חפש רק בנושא זה






המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור

אימון גופני במרכיבי הכוח והסבולת יכול לתרום לשיפור בביצוע הטכני אם מקפידים על תנועות מלאות ושלמות, שומרים על דפוסי תנועה הנדרשים מהשחקן במהלך משחק ומתרגלים מיאוצים קצרים במהירות מקסימלית, כוח מתפרץ או שינויי קצב וכיוון – מאת טמיר וייס, סטודנט בקורס מאמני כדוריד ופרמדיק במקצועו
  24/01/13

 


האימון ההישגי המודרני, בעיקר בענפי הכדור, מתאפיין בחשיבה פונקציונלית. תפיסה זו התפתחה רבות בשנים האחרונות, והכתה גלים הן בשיח האקדמי והן בשטח. מרכיב האימון שהושפע אולי יותר מכול מהגישה הפונקציונלית, הוא אימון הכושר והיכולות הגופניות. במאמר זה אציג בקצרה כיצד באה לידי ביטוי החשיבה הפונקציונלית בתחום האימון הגופני בענפי הכדור, בשני מרכיבים: אימון הכוח ואימון הסבולת.

הגדרת האימון הפונקציונלי
אימון פונקציונלי הוא אימון שמטרתו לשפר תפקוד מסוים ומיומנות ספציפית, בהתאם לדרישות הטכניות של הענף. לפי גישה זו, המאמן מנתח את הענף בו הוא עוסק ומזהה בו את המיומנויות הטכניות המרכיבות אותו, את דפוסי התנועה האופייניים שמבצע הספורטאי במהלך תחרות ואת מצבי המשחק השונים בהם הוא נתקל. מיומנויות אלו מתורגלות במסגרת האימון, כשהדגש הוא על פיתוח היכולות הרלוונטיות לביצוע התפקודים הנדרשים במשחק. האימון הפונקציונלי מתרכז בשיפור התנועה השלמה, ללא חלוקת עבודה על איבר או שריר בודד, ובתרגול הוליסטי ומלא של המיומנות הטכנית כפי שהיא נדרשת מהספורטאי במהלך התחרות.


האקדמיה לכדורסל במכון וינגייט

אימון פונקציונלי בשיפור מרכיב הכוח
אימוני הכוח האופטימליים לשחקנים מקצוענים, כפי שמבינים אותם היום, שונים למדי מאימוני הכוח המסורתיים שדגלו בהם המאמנים בעבר, אשר ביססו את שיפור מרכיב הכוח של השחקנים על אימונים מרובים בחדר הכושר. כיום, קיימת הסכמה שאימוני כוח בחדר הכושר אינם מתאימים למרבית ענפי הכדור, שכן תרגילי הכוח המתבצעים בהם אינם תואמים מספיק למיומנויות ולדפוסי התנועה הנדרשים מהשחקן במהלך המשחק. תרגילי הכוח בחדר הכושר מתאפיינים בדרך כלל בעבודה ממוקדת של שרירים ספציפיים ולא בתנועות מלאות ושלמות, וכוללים דפוסי תנועה קבועים, אשר אינם דומים לדפוסי התנועה הנדרשים מהשחקן במהלך משחק. למשל, תרגיל לשיפור כוח שרירי הידיים בחדר הכושר, אינו מזכיר את דפוס התנועה שיידרש משחקן כדורסל בעת קליעה לסל. באופן כזה, משתפר כוחו של הספורטאי בצורה שאינה תורמת מספיק לביצוע הטכני הנדרש ממנו במהלך משחק. ההנחיות המודרניות לאימון כוח הן הנחיות פונקציונליות, כלומר שיפור הכוח על ידי ביצוע המיומנויות הספציפיות שנדרשות מהספורטאי במהלך תחרות, כנגד התנגדות מסוימת. כך ישתפר כוחו של הספורטאי בביצוע התנועות הרלוונטיות לענף בו הוא עוסק. אימון כוח שכזה מתבצע במגרש האימונים עצמו ולא בחדר הכושר.

דרכיי היישום בשטח
אחת הדרכים המומלצות לאימון כוח פונקציונלי, היא על ידי אימון מחזורי בתחנות עבודה. בתחנות אלה הספורטאי מבצע, כנגד התנגדות, מיומנות טכנית מסוימת אותה הוא נדרש לבצע במשחק (למשל מסירה מגובה החזה בכדורסל, ניתור לנגיחה בכדורגל, חבטת גב יד בטניס). לדוגמה, על מנת לשפר את הניתור לקליטת כדור חוזר בכדורסל, השחקן יתרגל חזרות בהן הוא מבצע ניתור שכזה, כשסביב רגליו קשורה משקולת קטנה. באופן דומה, שחקן כדורגל ידמה תנועה של בעיטה בכדור כשרגלו מחוברת לגומיית כוח, ובכל חזרה כזו הוא פועל כנגד התנגדותה של גומייה זו.
יש לציין, שמלבד יתרונותיו של אימון הכוח הפונקציונלי בשיפור כוחו של הספורטאי באופן רלוונטי ומותאם לדרישות הענף, אימון שכזה גם מאפשר למאמן לחסוך בזמן ולשלב את אימון הכוח בתוך יחידת האימון הרגילה.

אימון פונקציונלי בשיפור מרכיב הסבולת
כמו אימון הכוח, גם אימון הסבולת בספורט המקצועני (לרבות בענפי הכדור) צריך להיות פונקציונלי. הפקת האנרגיה בגוף מושתתת על שלושה מסלולים מטבוליים שונים: מסלול פוספוגני (אנאירובי א-לקטי), מסלול גליקוליטי (אנאירובי לקטי) ומסלול אירובי. במהלך רוב הפעילויות הגופניות, שלושת המסלולים פועלים במשותף, אולם היחס ביניהם והשלבים שבהם כל מסלול פועל באופן מוגבר, משתנים בין ענף לענף בהתאם למאפייניו ולדרישותיו, ולעתים אף באותו ענף בהתאם לשלב במשחק או לתפקידו של השחקן בקבוצה.

על המאמן, אם כן, לשפר את מרכיב הסבולת של הספורטאי, באופן שיתאים לדרישות המטבוליות הנדרשות ממנו בזמן התחרות. בעבר נהגו מאמנים רבים, גם בענפי כדור המאופיינים בפעילות אנאירובית מוגברת, להפעיל את הספורטאים דווקא בריצות ממושכות, בקצב קבוע, על מנת לשפר את סבולתם. אולם תרגילים אלה, על פי התפיסה הפונקציונלית, אינם רלוונטיים לענפים כדוגמת כדוריד, כדורסל, טניס או כדורעף, שכן במהלכם הספורטאי לא נזקק לריצה ממושכת בקצב קבוע אלא למיאוצים קצרים במהירות מקסימלית, לכוח מתפרץ או לשינויי קצב וכיוון במרחקים קצרים. על כן, בענפים כגון אלה יש להפחית בתרגילים הכוללים ריצות ארוכות בקצב קבוע שנועדו לשפר את הסבולת האירובית, ולבצע תרגילים המתאימים לדרישות המשחק, הן מבחינת מהירות הריצה בהם, הן מבחינת מרחקי הריצה והן מבחינת שינויי הקצב והכיוון במהלך הריצה.
יש לציין שסבולת אירובית חשובה גם לענפים המאופיינים בפעילות אנאירובית מוגברת, בעיקר לצורכי התאוששות מהירה בין מאמץ למאמץ או בין תחרויות, אולם החלק היחסי של האימון האירובי בענפים כגון אלה צריך להיות משני אל מול האימון המשפר את התפקוד האנאירובי. כמו כן, ידוע כיום שאימון אנאירובי עצים משפר גם את מרכיב הסבולת האירובית באופן משני ונלווה, ובכך יכול מאמן בענפים אנאירוביים בעיקרם, שכוללים גם דרישות אירוביות (כמו כדוריד וכדורעף), לשפר את התפקוד של המנגנון האירובי דרך אימונים אנאירוביים. 

באופן דומה, קיימת כיום הסכמה בקרב אנשי המקצוע בתחום האימון ההישגי, שגם חימום לפני אימון במשחקי הכדור לא צריך להכיל ריצה ממושכת ובקצב קבוע מסביב למגרש, כמו שקבוצות רבות עדיין נוהגות לעשות. החימום צריך לכלול פעילות רלוונטית לענף הספורט בו מתחרים הספורטאים, וכן גם תרגילים תנועתיים מגוונים שישפרו את מאגר היכולות המוטוריות והפסיכומוטוריות אצל הספורטאי כדוגמת זריזות, מהירות תגובה, כוח מתפרץ, שיווי משקל וראייה מרחבית, שלהן הוא נדרש במהלך משחק ואינן משתפרות כראוי מריצה ממושכת ובקצב קבוע.

לסיכום:
אחד המאפיינים המרכזיים של האימון המודרני בענפי הכדור הוא הגישה הפונקציונלית. גישה זו באה לידי ביטוי בתחומים רבים, כגון חימום לפני פעילות, אימון טכני, אימון מנטלי וכן גם באימון היכולות הגופניות (כפי שהודגם לעיל). התפיסה הרווחת בקרב אנשי האקדמיה והשטח כאחד, היא שהאימון צריך להיגזר באופן ישיר מדרישות המשחק, מדפוסי התנועה האופייניים לו ומהמצבים בהם נתקל הספורטאי במהלך תחרות ועמם הוא נדרש להתמודד. בתחום אימון הכושר הגופני, התפיסה הפונקציונלית באה לידי ביטוי בכך ששיפור המרכיבים הגופניים מתקיים במגרש האימונים עצמו (ולאו דווקא בחדר הכוח), כחלק מהאימון הטכני, ובאופן שמתרגל את הספורטאי בביצועים הספציפיים אותם הוא נדרש לבצע בתחרות. כמו כן, התרגולים מתבצעים בעומסים ובקצבים האופייניים לענף הרלוונטי ולדרישותיו המטבוליות והפיזיולוגיות הייחודיות. אימון גופני פונקציונלי מאפשר למאמן, אם כך, לשפר את יכולותיו הגופניות של הספורטאי באופן יעיל, תכליתי ורלוונטי יותר.

לפרטים על קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור הקליקו כאן 

צילום: אבי שי



תגובות הוסף תגובה
1.מרתק!!!טל ברודה 24/01/13
2.כתבה מעניינת ומקצועיתיהונתן זית24/01/13
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט