חפש רק בנושא זה






קלוריות - לא מה שחשבתם!

מחקרים מדעיים עדכניים מיישרים קו עם עקרונות התזונה הטבעית: המושג "מאזן קלורי" מוחלף ב"יישום אנרגטי של הקלוריה בגופנו" והנחות עבודה כמו שדרגת השובע מושפעת מהלך המחשבה של הניזון, כבר לא יגרמו לגלגול עיניים – מאת מירה כהן שטרקמן, ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט
  05/03/12




מנהלת פורום נטורופתיה

במשך שנים ארוכות התייחס עולם המדע לקלוריה כאל מידת החום הנפלטת משרפתו של מזון וכל עניין אחר לא היה רלבנטי, מדעית, בתכנון תפריט. המדע דחה את הגישה של הנטורופתיה המתבוננת בהיבטים האנרגטיים של המטבוליזם – וכך, תפריטים תזונתיים שנועדו להשגת משקל תקין ונשענו על לחם מלא (ולא לחם קל), אגוזים וזרעים, טחינה גולמית, סוכרים טבעיים (דבש, סילן), ביצים, פירות טריים וירקות מגוונים, כולל ירקות שורש (בטטה, תפוחי אדמה, סלק ועוד) – התקבלו כתעלומה במקרה הטוב וזכו לגישה מזלזלת במקרה הרע.

והנה נפל דבר בעולם המדע, מספר מחקרים חדשים שנערכו בארה"ב ופורסמו בשנתיים האחרונות, הביאו למסקנות חדשות לגבי המטבוליזם הקלורי. המושג המדעי של "מאזן קלורי" מוחלף היום במושג כמו "יישום אנרגטי של הקלוריה בגופנו". בהרצאה קצרה וממוקדת שניתנה ע"י ד"ר דינה ראלט, מדענית השמנה ותקשורת, במסגרת כנס שנערך ע"י מרכז המחקר של תנובה, הוצגו נקודות חדשות בראיית המדע את נושא הקלוריות. ד"ר ראלט ביססה הרצאתה על מאמרים מדעיים ומחקרים מהשנים 2011/12 מהם עולות מסקנות מעניינות:
• בישל מזון תורם ליעילות הפקת אנרגיה.
• דרגת השובע מושפעת מהלך המחשבה של הניזון.
• ספיגת קלוריות היא פונקציה של סוג המזון ולאו דווקא של יחידת חום הנפלטת משרפתו.
• שיעור החלבון משפיע על אכילה נוספת. ירידה בכלל החלבון הנצרך, גוררת עלייה ברמת הקלוריות הנדרשת.
• ממתיקים מלאכותיים עלולים לעודד עלייה במשקל.
• מועד האכילה (בוקר, צהריים, ערב) משפיע על ניצול האנרגיה שבארוחה.
• נטייה גנטית משפיעה על השמנת יתר.
• היפוגליקמיה, רמת סוכר נמוכה בדם, משפיעה על צורך/פיתוי מיידי למזון עתיר קלוריות.
• שהייה בחדרים מחוממים מונעת ניצול מרבי של קלוריות.

לעיון נוסף במאמרה של ד"ר דינה ראלט הקליקו כאן

השיח הנטורופתי בנוגע ל"מטבוליזם" ול"אנרגיה" של המזון
מתייחס למושגים אלו בכמה אופנים:
איכות המזון מבחינה תזונתית
– חלבונים, פחמימות, שומנים, מים, סיבים תזונתיים, קלוריות, מזון מלא, מזון טבעי וקריטריונים איכותיים נוספים הקשורים לפיזיקה של המזון.
תנועה אנרגטית – השפעתו האנרגטית של המזון על קווי האנרגיה של האדם, הנקראים גם מרדיאנים (רפואה סינית) ועל הצ'אקרות, גלגלי אנרגיה (מושג הודי עתיק). הרעיון הפילוסופי של הצ'אקרות והמרידיאנים מוכר היטב גם בספרי רפואה בעברית מהמאה הראשונה והשנייה לספירה ובספרי רפואה מאוחרים יותר שנכתבו בשפות היהודים (אידיש ולדינו). השפעתו האנרגטית של המזון נודעה כבר ביוון העתיקה. היפוקראטס, אבי הרפואה, בן המאה החמישית לפני הספירה, הביא את בשורת המזון המרפא. ספורטאים ביוון העתיקה שרצו לשפר ביצועי ריצה, נהגו לאכול עיזים בהיותן קלילות ומהירות ואילו מפתחי השרירים והמתאבקים נהגו לאכול בשר בקר בהיותו בעל חיים עם נוכחות מרשימה יותר וקו כתפיים רחב. היוונים האמינו שהאנרגיה של בעל החיים עוברת אל האדם דרך המזון.
טעמים – מר, חמוץ, מתוק, חריף, מלוח והשפעתם המטבולית על מצב האנרגטי של האדם, בהתאם לעונות השנה והתהליך המטבולי הנדרש לאדם בנקודת זמן.
מחשבה – ברפואה הטבעית ההמלצה היא לאכול בנחת, ללא דאגות, בישיבה ובמחשבות חיוביות על האוכל, גם כאשר אוכלים מעט. הרמב"ם בן המאה ה-11 לספירה, ממליץ לאכול בתאורה טובה ולערוך שולחן נאה גם אם הארוחה קטנטנה. מחשבה מהנה בקשר למזון הנאכל מביאה לידי שובע.

ובנימה אישית:
ההרצאה של ד"ר ראלט מחזירה אותי אל המחשבות על היחסים בין מדע ובין פילוסופיה. ממכלול המחקרים הראויים שנסקרו, נראה לי שעולם המדע, כמו תמיד, הולך אחרי מדע הפילוסופיה ומאשש מחשבות עתיקות. המסקנות האמפיריות ביחס למטבוליזם הקלורי היישומי מחזירות לסדר היום ידע עתיק. הביקורת הקשה המוטחת כלפי עולם הרפואה הטבעית עד כדי כינוי השיטות הטיפוליות כ"פיתוי" (ראו: ספרו של סימון סינג, "ריפוי או פיתוי") יכולות לעבור מהעולם רק כאשר יאפשרו מחקר ראוי של הכלים הטיפוליים הטבעיים ושל הוראה מוסדרת ומסודרת של הרפואה הטבעית, על ענפיה.

מירה כהן שטרקמן – נטורופתית N.D ,R.Na. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט האתר של מירה.

היכנסו לפורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן. 

ללימודי נטורופתיה במכון וינגייט, הקליקו על הקישור למילוי טופס לפגישת ייעוץ אישית.


קינוח וצילום באדיבות מלכה גולן



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט