חפש רק בנושא זה






נגיחות ונזק מוחי

מחקר חדש בדק מה קורה לראש כשהוא פוגש כדורגל במהירות של 55 קמ"ש וכפול מכך במשחק של מקצוענים. טכנולוגיית הדמיה מתקדמת וביצוע מבחנים קוגניטיביים, הראו שנגיחות מעלות את הסיכון לפגיעה במוח ולמגבלה קוגניטיבית – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט
  06/12/11
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום


 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

ממצאי המחקר שבוצע בביה"ס לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין, הוצגו לאחרונה בכנס השנתי של החברה הצפון אמריקאית לרדיולוגיה בשיקגו. החוקרים השתמשו בטכניקת הדמיה חדשנית בשם DTI  – diffusion tensor imaging, סוג של MRI מתקדם, על 38 שחקני כדורגל חובבים (גיל ממוצע 30.8) ששיחקו כדורגל מאז היותם ילדים.
השחקנים התבקשו לרשום כמה פעמים הם נגחו בכדור במהלך שנת האימונים והמשחקים האחרונה. החוקרים דירגו את השחקנים בהתאם לתדירות הנגיחות שלהם בכל משחק והשוו את הדמיות המוח של הנוגחים המצטיינים לאלה של השאר. החוקרים מצאו שהשחקנים שהרבו לנגוח הפגינו נזק מוחי בדומה לאנשים שסבלו מזעזוע מוח. זעזוע מוח מוגדר כפגיעת מוח טראומתית מתונה.
ממצאי המחקר מעוררים דאגה לנוכח העובדה שספורט הכדורגל נחשב לספורט הפופולרי ביותר בעולם ולנוכח העובדה שיותר ויותר ילדים עוסקים בספורט הזה. מתוך 18 מיליון אמריקאים שמשחקים כדורגל 78% מהם מתחת לגיל 18.

סף הנגיחות השנתי לפגיעה מוחית
לאחר שאיששו את הנזק הפוטנציאלי שבנגיחות חוזרות ונשנות מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם קיים סף לתדירות הנגיחות שאם עוברים אותו ניתן להבחין בפגיעה מוחית. תוצאות מחקר קודם הראו שהסף הזה הוא בערך 1,500-1,000 נגיחות בשנה. כאשר שחקנים במחקר הנוכחי הגיעו למספר נגיחות כזה, ניתן היה להבחין בבירור שנגרם להם נזק משמעותי.
"שני המחקרים מציגים עדויות משכנעות ומצביעים על כך שנגיחות חוזרות מעל לכמות מסוימת בשנה עלולות לגרום לפגיעה מוחית ולמגבלה קוגנטיבית", הסביר ד"ר Michael L. Lipton, החוקר הראשי בצוות המחקר. "כמות של 1,000 או 1,500 נגיחות בשנה נראית אולי גדולה למי שאינו משחק כדורגל, אולם בסופו של דבר מדובר בכמה נגיחות מדי יום עבור שחקן ממוצע", הסביר החוקר.

הנזק: פגיעה בזיכרון ובמהירות תיאום גוף מוח
"נגיחה בכדור רגל אינה שקולה לעוצמה בסדר גודל שעלול לקרוע סיבי עצב במוח, אולם נגיחות חוזרות ונשנות עלולות לגרום לתגובות שרשרת שבסופן יתרחש תהליך ניווני של תאי המוח", הוסיף החוקר.
החוקרים זיהו 5 אזורים, באונה הקדמית (מאחורי המצח) ובאזור העורפי של המוח, שהושפעו במיוחד כתוצאה מן הנגיחות. אזורי מוח אלה אחראים לקשב, לזיכרון, לניהול תפקודי ולתפקוד חזותי מהיררכיה גבוהה. כל הנבדקים במחקר הנוכחי ביצעו מבדקים שמטרתם הייתה להעריך את התפקוד הנוירו-פסיכולוגי שלהם. השחקנים שדורגו כנוגחים "המצטיינים" לאורך השנה, הפגינו ביצועים גרועים במבחני זיכרון מילולי ובמבחן למהירות פסיכומוטורית (מבדקים שדורשים תיאום גוף-מוח כמו זריקת כדור לדוגמה) בהשוואה לחבריהם שנגחו פחות.
"שני המחקרים מראים באופן משכנע שנגיחות חוזרות ונשנות בכדורגל גורמות לפגיעת מוח ולמגבלה קוגנטיבית", הסביר ד"ר Lipton. "אלה הם ממצאים אותם יש לקחת בחשבון בתכנון עתידי של מחקרים שמטרתם לפתח גישות שיגנו על שחקני כדורגל".

כיצד ניתן להגן על השחקנים
מאחר שיש כנראה טווח בטוח לתדירות הנגיחות, מחקר נוסף עשוי לעדן את המספרים ולסייע בהגדרת הנחיות לנגיחה. בדומה לענפי ספורט אחרים ובהסתמך על הגדרות סף ברורות לאימונים ולמשחקים, ניתן לפקח ולהגביל את תדירות הפעולות בעלות פוטנציאל הנזק.
"בעבר הזורקים מליגת הבייסבול לילדים בארה"ב סבלו מכמות מדאיגה של פציעות בכתף. באמצעות מחקר וקביעת הנחיות ברורות באשר לכמות הזריקות המותרת לילדים באימון, הצלחנו להוריד באופן משמעותי את שכיחות הפציעות בילדים", הוסיף ד"ר Lipton.
"פגיעות מוח בילדים כתוצאה מנגיחות, בהנחה שהן אכן קורות, עוברות בדרך כלל מתחת לרדאר משום שהפגיעה אינה נראית לעין באופן מיידי והיא יכולה להיות מיוחסת לבעיות אחרות כמו הפרעות קשב וריכוז או ליקויי למידה. אנחנו, כולל הסוכנויות שמעודדות את המשחק ומפקחות על המשחקים, צריכים לבצע מחקר נוסף על מנת להגדיר במדויק את ההשפעה שיש לנגיחות מרובות על ילדים ועל מבוגרים על מנת לפתח מדדים במסגרתם משחק הכדורגל יהיה פעילות בטוחה לאורך זמן", סיכם החוקר.

מקור 
לסרטון המסביר את המאמר הקליקו כאן  

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן