חפש רק בנושא זה






הליכה מודעת להולכים ולסביבה

מה ניתן לעשות ברמה האישית וברמה הארצית כדי לצאת מאורח החיים היושבני לאורח חיים פעיל? תיאור מצבנו כחלק מהעולם המערבי, המאפיינים המיוחדים לישראל, פעילות מקדמת ברשויות והמלצות להטמעת ההליכה בשגרת היומיום – מאת עדנה בוקשטיין MSc ורותי דקל MPh
  29/05/13
מאמרים נוספים בתחום
שיגעון הפוקימון יכניס אותך לכושר?
פעילות גופנית משביחה את הזרע
איזה ספורט תבחרו כדי להאריך ימים?
פעילות גופנית במהלך ההיריון מיטיבה עם הצאצאים
מאמרים נוספים בתחום
אורח חיים בריא – מסיסמה למימוש
יש לך 2 דקות? קדימה צעד!
חוסר בפעילות גופנית קטלני פי 2 בהשוואה להשמנת יתר
פעילים יותר ביום ורצים פחות לשירותים בלילה
הגידול בהשמנה: פחות מדי פעילות גופנית או אכילת יתר?
כדורגל בגיל 70
ריבוי שעות מסך מגדיל את הסיכון ליתר לחץ דם בילדים
לשבת או לקום?
פעילות עצימה: כל דקה נחשבת
הליכה מפחיתה את הסיכון למחלות לב בדומה לריצה
רוצים לרזות? אז מה עדיף? אימונים אירוביים, כוח או שילוב?
מדליסטים אולימפיים חיים יותר
פעילות גופנית מתונה משפרת את איכות הזרע
סובלים מיתר לחץ דם? אימוני כדורגל עשויים להיות התשובה
פילאטיס מכשירים – נאמן למקור
שמן אבל בריא!
מאמנים לקידום בריאות – הופכים את הבחירה הבריאה לבחירה הקלה
אורח חיים יושבני – כרוניקה מסוכנת
עיסוק בספורט ככלי לשינוי הרגלים מנטאליים
נא לא לשכוח! איך שומרים על הזיכרון בגיל מבוגר?
האבולוציה של ההתמכרות לפעילות גופנית
מים שקטים – שחייה תורמת להפחתת לחץ הדם
Fat and Fit – פעילות גופנית או דיאטה?
פעילות גופנית, טלוויזיה ודיכאון בנשים
פעילות גופנית במקום ציד
החוליה החסרה בדרך לאורח חיים בריא
יותר צעצועים = יותר פעילות גופנית בילדים
פעילות אירובית תורמת להפחתת סיכונים בריאותיים גם ללא ירידה במשקל
צפיפות שריר גדולה יותר מפחיתה את שיעורי האשפוז במבוגרים
Birddog כמודל לתרגילי יציבה
התחדשות גופנית עם בוא האביב
פעילות גופנית מפחיתה את הסבל ממיגרנה
פעילות גופנית מסייעת במניעת שינויים ניווניים במוח
משפחה אקטיבית – טיפים לפעילות גופנית משפחתית
פעילות גופנית קבועה באמצע החיים עשויה לעכב תהליכי הזדקנות
לחזור לג'ינס המיתולגי
צעידה עם פדומטר מסייעת להפחתה במשקל
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לדמנציה של כלי הדם, אך לא לאלצהיימר
אימון אפקטיבי בחדר הכושר
נפש בריאה בגוף בריא
GYMSTICK: רצועה ומקל אשר עושים את ההבדל
ללמוד דרך הגוף: תנועה לגיל הרך בחגי תשרי
אירובי וגמישות: מחטבים גם את המכשירים
כך תרכוש כישורי ניהול: טפס ברגל על מצוק תלול
גדילה, התפתחות ואימון גופני לילדים ולמתבגרים – המינון הנבון
אל המטרות שלפניכם
פעילות גופנית – מפתח לחיי מין טובים יותר
הכי טוב
למקומות, היכון, צא!
יתרונות אימון הכוח ותרומתו לתפקוד האדם הבוגר
אורח חיים בריא: הולכים ושורפים שומנים
אורח חיים אחר: העיקר הבריאות
נלחמים בפיתויי עידן ההשמנה
פעילות גופנית ואורח חיים נכון: המתכון המנצח
יותר שרירים, פחות שומן
האדם המודרני ומלחמתו בגופו
חילוף מהיר: 7 דרכים להאצת הקצב המטבולי
תרגילי בטן (חלק ב'): הריון ופעילות גופנית
עובדות מהבטן: הריון ופעילות גופנית
גן פועל, שמח ולומד
דיאטה ופעילות גופנית: העיקר ההתמדה
שיאצו. גם לילדים
הדרך הנכונה להזדקן בכושר
כמו דג (קטן) במים
פילאטיס. יותר משיגעון חולף
שריפות (קלוריות) דווקא מומלצות לקיץ
העונה החמה של ספורטאי הכורסה
חוברת עבודה לחופש הגדול
צעידה כאמצעי לטיפול בדיכאון קליני
אימון גופני כחום היום
ילדים שאינם פעילים, עלולים לפתח מחלות לב בעתיד
תורת העיסוי: השיטות, הטכניקות, המטרות. מדריך
על יתרונותיה של הריצה
שיגעון הספינינג: חוויה, אופנה ממכרת וגם כושר גופני
מתכון למניעת סוכרת
ההיבטים הפיזיולוגיים של הפעילות בחדר הכושר
מה קודם למה: אסתמה שבעקבות מאמץ גופני או השמנה?
לו"ז צפוף: הפעילות הגופנית של האנשים העסוקים
זה לא הגיל זה התרגיל
מנהלים אורח חיים בריא
אימוני התנגדות המשולבים באימונים אירוביים, משפרים את מצבם של חולי סוכרת
הצעד הנכון: התשובה לתחלואי העולם המודרני
התעמלות במים: להציף את העולם באנרגיה חדשה!
סקי: גולשים בתבונה
הפחתת הסיכון לשברים בנשים מבוגרות
אימון גופני בהריון: מה מותר, מה אסור, מה כדאי
יוגה ומצב רוח
צעירים באמצע החיים
אימון במנח תלוי באמצעות רצועות אימון
סודות ושקרים: המיתוסים של עולם הפעילות הגופנית
להיכנס לכושר – איך עושים את זה?
סקי: תענוג חורף לבן - וגם מסוכן
ארגון הבריאות העולמי והוועד האולימפי הבינלאומי לוקחים אחריות על בריאות הציבור
פעילות גופנית לחובבים: להיכנס לשגרה בריאה
"נעליים קונים מהר" – ריצה ברגליים יחפות
לוחמי סוף השבוע: הגבול שבין החוויה לסכנה
פעילות גופנית: הדלק של החיים המודרניים
המרוץ לשפיות – הדרך לשפר את בריאותנו הנפשית
פעילות אירובית: כך תעשו זאת נכון ובריא
האתגר הבא של יצרניות נעלי הריצה
דיאטה ופעילות גופנית: הנוסחה המנצחת
תורידו מתח – תמתחו
על השינויים הזמניים והקבועים במשקל הגוף
לא לשמור בבטן – הסכנה שבשומן הבטני
פעילות גופנית ומשקל: פיזיולוגיה ותזונה
פעילות גופנית מגנה עלינו מפני הצטננות
אולי תרדו שם: טבלאות חישוב להפחתה במשקל
לגלוש לגוף חטוב עם Flowin – מדגים איתי האפרתי
יסודות לשיפור הכושר הגופני: סיבות ומטרות
תעשיית הכושר העולמית: משקיעים באיכות חיים
פעילות גופנית ותזונה נכונה נגד סוכרת מסוג 2
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
הולכים על זה: הליכה כאורח חיים
פעילות אירובית מתונה שומרת על מסת העצם אצל נשים
"פעילות גופנית משפיעה לחיוב על חיזוק מסת העצם"
מאמרים נוספים בתחום

 


תסמונת הישיבה – Sitting Syndrome
האדם המערבי מבלה יותר ממחצית מזמן הערות שלו בישיבה. התופעה בולטת במיוחד מאז שנות השמונים, בהן נכנס המחשב האישי לשימוש נרחב.
בואו נבדוק כמה שעות רובינו יושבים ביממה: במצב טוב, מתחילים בישיבה בשירותים, עוברים לקפה של הבוקר ולאכילת ארוחת הבוקר בישיבה כמובן, כי הסבתות אמרו שאם נאכל בעמידה "האוכל ירד לרגלים". מסיעים את הילדים לבית הספר וממשיכים לעבודה, וככל שעולים במעמד מבלים יותר זמן ב"ישיבות". לאחר שהתעייפנו בעבודה המתישה בה לא הזזנו את עצמינו מהכיסא וכל המפרקים מאובנים וכואבים, העיניים שורפות ונשמנו אוויר ממוזג ודחוס, אנחנו נכנסים לאוטו ושוב יושבים שעות בפקקים. וכשסוף סוף מגיעים הביתה, רובנו משתרעים מול הטלוויזיה ורובצים בשלל תנוחות מול המחשב ואפילו אוכלים שם את ארוחת הערב שנמשכת לתוך הלילה. אם נשאר כוח לבילוי תרבותי נוסעים לראות סרט או הצגה בישיבה כמובן. ומי שאוהב ספורט לא יוותר על משחק כדורגל או כדורסל. ולא מדובר בהשתתפות במשחק אלא בצפייה בו.
כמובן שאנחנו לא מדברות עליך... אולי אתם מהאנשים שכבר בחרו בדרך אקטיבית לחיות את חייהם.
מה הבעיה באורח חיים פסיבי? אז יושבים הרבה שעות. אבל הגוף שלנו לא נברא לשהייה ממושכת בתנוחת הישיבה על כיסא או על כורסה.
עבודות מלמדות, שאורח חיים יושבני sedentary lifestyle גורם לעלייה במשקל ולהתפתחות מחלות כרוניות הנכללות בתסמונת המטבולית. ככל שרמת החיים עולה ומקדשת את שעות הפנאי והעבודה מול מחשב בישיבה, הסיכון לתחלואה עולה. נמצא שהרגלי יושבנות המתחילים כבר בגיל העשרה, יכולים לנבא באופן לא תלוי הופעה של סינדרום מטבולי בגיל 40 ומעלה.
נמצא שלמטרות בריאותיות חשוב יותר לעבור ממצב ישיבה להליכה מאשר ממצב הליכה לריצה.
כשני מיליון איש מתים מדי שנה מוות מוקדם עקב חוסר פעילות גופנית, תופעה המכונה "תסמונת המוות של תרבות הישיבה":  (Sedentary Death Syndrome)

תסמונת הסביבה
מה קרה לסביבה שלנו בשנים האחרונות? עד לפני מספר שנים לא רב ראינו יותר ירוק בעיניים מאשר לבן או אפור של בניינים וכבישים. המבוגרים שבינינו זוכרים עדין את ריח התפוזים בפרדסים, את המשחקים בסביבת הבית במרחבים הפתוחים. עם השנים והקדמה אנחנו מוקפים ביותר בטון, במגדלי מגורים, בכבישים סואנים, ברעש ובזיהום אוויר. החיים מתנהלים בתוך הבתים וכבר לא בחוץ.
כמובן לא הכול שחור לבן. יותר ויותר אנשים מודעים לתרומת הסביבה והפעילות הגופנית לבריאותם. כאשר הם בוחרים מקום מגורים, הם מוסיפים לשיקוליהם לא רק את איכות החינוך והקרבה לקניונים ולכביש 6, אלא גם את הפיתוח הסביבתי. סביבה אורבנית בריאה, מלבד היותה נטולת זיהומים וסכנות, היא מרחב המאפשר ואף מעודד, אימוץ אורח חיים בריא ופעיל.
בשנים האחרונות מתקיים תהליך של שינוי בהרגלי הפעילות הגופנית של האוכלוסייה. לא כולם יושבים כל היום. יש גם אור בקצה המנהרה.

"הישראלי ההולך" – תופעה ייחודית!
הישראלים פשוט פותחים את הדלת ומתחילים ללכת – ליד הבית, לצד אנשים אחרים שהולכים: הם רוצים להיות in, לקחת חלק בתרבות ההליכה. הישראלים מרבים ב"הליכה אורבנית" בתוך הערים, על המדרכות, בפארקים, על השבילים בכפר ובקיבוץ ועל שפת הים וגם על מסילות נעות במועדוני הכושר.

סקרים שנערכו בישראל:
1.
 על פי סקר של איגוד הספורט העממי שערך מכון מחקר "מחשוב" באוגוסט 2012, נמצא שרוב האוכלוסייה עוסקת בפעילות גופנית ספורטיבית בתדירות של לפחות פעם בשבוע (61%), כאשר מרביתם (55%) עוסקים בכך פעמיים בשבוע. מפילוח לפי גיל עולה כי שיעור העוסקים בפעילות גופנית קבועה וסדירה פעמיים בשבוע או יותר גבוה יותר בקרב צעירים בני 22-18 מחד, ובקרב מבוגרים מעל גיל 45 מאידך.
הליכה מוסיפה להיות הפעילות הסדירה העיקרית ובפער גדול מתחומי הספורט האחרים – 40.3% עוד נמצא בסקר כי קיימת העדפה מובהקת של הציבור בהשקעות של המדינה ובהפניית משאבים לעידוד הספורט העממי כחלק מאורח חיים בריא ופעיל על פני השקעה בספורט הישגי.

2. סקר ראשון של משרד התרבות והספורט בנושא: "הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל" – 2012, נערך על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. מדגם הסקר 2,964 איש ואישה מעל גיל 21. כ-32% מתושבי ישראל עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ל-150 דקות פעילות גופנית בשבוע.על ממצאי הסקר ניתן ללמוד באתר משרד התרבות והספורט – מנהל הספורט.
הנסקרים נשאלו מהם סוגי הפעילות הגופנית העיקריים שביצעו ב-12 החודשים האחרונים. ניתן היה לדווח על יותר מפעילות אחת. הליכה הייתה הפעילות שדווחה באופן השכיח ביותר – 33.5%. שלושת הפעילויות הבאות בסדר השכיחות ובפער גדול היו ריצה 7.6%, שחייה 7.6% והתעמלות לעיצוב הגוף 7.2%. העיסוק ברכיבה על אופניים למשל הגיע ל-3.6%.
רוב רובן של ההליכות בוצעו באופן עצמאי 99%, פחות מאחוז אחד בוצע באופן מאורגן.
שיעור המדווחים על הליכה כפעילות גופנית, בשנה שלפני הסקר, לפי מין ולאום: 29.3% גברים 37.5% נשים. 38.8% יהודים 31.8% ערבים בהתאמה.
שעות הערב בימות השבוע היו העיתוי השכיח ביותר לביצוע הליכות 59%. בשעות הבוקר דיווחו על הליכה 21%.

ההליכה כ"עסקה טובה" לבריאות
ההליכה היא פעילות מוטורית פשוטה וטבעית שאינה מצריכה שימוש במתקני ספורט מיוחדים ומתאימה לכל קבוצות האוכלוסייה ולבני גילאים שונים.
ההליכה ידידותית, זמינה, עלותה נמוכה והעיקר היא קלה ליישום ומשתלבת בסדר היום שלנו. התמורה תהיה ביחס ישר להשקעה. ככל שמשקיעים יותר בהליכה מבוקרת ומדורגת כך מפיקים ממנה תועלת רבה יותר.
ארגון הבריאות העולמי מגדיר בריאות כ"מצב מיטבי במסגרת התנאים והאילוצים; מצב של רווחה, הכולל היבטים גופניים, נפשיים, קוגניטיביים, חברתיים וסביבתיים ולא רק היעדר מחלה או נכות".

ההליכה מאגדת בתוכה את מרב היתרונות הבריאותיים. מחקרים רבים הוכיחו זאת. הפעם נתמקד בהיבט החברתי והסביבתי.
היתרונות בהיבט החברתי:
העיסוק בהליכה מקרב בין אנשים שונים. הליכה עם שותפים קבועים מגבירה את המוטיבציה ואת תחושת המחויבות להתמיד בפעילות הגופנית ומאפשרת דינמיות חברתית.
ככל שיותר אנשים הולכים ברחובות היישוב, תחושת הביטחון האישי והשייכות הקהילתית עולים.

היתרונות בהיבט הסביבתי:
בנסיעה במכונית אנו חווים הכול במהירות, כמו מתוך 'קופסה' סגורה. בזמן ההליכה אנו לומדים מקרוב על השינויים המתרחשים בסביבתנו.
ההליכה מסייעת לחיזוק המודעות הסביבתית ולשמירה על איכות הסביבה. אנשים שמרבים ללכת בטבע נעשים אכפתיים יותר לגורלו של הנוף.
אכפתיות זו, המועתקת גם לסביבת המגורים ולפעולת הרשויות, עשויה ליצור מערכת של יחסי גומלין בין האדם לסביבתו, שתביא לשיפור איכות החיים של הקהילה. מכלול הגורמים הסביבתיים והחברתיים בשכונה שמאפשרים הליכה וחיים פעילים נקראים: "הליכות" – walkability
אנשים המתגוררים בסביבה בה קיימים מסלולי הליכה נגישים, בטוחים ומלאי עניין וגיוון, מרבים לצאת להליכה.
הליכה תורמת לירידה בשימוש בכלי רכב ממונעים ולצמצום זיהום אוויר גודש ורעש כתוצאה מכך.

המלצות מה לעשות כדי לצאת ממצב יושבני למצב פעיל:
1. כל הליכה נחשבת – בואו נפרגן לעצמנו ונזכור שניתן לצבור צעדים לאורך כל שעות היום, במהלך שעות העבודה ובשעות הפנאי.
2. ניתן להגיע ממקום למקום בהליכה – הליכה היא פעילות המחברת בין סביבות הקיום השונות שלנו, ומאפשרת לנו לחוות אותן כמכלול. הליכת יוממות, היא אמצעי בריא ופעיל להגיע ממקום למקום ובעלות נמוכה. היא מתגמלת את ההולכים בתחושה של רעננות ומרץ, שוברת את שגרת היום, מעוררת תחושה של עשייה חיובית ומגבירה את תפוקת העבודה. בחרו בהליכה במקום בנסיעות קצרות ברכב כמו ממקום המגורים לעבודה או למרכזי קניות ולסידורים.
3. המדרגות לבריאותכם המעליות לשירותכם – לא חייבים חדר כושר במקום העבודה, אפשר לקום וללכת במסדרון ולהפוך את חדר המדרגות לחדר כושר פרטי.
4. קומו מהכיסא – שבו כמה שפחות. לכו אפילו לדקה בכל שעה בקצב נמרץ.
5. שאפו ל-10,000 צעדים ביום – בדקו מה מספר הצעדים היומי שלכם, ובהדרגה הוסיפו 2,000 צעדים יזומים בכל פעם עד שתגיעו ל 10,000 צעדים ליום. נסו גם להגביר את קצב ההליכה.
הפדומטר ומכשירי הטלפון הניידים הם כלי עזר המאפשרים למדוד את מספר הצעדים המצטברים ביממה. נוכל לרשום את מספר הצעדים שאנו עושים גם במסלולים קבועים. למשל: בסיבוב ההליכה עם הכלב, בהליכה לקניון הקרוב או בהליכה לבית-הספר.
6. מבצע משפחתי – נמצא שילדים עד גיל 10 המתנסים בפעילות גופנית חוויתית, יהפכו את הפעילות לשגרת חיים פעילה בבגרותם.                                                                                                        
עודדו את ילדיכם ללכת ברגל לבית הספר ובחזרה. צאו לטיולי הליכה בטבע עם ילדיכם בסופי שבוע ובחגים. מתוך נתוני הסקר של משרד הבריאות ומנהל הספורט עולה כי רק 3% יוצאים להליכה בסופי שבוע. יחד עם כך זכרו שילדים מתחת גיל 10 מתקשים ללכת ברציפות יותר משעה. רוב הילדים אוהבים לעצור מדי פעם, לשאול שאלות, לרוץ, לטפס ולהשתובב.
7. זמן איכות – כדאי לנצל את ההליכות בטיולים לשיחות עם הילדים, ולשלב פעילות גופנית עם חינוך ולמידה של אתרים היסטוריים, מורשת, הכרת צמחים וחיות בר ועוד.
8. גיוון בתנאי השטח – נצלו את מגוון המסלולים הקיימים בארצנו. אפשר ללכת על הרים וגבעות, לדלג על פני מכשולים טבעיים ולנצל מעברים צרים להליכת שיווי משקל. כדי להוציא יותר אנרגיה אפשר ללכת על משטחים רכים כמו חול ים עמוק. טלו חלק בצעדות ובניווטים.

לסיכום, צאו להליכה כדי לשמור על בריאותכם, כדי לשמור על משקלכם, כדי לשפר את כושרכם האירובי וכדי להירגע ולשחרר מתחים. לכל אחת מהמטרות האלה מומלץ להתאים תכנית להשגת המטרה. (פירוט בספר: "פשוט ללכת")

כיצד הרשויות יכולות לעודד אורח חיים בריא ופעיל:
קובעי המדיניות זיהו את הבעיה של אורח החיים היושבני. הרשויות מנסות למצוא פתרונות התואמים את הצרכים. המודעות עלתה, תוכננו והוקמו יותר שכונות המאפשרות "הליכות" (Walkability)  חלק מהדרישות מהמתכננים ומהקבלנים, הן להקצות שטחים למסלולי הליכה ורכיבה.
בשנת 2012 יצאה לדרך תכנית לאומית ע"י משרד הבריאות, החינוך, התרבות והספורט הנקראת "התכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא".
מטרת התכנית לקדם את בריאות תושבי מדינת ישראל בדור העתיד, באמצעות תזונה נבונה ועידוד פעילות גופנית בעיקר בקרב ילדים ובני נוער.
התכנית מבוססת על החלטות שהתקבלו בארגון הבריאות העולמי בנושא מחלות כרוניות בספטמבר 2011.
תכנית "בריאות 2020" תיושם באמצעות התערבויות בקהילה, במערכת החינוך, במגזר הבריאותי והפרטי, ותלווה במחקר ובהערכה צמודים.
התקציב הנדרש למימוש התכנית יוקצה בהתאם לתיקוני חקיקה ל-5 שנים מתקציבי משרד הבריאות, החינוך, הספורט והחקלאות.
כדי לקדם את התכנית, יש צורך בשיתופי פעולה בינתחומיים ובין משרדיים בתחומי הבריאות, החינוך, הספורט, התעסוקה, הרווחה, הגנת הסביבה, הבינוי והתחבורה.

1. עיר פעילה – "עיר פעילה" היא עיר מקדמת בריאות המאפשרת חיים פעילים לכל תושביה, תוך יצירת סביבה מקומית נקייה, בטוחה, נגישה, ירוקה וידידותית לפעילות גופנית מקדמת בריאות. רשות פעילה יוצרת הזדמנויות לפעילות גופנית במסגרות הארגוניות השונות כמו בתי ספר, מתנ"סים ומקומות עבודה.
רעיון ה"עיר הפעילה" גם הוא יוזמה של ארגון הבריאות העולמי בסניף האירופאי ורשת ערים בריאות בישראל הצטרף ליוזמה זו. פרויקט "עיר פעילה" מתקיים במקומות שונים בארץ ומתרחב לרשויות מקומיות נוספות.
המדריך לעיר פעילה בשילוב התכנית הלאומית יצא לאור בדצמבר 2012.

2. מסלולי הליכה – הרשויות השונות, הגופים הירוקים ושירותי הבריאות דואגים לשבילי הליכה זמינים ומזמינים, מוארים ומשולטים, לפארקים ולפינות כושר בחיק הטבע.
רוב האוכלוסייה מעדיפה על פי הסקרים ללכת בשעות הערב. נקווה שנתון זה יאתגר את הרשויות לדאוג למסלולי הליכה נוספים, מוארים ובטוחים!
הרשויות יכולות להשתמש במחצב הטבעי של אנרגיית השמש הזולה והחסכונית ולהאיר את דרכם של ההולכים בשעות החשיכה.
יש לאפשר נגישות למדרכות רחבות ולטיילות גם לאנשים בעלי צרכים מיוחדים.
כיום רשויות רבות וקק"ל מודעות גם לחשיבות החיבור בין הסביבה האורבנית לסביבה הירוקה, ופועלות ליצירת רצף של מסלולי הליכה המחברים ביניהם.
ישנן רשויות מקומיות שיצרו רצף של מסלולי הליכה ואופניים לא רק בתוך העיר אלא גם בינן לבין ערים שכנות.
ניתן להוסיף מסלולי הליכה גם בחללים סגורים כמו בקניונים ובמסלולים תלויים בחלל בין התקרה לאולמות חדרי כושר במרכזי ספורט.

3. תעבורה פעילה (Active transportation) –  כל מרחק או פרק זמן של הליכה, ולו הקצר ביותר, מצטבר לסך הכולל של ההליכה היומית. מחקרים מצביעים על כך שאנשים מוכנים לוותר על נסיעה ברכב הפרטי ולשלב הליכה למרחק של עד שני ק"מ עם נסיעה בתחבורה ציבורית.
על פי נתוני "אדם, טבע ודין" והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2006 כלי הרכב אחראים לפליטת 96% מכל פליטת הפחמן החד חמצני בארץ. עובדה שגורמת ישירות למחלות כלי הנשימה.
רצף מסלולים שיחבר בין החלק האורבני לאזורים הפתוחים והירוקים, יאפשר הליכה במרחבי ישראל, תוך שימוש ברשת משולבת של נסיעה בתחבורה ציבורית: רכבות ואוטובוסים, השכרת אופניים והליכה. אפשר לבחור באמצעות האפליקציות השונות הקיימות בטלפונים החכמים כדי לבחור מסלולי הליכה מגוונים, המובילים לאתרים נבחרים ולכל מקום שברצוננו ללכת אליו.
שביל ישראל הוא דוגמה נוספת לעידוד ההליכה, שמוביל לאהבת הארץ לשימור הטבע והמורשת, לשיפור הכושר ומהווה אתגר לאוכלוסיות מגוונות.
שביל ישראל, גרסת החוף – יוזמה של החברה הממשלתית לתיירות בשיתוף משרד התיירות, לחיבור כל הטיילות לאורך חופי הים התיכון מראש הנקרה ועד אשקלון. לתכנית מוקצה סכום של כחצי מיליארד דולר.

4. מסגרות מעודדות הליכה – רשויות רבות מפרסמות מסלולי הליכה, מעודדות קבוצות הליכה, מקיימות סדנאות הליכה המשלבות הרצאות עם התנסות חווייתית, מחלקות מדי צעדים (פדומטרים), וממנות מובילי הליכה, שעוברים הכשרה מתאימה.
מסגרות דומות קיימות במתנ"סים, אש"ל, צה"ל והמשטרה.
ישנן "קהילות הולכות" בכל המגזרים ובכל רחבי הארץ: נשים, גברים במגזר הדתי, החרדי, הערבי, הבדואי, הדרוזי, הצ'רקסי. והרגל עוד נטויה.
צעדות, אירועי הליכה וניווטים הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית, מתקיימים לאורך כל השנה בכל הארץ.

5. "האוטובוס המהלך" או "קו 11" – פרויקט שמעודד את הדור הצעיר לצאת קצת מתסמונת הישיבה. במקום שההורים יסיעו את ילדיהם לבית הספר הלוך וחזור ויגבירו את חשיפת ילדיהם לזיהום אוויר ולסכנות בטיחותיות, הילדים הולכים ברגל בנתיב המותאם למקום מגוריהם בליווי מבוגר. פעילות זו מכונה "האוטובוס המהלך" בשל ההקבלה לאוטובוס, כאשר תחנות האיסוף הם בתי התלמידים. התלמידים שותפים מלאים לאיתור המסלולים ולסימון מפגעים וסיכונים בדרך ובכך הם מסייעים לבריאותם האישית ולאיכות הסביבה בה הם גרים.

לסיכום, האדם הולך משחר הבריאה ואנחנו הולכים בשגרה "על אוטומט". בואו נלך "הליכה מודעת", בכך נוכל לתרום תרומה אישית וקולקטיבית ליצירת עולם טוב יותר. נחזור אחורה לימים בהם הלכנו ברגל, כדי ללכת קדימה לחיים בריאים ופעילים יותר. נשתמש בטכנולוגיה לעידוד ההליכה באמצעות אפליקציות שונות המאפשרות למדוד צעדים, מרחקי הליכה, שרפת קלוריות ולהשוות נתונים אישיים וקבוצתיים במרחב הווירטואלי.
תכניות ומיזמים כבר קיימים ברמה הארצית והמקומית ברשויות השונות. יום יבוא והארץ תהיה מרושתת ברצף מסלולי הליכה ורכיבה, שיאפשרו הליכה לכל מקום: לבתי הספר, למקומות העבודה ולפעילויות הפנאי, לאורכה ולרוחבה של הארץ.

ביבליוגרפיה:
1. איגוד הספורט העממי בישראל, (אוגוסט 2012) סקר פעילות גופנית בחברה הישראלית.
2. בוקשטיין, ע. דקל, ר. פשוט ללכת: מפה, תל אביב (2003)
3. בוקשטיין, ע. רהט א, פלצי ב, בולוטין ר, גבעון ל, מלמד צ. הליכה ורכיבה בשביל הבריאות (2009) קידום בריאות בישראל.
4. דוח מסכם סקר אורח חיים פעיל, 2012.
5. "התכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא", משרד הבריאות, החינוך, התרבות והספורט, 2012
6. מישורי, ד. ומורן, מ. תחבורה אקטיבית: תשתיות סביבתיות לפעילות גופנית (אופנים והליכה). דו"ח אי הצדק הסביבתי (2006).
7. "עיר פעילה ובריאה" – מדריך לעיר פעילה. מרכז השלטון המקומי בישראל, משרד התרבות והספורט, משרד הבריאות, רשת ערים בריאות. דצמבר 2012.
8. תחבורה היום ומחר, הארגון הישראלי לתחבורה בת קיימא.

עדנה בוקשטיין – מקדמת הליכה לאורח חיים פעיל ובריא. יוזמת ומפתחת תכניות הליכה ומסלולי הליכה. מנחה סדנאות בנושא הליכה כדרך חיים. בעלת תואר M.Sc   בניהול תרבות הפנאיFlorida International University. יועצת בנושאי הליכה לארגונים, לגופים ממשלתיים ועסקיים. מחברת ושותפה לכתיבת מאמרים, חומרי הדרכה ופרסומים מקצועיים, בהם: "עולם הריצה", "נשים לגופן", "הליכה כדרך חיים" ועוד. מחברת הספר: 'פשוט ללכת' בשיתוף עם רותי דקל, בהוצאת 'מפה'.

רותי דקל – מפקחת על החינוך הגופני במשרד החינוך בין השנים 2005-1995. בעלת תואר M.Ph   בבריאות הציבור מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, ירושלים. מפתחת תכניות הליכה, מנחת קבוצות וסדנאות ניהול אינטגרטיביות באמצעות הליכה. מחברת ושותפה לכתיבת ספרים, חומרי הדרכה ופרסומים מקצועיים, בהם: "היריון חטוב", "דרך הגב", "התעמלות לזקנים: תנועתיות בגיל המבוגר"  ו
"פשוט ללכת" בשיתוף עם עדנה בוקשטיין.

 



תגובות הוסף תגובה
1.אין עליכן!שולי29/05/13
2.מעניין ומעורר מחשבה (לת)yael karo30/05/13
3.כמה נכוןשרה30/05/13
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן