חפש רק בנושא זה






טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'

הדרך להערכת עצימות המאמץ עוברת במבדקי קצב לב, צריכת חמצן, וחומצת חלב, אולם יש לקרוא בזהירות את התוצאות לפני שמסיקים מסקנות לגבי תכנית האימון הרצויה – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  23/12/12

מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

עצימות המשחק
הערכת עוצמת המאמץ במשחק הטניס מתבססת בדרך כלל על השימוש במדדים הבאים: דופק, צריכת חמצן, ריכוזי חומצת החלב, תחושת מאמץ הסובייקטיבית – RPE והוצאה אנרגטית במהלך המשחק. ההתנהלות הטקטית של השחקן (הגנתי לעומת התקפי), הסיטואציה במהלך המשחק (מגיש או מקבל), מגוון המשטחים עליהם משוחק המשחק, קוטר הכדור, גורמים סביבתיים שמשפיעים על דפוסי המאמץ וההתאוששות (מודגמים באמצעות משכו של הראלי ובאמצעות זמן המשחק האפקטיבי) מתווכים באמצעות המדדים הפיזיולוגיים הבסיסיים כמו קצב הלב, צריכת חמצן וריכוזי חומצת החלב. מדידת המשתנים הפיזיולוגיים במהלך המשחק מספקת לנו הבנה רבה באשר לעצימות הכוללת ובאשר לעקה הפיזיולוגית שבה נתון השחקן. לימוד והבנה של הפרופיל הפיזיולוגי של המשחק עוזרת לנו לפתח פרוטוקולי אימון אופטימליים שתואמים את הדרישות הייחודיות של המשחק.

התגובות הפיזיולוגיות הממוצעות במהלך משחק טניס מוגדרות כצנועות. העצימות הממוצעת של המשחק פחותה מ-70%-60% מצריכת החמצן המרבית; במושגים של דופק מדובר ב-80%-60% מהדופק המרבי. אולם הסתכלות שכזו על משחק הטניס אינה נכונה ועלולה להטעות. מאחר שמדובר במשחק בעל אופי מקוטע מטבעו (ביצוע מאמצים קצרים בעצימות גבוהה מאוד ובצדם פרקי התאוששות קצרים), אין בערכים הממוצעים די על מנת להבין מהן הדרישות האמיתיות של המשחק, ולכן תיאור הפעולות העצימות עצמן הוא הרבה יותר רלוונטי להבנה של המשחק, שהרי באותן שניות מכריעות אתה יכול או לנצח או להפסיד. מאחר שמדובר במשחק בעל אופי פוספוגני (שימוש ב-ATP-CP ממקור א-לקטי), היכולות הגופניות של השחקן מהוות גורם משפיע וחשוב.

קצב הלב
מדידת הדופק במהלך המשחק מספקת לנו נתונים באשר למאמץ הפיזיולוגי ולמידת ההשקעה האנרגטית. ערכי הדופק הממוצעים של שחקני טניס מאומנים בני 30-20 נעים בין 160-140 פעימות בדקה במשחקי יחידים ובין 94 (±15.6) ל-164 (±15.8) במשחקי הזוגות. ערכי הדופק במהלך משחק יכולים לנסוק עד 200-190 פעימות בדקה, בדרך כלל לאחר ביצוע של ראלי ארוך ומהיר במיוחד. ערכים כל כך גבוהים של דופק משקפים עצימות גבוהה של מאמץ המערב הן את חלקו התחתון והן את חלקו העליון של הגוף. כאשר משווים את ערכי הדופק במהלך משחק ההגשה לבין אלה המתקבלים במשחק הקבלה, מתקבלים ממצאים סותרים. חלק מן העבודות מתארות ערכים דומים במשחק ההגשה ובמשחק הקבלה, לעומתם קיימות עבודות המצביעות על כך שרמות הדופק בזמן ההגשה גבוהות יותר מאלה שבזמן הקבלה. מכאן ניתן ללמוד על העצימות הגבוהה שנדרשת מן השחקן שמגיש ("לשמור על ההגשה") ועל התפקיד הפעיל יותר של המגיש במהלך המשחק.
מאחר שהמשחק מאופיין בהמון פעולות של התחלה ועצירה (Start and Stop) קצב הלב במהלך הראלי ובזמן ההתאוששות הוא די דומה, לעתים הוא אף גבוה יותר בהתאוששות שבין הראלי'ז. הערכת צריכת החמצן באמצעות היחס "דופק-VO2" מספקת נתונים מוגזמים בנוגע לעצימות המאמץ וזאת בשל אופיו הייחודי של המשחק. בנוסף, ערכי הדופק עשויים להיות מושפעים מתנאים נוספים כמו מצב המיום של השחקן (דהידרציה, התייבשות) ומהעקה התרמית. מאחר שקיים קשר ישיר בין טמפרטורת הגוף ובין ערכי הדופק, לתנאים האקלימיים בהם מתקיים המשחק יש השפעה רבה.

טבלה מספר 2. ערכי הדופק, ריכוז חומצת החלב ותחושת המאמץ הסובייקטיבית במהלך משחק טניס

משטח  RPE ח.חלב ממו"ל/ליטר דופק, פעימות בדקה מין מקור
   -     -     - (13.9) 143 ג Seliger et al26
קשה     - 2.15 (10.5) 147 ג Weber et al15
   -     - (0.5) 2.0 (19.8) 145 ג Kindermann et al27
חימר     - (1.02) 2.59 (12.4) 143 ג Schmitz28
קשה     - (1.2) 2.3 (13.2) 144 ג Bergeron et al22
קשה     - (0.4) 2.0 (19.0) 144 ג Reilly & Palmer10
קשה (1) 4 *     - (20) 146 נ Novas et al23
חימר     - (1.12) 3.08 (11.9) 181 ג Girard & Millet6†
קשה     - (0.47) 2.36 (17.2) 172     -
   -     - (0.65) 1.53     - ג-נ Ferrauti et al21
חימר (2.1) 12.5**  (1.1) 4.0 (15) 147 ג Fernandez et al29
חימר (2.1) 13**  (2.03) 3.79     - ג Fernandez et al14
חימר     - (0.88)  2.07 (19) 151 ג Smekal et al2
 
הערכים מוצגים כממוצעים וסטיות התקן:
RPE בסקאלה של 1-10 *
RPE בסקאלה של 6-20 **
מתוך – Br J Sports Med. 2006 May; 40(5): 387–39

צריכת חמצן
ערכי צריכת החמצן המרבית (צח"מ) של שחקני טניס תוארו בכמה עבודות (ראה טבלה מספר 3). באופן כללי, ניתן לומר שערכי הצח"מ של טניסאיות הם 45 מ"ל חמצן לק"ג משקל גוף ו-55 מ"ל/ק"ג/דקה בגברים. הערכים האלה גבוהים בהשוואה לאנשים לא מאומנים, אולם נמוכים יותר מאלה הנצפים בענפי כדור קבוצתיים אחרים כמו רוגבי וכדורגל. בענפי מחבט אחרים, לדוגמה בדמינטון, נמצאו ערכים דומים לאלה שנמצאו בטניס. מדידת צריכת החמצן במהלך המשחק מאפשרת לנו ללקט מידע נוסף באשר לאופיו של המשחק ובאשר לדרישות הפיזיולוגיות להן נדרש השחקן. מערכת מדידה ניידת שנישאת על ידי השחקן מאפשרת למדוד נתונים בזמן אמת. במדידות שנעשו במהלך משחק, נמצא שצריכת החמצן נעה בין 23 ל-29 מ"ל/ק"ג/דקה. ערכים אלה משקפים דרגת עצימות של כ-50% מהצח"מ (טווח של 56%-46% מהצח"מ). במונחים יחסיים, קיים הבדל קטן בין ערכי צריכת החמצן שנמדדו בקרב שחקנים מקצועיים, בשחקנים ברמה אזורית ובשחקנים חובבים. עד כה טרם התקבלו נתונים אמתיים של שחקנים המדורגים בצמרת הטניס העולמית. נמצא שערכי צריכת החמצן על המגרש היו נמוכים יותר בשחקנים בוגרים בהשוואה לנשים ובהשוואה לבני נוער. ההתנהלות הטקטית של השחקן משפיעה אף היא על ערכי צריכת החמצן. שחקנים בעלי אופי הגנתי, כאלה שמשחקים יותר על קו הבסיס, מפגינים ערכי צריכת חמצן גבוהים יותר בהשוואה לשחקנים בעלי אופי משחק התקפי – הגשה וריצה לרשת. מכאן שהעלות האנרגטית של שחקנים בעלי אופי הגנתי גבוהה יותר מזו של שחקנים בעלי אופי התקפי. מעניין יהיה לבחון את הפרופיל הפיזיולוגי של שחקנים בעלי סגנון משחק שונה במטרה להכין עבורם תכניות אימון ייחודיות שיתאימו לצרכי התקופה. למשל, להכין שחקן בעל תכונות התקפיות שמתמחה על מגרשים קשים לטורניר יוקרתי כמו הרולאן גארוס (משוחק על חימר אדום).

טבלה מספר 3. צריכת חמצן מרבית בתנאי מעבדה וצריכת חמצן במהלך המשחק

משטח % מהצח"מ צריכת חמצן במגרש צח"מ מ"ל/ק"ג/דקה רמה מין (מס') מקור
  - 50  (5.5) 27.3 לאומית ג (16) Seliger et al26
קשה (7.0) 59.2 נ
(3.1) 54.3 ג
(3.0) 23.1
(2.0) 24.2
(6) 41.1 נ
(4.3) 47.5 ג   
 סניורים ג ו-נ (12) Ferrauti et al21
קשה (7.3) 53.2
(5.7) 50.2 ג
מועדון צמרת ג (8) Reilly & Palmer10
  - (5.4) 44.2 נ  מועדון צמרת ג ו-נ (25–25) Vodak et al39
קשה (5.1) 74.4 (1.89) 54.2 רמה ארצית ג (8) Christmass et al11
  - (4.4) 49.4 קולג'  נ (30) Kraemer et al40
קשה (9.4) 58.5 רמה ארצית ג (10) Bergeron et al22
חימר (10.8) 80.1 (5.7) 40.3
קשה (15.3) 71.6 (7.5) 37.9 (3.9) 50.3 מועדון  ג (7) Girard & Millet6
חימר (5.6) 51.1 (5.6) 29.1 (5.1) 57.3 לאומית ג (20) Smekal et al2
חימר (7.2) 46.4 (3.3) 26.62 (2.2) 58.2 בינלאומית ג (6) Fernandez et al14

ריכוזי חומצת חלב
ריכוזי חומצת החלב במהלך משחק טניס נותרים נמוכים – 1.8-2.8 ממו"ל לליטר (ראה טבלה מספר 2). לעומת זאת, במהלך ראלי'ז ארוכים ועצימים עשויים ריכוזי חומצת החלב להעלות עד ל-8 ממו"ל/ליטר מה שמעיד על מעורבות של תהליכים אנאירוביים גליקוליטיים במטרה לספק אנרגיה. במספר עבודות נמצאו הבדלים בריכוזי חומצת החלב כאשר השחקן הגיש בהשוואה למשחקון שבו הוא היה בעמדת הקבלה – 4.61 (±2.5) לעומת 3.20 (±1.35). אצל מקצוענים שמשחקים ברמות הגבוהות ביותר, נמדדו ערכי חומצת חלב של 8.6 ממו"ל/ליטר. הבדלים אלה ממחישים את הדומיננטיות שמכתיב משחק ההגשה ועשויים להסביר בחלקם את מה שאנו עדים לו כאשר אנו צופים במשחקים ברמות גבוהות. ראוי להתייחס לערכי חומצת החלב המדווחים בספרות בזהירות יתרה משום שקיימים גורמים רבים, ביניהם כשירותו הגופנית של השחקן, מצב רגשי, עיתוי המדידה ותנאים סביבתיים, כל אלה עשויים להשפיע על התוצאות. מאחר שריכוזי חומצת החלב משקפים בעצם את המאזן שבין ייצור חומצת החלב לפינוייה, לעיתוי הלקיחה יש חשיבות מכרעת. מדידת ריכוז חומצת החלב בתזמון נתון תשקף את מה שאירע בדקות שקדמו ללקיחה, אבל לא את מה שקורה במהלך המשחק כולו.
משחקון שכולל ראלי'ז ארוכים ומתישים, שבעקבותיהם תחול עלייה בריכוזי חומצת החלב, עשוי להשפיע על התוצאה של מהלכים מכריעים במשחק. פרקי ההתאוששות שבין הנקודות (הליכה, מנוחה) מאפשרים לשחקן לטפל ביעילות בריכוזי חומצת החלב אולם לעתים, במצבים בהם המנוחה בין הראלי'ז קצרה מדי, אנו מבחינים בתנועה אטית יותר לכיוון הכדור ובעוצמת חבטה נמוכה יותר. חשוב איפה להכין את השחקן להתמודדות עם מצבי משחק עצימים שכאלה באמצעות חשיפה לסיטואציות דומות.

סולם BORG. תחושת מאמץ סובייקטיבית – RPE
RPE (Rate of Perceived Exertion) מוגדר כתחושת המאמץ/חוסר הנוחות/העצימות/העייפות הסובייקטיבית של האדם בזמן מאמץ. מדד זה משקף היטב את מכלול העומסים החיצוניים הפועלים על גופו של הספורטאי. ה-RPE יכול לשמש את המאמן בבקרת העצימות של האימון ובלימוד תחושות המאמץ של השחקן במהלך המשחק. נמצא ששחקנים שהיו בעמדת ההגשה דיווחו על תחושת מאמץ סובייקטיבית גבוהה יותר מזו עליה דיווחו בעת משחקון הקבלה. סביבת הערכים האופיינית למשחק טניס היא 14-11 בסולם בורג.

סיכום
ב-15-10 השנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בעצימות ובעוצמה של משחק הטניס. הפיכתו של המשחק ליותר פיזי אילצה את השחקנים לבצע את ההתאמות הנדרשות במישור הגופני. משחק הטניס מוגדר כספורט אנאירובי המשלב לסירוגין פרקי התאוששות אירוביים. אופיו הייחודי של המשחק מכתיב את דפוסי האימון ואת סוגי המאמצים להם נדרשים השחקנים.
משחק טניס מאופיין ב-10-5 שניות של מאמץ עצים שלאחריו 20-10 שניות של התאוששות. במושגים של יחסי עבודה:מנוחה מדובר על יחס של 1:1 עד 1:4.
אימון מודרני חייב להתבסס על דפוסי התנועה של השחקן ועל התנועות הייחודיות שלו על המגרש; בנוסף, יש לתת את הדעת בכל האמור לתכנון זמני העבודה:מנוחה ולרלוונטיות שלהם לאפיון הפיזיולוגי של המשחק. מסלולי האנרגיה הדומיננטיים במהלך המשחק הם המערכת הפוספוגנית (א-לקטי, ATP-CP) והמערכת האירובית (סבולת אירובית, התאוששות). למרות שהעצימות הכוללת של המשחק מוגדרת כבינונית-תת מרבית, יש לתת את הדעת לעלייתם של ריכוזי חומצת החלב לאחר נקודות ארוכות ומתישות.
דפוס האימון המקובל איפה יהיה ספציפי ככל שניתן ואסור לו להסתמך על שיטות אימון מסורתיות שלקוחות מענפים מחזוריים כמו ריצה, רכיבה או שחייה. האימון צריך לכלול תרגילים שמשכם 20-5 שניות שלאחריהם פרקי התאוששות של 20 עד 60 שניות. יחסי העבודה:מנוחה המקובלים אם כן יהיו בין 1:3 ל-1:5.

למקור הקליקו כאן  
לחלקו הראשון של המאמר הקליקו כאן

לפרטים על קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור הקליקו כאן

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

צילום: אבי שי 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט