרומנטליים, העוזרים לקבוצה להשלים את מטלותיה, כמו מאמן מקצועי, פיזיותרפיסט, פסיכולוג ספורט והשחקנים. ותפקידים אקספרסיביים, המספקים תמיכה רגשית ושומרים על המורל, כמו פסיכולוג ספורט, אוהדים ושחקני חיזוק. אותו אדם יכול למלא את שני התפקידים. כאשר קיימים תפקידים ברורים בתוך הקבוצה הדבר מהווה יתרון.
מחקרים שונים מצאו כי קיים מתאם שלילי מובהק בין עמימות בתפקידי הקבוצה ובין ביצועיה: כשלא ברור מהם התפקידים בקבוצה ומי ממלא אותם, כך ביצועי הקבוצה פחות טובים. לרוב חלוקת התפקידים בקבוצה מבוססת על כישורי החברים בה ויכולותיהם, לעתים על אף העדפותיהם. ישנם ספורטאים שהם מנהיגים באופיים וירצו את תפקיד הקפטן, כמו כן ישנם מצבים שספורטאי מעוניין להשתלב יותר בהתקפה, אך מאמנו רואה את חשיבותו הרבה יותר בהגנה. ככל שאדם יקבל תפקיד שיותר מתאים לו, כך הוא יתפקד טוב יותר. לעומת זאת, כאשר תפקידו של אדם בקבוצה מעומעם, נמצא בקונפליקט עם תפקידים אחרים שלו או שתפקידו משתנה במהלך הזמן, התוצאה תהיה כנראה לחץ והיעדר יעילות. לדוגמה, אם שחקן לוקח על עצמו גם את תפקיד המאמן, יתכן ותפקידו המפוצל יגרום לבעיות בהתנהלותו מול עצמו ומול חברי הקבוצה.
• נורמות: בנוסף לתפקידים, הקבוצה מייצרת גם נורמות. בספורט קיימים חוקים שהם חיצוניים לקבוצה והעובר על חוק משלם בעונש, וקיימות נורמות, כללי התנהגות הנוצרים עבור חברי הקבוצה. הנורמות קובעות איך חברי הקבוצה יתנהגו. נורמה של קבוצה יכולה להיות מסגנון שמירה ועד תספורת חברי הקבוצה. אי עמידה בנורמה גוררת אחריה סנקציות ועונשים. לדוגמה, ישנן קבוצות מקצועיות שאיחור לאימון יגרום לשחקן לא להשתתף במשחק או בתחרות.
• לכידות: הכוחות המופעלים על קבוצה הדוחפים את החברים בה להיות קרובים וביחד. מחקרים רבים מצביעים על כך שלכידות גבוהה של הקבוצה, תורמת לעמידה ביעדים ולהגעה להישגים. לכידות יכולה להתבטא בלכידות חברתית, כאשר יחסי החברות בין חברי הקבוצה מתקיימים מעבר לעיסוק בספורט. ולכידות משימתית מתייחסת להסכמה הערכית על המטרות בעולם הספורט. כיום ברור כי הלכידות המשימתית, חשובה יותר מהחברתית ויכולה להיתמך על ידי הלכידות החברתית, אך לא להפך.
Performing – חברים בקבוצה מנסים לבצע את מטלותיהם בניסיון למקסם את ביצועי הקבוצה. מנסים לפתור בעיות כך שיוכלו להשיג את מטרותיהם המשותפות דרך למידה ואימון.
Adjourning – מצב זה קורה כאשר חבר לא מצליח להשתלב בקבוצה והוא מאמין שהתועלת שהוא מפיק מהשתייכות לקבוצה לא גוברת על העלות הנדרשת לכך. במצב כזה הוא עשוי להתרחק מהקבוצה ומחבריה ואף לפרוש.

מה קורה כשספורטאי חדש מצטרף לקבוצה?
כשספורטאי חדש מצטרף לקבוצה, מתחיל תהליך של הסתגלות. האדם נטמע (אסימילציה) בתוך הקבוצה, משנה בעצמו את מה שצריך על מנת שיתאים לקבוצה. במקביל, הקבוצה עושה התאמה (אקומודציה) לחבר החדש, משנה את מה שנדרש על מנת לכלול את האדם. סוציאליזציה של חבר חדש בקבוצה תלויה במערכת היחסים בין החבר החדש ובין החברים הוותיקים בקבוצה. החברים החדשים מתאימים את התנהגותם להתנהגותם של הוותיקים, ולעתים יש תכנית אימון ברורה של הוותיקים לצורך הכשרתם של החדשים לקבוצה. ככל שהסוציאליזציה של החברים החדשים בקבוצה מהירה ואפקטיבית יותר, כך צפויה הקבוצה להיות פורה, יצרנית ומועילה יותר.

לסיכום, קבוצת ספורט, כמו כל קבוצה, היא מבנה מורכב שאינו משיק רק לפן המקצועי של ענף הספורט. בקבוצה יש כוחות ותהליכים חברתיים המייחדים אותה. ככל קבוצה גם קבוצת ספורט עוברת שלבים שבהם לוקחים חלק בעלי התפקידים השונים, חוקי התנהגות ונורמות שהקבוצה יוצרת לעצמה, עד לגיבושה.

לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת  
מיכל יערון –  פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, נמנית עם הצוות המקצועי של לעוף.
איילת כץ – נמנית עם הצוות המקצועי של לעוף.

צילום: אבי שי 
 


 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-14.8.20, בשעה 10:00

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן