חפש רק בנושא זה






"תכשיט" מציל חיים

פיתוח חדשני של צמידים מיוחדים המנטרים את פעילותו החשמלית של הלב, עשוי למנוע מקרי מוות פתאומי במהלך פעילות ספורטיבית. הצמידים יאפשרו זיהוי מוקדם של הפרעות קצב חשמליות בלב ובכך ימנעו נזק אפשרי לשריר הלב – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט
  17/01/12

 


מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

הפיתוח החדשני, שטרם תורגם למיזם מסחרי, זכה לאחרונה בפרס במסגרת הכינוס ה-9 ליצירתיות ולחדשנות. רמזים אפשריים ראשונים למוות פתאומי ניתנים לזיהוי עד כ-60 דקות לפני התרחשותו של האירוע. בדרך כלל מדובר בהפרעות קצב כתוצאה משיבוש הפעילות החשמלית של הלב. השימוש בצמידים יאפשר לבקר הפרעות בתפקודו של הלב ולזהות מצבים נוספים כמו הפרעה בפעילות הלב כתוצאה מצריכה של חומרים אסורים משפרי הישג. שימוש בצמידים מסוג זה עשוי להקטין את העלויות הכרוכות בשמירה ובדאגה לבריאותם של העוסקים בספורט.

4 הדקות הקריטיות
המערכת החדשנית פרי פיתוחה של IC-Life (עדיין בשלבי סטארט-אפ, "הזנק") מסוגלת לנטר בזמן אמת את פעילותו של הלב הן בספורטאים מקצועיים והן בספורטאים חובבים. ברגע שמתגלה פעילות לא סדירה בלבו של המשתמש, יישלחו בו בזמן איתותים ל-3 מקומות: למרכז הבקרה שמפעיל את המערכת, למתקן הרפואי או לגורם רפואי במרכז האימונים (אם בנמצא) ולבית החולים או למרכז הרפואי הקרוב ביותר. תגובה כל-כך מהירה תצמצם למינימום את הזמן התגובה הנדרש בדרך כלל לטיפול באירועים מסוג זה.
זמן התגובה הקריטי לטיפול באדם שחווה אוטם בשריר הלב הוא 4 דקות. קבלת טיפול מציל חיים בשלב הקריטי הזה תקבע במידה רבה את סיכוייו של האדם לצאת בשלום מן האירוע. קבלת טיפול רפואי לאחר פרק זמן זה תקטין את סיכוייו של האדם לחיות ותגדיל משמעותית את מידת הסיבוכים האפשריים בעתיד.

"מוות פתאומי" הוא מוות שמתרחש באופן פתאומי ובלתי צפוי בתוך שעה לאחר הופעתם של התסמינים. בדרך כלל מדובר באדם בריא, כמו במקרה של ספורטאים, ומכאן החשש הגדול. לדברי ד"ר Miguel Amor, אחד השותפים לפרויקט, מוות פתאומי מתרחש בדרך כלל בשעות אחר הצהריים, שעות שבהן מבוצעת בדרך כלל עיקר הפעילות הגופנית בחודשים שצמודים לאירועי ספורט מסוימים. על פי הערכות, מדי שנה מת ספורטאי אחד על כל 200,000 מתאמנים כתוצאה ממוות פתאומי.
בספרד עוסקים בספורט יותר מ-12 מיליון אנשים. נתוני זיהוי פלילי שנאספו בין השנים 2001-1995 הראו 61 מקרי מוות פתאומי באנשים בגילאי 65-11, 59 מהם היו גברים והשאר נשים. ענפי הספורט השכיחים בהם עסקו הקורבנות היו: רכיבת אופניים (21), כדורגל (13) והתעמלות (5). במחקרים קודמים נמצא שענפי הספורט בהם מתרחשים מקרי מוות פתאומי שונים ממדינה למדינה. בארה"ב לדוגמה, הסיכון הגדול ביותר למוות פתאומי הוא במשחק הכדורסל ובפוטבול עם 68% ו-76%, בהתאמה. באירלנד ענף הספורט עם מקרי המוות הפתאומי הרבים ביותר (31%) הוא גולף וכדורגל גאלי – משחק דומה לרוגבי (21.5%). באיטליה, אחוז מקרי המוות הפתאומי הגבוה ביותר (44.8%) מתרחש במשחק הכדורגל ובמשחק הכדורסל (10.2%).

עלות הצמיד
לדברי הממציא, עלותה של מערכת צמידים, כולל מערך הניטור ומערך הקליטה והשידור היא 20,000 אירו – מחיר סביר ונמוך בהתחשב בעלויות ניטור אפשריות אחרות של קבוצת כדורגל מקצוענית שמונה 25 שחקנים. לדברי הממציא, עלות בדיקה שבועית של א.ק.ג במאמץ עשויה להגיע לסכום של 180,000 אירו בעונה, אולם הדבר החשוב מכול, לדבריו, מדובר בהמצאה שעשויה להציל חיים. מערך הצמידים מתאים לענפי ספורט שונים וניתן להשתמש בו בספורט קבוצתי, בספורט אישי, באימונים, בתחרויות, במתקני ספורט פרטיים או במתקני ספורט ציבוריים.

הערה על התחשיב (מולי אפשטיין) – "קשה לי לקבל את התחשיב התיאורטי שהוצע על-ידי המפתחים. אני לא מכיר קבוצת כדורגל מקצוענית שמבצעת מבחן מאמץ שכולל הערכה קרדיאלית לכל השחקנים מדי שבוע. מבדק שכזה מבוצע בדרך כלל בתחילת העונה במטרה לשלול ליקויים אפשריים בפעילות הלב בזמן מאמץ. במקרים מסוימים מתווספת לבדיקת ה-א.ק.ג. במאמץ בדיקה משלימה של אקו-לב, בדומה למה שמבוצע לספורטאי הסגל האולימפי במרכז לרפואת ספורט במכון וינגייט. להערכתי, מי שעשוי ליהנות משימוש בצמידים מסוג זה, בכפוף כמובן לאישורם על-ידי רשויות הבריאות והתקינה, הם קהל הצרכנים הפרטי שעוסק בספורט ובפעילות גופנית שלא באופן מקצועני. לאנשים המאובחנים כחולי לב קיים מערך בקרה והתראה, אולם קיימת אוכלוסייה גדולה מאוד של אנשים בריאים לכאורה שעלולים להימצא בדרגת סיכון עקב חשיפתם לפעילות בלתי מבוקרת מבלי לבצע הערכה קלינית מוקדמת".

השיטה המקובלת כיום לאיתור ליקויים בתפקוד הלב, נסמכת על ביצוע מבחן מאמץ הכולל ניטור ורישום של הפעילות החשמלית של הלב, ביצוע אקו-קרדיוגרפיה, ביצוע מבדקי מעבדה וסקירה של ליקויים מולדים אפשריים. מיותר לציין שמדובר בבדיקות יקרות. באיטליה למשל, פועל ב-30 השנה האחרונות מערך בדיקות מסיבי שכולל ביצוע א.ק.ג. במאמץ לכל אוכלוסיית העוסקים בפעילות גופנית. על-פי נתוני הרשויות באיטליה הכנסתו של מערך סינון שכזה הפחיתה באופן משמעותי את מספרם של מקרי המוות הפתאומי במהלך פעילות גופנית. בישראל אגב, חוק הספורט מחייב ביצוע מבחן מאמץ, כולל רישום של א.ק.ג. ומדידת לחץ הדם, לכל ספורטאי שרשום במסגרת פעילות רשמית. אירועי ספורט המוניים, כמו מרוצי כביש למיניהם, דורשים הצהרה בכתב מצדו של המשתתף המאשר כי בריאותו תקינה. בתחרויות המנוהלות באחריותן של האיגודים השונים, לדוגמה איגוד הטריאתלון, נדרשת בדיקת מאמץ כתנאי להשתתפות בתחרות.

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
מדליית כסף קבוצתית לנבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית באליפות העולם בבאקו. לינוי אשרם וניקול זליקמן העפילו לגמר הקרב רב היוקרתי בדרך להשגת הקריטריון לטוקיו 2020

נבחרת הבייסבול של ישראל ניצחה את נבחרת ספרד 0:3 בטורניר הקדם אולימפי בסופו רק נבחרת אחת תזכה בכרטיס לטוקיו 2020

לינוי אשרם (הפועל ראשל"צ), סגנית אלופת העולם בתרגיל החישוק באליפות העולם בהתעמלות אומנותית המתקיימת בבאקו

מדליית ארד ללינוי אשרם בתרגיל הכדור באליפות העולם בבאקו

אליפות ישראל בטיפוס הובלה: נמרוד מרכוס אלוף ישראל לבוגרים. יובל שמלא סיים במקום השני, אלכס חזנוב במקום השלישי. בנשים - נועה שירן אלופת ישראל

מדליית כסף לארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע ב"גביע האתגר" בפריז