חפש רק בנושא זה






פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?

מה ההבדל בין משחק ברמה נמוכה ובין משחק ברמה גבוהה? ומה פגום אצלנו בתהליך הטיפוח של דור העתיד – מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט, מציג את המפתח לאימון שחקני כדור ומצביע על שורה של קלישאות ומיתוסים שצריכים לעבור מן העולם
  27/09/12

 


מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

פתיחת הקמפיין למוקדמות גביע העולם בכדורגל שייערך ב-2014 בברזיל אינה מבשרת טובות עבור הנבחרת הלאומית – תיקו באזרבייג'ן והפסד ביתי צורב לרוסיה, מחסלים כנראה את סיכויינו להעפיל לטורניר הגמר. עד כאן הפרשנות העובדתית היבשה ועכשיו למציאות. האם מישהו באמת חושב שאנו מסוגלים להעפיל לטורנירי הגמר של גביע העולם או לאלה של אליפויות אירופה? כנראה שלא. הסיבה – אנחנו פשוט לא מספיק טובים.
אחת הסיבות לכך שאנו לא מספיק טובים, נעוצה בטיפוח דור העתיד. חשוב להבין שכאשר פס הייצור שתפקידו לייצר שחקנים בוגרים שעומדים בסטנדרטים של המשחק, פגום לכל אורכו, אין סיבה שהתוצר המוגמר יעמוד באיכות הנדרשת.

יכולת גופנית היא הרבה יותר מכושר גופני
לחוסר ההצלחה שלנו יש סיבות רבות, אבל אני רוצה לעסוק בהיבט אחד בלבד והוא תחום פיתוח היכולות הגופניות של השחקן. יכולות גופניות או יכולות אתלטיות, הן מה שבדרך כלל נהוג לכנות "כושר גופני". אולם בעוד שכושר גופני מתייחס בעיקר לכשירות המטבולית – כושר אירובי, כוח, מהירות – היכולות האתלטיות מכסות מגוון רחב של מיומנויות ושל יכולות גופניות, כאלה שמאפשרות לשחקן להוציא אל הפועל ובאיכות גבוהה את מה שנדרש ממנו במשחק.

ניתן לתמצת את ההבדל בין משחק ברמה נמוכה ובין משחק ברמה גבוהה במודל ה-X הגדול וה-x הקטן.
ה-X מייצג את רמת הביצוע של מיומנות בדידה, למשל: בעיטה, יציאה מן המקום, היכולת לשנות כיוון, ניתור וכדומה. שחקנים ברמה גבוהה, כאלה שעברו תהליך אימון מובנה ומקצועי מגיל צעיר, מתאפיינים באיכות ביצוע גבוהה של פעולה בודדת. ניתן לראות זאת בעוצמת היציאה מן המקום, בעוצמת התיקול, ביכולת לקבל החלטות בזמן מהיר ועוד. שחקנים ברמה נמוכה יפגינו איכות נמוכה של ביצוע, גם כאשר מדובר בפעולה בדידה! רמת משחק גבוהה היא איפה היכולת להפגין רמות גבוהות של X בכל אחת מפעולות המשחק והיכולת לשמור על גובה ה-X גם במצבי עייפות. דבר נוסף שמבדיל בין רמת משחק גבוהה לבין רמת משחק נמוכה הוא תדירותם של ה-X. במשחק ברמה נמוכה ה-x הוא קטן והמרווח בינו לבין ה-x הבא, הפעולה הבאה, יהיה גדול. במשחק ברמה גבוהה אנו עדים לכמות גבוהה של פעולות עצימות ואיכותיות – מסירה מדויקת, תנועה מהירה וכד', ולצפיפות גבוהה של הפעולות – כלומר קצב משחק גבוה. זה ההבדל.

איפה מתחילים?
פיתוח מיומנויות גופניות דורש תכנון מוקפד ודיוק רב. העבודה על התשתיות הגופניות צריכה להתחיל בגילאים הצעירים ולעבור כחוט השני לכל אורך תהליך ההכשרה של השחקן. שחקן בוגר אמור להוות תוצר מוגמר של כל מה שיצקו בו בגיל הצעיר. הדברים אמורים הן לגבי מיומנויות גופניות והן לגבי מיומנויות טכניות. שחקנים צעירים צריכים ללמוד מיומנויות ולרכוש הרגלי אימון נכונים. שחקנים בוגרים אמורים לתחזק את אותן יכולות, להימנע מפציעות ולהפגין רמת משחק טובה לאורך העונה כולה. שחקן בוגר לא אמור ללמוד כיצד יש לצאת מן המקום או כיצד לבצע תרגיל שפיפה. את זה הוא היה אמור ללמוד במחלקות הילדים, הנערים והנוער. דברים מסוג זה, כמו גם מיומנויות טכניות של עצירת כדור או בעיטה, אמורים להיות חלק מהד.נ.א. שלו. בהיעדר תשתיות גופניות וכאשר רמת המיומנויות נמוכה, אין זה פלא שרמת המשחק נמוכה. כאשר מחפפים ולא דורשים דיוק בגיל הצעיר, אל תתפלאו שזה מה שאנחנו מקבלים בגיל המבוגר.

קלישאות ומיתוסים שצריכים לעבור מן העולם
עולם האימון רווי במיתוסים ובקלישאות. כאשר מתייחסים אליהם כאל קוריוז, זה יכול להיות נחמד, אולם כאשר הם הופכים למהות ולדבר האמיתי, זה עצוב.

"צריך לעבוד קשה"
את המשפט הזה אנו שומעים בכל ריאיון, בין אם זה מפיו של שחקן או מפיו של המאמן. החלופה שצריכה להיות היא "צריך לעבוד נכון". עבודה קשה אינה בהכרח עבודה נכונה, במרבית המקרים היא אף תגרום לנזק, במיוחד כאשר התשתית הגופנית של השחקן לקויה. עבודה קשה היא משהו ששמור לאנשים שעובדים בסלילת כבישים או במפעלים בהם נדרשת עבודה פיזית רבה. באימון אנחנו רוצים לעבוד נכון! אימון נכון הוא לעתים אימון בעל עצימות גבוהה ולעתים הוא אימון בעל עצימות נמוכה. לעתים האימון הטוב ביותר יהיה בדמות מנוחה. האיבר שאותו אנו רוצים לאמן יותר מכל הוא המוח. בעבודה קשה אנו עלולים לפתח דפוס הישרדותי שמתאפיין בשימור אנרגיה ובדיכוי של יכולות גופניות. במצב שכזה, לא יתאפשר תהליך למידה נכון והתוצאה בהתאם.

אימון שרירים לעומת אימון תנועה
מרכיב הכוח הוא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בפיתוח היכולת האתלטית של השחקן. במשחקי כדור חשוב מאוד לחזק את השרירים שמניעים את המפרקים הרלוונטיים וכן את שרירי הליבה – הן במצב סטטי והן במצב דינמי (Dynamic Core). הכוח לו נזקק שחקן הכדור הוא כוח תיאומי – כלומר, היכולת להפעיל כוח במנח גוף כזה שמדמה את הפעולות שאופייניות למשחק. בדרך כלל יהיו אלה תרגילים שמערבים קבוצות שרירים רבות ובמקרים רבים הם יבוצעו בעמידה על רגל אחת.
הטעות הנפוצה היא לשלוח את השחקנים לחדרי הכושר הרגילים. עבודה במכונות כוח בדפוסי אימון שמותאמים למפתחי גוף, אינה רלוונטית למשחקי כדור. במשחקי כדור אנחנו רוצים לאמן תנועה ואילו מפתחי גוף מאמנים את השריר הבודד. תרגול קונבנציונלי במכונות כוח בתרגילים מבודדים אינו תורם להתפתחות הגופנית של השחקן. אימון הכוח צריך "לרדת" למגרש ולהיות חלק מן האימון הטכני. כאשר אנו מאמנים שחקנים צעירים עלינו לשלב תרגילים לפיתוח כוח בכל אימון. זה יכול להיות בסיום האימון או כחלק מובנה של החימום הדינמי. כאשר צוות האימון הספרדי של מכבי תל אביב עשה זאת היה מי שדיבר על "שיטות האימון המיוחדות". זה לא מיוחד, ככה עובדים במשחקי כדור.

"ככל שמתאמנים יותר, כך משתפרים יותר"
לא בהכרח. האימון הוא תהליך שגורם לנזק ואילו המנוחה היא הזמן שבו אנו משתפרים. העמסה מוגזמת על בסיס צר של תשתיות גופניות עלולה לגרום לקריסה. כמות אימונים גבוהה במהלך השבוע, במיוחד בגילאים הצעירים, עלולה להשיג מטרה הפוכה. שחקן עייף וכאוב הוא שחקן שאינו יכול להשתפר. רצף של אימונים בהעמסה שאינה פרופורציונלית, עלול לדכא את פוטנציאל השיפור ועלול לגרום לפציעות.
המפתח להצלחה באימון בגילאים הצעירים הוא – יצירת הנאה, גיוון רב ככל שניתן, פיתוח יצירתיות ובנייה של מיומנויות גופניות וטכניות תוך הקפדה על דיוק! חשוב להבין שגערות וצרחות לא תורמות לפיתוח היצירתיות של השחקן הצעיר. נראה אתכם לומדים משהו בכיתה בה המורה משתוללת, גוערת וצורחת על הילדים....

העתקת שיטות אימון מסורתיות
תחום האימון לפיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור הוא תחום בהתהוות. קדמו לו שיטות האימון המסורתיות של ענפים וותיקים כדוגמת האתלטיקה ותחום פיתוח הגוף. משחקי הכדור שונים במהותם מענפים מחזוריים כדוגמת ריצה, שחייה או חתירה בקיאק. הריצה, במיוחד זו הארוכה, היא בעלת דפוס פעילות מונוטוני, במיוחד כזו שמתנהלת במסלול היקפי באצטדיון. משחקי הכדור לעומת זאת מתאפיינים בדפוס פעולה מגוון, לא שבלוני ובמקרים רבים מפתיע. מגוון הפעולות של שחקן הכדור הוא עצום; הן מבוצעות בקצבים משתנים ובכיוונים שונים ואין בהן דפוס שבלוני ואחיד. מכאן, אימוץ של שיטות אימון מסורתיות כדוגמת ריצת רצף למרחקים ארוכים או אימוני הפוגות קלאסיים כדוגמת אלה המבוצעים באתלטיקה הוא אינו רלוונטי, בוודאי שלא במהלך עונת האימונים והמשחקים.
לצערי, אנו עדים עדיין לריטואל החימום בו השחקנים מקיפים מספר פעמים את המגרש בריצה קלה או כאשר הם מבצעים אימוני הפוגות רצחניים במהלך עונת ההכנה. אימונים מסוג אלה אינם מתאימים לצרכים של ענפי הכדור. הדרך הנכונה לפתח את היכולות המטבוליות של שחקני הכדור, בכללן גם את היכולת האירובית, היא באמצעות דפוסי אימון שמדמים את מה שמכתיב המשחק, לדוגמה שימוש במשחקונים תוך שליטה בגודל השטח, במספר השחקנים, במשך התרגול ובעצימותו. זה הרבה יותר נכון, הרבה יותר מועיל ובוודאי שיותר מהנה.

"מי מתחיל אימון בריצה קלה?"
מולי אפשטיין מסביר ברדיו למה הכדורגלן הישראלי לא מחזיק 90 דק' להאזנה הקליקו כאן

לפרטים על קורס מאמני כושר גופני ופיתוח יכולות אתלטיות במשחקי כדור
הקליקו כאן


מולי אפשטיין
– פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

צילום: אבי שי

 



תגובות הוסף תגובה
1.מילים כדורבנותעידו ברזילי05/10/12
2.מאמר מצוין, אבל כנראה שלא ייקרא ע"י האנשים הנכוניםשי05/10/12
3.עקרונות בסיסיים לכל מאמם בענפי כדורליאור ארנס25/11/12
4.תודה מוליסרג׳יו חאובל09/09/13
5.תודה רבה סרג'יומולי אפשטיין09/09/13
6.מסכים אבל....רז כהן - מאמן כושר בכיר וכדורגלן לשעבר09/09/13
7.מתמוגג מכל מאמר שלך מולי! יוסי עדני09/09/13
8.כ״כ פשוט וכ״כ נכון, אז איך זה שהמועדונים אינם מתעדכנים?הלל פולג09/09/13
9.מאמר נהדר, אך..אביעד22/09/15
יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-17 ביולי, בשעה 9:30

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, ביום רביעי, ה-7.7.20 ועד להודעה חדשה, הופסקה פעילותו של מועדון הספורט, לרבות פעילות חדר הכושר, הבריכות, החוגים ומגרשי הטניס

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן