חפש רק בנושא זה






חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט

התופעה המכוערת של הטלת חרם לא תיעלם מעצמה – הנזקים כבדים ברמה האישית וברמה המקצועית ויש לכך השלכות על הקבוצה כולה. חשוב להבין מה זה חרם, מתי נוצר הצורך לקיימו ואיך ניתן לנטרל אותו ולמגר את התופעה – מאת מיכל יערון, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט ואילת כץ
  24/02/13

 


מיכל יערון| איילת כץ – לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת

מיכל יערון

קבוצת ספורט, הינה קבוצה חברתית בה הספורטאים יוצרים קשר בינאישי. כמו בכל מסגרת חברתית, יש בה חלוקת תפקידים, יחסי כוחות ומעמדות, תחרות גלויה וסמויה בין הספורטאים על משאבים (דקות משחק, תשומת לב המאמן). הגיבוש והיחסים בין הספורטאים בקבוצה חשוב ביותר להצלחת הקבוצה. גם ספורטאים שאינם מהבולטים מקצועית, למשל שחקני ספסל הם חלק חשוב מהמארג הקבוצתי, המקצועי והחברתי ויש להם השפעה על הקבוצה. על אף החשיבות של יחסים טובים בין הספורטאים וגיבוש בקבוצה, פעמים רבות פונים אליי מאמנים, ספורטאים או הורים המתלוננים על חרם שנעשה בקבוצה על אחד הספורטאים/קבוצה של ספורטאים.
 
מהו חרם?
חרם הוא תופעה חברתית שבה אדם מנודה מחוץ לחברה ויש הימנעות מכל קשר עמו. החרם יכול להימשך מספר ימים ועד תקופה ארוכה ומלווה לא פעם בהצקה אקטיבית או התעלמות רועמת מהמוחרם. חרם היא התנהגות המאפיינת בני נוער בעיקר בגילאי בית ספר יסודי ובגיל ההתבגרות.

מי הם מארגני החרם?
החרם נעשה על ידי בעלי השפעה וכוח בקבוצה. על פי רוב הוא מאורגן על ידי "מנהיג" אחד או קבוצה קטנה הסוחפים ומעודדים את שאר חברי הקבוצה להצטרף לחרם. ספורטאים אלו הם לאו דווקא ספורטאים מובילים מבחינה מקצועית או חזקים פיזית. מדובר בכוח חברתי המאפשר להניע את חברי הקבוצה להחרים ספורטאי מסוים.

על מי עושים חרם?
מושא החרם יכול להיות ילד בשוליים של הקבוצה, ילד "רגיל" ואפילו המנהיג של הקבוצה.

מהי מטרת החרם?
חרם הוא למעשה מנגנון אכיפה פנימי של חברת ילדים/מבוגרים. מארגני החרם שואפים להראות את כוחם או לסלק את הגורם המאיים. באמצעות החרם "מנהיגי החרם" מחזקים את מעמדם ובו זמנית מורידים את מעמדו של מי שמוחרם.

מדוע ספורטאים בוחרים לעשות חרם?
הסיבות לחרם יכולות להיות רבות ומגוונות: לעתים חרם נובע מתוך אי קבלת השונה, ממניע של נקמה באדם או מקנאה בהישגים או יכולות של הספורטאי. לעתים היא דרך להוקיע ספורטאי שמתנהג בצורה לא נאותה או לא חברית. במקרים מסוימים, העילה לחרם אף עשויה להיות שרירותית, קשורה לעניין פעוט או חסר משמעות לספורט (מראה חיצוני, סגנון לבוש). כך למשל, בעבודתי עם ספורטאים פגשתי חרמים מכיוונים שונים. האחד, היה על שחיין שלא שיתף פעולה עם רצון חברי הקבוצה "לחפף" חלק מהאימון. השחיינים נהגו להסתובב לפני תום המסלול באופן קבוע או "לתחמן" בספירת הבריכות שהיו צריכים לשחות. במקרה אחר, נתקלתי בקבוצת כדורסל שהרחיקה מתוכה נער שהגיע מאזור מגורים שונה והיה מאוד סגור. הקבוצה מנעה ממנו את הכניסה אליה עד כדי חרם חברתי. רק בהתערבות המאמן הצליחה הקבוצה להתגבר על "הבור" אליו הפילה עצמה.

מהי המשמעות של חרם בקבוצת ספורט?
חרם הוא למעשה אקט תוקפני. התוקפנות המתבטאת בחרם והסנקציות החברתיות המתלוות לכך על ידי חברי הקבוצה, הן קשות עבור הספורטאי שעליו עושים חרם. מחקרים מראים שחרם הוא אחת החוויות הקשות ביותר ליצור חברתי וילד שנפגע, יכול "לסחוב" פגיעה רגשית וצלקות מהאירוע למשך כל חייו. חרם בקבוצת ספורט עשוי לפגוע בביצועי היחיד שעליו עושים את החרם וגם בביצועי הקבוצה כולה. חרם היא פעילות אקטיבית המעסיקה את הקבוצה ובאה על חשבון הזמן שהקבוצה צריכה להשקיע בפן המקצועי או בפעילות חברתית מקדמת. הלכידות הקבוצתית שחשובה להצלחתה של הקבוצה יורדת. החרם על ספורטאי עשוי להגיע גם לעיסוק בספורט עצמו ולהיגרר גם לחרם מקצועי. כך למשל ספורטאים עשויים להימנע מפידבק חיובי לספורטאי, מלמסור לו כדור. הדבר יכול לגרום לערעור בטחונו האישי והמקצועי של הספורטאי ולירידה בביצועים.
 
מדוע זה קורה? ואיך זה יכול לקרות בקבוצת ספורט?
ילדים ובני נוער זקוקים לקבוצת שייכות, הם רוצים וצריכים להיות חלק ממשהו, משהו שהוא גדול וחזק מהם – זה צורך נורמלי של כל ילד וילדה ואף שלנו הבוגרים. קבוצות חברתיות בכלל וקבוצות סגורות בפרט, כמו כיתות בבית הספר, בתנועת הנוער ובארגוני ספורט, צריכות להיות מורכבות ומושתתות על ערכים המקדמים ומעצימים את תחושת השייכות החיובית של הנער או הנערה. כשהגורם הסמכותי לא מזהה את הצורך ולא מעצים את הערכים החיוביים, הילדים יידחפו למצוא את תחושת השייכות דרך ערכים פחות חיוביים עד הקצנה של פגיעה בחלק מחברי הקבוצה.
 
מה אפשר לעשות כדי למנוע את תופעת החרם?
אנשים בכלל וילדים בפרט הם יצירתיים. הם צריכים משהו להתאחד סביבו, ערך חשוב לשייכות ואם לא נספק להם אותו הם ימצאו וימציאו אותו בעצמם. כבוד הדדי ונתינה, תחרות תוך התחשבות בזולת ועזרה לאחר, נחישות ועבודה קשה, אחריות ואכפתיות, אלו ערכים שאפשר וצריך לגבש סביבן קבוצות.

לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת  
מיכל יערון –  פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, נמנית עם הצוות המקצועי של לעוף.
איילת כץ – נמנית עם הצוות המקצועי של לעוף.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט