חפש רק בנושא זה






ירידה לצורך עלייה

מהו העיתוי הנכון להתחרות אחרי מחנה אימונים בתנאי גובה? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת אינדיאנה, יעזור לאתלטים לתכנן במדויק את עיתוי מחנה הגובה ואת מועד הירידה ממנו לפני תחרויות מטרה – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  11/06/12

 


מולי אפשטיין
  מנהל פורום
"חיים וספורט"

אימוני גובה הם הליך מקובל בתהליכי ההכנה של ספורטאי הסבולת. מחקרים רבים נעשו באשר ליעילותם של אימונים מסוג אלה, בכללם הגובה בו מומלץ להתאמן, פרק הזמן בו יש לשהות בתנאי הגובה ואופי השהייה – live high train low, live low train high and low ועוד. לעומת זאת, שאלה מרכזית אחת נותרה עדיין ללא מענה והיא מתי על האתלט לרדת מהגובה לפני תחרות מטרה.

מאמניהם של ספורטאי סבולת רבים נוהגים לבחור באחת משתי האפשרויות. "הם מאמינים שעל הספורטאי להתחרות 48 שעות לאחר הירידה מן הגובה או לאחר 22-18 ימים מרגע הירידה", הסביר Robert Chapman, פיזיולוג מאמץ מאוניברסיטת אינדיאנה. "העניין הוא שאין כמעט עדויות מדעיות שתוכלנה לתקף את דעתם של המאמנים", הסביר החוקר. המחקר, שהוצג לאחרונה בכנס השנתי של החברה האמריקאית לרפואת ספורט, מצא ששתי הדרכים עשויות להיות נכונות.

צילום: באדיבות האתלט דן סלפטר, אלוף ישראל בריצת הרים

הקנייתי, אסבל קיפרופ, האלוף האולימפי מבייג'ין ב־1,500 מטר

 
המחקר
6 רצי עלית שהו במשך 28 ימים במחנה אימונים ב-Flagstaff, אריזונה בתנאי גובה של 2,150 מטר. האתלטים התנהלו על פי השיטה של "live high train low" במהלכה בילו כל היום בתנאי גובה אולם התאמנו בגובה של 1,000 מטר מעל גובה פני הים. אימונים בתנאי גובה נמוכים יותר מאפשרים ביצוע של אימונים עצימים ומהירים יותר ובתדירות גדולה יותר במהלך השבוע. לאחר הירידה מתנאי הגובה נבדקו הרצים במשך 26 ימים. החוקרים התמקדו במדדים הבאים: קצב לב, יעילות ריצה ומכניקת הריצה.
המדדים הפיזיולוגיים איששו את טענותיהם של המאמנים. בהתבסס על מספר מדדים נשימתיים נראה שפרק זמן של 48 שעות לאחר הירידה מהגובה הוא זמן טוב להתחרות. לעומת זאת, 7 ו-13 ימים הם הימים הפחות מתאימים להתחרות.
לדברי החוקר ניתן לייחס את ממצאי המחקר לתפיסה המקובלת באשר לאקלום של מערכת הנשימה.
"בגובה אנו נושמים יותר והתגובה הזו מלווה אותנו גם לאחר שאנו יורדים לתנאי גובה רגילים. נשימת יתר תורמת למעורבות שרירית גדולה יותר, להוצאה אנרגטית גבוהה יותר ולעבודה קשה יותר של הגוף במטרה לווסת את זרימת הדם", הסביר החוקר.
המחקר טוען שהזמן הטוב ביותר להתחרות לאחר הירידה מתנאי הגובה הוא לאחר 22-18 ימים משום שבפרק הזמן הזה נעלמת לה תופעת הנשימה העודפת והגוף מסתגל מחדש לתנאי הגובה הנמוכים.
"המחקר הנוכחי יעזור לאתלטים להתכונן לתחרויות מרכזיות", הסביר Abby Laymon, החוקר הראשי. "לדוגמה, אם אתלט מסוים מתכונן למבחנים האולימפיים, הוא יכול לתכנן במדויק את עיתוי מחנה הגובה ואת מועד הירידה ממנו לפני התחרות", הסביר החוקר.
המחקר הנוכחי הוא אחד מ-5 מחקרים שנערכו באוניברסיטת אינדיאנה שעוסקים באימוני גובה. מחקרים עתידיים יסבירו אולי מדוע מתרחשים השינויים הפיזיולוגיים לאחר הירידה מתנאי הגובה.

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

צילום: באדיבות האתלט דן סלפטר, אלוף ישראל בריצת הרים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט