חפש רק בנושא זה






נטורופתיה בבית חולים: לבטים, קשיים והזדמנויות

הצוות הרפואי והפרא-רפואי, החולים, המשפחות ותלמידי מסלול נטורופתיה במכון וינגייט, אשר עושים את הסטאז' שלהם "בגוב האריות" של בי"ח דנה-איכילוב, מראים איך יוצרים גשר טיפולי למטרה המשותפת של ריפוי – מאת מירה כהן שטרקמן, ראש תחום ללימודי נטורופתיה במרכז וינגייט לבריאות ולרפואה משלימה
  25/02/13
חגי דנקנר, שנה ג' נטורופתיה, מכון וינגייט
חגי דנקנר, שנה ג' נטורופתיה, מכון וינגייט

 


מנהלת פורום נטורופתיה

הרפואה המשלימה בכלל והנטורופתיה בפרט זוכות לסקרנות הולכת וגוברת מצד עולם המחקר. די אם נציין את עבודותיהם של פרופ' רוי פורטר, ד"ר יעל קשת, ד"ר נח הררי מתחום הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה וההיסטוריה של הרפואה, המנתחות את עליית הצורך הציבורי בשירותי רפואה משלימה לצד הרפואה, כמערכת אחת, המספקת שירותי בריאות לציבור הרחב.
בנוסף, אנו עדים למחקרים מדעיים הבודקים את הכלים הטיפוליים בנטורופתיה: צמחי מרפא, תזונה טבעית, פרחי באך, מדיטציה, רפלקסולוגיה, עיסוי, יוגה, דמיון מודרך ועוד.

נכון להיום, רוב הרופאים אמנם עדיין אינם עוסקים בחקר הרפואה המשלימה, אבל בפועל הרפואה המשלימה נכנסת בדלת הראשית של נותני שירותי הבריאות: קופות חולים, בתי חולים וחברות ביטוח – והכול באופן לגיטימי, בתמורה ובפרסום משמעותי בכלי המדיה המודרניים. הימצאות כלים טיפוליים מעולם הנטורופתיה בתוך מוסדות הבריאות הפכה לכמעט שגרה ולכן, להבנתי, מתקיים צורך ציבורי להתוות כלים ברורים של עבודה משותפת בין הרופאים ובין הנטורופתיה.

איך משתפים פעולה בחתירה למטרה של ריפוי
עבודה משותפת של רופאים ונטורופתים, מצריכה התמודדות עם כמה סוגיות חשובות וביניהן: התקבלות, הסתגלות וכללי עבודה.
בנוסף להבדלים המשמעותיים בהשכלה, בניסיון ובכלים טיפוליים, ראוי לשים לב גם לשפה המבטאת פילוסופיה טיפולית. השפה הנטורופתית שונה מהשפה הרפואית הגם ששתי השיטות חותרות, כל אחת בדרכה, לאותה התוצאה – ריפוי. היות שהשפה היא כלי התקשורת בין עולם הנטורופתיה ועולם הרפואה, ראוי ליצור גשר שיכול להעביר מידע נכון ועדכני מצד אחד אל השני, באורח חופשי וברור כך שהשירות השלם לצרכן יהיה איכותי וטוב.

בחרתי לבחון את נושא המפגש נטורופתיה-רפואה באמצעות העבודה הנעשית בין מכון וינגייט ובין בית חולים דנה-איכילוב. בשנת תשע"ג החלו הסטודנטים של שנה ג' לנטורופתיה במכון וינגייט בעבודת הסטאז' (היקף לימודים של 440 ש"ל) במחלקה האונקולוגית-המטולוגית של בית חולים דנה איכילוב, ממש "גוב האריות" של הרפואה. תחילתו של הפרויקט במפגש אישי ביני ובין מנהלת המחלקה, ד"ר רונית אלחסיד ומנהלות צוות האחיות. בזכות הפתיחות שגילו והרצון לקבל את השונה, לטובת מקבלי השירותים, נרקם שיתוף פעולה. עד לאותו השלב לא התרחשו טיפולים נטורופתיים במחלקה וגם אין במחלקה צוות של רפואה משלימה. ד"ר אלחסיד וצוות האחיות הביעו סקרנות לשמוע שפה שונה, לקבל מידע שאינו זמין במחלקה, לתת אפשרויות למידה לסטודנטים לצד הענקת טיפולי נטורופתיה למטופלים המאושפזים במחלקה ולמשפחותיהם, וביחד יצרנו מערכת ראשונית של תכנון עבודה משותפת.


בארי פייקוב, שנה ג' נטורופתיה, מכון וינגייט

"בגוב האריות": דיווחים מהשטח על עבודה משותפת בבי"ח דנה-איכילוב
מספרת רינת פקל, רפקלסולוגית, מטפלת בפרחי באך וסטודנטית שנה ג' לנטורופתיה: "כבר בשנה שעברה, כאשר הודיעו לנו על הסטאז' שנעשה בביה"ח דנה-איכילוב, התמלאתי ציפייה והתרגשות. מצד אחד, משמעות העבודה עם ילדים חולי סרטן ומצד שני, הרצון הגדול להתחיל ולראות איך כל מה שלמדנו יכול לעזור במקרים אלו".
מספר חגי דנקנר, רפלקסולוג, מטפל בפרחי באך וסטודנט שנה ג': "התחלתי את הסטאז' בחששות גדולים, כגון האם אני מוכן בכלל לסטאז'? האם אני יכול, פיזית ונפשית, לטפל? מה אני יודע על סרטן ורפואה טבעית? לטפל בילדים חולי סרטן ?! החלטתי שאני קופץ למים! אם מירה החליטה שאנחנו מוכנים, אז אני מוכן לקפוץ לחוויה הלימודית ובכך הורדתי מעצמי את הלחץ".
מספרת שרון פוליאקוב, מאמנת כושר,מעסה, רפלקסולוגית, מטפלת בפרחי באך וסטודנטית שנה ג': "עם כל החששות מהלא נודע "קפצנו ישירות למים" והתחלנו לטפל במגע בילדים המאושפזים. במשפחות, שזקוקות לא פחות לטיפול, הענקנו טיפול נטורופתי מלא. הרגשתי שהצוות הרפואי בבית החולים מקבל אותנו בזרועות פתוחות, כל יום חמישי שמחים לקראתנו.
בזכות מירה שטרקמן כהן, ראש תחום נטורופתיה במכון וינגייט ומנהלת הסטאז' באיכילוב ואמיר לוי המורה, שעוקבים מלווים ומייעצים בכל התהליך, אני מרגישה שיש לי את התמיכה וההדרכה הטובה ביותר להתמודדות בבית החולים – עם הטיפולים, הרגשות שמציפים בעקבותיהם ובכלל, בכל נושא יש צוות מקצועי ביותר של מורים התומך ונמצא בשבילך".

תהליכי קבלה
מצד בית החולים יכולתי לזהות תהליכי התקבלות בכמה רבדים: הרובד הפיזי, הרגשי והשכלי.
הסטודנטים של מכון וינגייט וצוות המורים קיבלו חדר למידה מאובזר שמאפשר העברת חומרים עיוניים. הטיפולים ברפלקסולוגיה ובדמיון מודרך לילדים המאושפזים נעשה במיטות האשפוז, בחדרים נוחים ונעימים והטיפול בהורים ובמשפחות נעשה גם הוא בחדרי האשפוז הנוחים.
פסיכולוגית המחלקה וצוות העו"ס צפה בהתמודדות הרגשית של הסטודנטים בעבודה במחלקה כל כך טעונה וסייע בהרצאות רקע ונרתם גם לשיחות אישיות.
ברובד השכלי, החל תהליך של העברת ידע הדדי - מצד אחד, הסטודנטים קיבלו ומקבלים מידע על עבודת המחלקה מהבחינה הרפואית ומצד שני, הסטודנטים עצמם עם צוות המורים , החלו בהעברת ידע נטורופתי באמצעות הרצאות מסודרות לקהל הצרכנים במחלקה וכן לצוות האחיות והאחים.

מספרת האחות ארה: "לא ידעתי מה הציפיות שלי מכל התהליך, אבל אחרי 2 הרצאות על תזונה טבעית התחלתי לרכוש ירקות שורש. קניתי שומר – ומעולם לפני כן לא הכנסתי את זה הביתה".

כללי העבודה בין הסטודנטים לנטורופתיה ובין הצוות הרפואי הוגדרו כבר בתחילת התהליך והיוו מסגרת ראשונית לעבודה הנטורופתית במחלקה: סוכם שהילדים המאושפזים רשאיל לקבל טיפולי רפלקסולוגיה ודמיון מודרך בלבד והמשפחות רשאיות לקבל טיפולים נטורופתיים מלאים. בכל מקרה, כל טיפול שניתן לילד מאושפז נעשה רק באישור מראש של הרופא המטפל ובהסכמת ההורה בכתב ומראש.
כל תהליך טיפולי שניתן על ידי הסטודנטים של מכון וינגייט או צוות המורים, מלווה בחתימה ברורה על טופסי הסכמה מדעת שמנוסח על ידי בית החולים. חלה חובת סודיות על כל מהלך טיפולי. כל הטיפולים נעשים במחלקה ובתנאים שמתאימים למטופל, על פי החלטת הצוות הרפואי, כאשר המטפל מתאים את עצמו לכללי המחלקה מבחינת לבוש, היגיינה וכיו"ב. הסטודנטים הורשו לתת טיפולים גם בחדר השתלות וגם בחדרים בהם נמצאו הילדים המאושפזים בבידוד.

דילמה של ההסתגלות
העבודה בבית חולים אינה טבעית לנטורופתיה. הרפואה היא מקצוע מודרני, שהתפתח עם תחילתה של המהפכה התעשייתית ותפס תאוצה במאה השנים האחרונות. הנטורופתיה מקורותיה בטבע והתפתחותה משחר ההיסטוריה האנושית ומקורותיה התיעודיים מבוססים על כתבים של אלפי שנים. הנטורופתיה קרובה אל הטבע והרפואה קרובה אל הטכנולוגיה – החיבורים כאן אינם פשוטים.
סטודנט לנטורופתיה לומד כלים טיפוליים מעולם הטבע כמו תזונה טבעית, צמחי מרפא, טיפולי מגע, תנועה, פרחי באך ועוד כלים טבעיים שאין להם יד ורגל בעולם הטכנולוגי-סטרילי-כימי של הרפואה.
אבל, עם זאת, צריך לזכור, שכלי הטיפול הנטורופתיים הם המקורות מהם צמחה הרפואה העכשווית – שם שורשיה. הרפואה נטשה את עולם הצמחים ואת מקום רפואת הצמחים תפסה הפרמקולוגיה. יתרה מכך, כלי הטיפול הנטורופתיים מסקרנים את עולם המדע כבר עשרות שנים ומחקרים בתזונה טבעית, צמחי מרפא, פרחי באך דמיון מודרך ומדיטציה נעשים בכל רחבי העולם המדעי.
הנטורופתיה עוסקת במניעת מחלות ובעידוד הכוח הפנימי של האדם לרפא את עצמו ואילו בבתי חולים הרופא לוקח את תפקיד המרפא ולולא פעולותיו הכירורגיות והתרופות הכימיות הניתנות בהמלצתו – הצרכן לא היה מגיע אל בית החולים ושירותי הרפואה לא היו מתקיימים.

הסטודנטים לנטורופתיה שאמונים כבר על השיטות הנטורופתיות וחונכו על ברכי הפילוסופיה שלה הביעו את הדילמה בשפתם.
מספר בארי פייקוב, בעל הסמכה בעיסוי ופרחי באך וסטודנט שנה ג': "הרגשתי שידינו כבולות. בילדים החולים יכולנו לטפל רק בדמיון מודרך וברפלקסולוגיה, שני כלים בעייתיים, לא כולנו מוסמכים ברפלקסולוגיה, כך שמחצית מאפשרויות הטיפול ירדו, בדמיון מודרך איננו מוסמכים ועל אף שעברנו מספר שיעורים בנושא, אני באופן אישי, לא מרגיש נוח בהעברתו למטופליי".

בסיום הסמסטר הסטודנטים דיווחו על תהליכי הסתגלות שעברו בשלושת חודשי העבודה בבית החולים, כל אחד מהמקום האישי שלו.
מספר חגי דנקנר: "התחלתי לטפל ברפלקסולוגיה באופן קבוע בילדים ולזרום עם הטיפול. שינויים שבעיני נראו כקטנים, בעיני ההורים נראו כנס גדול: ילד שלא יצא מהמיטה במשך כמה ימים, אחרי טיפול ירד מהמיטה הסתובב במחלקה, וילד אחר שלא חייך כמה חודשים, פתאום מחייך – דבר קטן כל כך, אך בעל משמעות גדולה. המשכתי לזרום עם הטיפול וללמוד ממירה ואמיר במיילים או בכיתה בשאלות, וכך גם גיוונתי את הכלים הטיפוליים שלי. הוספתי דמיון מודרך שמאוד הועיל למטופל שלא הרגיש את הרגל שלו מאז הניתוח. מצאתי את כלי הציור כאמצעי טיפולי ותקשורתי שעבדתי אתו כמה פעמים ואני מוצא אותו כמדהים ובנוסף, עשיתי שימוש בתזונה ובצמחי מרפא. היום בסוף הסמסטר אני רואה את הדרך שאני אישית עשיתי כמטפל והשינוי שחל בי ואני שמח על כך, בנוסף למדתי המון מהחברים שלי לכיתה דרך החוויה הלימודית שלהם".
מספר בארי פייקוב: "היום, לאחר 7 מפגשים בהם התנסיתי בתשאול נטורופתי, דרך עיסוי, תזונה טבעית, חליטות צמחים, דמיון מודרך, מדיטציה ועד לפרחי באך, אני יכול לומר שעברתי תהליך של למידה, צבירת ביטחון ולמידה מהניסיון האישי שלי. חוויתי גם תחושת תקיעות של טיפול, חוסר יכולת להתקדם וגם מטופל שמתפרק לאחר טיפול. לא בטוח, שזה הטיפול היעיל ביותר שיכולתי לתת, אבל בטוח שזה הטיפול הראשון שלי וככזה הוא יישאר אתי תמיד".
הסטודנטית שרון פוליאקוב: "אני רואה בסטאז' בבית חולים איכילוב הזדמנות ענקית בשבילי כסטודנטית וכנטורופתית בעתיד ומקווה לחשיפה של הנטורופתיה בקרב האוכלוסייה הרחבה ואף לעיגונה בעתיד כחוק במדינת ישראל. אני לא בטוחה בהרבה דברים, אך הסטאז' הזה מרגיש לי נכון ומבטיח, עושה טוב לי ולמטופלים בהם זכיתי לטפל. אאחל לסטודנטים של שנה ג' להיות פורצי דרך של הנטורופתיה בגופים גדולים וחשובים כמו המחלקה אונקולוגית בבית חולים דנה איכילוב, הראשונים, אך לא האחרונים!"

שיתוף פעולה מניב תוצאות לטובת הצרכן
בזכות היחס הפתוח של צוות בית החולים שקלט את הסטודנטים בידיים פתוחות ובחיוך נעים, שמע כל צורך, העניק תשומת לב לכל בקשה ו"היה שם", למרות העבודה הרבה והדחופה המוטלת על כתפי כל אחד מהצוות, התאפשר שיתוף פעולה והתוצאות הטיפוליות לא איחרו להגיע.

מספרת ס. אימא של ילדה המאושפזת במחלקה: "אחרי הבומים הראשונים של תחילת האשפוז הייתי כמו זומבי ולא הרגשתי את הגוף שלי. תמר עשתה לי רפלקסולוגיה וזה שחרר אותי והחזיר אותי אל עצמי. שחרר את המועקה שבפנים, את החנק. גופנית, פיזית ורגשית, התחלתי לחזור לעצמי. בהמשך, עם הדמיון המודרך של בארי, הגעתי לעוצמות שלא שחשתי בפעמים אחרות למרות שכבר תרגלתי דמיון מודרך. בזכות ההרצאות בתזונה חזרתי לעצמי עם תזונה בריאה ועכשיו אני שמה לב למה שאנחנו אוכלות, יותר ירקות ולחם".

מספר אבא של ע, ילד בן 6 המאושפז במחלקה יותר מחצי שנה, ברציפות: "הבן שלי לא מתמסר בד"כ למגע והפעם הוא התמסר והיה רגוע בפעם הראשונה במהלך טיפולים מאוד קשים. בפעם השנייה של הטיפול ברפלקוסלוגיה הוא היה אחרי טיפול (רפואי) והייתה לו בצקת מאוד קשה ברגליים. לאחר הטיפול הרפלקסולוגי הבצקת החלה לרדת והוא התחיל להתהלך ולאחר יומיים הבצקת נעלמה".

הטיפול במחלקה הוא טיפול משפחתי. המשפחות הגרעיניות של הילדים המאושפזים, עוברות משבר המשפיע עליהם באופן פיזי ורגשי. מספר מיקי, אב לילד המאושפז במחלקה חודשים רבים: "כל היום אני לא אוכל ורק בלילה כשאני שומר על בני אני אוכל הרבה מאוד. שמנתי מאז האשפוז 8 ק"ג. הייעוץ בתזונה טבעית שנתתם לי גרם לי להוריד 6.5 ק"ג בשבועיים וסוף סוף אני אוכל. אני לא מעכל את זה איך עכשיו אני אוכל 6 ארוחות ביום ומרזה. בבית עשינו שינוי: לא שותים יותר קולה וקינלי, אוכלים לחם מלא והפסקתי לעשן".

באופן אישי, התרגשתי כמעט עד דמעות לשמוע אם של בחור צעיר, שעבר השתלה במחלקה והיה מאושפז בבידוד מוחלט במשך כמה חודשים ושוחרר לביתו. שרון פוליאקוב נתנה לצעיר טיפולי רפלקסולוגיה בחדר ההשתלות ונועה קמחי נתנה לאם טיפולים נטורופתיים במגוון כלים. לאחר השחרור מבית החולים, שניהם ממשיכים להגיע במיוחד מדי שבוע כדי לקבל טיפול נטורופתי מהסטודנטית נועה קמחי. האם קיבלה את פני בחיוך של אושר ואמרה לי: "להגיע לכאן זו נקודת האור של השבוע". עדיין לא ניתן אישור רפואי לעבוד עם הבן בפרוטוקולים מלאים של הנטורופתיה, אבל הרפלקסולוגיה והדמיון המודרך, ביחד עם ההנחיות לאורח חיים בריא הצמיחו אצלו מוטיבציה שמפליאה ומרגשת אותנו.

אנו עדים לתופעה מעניינת שילדים שקיבלו טיפול רפלקסולוגי כשהיו מאושפזים במחלקה ושוחררו לבתיהם, חזרו במיוחד לבית החולים כדי לקבל טיפול נטורופתי מלא ביחד עם בני המשפחה שהצטרפו לתהליך ההבראה. החיוכים המאירים את כל הפנים שלהם והשמחה שלהם להגיע לבית החולים מדהימה אותנו.
צוות האחיות דיווח על כך שטיפולי הרפלקסולוגיה בילדים המאושפזים סייע למצבי עצירות כרונית. ומכך שמטופלים ששוחררו מהמחלקה והוריהם חוזרים כדי לקבל טיפול נטורופתי, אנחנו יכולים להבין שהציבור מצביע ברגליים לטובת הנטורופתיה לצד קבלת טיפולים רפואיים, נותן בה אמון ומוצא בה מזור.

קשיים שראויים להתייחסות
המפגש בין הנטורופתיה ובין הרפואה עדיין לא מוסדר והטיפול הנטורופתי אינו חלק מובנה בטיפול בצרכן. חוסר הוודאות מייצר אצל חלק מהסטודנטים חוסר נוחות. יש סטודנטים שאינם יכולים להכיל את הארעיות של הטיפול כי הם מבינים שלא יוכלו לקבל את התוצאה שיכולה לבוא מטיפול נטורופתי מלא וסדיר. מספר שי קנטן, מאמן חדר כושר, רפלקסולוג, מטפל בפרחי באך, סטודנט שנה ג' לנטורפתיה: "חוסר עקביות טיפולי הנו גורם מפריע ביכולת שלי להתקדם ונותן תחושה של עמידה במקום. טיפולים חד פעמיים שלא מובילים להתקדמות".

המפגש בין הרפואה והנטורופתיה מזמן אתגרים לא פשוטים הן למערכות הבריאות והן לנטורופתים. למיטב הבנתי, הסדרת מקצוע הנטורופתיה ועגינתו בחוק, תקל על מוסדות הרפואה לקלוט את השיטה הנטורופתית לתוכה באופן מסודר ומוסדר. חקיקה תעיד יותר מכל על הכרת המוסדות המחוקקים ברצון הציבור, בצורך להגן עליו ועל העוסקים במקצוע.
מיסוד הנטורופתיה יאפשר הסתגלות טובה יותר וארגון. מבחינה זאת יש לאגודה הישראלית לנטורופתיה ולבתי הספר המלמדים את הנטורופתיה, מקום חשוב בהולכת התהליך, כך שמיסוד המקצוע לא ישנה את גווניו, מטרותיו והפילוסופיה הבסיסית שלו, אלא ישפר את ההשכלה של העוסקים בו ואת השירות הניתן לציבור.

מירה כהן שטרקמן – נטורופתית N.D ,R.Na. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, פרחי באך ואיזון גוף נפש. מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט.
לאתר של מירה הקליקו כאן   

היכנסו ל
פורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן. 

לימודי נטורופתיה במכון וינגייט, הקליקו על הקישור למילוי טופס לפגישת ייעוץ אישית.

 

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה