חפש רק בנושא זה






האבולוציה של ההתמכרות לפעילות גופנית

מחקר שנעשה באריזונה, מצא שפעילות גופנית בעצימות גבוהה משחררת חומרים שמשפיעים על "מרכז התגמול' במוח בדומה לצריכת חשיש – האם ניתן למנף את הממצאים כדי להזיז אותנו מהכורסה ולשפר את מצבנו המנטאלי? מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  10/04/12

 


מולי אפשטיין
  מנהל פורום
"חיים וספורט"

במאה השנים האחרונות קרה דבר בלתי צפוי: בני האדם סיגלו לעצמם אורח חיים יושבני (sedentary). מה שקרה במרוצת השנים הוא שהחלפנו את אורח החיים הפעיל לצורת חיים הרבה יותר סטטית שאינה תואמת מבחינה אבולוציונית את ייעודנו המקורי – במילים אחרות, לא לזה התכוון המשורר.
לדברי David Raichlen מאוניברסיטת אריזונה, תכונות הציד והליקוט של אבותינו הקדמונים תאמו את תכונות הסבולת האירובית של רצים למרחקים ארוכים. "פעילות אירובית שיחקה תפקיד מרכזי בהתפתחות האבולוציונית של מערכות רבות בגופנו, מה שמסביר אולי, מדוע פעילות אירובית כל כך מיטיבה עמנו", הסביר החוקר. לעומת זאת, בחינת ההנחה לפיה התפתחנו כיצורי-על אירוביים הינה בעייתית מעט משום ששאר היונקים האירוביים נעים על ארבע רגליים ואילו אנו נעים רק על שתיים. "מסיבה זו החלטנו לחקור את המוח ולבחון כיצד ההתפתחות האבולוציונית גרמה לנו לייצר הרגלי פעילות גופנית דרך מסלולי הנעה (מוטיבציה)", הוסיף החוקר.

 Runners High
מרבית העוסקים בפעילות גופנית דרך קבע מכירים את תחושת ההתרוממות (Runners High) שלאחר האימון. תחושה זו נגרמת על-ידי אנדוקנבינואידים שמשפיעים על "מרכז התגמול' במוח. לדברי החוקר מעט מאוד ידוע על תפקידם של האנדוקנבינואידים אצל יונקים אירוביים אחרים.
אנדוקנבינואידים הם קולטנים (רצפטורים) אנדוגנים ל-THC – החומר הפעיל בצמח הקנביס (חשיש). קולטנים אלה נמצאים בעיקר במוח באזוריו השונים, אולם בשנים האחרונות התברר שהם נמצאים גם ברקמות היקפיות כמו במערכת העיכול, בכבד וברקמות השומן.
מטרת המחקר של Raichlen ושל חוקרים נוספים, הייתה לבחון כיצד פעילות גופנית משפיעה על רמות האנדוקנבינואידים בשני יונקים אתלטים טבעיים, האדם והכלב, ועל מין בעל רמת פעילות נמוכה, חמוס.
הממצא העיקרי של החוקרים היה שבעלי חיים שהתפתחו אבולוציונית לפעילות אירובית מפיקים תועלת מהאנדוקנבינואידים בעוד שבעלי חיים שאינם אירוביים מטבעם לא חווים תחושת הנאה לאחר ביצוע פעילות שכזו. נראה איפה שהברירה הטבעית בבני האדם גורמת לשימוש במערכת האנדוקנבינואידית על מנת ליצור הנעה לפעילות סבולת, הסיקו החוקרים. החוקרים פרסמו את התגלית שלהם ב- The Journal of Experimental Biology.

הכלב הוא "אחיו התאום" של הרץ
צוות המחקר גייס רצים חובבים וכלבי מחמד ואימן אותם ללכת ולרוץ על גבי מסילה נעה. דגימות דם ורידיות, הן מן הרצים והן מן הכלבים, נלקחו לפני הפעילות ומייד לאחריה. לרוע המזל החמוסים שיתפו פחות פעולה ודגימות הדם שלהם נלקחו לאחר הפעילות ובזמן מנוחה.
אנאליזת דגימות הדם הראתה שריכוזו של אנדוקנבינואיד בשם anandamide הרקיעה שחקים בדמם של הכלבים ושל הרצים לאחר ביצוע ריצה נמרצת. כאשר בחנו החוקרים את מצב רוחם של הרצים הם מצאו שהוא השתפר פלאים לאחר ביצוע הפעילות הגופנית. במילים אחרות, הרצים היו מאושרים יותר ושמחים יותר לאחר ביצוע הפעילות הגופנית. כאשר החוקרים בחנו את דגימות הדם של החמוסים הם מצאו שריכוז ה-anandamide כלל לא עלה במהלך ביצוע הפעילות הגופנית. ככלל, אצל החמוסים לא נוצרו אנדוקנבינואידים בתגובה לפעילות העצימה.

חכמת האבולוציה
החוקרים משערים שהברירה הטבעית גרמה לכך שאנו, ובעלי חיים אחרים, משתמשים במערכת האנדוקנבינואידית במטרה לגרום להנעה לפעילות סבולת המתאימה לדפוס של הליכה וריצה למרחקים ארוכים. על סמך התוצאות החוקרים סבורים שהברירה הטבעית מניעה קבוצות מסוימות של יונקים שהתפתחו לאפיון אירובי בעיקרו, לקיום יותר פעילויות בעצימות גבוהה בהשוואה לפעילויות בעצימות נמוכה.
לאחר שהתברר שיונקים מפיקים אנדוקנבינואידים מענגים בתגובה לפעילות גופנית, נשאלת השאלה האם אותם כימיקלים במוח עשויים להוות פתרון קסם לטיפול בבעיית ההשמנה ההולכת ומחריפה. לצערנו, התשובה שלילית. לדברי החוקרים, אין בממצאים המעניינים די על מנת לגרום "לבטטות הכורסה" לזנק ממקומן המרופד והנוח ולהתחיל לעסוק בפעילות גופנית. הסיבה – כושרם הירוד של אנשים אלה אינו מאפשר כנראה שחרור של מספיק כימיקלים מענגים במוח בתגובה לפעילות גופנית מתונה שהם יכולים לבצע במצבם.
"אנשים לא פעילים אינם נמצאים בכושר טוב דיו על מנת לבצע פעילות גופנית עצימה, פעילות שתזכה אותם בתגמול מענג על המאמץ שביצעו", הסביר Raichlen. "המפתח הוא אם כן לגרום לאותם אנשים לא פעילים להתחיל להתאמן במטרה לשפר בהדרגה את כושרם הגופני. ברגע שאותם אנשים יעברו את הסף שמעליו הם יזכו לתגמול מענג עבור המאמץ הגופני אותו הם ביצעו יוכל להיווצר מעגל של הנעה לעיסוק מתמשך בפעילות גופנית", סבורים החוקרים.
עוד סבורים החוקרים שהפעילות הגופנית צריכה להוות פתרון זול עבור מצבים קליניים רבים, לשפר את מצבנו המנטאלי באמצעות אותם אנדוקנבינואידים ולשפר את כשירות מערכת הלב, כלי הדם והנשימה באמצעות התרגול הגופני הישן והטוב.

מקור:

David A. Raichlen,  Adam D. Foster,  Gregory L. Gerdeman, Alexandre Seillier  and Andrea Giuffrida
Wired to run: exercise-induced endocannabinoid signaling in humans and cursorial mammals with implications for the ‘runner’s high’ 
 

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט". 



תגובות הוסף תגובה
1.אנדוקנבינואידיםגור03/05/12
2.מולי - אתה מלך. (לת)עודד03/05/12
3.חיי כלבאריה06/05/12
4.אנדוקנבינואידים והשמנהשמוליק וקס26/05/12
מדליית כסף קבוצתית לנבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית באליפות העולם בבאקו. לינוי אשרם וניקול זליקמן העפילו לגמר הקרב רב היוקרתי בדרך להשגת הקריטריון לטוקיו 2020

נבחרת הבייסבול של ישראל ניצחה את נבחרת ספרד 0:3 בטורניר הקדם אולימפי בסופו רק נבחרת אחת תזכה בכרטיס לטוקיו 2020

לינוי אשרם (הפועל ראשל"צ), סגנית אלופת העולם בתרגיל החישוק באליפות העולם בהתעמלות אומנותית המתקיימת בבאקו

מדליית ארד ללינוי אשרם בתרגיל הכדור באליפות העולם בבאקו

אליפות ישראל בטיפוס הובלה: נמרוד מרכוס אלוף ישראל לבוגרים. יובל שמלא סיים במקום השני, אלכס חזנוב במקום השלישי. בנשים - נועה שירן אלופת ישראל

מדליית כסף לארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע ב"גביע האתגר" בפריז