חפש רק בנושא זה






טניס: הספורטאים הביוניים

קרוב ל-6 שעות נמשך המשחק בין נובאק ג'וקוביץ' ורפאל נאדל, מאבק כל כך צמוד וארוך כמו גמר טורניר הגראנד סלאם, לא נראה מעולם! כמה חבטות נמשכה כל נקודה ומהן הדרישות משחקן טניס שאינו ספורטאי סבולת בהגדרתו? מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט
  06/02/12
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

 


מולי אפשטיין
  מנהל פורום "חיים וספורט"

קרוב ל-6 שעות נאבקו שני הגלדיאטורים עד לרגע ההכרעה המתוק והמשכר. נוטפי זיעה, כשמחבטם המשול לחרב מונף שוב ושוב, הלמו היריבים האחד בשני עד לטיפת האנרגיה האחרונה. אבל זה לא רק משך הזמן – זו הדרך, זה הסגנון, זו העוצמה – הגמר של אליפות אוסטרליה הפתוחה היה הדבר הכי קרוב לתואר "מושלם". מי שצפה בהתמודדות הזו יכול להבין עכשיו למה מתכוונים כאשר אומרים "הם נתנו 100%". ג'וקוביץ' ונדאל הביאו את משחק הטניס לדרגה כזו של שלמות שלעתים נדמה שלא בבני אנוש מדובר אלא במשחק מחשב. מצד שני, אולי באמת מדובר בספורטאים ביוניים, מי יודע?

יחסי עבודה מנוחה
כל ענף והאפיונים שלו וכל ענף והדרישות שלו. אין הרבה פעילויות ספורט שנמשכות לפרקי זמן כה ארוכים. יוצאי דופן בעניין הזה הם מקצועות האולטרה-סבולת, כמו ריצות למרחקים של 100 ק"מ ויותר או תחרות איש הברזל בטריאתלון – 3.86 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה על אופניים ולקינוח ריצת מרתון. הטובים בעולם עושים זאת סביב 8 שעות, אולם מדובר בסוגי מאמצים שונים לחלוטין. בעוד שהריצות למרחקים ארוכים ושאר תחרויות האולטרה מוגדרים כענפי סבולת, משחק הטניס הוא משחק שמושתת בעיקרו על מרכיבים של כוח, זריזות, דיוק וגם סבולת. בשונה מענפי הסבולת שמבוצעים ברצף ותוך ניצול אנרגיה ממקור אווירני (אירובי) משחק הטניס מבוסס על רצף של מאות מאמצים קצרים ועוצמתיים שלאחריהם פרק של מנוחה. הסטטיסטיקה של משחק הגמר הראתה שכל נקודה נמשכה כ-5.5 חבטות. במושגים של זמן מדובר בפחות מ-10 שניות של מאמץ שלאחריהן כ-20 שניות של מנוחה. במושגים של זמני עבודה מנוחה מתקיים כאן היחס של 1:2. אלא מה, בפרק הזמן בו הכדור באוויר נדרשים השחקנים למאמץ עילאי של האצות, בלימות, שינויי כיוון וחבטות עוצמתיות ומדויקות.


Novak Djokovic 2007 US Open: תמונה חופשית ויקיפדיה

משחק טניס מורכב כאמור ממקבצים של מאמצים אנאירוביים בעוצמות שונות וממספר רב של פרקי מנוחה הפרושים לאורך זמן רב המאפשרים למערכת האירובית לתמוך בתהליכי ההתאוששות. משך זמן המגע בין הכדור ובין המחבט נע בין 0.006-0.003 שנייה. בפרק זמן זה על הכדור ועל המחבט להיות באוריינטציה מושלמת על מנת לאפשר הוצאה לפועל מדויקת של החבטה. לכן שחקנים ברמה גבוהה נדרשים לרמת דיוק לאורך זמן רב תכונה אותה ניתן להגדיר באופן רחב יותר כיציבות. וטרם הזכרנו יכולות אחרות כמו: יכולת "קריאת" הכדור היוצא ממחבטו של היריב, את קבלת ההחלטות בנוגע לבחירת סוגי החבטות, את המהלך הטקטי של בניית הנקודה ואת הריכוז העילאי לאורך פרק זמן כל כך ארוך. ומה עם הלחץ המנטאלי?

עומס על המפרקים
העומס שמופעל על המפרקים של השחקנים דומה לזה המופעל על בלמי משאית שנעה במדרון. הצורך לבלום ממהירות, להתייצב נכון, להכות בכדור ולשנות כיוון לקראת החבטה הבאה דורש כוח רב. ההאצות, הבלימות ושינויי הכיוון הם אלה שמעמיסים באופן קיצוני על השחקן. העייפות במהלך המשחק ובסיומו נובעת מגיוס בלתי פוסק של כוח שדרוש הן להאצה והן לבלימה. מבחינה פיזיולוגית מדובר באתגר שרירי ומפרקי שאינו דומה כמעט לשום ספורט אחר, בוודאי שלא במשך בו משוחק המשחק.
שחקנים כמו ג'וקוביץ' ונדאל ניחנים ביכולות פנטסטיות גם בתחום האירובי וגם בתחום הכוח והזריזות. מאחר שטניס הוא משחק אי-אווירני (אנאירובי) בהגדרתו, תפקידה של המערכת האירובית של השחקן היא לאושש את השחקן במהלך המשחקון, בין המשחקונים ובין המערכות. יכולת אירובית מעולה עוזרת לשחקנים לבצע מעין "אתחול מחדש" ולהתייצב טריים יחסית לנקודה הבאה.

התאוששות
היכולת להתאושש לאחר רמת ביצוע שכזו תלויה בכשירותם הפיזיולוגית של השחקנים ובמערך ההתאוששות שעומד לרשותם. שחקן כדורגל נדרש ל-72 שעות בטרם יוכל לשחק שוב בעוצמה מלאה ואילו בטניס זוכים השחקנים ל-48 שעות של מנוחה, ולעתים אף פחות, בטרם יידרשו למאמץ הבא.
מערך השיקום וההתאוששות של השחקן הוא רב שלבי ומורכב מכמה פעולות: תזונה, פעילות אירובית קלה, עיסוי ולעתים גם שימוש באמבט קרח. שחקן טניס צריך לאכול ולשתות לכל אורך המשחק. אכילה של בננות ושל חטיפי אנרגיה ושתייה של מים ושל משקאות ספורט עוזרת לשמור על רמת אנרגיה תקינה ועל מאזן תקין של נוזלים ומלחים. במהלך משחק הגמר איבד כל אחד מן השחקנים 3-2 ליטרים של נוזלים בעקבות ההזעה המרובה. את הנוזלים האלה יש להחזיר במהלך המשחק ובשעות שלאחר סיומו.
בסיום המשחק הולכים השחקנים אל חדר הכושר ומבצעים פעילות אירובית קלה, בדרך כלל על גבי אופניים, על מנת להרגיע את הגוף מן המאמץ הכביר. בדרך כלל הם גם יאכלו חטיף אנרגיה או יצרכו משקה המכיל חלבון ופחמימות במטרה לתרום לשיקום מהיר של השרירים. לאחר מכן יתפנו השחקנים לביצוע עיסוי ולטיפול בפציעות. לארוחה שאחרי המשחק קיימת חשיבות עצומה לשיקום ולהתאוששות של השחקנים. בדרך כלל ארוחה כזו תהיה מורכבת מכמות גדולה של פחמימות וממנה של חלבון על מנת לבנות מחדש את מאגרי האנרגיה המדולדלים שבשרירים.
משחק כל כך ארוך וגורלי מכלה לחלוטין את האנרגיה המנטאלית של השחקן. במהלך המשחק מגייס השחקן את מערכת העצבים שלו באמצעות שחרור מסיבי של אדרנלין. הגיוס הזה גובה בהמשך מחיר כבד והוא מהווה גורם משמעותי מאוד ביכולת של השחקן להתאושש וביכולתו להתגייס מחדש לקראת המשחק הבא. אבל איך אמר פעם השדר האגדי ניסים קיוויתי: "המנצחים אף פעם לא נראים עייפים".

למאמר "הפיזיולוגיה של משחק הטניס", מאת מולי אפשטיין הקליקו כאן

מולי אפשטיין – פרשן אתלטיקה, פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".  
 



תגובות הוסף תגובה
1.בנוגע ללחץ על המפרקיםערן09/02/12
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן