חפש רק בנושא זה






מערכת חיסון תחת סטרס

מחקר ישראלי שהתפרסם לאחרונה, מצא שחשיפה ממושכת לסטרס פוגעת במערכת החיסון באופן שמביא לעלייה ביחס בין תאים מעודדי דלקת לעומת אלו שמרסנים אותה. מהם הכלים הנטורופתיים העומדים לרשותנו לטיפול בסטרס – מאת מירה כהן שטרקמן, ראש תחום לימודי נטורופתיה בווינגייט
  02/06/13

 

 
מנהלת פורום נטורופתיה

העיקרון הנטורופתי של חיים בריאים מגולם בהמלצה הבריאותית של חז"ל – "אכול בּצַל ושב בצֵל", דהיינו אכול מאכלים זולים וקלים לעיכול וחיה חיים שלווים ורגועים. המשימה נשמעת מאוד פשוטה, אבל ככל שהאנושות מתקדמת יכולת ההפנמה של כלל החיים הפשוטים, הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית. החיים המודרניים מתאפיינים בקצב מהיר, בפעילות יתר, בתעשייתיות, במדעיות ובהתרחקות מהטבע ומהטבעי. ככל שהאנושות מתרחקת מהפשטות, היא מאפשרת למחלות לזלוג פנימה בדרכים חדשות – דרך הסטרס.

מחקר: השפעת סטרס כרוני על מערכת החיסון
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב: דר' הרפז עידן ופרופ' אלון מונסונגו, בשיתוף עם פרופ' חגית כהן (הפקולטה למדעי הבריאות והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה), אפיינו לראשונה את המנגנונים המובילים לפגיעה בבקרת פעילותה של מערכת החיסון בעכברים בעקבות חשיפה ממושכת לסטרס. ממצאי מחקרם פורסמו לאחרונה בירחון המדעי הנחשב, European Journal of immunology.

ממצאי המחקר
נמצא שסטרס מתמשך גורם לפגיעה ביכולת ההפרשה של ההורמון קורטיקוסטרון וכן לפגיעה ברגישות של תאים מעודדי דלקת של מערכת החיסון לגלוקוקורטיקואידים, הורמונים המופרשים מבלוטת יותרת הכליה בעקבות התרחשותה של דלקת ויש להם השפעה אנטי דלקתית חזקה. כתוצאה מכך גלוקוקורטיקואידים אינם יכולים לעכב באופן יעיל את התאים המעודדים דלקת כפי שמתרחש במצב נורמלי.
יתרה מכך, החוקרים הראו כי חשיפה לרמות גבוהות של גלוקוקורטיקואידים במהלך החשיפה לסטרס, הפחיתה את מספר תאי מערכת החיסון באופן כזה שהביא לעלייה ביחס בין תאים מעודדי דלקת ובין אלו שמרסנים אותה.
נמצא שהמנגנון פועל בצורה מובהקת יותר בעכברים-נקבות בהשוואה לעכברים-זכרים ובכך החוקרים מבקשים להסביר ולו באופן חלקי, את השכיחות הגבוהה יותר של מחלות אוטואימוניות בקרב נשים.
מסקנה נוספת של קבוצת החוקרים היא שלמרות שסטרואידים מהווים את אחד מדרכי הטיפול במחלות דלקתיות כרוניות, שימוש בהם, במיוחד בקרב חולים החשופים לתנאי לחץ כרוניים בחייהם, צריך להישקל ביתר זהירות על מנת למנוע את החרפת המחלה.

לדעת החוקרים, יתכן שציר ה-HPA (Hypothalamic-pituitary-adrenal axis) יכול לשמש כלי אבחוני חשוב, אשר יעיד על אופן תפקודה של מערכת החיסון ועל יכולתה להתמודד באופן יעיל ומבוקר כנגד מזהמים תוך שמירה על פעילות תקינה של מערכות הגוף וזאת מאחר שדיכוי מערכת החיסון בעקבות חשיפה לתנאי לחץ, מתווך על ידי הפעלת ציר ה-HPA‏ הפרשת קורטיקוסטרואידים מבלוטת יותרת הכליה. הבקרה על התהליך הדלקתי הינה קריטית כדי לאפשר מחד התמודדות עם חיידקים ווירוסים מחוללי מחלה ומאידך כדי למנוע תהליכים דלקתיים מוגברים שמעלים את הסבירות לחלות במחלות לב, בסרטן, בדלקות פרקים, באלצהיימר, במחלות אוטואימוניות ועוד.

מה יכולה הנטורופתיה להציע בטיפול בסטרס מתמשך?
הכלל של שמירה על חיים שלווים ורגועים אינו רק כלל בריאותי אלא פילוסופיית חיים. אין הכוונה לרוגע מדומה: לומר לעצמי שאני רגוע, כאשר המצב כלל אינו רגוע. משפטים חיוביים סתמיים אינם יכולים לרמות את התת מודע. ההכרה אינה גוברת על תת ההכרה אלא להפך. לכן בעבודה על הפחתת סטרס חשוב לשים לב לתת מודע, במקביל לעבודה על הרבדים הפיזיים.

עיקרה של הנטורופתיה הוא במניעת מחלות באמצעות איזון גוף ונפש. לכן, חלק אינטגרלי מלימודי הנטורופתיה במכון וינגייט כולל קורסים של מודעות עצמית, הרפיה ופילוסופיה של איזון גוף-נפש. לצד מקצועות אלו נלמדים גם הפרוטוקולים הנטורופתיים הכוללים מזונות ייעודיים, תוספי מזון וצמחי מרפא לטיפול בסטרס מתמשך.
הגישה הנטורופתית היא שהאדם אינו רק מה שהוא אוכל אלא גם מה שאוכל אותו...

התכנית הנטורופתית הטיפולית הינה תכנית אינדיבידואלית המותאמת לאדם ולא למחלה. דהיינו הנטורופתיה אינה מטפלת בסטרס אלא מאפשרת לאדם למצוא את שביל הריפוי שלו באמצעות כלים טיפוליים מגוונים. אוכל להגזים ולומר שרגיעה היא מעין "תופעת לוואי" לטיפול הנטורופתי.

מתח יכול לנבוע מאי סבילות למזונות, מהיפוגליקמיה, מקנדידה, מחסרים תזונתיים, מהיעדר הסתגלות לשינויים, מחוסר סיפוק, מהיעדר הגשמה עצמית ועוד. הסטרס כשלעצמו מאתגר את האדם לא רק במערכת העצבים אלא גם במערכת ההורמונלית, בשלד, בשרירים, בלב ובמערכת החיסון והמחיר שהאדם משלם עבור הסטרס, יכול להיות אפילו קטלני.
מעבר לטיפול בצמחי מרפא מרגיעים, מזונות מכילי טריפטופאן ותוספי מזון התומכים במערכות הגוף, יש דגש על פעילות גופנית סדירה ותרגול מודעות עצמית.

לסיכום, היריעה קצרה מלהעמיק בנושא החשוב של הטיפול הנטורופתי בסטרס, אולם חשוב לראות שהמדע, בעקבות חז"ל, מפנה תשומת לב לטיפול בסטרס כדי למנוע מחלות.

מירה כהן שטרקמןנטורופתית N.D ,R.Na. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, פרחי באך ואיזון גוף נפש. מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט.
לאתר של מירה הקליקו כאן   

היכנסו ל
פורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן. 

למידע  על לימודי נטורופתיה במכון וינגייט,
הקליקו כאן 

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
שי קקון (הפועל שדות ים) ומאור בן הרוש (הפועל נהריה) אלופי ישראל בסירת לייזר אולימפית

מדליית כסף ושיא ישראל למארק מיליאר (איל"ן חיפה) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:33:83 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

נבחרת הבייסבול של ישראל הפסידה 7:6 לנבחרת איטליה ותתמודד על מדליית הארד באליפות אירופה

מדליית ארד לעמי דדאון (איל"ן חיפה) ב-200 מ' חתירה בתוצאה 2:59:55 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

שיא ישראל, מדליית כסף וקריטריון לטוקיו לעמי דדאון ב-150 מ' מ.א בתוצאה 2:31:17 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית

שיא עולם, מדליית זהב וקריטריון לטוקיו למארק מליאר ב-400 מ' חופשי בתוצאה 4:33:64 ד' באליפות העולם לשחייה פראלימפית

נבחרת ישראל בכדורמים נשים עד גיל 17 סיימה במקום ה-10 באליפות אירופה

גולשת הגלים, ענת לליאור, קבעה את הקריטריון האולימפי לאולימפיאדת טוקיו 2020, בה ישתתף לראשונה ענף גלישת הגלים