חפש רק בנושא זה






נופלים מהרגליים

"הטענה בדבר נחיתות הכושר הגופני של השחקן הישראלי תמשיך להדהד עוד שנים אם לא ייעשה טיפול שורש בסדרי העדיפויות באימון של הליגות הצעירות – ולמען הסר ספק, הישראלי אינו פגום גנטית ויש מה לעשות", אומר מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט
  19/12/11

 


מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

בשבוע שעבר התקיים בישראל טורניר החורף בכדורגל, את ישראל ייצגה נבחרת נוער ב' בהדרכתו של המאמן, אלי אוחנה. ישראל סיימה במקום האחרון בטורניר כשאקורד הסיום הצונן היה הפסד 6:3 לנבחרת המקבילה מיפן. בסיום המשחק הסביר אוחנה את הסיבות להופעה החלשה של הנבחרת: "זה היה משחק קצת מטורף. ההגנה שלנו נפלה מהרגליים. זה חזר על עצמו בכל שלושת המשחקים, בהם היינו טובים במחצית הראשונה, אבל הכושר הגופני פגע בנו בהמשך. המטרה הראשונה שלנו היא לבנות שלד לשנה הקרובה, והטורניר הזה הוא התחלה. טוב שהשחקנים התנסו מול נבחרות מהרמה הגבוהה".
בחרתי בדוגמה הזו משום שהיא הטרייה והמוחשית ביותר. אלי אוחנה אומר זאת באופן מפורש ביותר – כושרו הגופני של השחקן הישראלי לקוי. נו טוב, מה חדש?
ובכן, אין כאן כל חדש ונראה כי אם לא יחול שינוי מהותי בתפיסת האימון ובמקצועיות, הטענות האלה תמשכנה להישמע לעד. מה שעצוב הוא ששחקני הנוער של היום הם שחקני הנבחרת הבוגרת של מחר, כלומר גם את הדור הזה כבר איבדנו. מי שרוצה לעשות שינוי אמיתי צריך להתחיל את המהפכה בראשית תהליך ההכשרה – באימון הילדים. כל עוד לא יתוקנו הפגמים לאורך פס הייצור אין סיכוי שבסופו של התהליך ייצא מוצר תקין. בצורת ההתנהלות הנוכחית מה שישתנה אלה הן רק הספרות של הקמפיין הבא. כושר גופני הוא לא גזירה! המפתח לשיפור היכולות ולצמצום הפערים טמון בסדרי העדיפויות ובאימון מקצועי.


סדר עדיפויות שמקבע את נחיתותו של השחקן הישראלי
את הטענה בדבר נחיתותו של השחקן הישראלי אנו שומעים לא פעם בהסברים לאי ההצלחות שלנו בזירת הכדורגל הבינלאומית. נכון, כושר גופני ויכולות אתלטיות הן רק חלק מתוך המכלול, אולם זהו חלק מהותי. זהו הנדבך החשוב ביותר עליו ניתן לבנות את שאר היכולות שמרכיבות את השחקן הבוגר. היכולות הנוספות, מלבד זו הגופנית, הן היכולת הטכנית של השחקן והמשמעת הטקטית שלו. למעשה מדובר בשלושה מעגלים מסונכרנים שמלווים את תהליך הכשרתו ובנייתו של שחקן הכדורגל. מה שמשתנה במרחב הגיאומטרי של המעגלים האלה הוא דרגת החפיפה ביניהם ומשקלו של כל אחד מהם בחלוקת הזמן הכוללת אותה משקיע השחקן במהלך שבוע האימונים.
בתחילת פס הייצור, דהיינו בגילאים הצעירים, יש להשקיע בפיתוח היכולות הגופניות של השחקן, במיוחד במרכיב הקואורדינציה, ובפיתוח המיומנות הטכנית שלו בטיפול בכדור. השקעת זמן בנושאים טקטיים בגיל הצעיר היא מיותרת ושגויה. הסיבה שאצלנו זוכה החלק הטקטי להתייחסות מוגזמת כבר באימון הצעירים, נובעת מתחרותיות היתר בגילאים אלה. קיומן של ליגות סדירות בגיל הצעיר גורמת למאמנים להתרכז בעיקר בניצחון בשבת הקרובה ופחות בבנייה ובטיפוח של כישורים והרגלי אימון. זוהי סיטואציה לא פשוטה – מצד אחד מערכת שמצפה להצלחה, גם אם היא לא אומרת זאת מפורשות, ומנגד רצונו של המאמן "להוכיח" את עצמו בשאיפה להתקדם כבר אל היעד הבא. תוסיפו לכך את טבעת החנק ואת הלחץ הבלתי נסבל שמופעל מצדם של ההורים ותקבלו סיר לחץ לא קטן ורווי יצרים המאופיין לעתים בהתנהגות אלימה שאת ביטויה אנו מוצאים אח"כ ביציעים. בסביבה שכזו, אין שום סיכוי לגדל שחקן כדורגל שיוכל בעתיד להידמות לעמיתו שמעבר לים. אלה הם רק נתוני הפתיחה, ועדיין לא הזכרנו במילה את התכנים המקצועיים של האימון.

כישורים גופניים ויכולות אתלטיות
משחק הכדורגל, כפי שראינו קודם לכן, מושתת על היכולת הגופנית, על היכולת הטכנית ועל הטקטיקה אותה בוחר המאמן ("עמדו יפה על המגרש"). מבחינת הכשירות הפיזיולוגית שלו, מה שנקרא "כושר גופני", נדרש השחקן לרכיבים המטבוליים הבאים: סבולת, מהירות וכוח. הסוד טמון בתמהיל הנכון של היכולות כדי שהן תאפשרנה לשחקן להוציא אל הפועל את הנדרש ממנו ברמות הגבוהות של המשחק. שחקן כדורגל אינו נדרש להפגין ביצועי סבולת כמו רץ למרחקים ארוכים, הוא אינו נדרש למהירות של אצני העלית והוא לא זקוק לכוח של מרים משקולות. לכן, הטענה כי אנחנו נחותים גנטית, אין לה אחיזה במציאות. טענה כזו באה בחשבון כאשר אנו בוחנים יכולות קצה כמו ריצה למרחקים ארוכים או ביצועי ספרינט איכותיים. שם לגנטיקה ולמורפולוגיה, תפקיד מכריע ואין זה פלא שהרצים והאצנים הטובים ביותר בעולם מגיעים ממקומות מאוד מסוימים. בכדורגל המצב שונה – מדובר על שילוב של כמה יכולות ולא על תכונה אחת מובהקת כמו בדוגמאות שהוזכרו קודם לכן. טרם הוגדר מהו המבנה הקלאסי של שחקן כדורגל ולכן יש מקום לכולם. זהו היופי בענף הזה ולכן הוא כל כך פופולרי.
מצד שני, על מנת לשחק ברמות הגבוהות ביותר נדרשים השחקנים לתנאי סף בסטנדרט גבוה ביותר. דרישות הסף האלה הן בסיס פיזיולוגי מעולה בתחום האירובי ובתחום האנאירובי – דהיינו ביצועי סבולת, כוח ומהירות. כישורים פיזיולוגיים אלה מאפשרים לשחקן להתאמן בעצימות גבוהה, לשחק בעצימות גבוהה ולהתאושש כראוי מהעומסים המופעלים עליו במהלך השבוע. בנוסף, כישורים גופניים טובים מקטינים את הסבירות להיפצע ומאפשרים לשחקן להפגין את אותה רמת מיומנות לאורך העונה כולה.
המפתח לשיפור היכולות הגופניות טמון באימון נכון. האימון שמתאים לשחקנים בוגרים לא יתאים כמובן לשחקנים צעירים. אם השחקנים הצעירים לא יקבלו את האימון המתאים להם, תימשך מגמת התוצר הפגום גם בקבוצות הבוגרים. צריך להבין, פיתוח יכולות גופניות הוא דבר שדורש השקעת זמן והבנה מקצועית. אם הילדים יתאמנו רק בכדורגל, אין סיכוי שהם יצליחו לשפר את הכישורים האתלטיים שלהם. תהליך ההכשרה והאימון של השחקן הצעיר צריך לכלול תכנים נוספים מעבר לעצם המשחק עצמו. על מחלקות הילדים, הנערים והנוער לזכור שהמטרה שלהם היא ליצור שחקנים בוגרים טובים ולא לקצר תהליכים.

תסמונת הדקה ה-70
לא פעם במסגרת משחקיה של נבחרת ישראל, מוצאים עצמם השדר והפרשן עוסקים בסוגיית כושרו הגופני של השחקן הישראלי. זה קורה בדרך כלל סביב הדקה ה-70 של המשחק בזמן בו העייפות מתחילה לתת את אותותיה ביתר שאת. האמת, דיון כזה לא אמור להתקיים בכלל, אבל הוא משקף את פערי איכות בינינו ובין האחרים. למה דומה הדבר? לרץ 10,000 מטר ששיאו האישי עומד על 30 דקות והוא מנסה להידבק לרץ עדיף בעל שיא של 27 דקות. ההתחלה נראית מבטיחה, אבל אי שם סביב הק"מ ה-7 מתחיל מיודענו לסגת ומסיים את הריצה כמה הקפות אחרי הרץ העדיף. זה מה שקורה כאשר מנסים לשחק בקצבים ובעוצמות שאינן תואמות את היכולות הפיזיות של השחקנים. אין שחקן שאינו מתעייף, אולם יש כאלה שמתעייפים הרבה יותר. בכדורגל לא צריך יותר מזה, איחור של שבריר שנייה מחד וניצול ההזדמנות מנגד הם כל מה שצריך על מנת להכריע משחק.

מה עושים?
יכולת גופנית גבוהה היא תנאי הכרחי למשחק כדורגל מקצועני. המפתח לקידומו של הכדורגל בישראל טמון בין השאר גם בפיתוח יכולותיו הגופניות של השחקן הצעיר. מרכיבים נוספים בפאזל הזה הם: חינוך ותרבות, השכלה תנועתית רחבה בגיל הצעיר, מתקנים ראויים, כוח אדם מקצועי ומיומן, תהליכי הכשרה והשתלמויות, משמעת, מודלים לחיקוי, מסורת ותרבות ארגונית.
להלן ההמלצות המעשיות:
• הורדת התחרותיות בגילאים הצעירים.
• "שקט תעשייתי" מצדם של ראשי המועדונים למאמני המחלקות הצעירות – ראייה לטווח ארוך על חשבון הישגיות מוקדמת.
• קביעת קריטריונים גופניים לזימון לנבחרות הצעירות.
• ביצוע מבדקים גופניים ייחודיים והשוואתם לסטנדרטים בינלאומיים.
• בונוסים לקבוצות שהצליחו לשלוח לנבחרת שחקנים בעלי סטנדרטים גופניים גבוהים.
• שילוב אימונים לפיתוח יכולות גופניות במערך האימונים של השחקן הצעיר.
• העמקת הידע של המאמנים.
• ביצוע השתלמויות בתחום הכושר הגופני ופיתוח היכולות האתלטיות בגיל הצעיר.
• הטמעתן של שיטות אימון מודרניות למשחקי כדור.


חדש בווינגייט! קורס מאמני כושר גופני ופיתוח יכולות אתלטיות במשחקי כדור

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט". 

צילום: אבי שי



תגובות הוסף תגובה
1.כתבה נכונה - אבל ...מאמן כדורגל20/12/11
2.תגובה למאמןמולי אפשטיין20/12/11
3.עצהאיתי27/12/11
4.הכל מתחיל מלמעלהמוטי29/12/11
5.הכושר של הישראליםמאיר29/12/11
6.מכון וינגייט - מכון לאומי - עזרה ותמיכה למועדונים שווג מורד מנהל מח' ספור29/12/11
7.כתבה נכונהיעקב29/12/11
8.שינוי לא יכול להתקייםאשר סנדל29/12/11
9.עומק= מדיניותאריה ב01/01/12
10.הסכמה + פתרונות ארד סקוול08/01/12
11.אימוניםאבי10/01/12
12.מר מולי אפשטיין, היכן ההמשך? הציבור מחכהערן29/01/12
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט