אור מיכאלי
חשיבותם של אימוני הכוח הסדירים היא רבה. מערכת שרירי הבטן-גב למשל, מורכבת משתי שכבות עיקריות, האחת שטחית ותפקידה העיקרי הוא ייצור תנועה ואילו השנייה עמוקה (שרירי הליבה) ותפקידה העיקרי הוא מתן יציבות לעמוד השדרה. לשרירי הייצוב תפקיד משמעותי ביותר המשפיע על היציבה שלנו, על יכולת העברת כוחות בין פלג גוף עליון לתחתון ולהפך, מניעת פציעות, הפחתת כאבי גב ויכולת ביצועית גבוהה יותר.
ההבדלים המהותיים בין אימון משקולות חופשיות ובין אימון מכשירים:
• שרירי הליבה – באימון מ"ח מופעלים שרירים מייצבים ועמוקים (ליבה) במידה רבה לעומת הפעלה מינימלית שלהם באימון מכשירים, שבהם לרוב הגו מקובע.
• שרירים מייצבים סביב למפרק – באימון מ"ח מופעלים שרירים מייצבים במפרקים הסמוכים למפרק שעובד, בעוד שבאימון מכונות המפרקים הסמוכים מקובעים ועל כן כמעט ולא פועלים.
• מישורי תנועה – באימון מ"ח יש עבודה במישורי תנועה רבים בעוד שבמכשירים, האימון לרוב מבוצע במישור תנועה אחד.
*כל האמור לגבי אימון במשקולות חופשיות מתייחס גם לאימון כבלים.
למה אנחנו מתאמנים? מנקודת ראות הפיזיותרפיה
אימון בחדר כושר מחייב קביעת מטרות אימון, ביניהן עלייה במסה השרירית, חיזוק, שיפור כושר גופני, ירידה במשקל ועוד. עם זאת, אל לנו לשכוח שאחת המטרות העיקריות צריכה להיות שיפור תפקודי (פונקציונלי) הן בפעילויות היומיום והן בביצועי ספורט למיניהם. כפיזיותרפיסטים, כאשר נתאים תכנית אימון למתאמן נשים דגש על אימון שתכליתו להביא לשיפור תפקודי.
על מנת לעמוד במטרה זו רצוי להתאמן בדומה לדפוסי התפקוד שלנו בחיי היומיום, בהם אנו פועלים בצורה "חופשית" ללא תמיכות או קיבועים. לדוגמה, בעת הרמת משא כבד בעבודה או בבית.
בפעולות יומיומיות כמו גם בפעילויות ספורטיביות (כגון משחקי כדור, ריצה ואתלטיקה), העבודה לעולם אינה מבודדת אלא משלבת הפעלה במקביל של כל שרירי הגוף הן המייצבים והן המניעים.
אימון מ"ח בחד"כ, המבוצע ללא קיבוע של הגו, מקרב אותנו לאופן התפקוד "האמיתי" והאוטומטי ועל כן מומלץ על פני אימון "המקבע" אותנו ומפריד בין חלקי הגוף השלם, כדוגמת מכשירים (בהנחה, כמובן, שמטרת האימון היא תפקודית בעיקרה).
כאמור, במידה ומטרת האימון המרכזית הינה שיפור תפקודי, כך למשל בבואנו לחזק פלג גוף תחתון, עדיפה עבודה כנגד משקל גוף כדוגמת ביצוע תרגילי Squat או Lunge על פני עבודה המבודדת קבוצות שרירים. עבודה מסוג זה תוביל לחיזוק השרירים במנחים פונקציונליים בהם אנו משתמשים במציאות היומיומית ולא במנחי ישיבה או שכיבה על הבטן האופייניים לעבודה כנגד מכשירים.
לסיום, חשוב להדגיש כי מדובר בהמלצות כלליות בלבד. בקביעת תכנית אימון יש להיוועץ עם פיזיותרפיסט או עם מדריך חד"כ מוסמך לגבי סוג התרגילים, עוצמת ההתנגדות/המשקל ותדירות הביצוע, בהתאם למטרות האימון שנקבעו.
אור מיכאלי – פיזיותרפיסט במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מטפל בספורטאי האקדמיה למצוינות בספורט במכון וינגייט.
אודות מכון וינגייט
