חפש רק בנושא זה






היהפוך אצן למרתוניסט?

ממחקר חדש עולה שאימוני הסבולת הייחודיים של רצים למרחקים ארוכים משנים את הפרופיל המטבולי של השריר כך שריכוזי הלקטאט, הגורמים לעייפות ולתחושת כבדות ברגליים, מווסתים טוב יותר – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  19/05/13


 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

למרות שבגופו מסת שריר גדולה יותר, אצן (אתלט שמתמחה בריצות קצרות) אינו יכול לנצח בריצת מרתון.  שריריו של האצן מאומנים באופן יוצא דופן לביצועי כוח ומהירות, אולם מתעייפים מהר יותר בהשוואה לשריריו של הרץ למרחקים ארוכים שמתמחה בעיקר בביצועי סבולת. קבוצת חוקרים בראשותו של פרופסור Christoph Handschin מאוניברסיטת Biozentrum שבבאזל, שוויץ הראתה שבמהלך אימוני סבולת משנה השריר את הפרופיל המטבולי שלו וזאת באמצעות חלבון בשם PGC-1α. תוצאות המחקר פורסמו בגיליון האחרון של ה-Proceedings of the National Academy of Sciences.

מטרת אימוניהם הייחודיים של רצי מרתון היא לשפר את ביצועי הסבולת שלהם, לפיכך שריריהם מסוגלים לתמוך ולהתמיד בתהליכי אספקת אנרגיה שצורכים חמצן (תהליכים מטבולים אירוביים). ספורטאים שאינם מאומנים אירובית, כמו מפתחי גוף למשל, מגיעים בשלב מוקדם יותר של המאמץ למצב בו שריריהם נדרשים להפיק אנרגיה ולשחררה ללא שימוש בחמצן. כתוצאה מכך גדל הייצור של הלקטאט בשרירים. הלקטאט מופיע בדרך כלל יחד עם יון נתרן (סודיום לקטאט) ולא בצורה החומצית שלו, שנקראת 'חומצת חלב'. התחושה שהספורטאי יחווה באותו רגע תהיה של עייפות רבה ושהרגליים נעשות כבדות.

פחות לקטאט בעקבות אימונים אירוביים
הסיבה להבדל זה – השרירים משנים את התפקוד המטבולי שלהם בעקבות אימוני סבולת. חשוב מכך, בנוסף לשינויים האחרים שמתרחשים בשריר בעקבות האימון, עולה קצב הייצור של חלבון בשם PGC-1α. עכברים שבגופם קיימים ריכוזים קבועים וגבוהים של PGC-1α פיתחו שרירים בעלי תכונות סבולת גבוהה בדומה לאלה שנצפו בספורטאים מאומנים. צוות המחקר הצליח להראות בעכברים אלה שהחלבון הייחודי מונע היווצרות והצטברות של לקטאט בשרירים. לשם כך אימנו החוקרים את העכברים במשך שעה על גבי מסילה נעה. לאחר מספר דקות של מאמץ עלה ריכוז הלקטאט בעכברים הלא-מאומנים, מה שגרר בעקבותיו ירידה ברמת הביצוע ותשישות. לעומתם, העכברים בעלי הריכוז הגבוה של PGC-1α שמרו על רמת הביצוע שלהם עד לסיומו של האימון. על אף שעצימות האימון הייתה גבוהה, נותרו ריכוזי הלקטאט שלהם נמוכים. "כפי שהתברר", הסביר פרופסור Handschin, "החלבון PGC-1α גורם לשינוי הרכב האנזימים בשריר וכתוצאה מכך חלה ירידה בייצור הלקטאט. בנוסף, הלקטאט שנותר בשריר, מומר ומשמש באופן מיידי כמצע אנרגיה".

אימון גופני לחולי סוכרת
בדומה למה שקורה בעכברים, גם בבני אדם מווסת ה- PGC-1αאת האיזון שבין הייצור ובין הגריעה של הלקטאט. הפרעות במטבוליזם של הלקטאט הן עניין נפוץ בקרב שמנים ובקרב חולי סוכרת, לכן המרצת ייצור ה- PGC-1αבאמצעות פעילות גופנית אירובית צריכה להוות גישה טיפולית חשובה בשיפור חילוף החומרים של חולים אלה. השיפור בחילוף החומרים יכול לעזור למנוע את הנזק ואת המגבלות הגופניות שנוצרים כתוצאה מהמחלות המטבוליות.

מהו לקטאט?
לקטאט (מלח של חומצת חלב) הוא אחד מתוצרי הגליקוליזה. הלקטאט מיוצר ומנוצל על ידי השריר עצמו, ככל שעוצמת המאמץ עולה וככל שגדלה תרומתן של הפחמימות כמקור אנרגיה, עולה גם קצב הייצור של הלקטאט בגוף. הלקטאט מופיע בדרך כלל יחד עם יון נתרן (סודיום לקטאט) ולא בצורה החומצית שלו, שנקראת 'חומצת חלב'.
יון הלקטאט היה אחד הכימיקלים הראשונים שחוקרי המאמץ של ראשית המאה הקודמת היו מסוגלים למדוד. באותם ימים נוצר גם הבסיס לטענה שיון הלקטאט הוא זה שאחראי לכל אותן בעיות שהיו נטולות הסבר של ממש. כל בעיה אפשרית שהייתה קשורה למאמץ, כולל עייפות, עוויתות שריר, כאבים בצד, כאבי שרירים שלאחר מאמץ וחוב חמצן – כולם הובילו לפתחה של המולקולה התמימה הזו. היום אנחנו כבר יודעים שיון הלקטאט חף מכל אשמה ואין לייחס לו את אותם מרעין בישין שיוחסו לו בעבר. למעשה, לקטאט הוא אחד ממקורות האנרגיה החשובים ביותר בגוף.
חשוב להבין שלקטאט הוא תוצר טבעי של מטבוליזם של פחמימות בזמן מאמץ. כאשר קצב שחרור האנרגיה עולה, יותר פחמימות משתתפות בתהליכי אספקת האנרגיה, וכתוצאה מכך יותר לקטאט מופיע בזרם הדם. לפיכך, עליית ריכוזי הלקטאט בדם רק מצביעה על כך שיותר פחמימות 'נשרפו' בזמן המאמץ. אין זה אומר שעבודת השרירים נעשתה יותר אנאירובית. זו גם הסיבה שמונחים כמו 'סף־אנאירובי', 'סף חומצת החלב' 'ונקודת המפנה בריכוז חומצת החלב' אינם מוצדקים עוד. בהיעדר חלופה הולמת אנו נמשיך להתייחס לערך הזה כנקודת המפנה בריכוז חומצת החלב. המונח שבחרנו מתייחס לעוצמת המאמץ שבה ריכוז חומצת החלב מתחיל להעלות באופן שנראה לעין. מטבע הדברים הגדרה כזו היא בעייתית משום שהיא לא מסתמכת על מודל מתמטי אלא רק על מודל ויזואלי. במרוצת השנים פותחו כמה שיטות מדויקות יותר לאיתור אותה נקודת מפנה בעקומה. שיטות אלה מבוססות על חישובים מתמטיים והן נועדו לספק כלי מדויק יותר לאיתור נקודת המפנה באופן שאינו ויזואלי.

לכתבה המלאה על הלקטאט הקליקו כאן

מקור:
S. Summermatter, G. Santos, J. Perez-Schindler, C. Handschin. Skeletal muscle PGC-1 controls whole-body lactate homeostasis through estrogen-related receptor -dependent activation of LDH B and repression of LDH A. Proceedings of the National Academy of Sciences, 2013

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור, מנהל הפורום: "חיים וספורט".



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט