חפש רק בנושא זה






פוליו – הגישה הנטורופתית

מניעת הפוליו נעשית בדרך של שמירה ראויה על היגיינה חיצונית ופנימית – לא די לשטוף ידיים, חשוב לשמור על היגיינה של התזונה, המחשבות והרגשות. ילדים צעירים, ניזונים ממחשבותיהם ומרגשותיהם של המטפלים המיידיים: הורים, סבים, גננות – מאת מירה כהן שטרקמן, ראש תחום נטורופתיה במכון וינגייט
  09/09/13


 

מנהלת פורום נטורופתיה

ימי מגפת הפוליו חזרו אלינו. אפשר לחוש בדז'ה וו לשנות החמישים של המאה הקודמת. שנים של קליטת עלייה, מעברות, מלחמות, צנע, מלחמות ומתח קיומי-הישרדותי. נשיא המדינה, שמעון פרס, סיפר לציבור על שעתו הקשה שלו כאשר בנו חלה בפוליו והיה משותק למשך כמה חודשים וביקש מהציבור: "אני אומר לכל אימא ואבא: תמנעו את זה". כשנשיא המדינה אומר "תמנעו" הוא מתכוון: שמרו על היגיינה ותתחסנו!
מילת המפתח בנטורופתיה היא מניעה, אבל לא באמצעות תרופות אלא באמצעות חיזוק המרפא הפנימי של האדם. כשהפוליו מצליח לחדור לגוף ולחולל מחלה, דהיינו גובר על כוח הריפוי של הגוף, הנטורופתיה זזה הצידה לטובת התרופות הכימיות. אולם, צריך להבין שגם אמונה מלאה בחיסונים אינה פוטרת מהחובה לטפח את המערכת החיסונית והמרפא הפנימי באמצעות תזונה, תנועה ואיזון גוף נפש.


דז'ה וו? [ויקיפדיה]

השנה איתרו את נגיף הפוליו במרכזי טיהור השפכים בדרום הארץ וכן במרכזי יישוב בדואיים. באופן שאינו מפתיע הנגיף נדד צפונה אל מרכז הארץ והמצוקה, בעיקר אצל הורים לילדים קטנים מאוד גדולה – לחסן או לא לחסן?
כנטורופתית אינני יודעת ואינני מוסמכת לתת תשובה חד משמעית.
כמשפטנית, מעניינת אותי השאלה האם הורה שאינו מסכים לחסן ילד כנגד נגיף הפוליו, ייחשב להורה רשלן או להורה המזניח את חובותיו ההוריות? מי האוטוריטה המתאימה להחליט מה טוב לילד? השאלה מעלה אספקטים משפטיים ואתיים מעניינים, אבל לא בכך אדון כאן.
כנטורופתית אני יכולה רק להמליץ על מניעה באמצעים אותם פירטתי במאמרים רבים הנמצאים באתר מכון וינגייט, לעיון במאמרים הקליקו כאן

מהו הפוליו?
מוכרים שלושה זנים של נגיף הפוליו ואלו מועברים מאדם לאדם באמצעות מערכת ההפרשות: רוק וצואה. משרד הבריאות מעדכן שבליעת הנגיף מייצרת הדבקה ומובילה למחלת הפוליו – Poliomyelitis. סימני המחלה דומים לסימני התקררות ושפעת: חום, חולשה, חוסר תיאבון, כאבי גרון. הנגיף יכול לגרום לדלקת קרום המוח אשר חולפת כעבור מספר ימים או לשיתוק זמני או קבוע, המלווה בכאבי שרירים עזים. בדרך כלל השיתוק מערב את הגפיים התחתונות. השריר הנגוע מאותת בכאב עז. ארגון הבריאות העולמי מפרסם שהמחלה תוקפת בעיקר ילדים מתחת לגיל 5 וכך הוגדרה אוכלוסיית הסיכון.

רוי פורטר בספרו על תולדות הרפואה מציין שהרפואה החדשה זיהתה את הפוליו בסוף המאה ה-19 ולכן התייחסה אל הנגיף כאל מחלה חדשה. בשנת 1916 עקב התפרצות חמורה של הפוליו בניו-יורק היה חשש שהפוליו הנו הגרסה המודרנית של מחלת הדבר, בייחוד כאשר המחלה שנחשבה למחלת ילדים החלה לתקוף גם מבוגרים. שיפור תנאי התברואה מנע בדרך כלל את הצורך בחיסון נגד הפוליו שכן בתחילה החיסונים הם אלו שגרמו לעלייתה של המחלה. עם זאת, במהלך השנים פותחו חיסונים שהובילו לירידה חדה בשיעור המחלה הן באזורים מפותחים והן באזורים מתפתחים. בשנת 1994 יבשת אמריקה הוכרזה כאזור נטול פוליו וארגון הבריאות העולמי, בזכות מסע הסברה להכחדת המחלה, קבע שהמחלה תוכחד עד שנת 2000, אולם לא כך היה.

ההוראות המיידיות של משרד הבריאות בישראל למניעת הפוליו של 2013 היא במבצע כפול שתיים: שתי טיפות חיסון ושתי שטיפות ידיים.

המלצות ברוח הנטורופתיה למניעה ולטיפול במחלת הפוליו:
הנטורופתיה עוסקת במניעת מחלות ומטילה את מלוא האחריות לבריאות האישית על האדם.
אכן, הרבה יותר פשוט ליטול "כדור" או "טיפה" מאשר לתרגל בריאות טובה. תרגול אורח חיים בריא דורש לא רק התארגנות פיזית אלא בעיקר התארגנות רגשית ורוחנית.
הטיפול הנטורפתי בפוליו מתרכז בשלושה רבדים:
• מניעה
• טיפול בסימפטומים
• טיפול בנגיף
מניעת הפוליו נעשית בדרך של שמירה ראויה על היגיינה חיצונית ופנימית. לא די לשטוף ידיים אלא חשוב לשמור על היגיינה של כל מה שנכנס פנימה באמצעות התזונה, המחשבות והרגשות. על כך כתבתי באריכות במאמרים אחרים ולא ארחיב. כללים אלו חלים גם על ילדים בני חמש הניזונים ממחשבותיהם ומרגשותיהם של המטפלים המיידיים: הורים, סבתא/סבא, גננות, מטפלות, בייביסיטר.
בכל מה שקשור לסימפטומים של הפוליו: חום וכאבי שרירים – אתחיל בכך שאין זו מסמכותו של הנטורופת לאבחן מחלה. תפקיד האבחון נתון אך ורק לרופא מוסמך, ולכן הנטורופת אינו יכול ואינו רשאי לאבחן אם מדובר בשפעת או בפוליו או במצב אחר.
בטיפול הנטורופתי יינתנו הנחיות תזונתיות להורדת חום ולשיכוך כאבים וכן תינתן פורמולה של צמחי מרפא ייעודיים לטיפול בהורדת חום ושיכוך כאבים המשלבת חלק מצמחים אלו ואחרים: קמומיל, אכינצאה, טימין, אכילאה, קינמון, נפית החתולים, פיקרורוזה קורואה, סמבוק שחור, פיליפנדולה, ג'ינג'ר ועוד. הפורמולה בצמחי מרפא מותאמת למצבו של האדם, לגילו ולסימפטומים שעליהם הוא מתלונן. כמו כן, יש להתחשב בתרופות ובמחלות אחרות. הצמח ניתן על כל רכיביו ולכן מושגות מטרות נוספות מעבר לטיפול בהורדת חום ושיכוך כאבים כמו טיפול בפרזיטים, בחולשה ובתשישות.

אינני מכירה מחקר התומך הטיפול בפוליו באמצעות צמח מרפא ספציפי. יתכן והיעדר המחקר נובע מחוסר הרלבנטיות המוצהר של מחלת הפוליו, כפי שפירטתי לעיל וכן בהיותה "מחלה חדשה" שאין לה תיעוד בהרבולוגיה המסורתית. אפשר לשער שהיות וההרבולוגיה-המחקרית-המודרנית נובעת מההרבולוגיה המסורתית ונשענת עליה ומאחר ולא הייתה מוכרת הפוליו ככזו – לא נחקר צמח שנחשב בעבר למטפל בפוליו.
לכן, במצבים המוגדרים כפוליו לא נותר לנו אלא ללכת עם ההיגיון ההרבולוגי של חיזוק מערכת החיסון באמצעות צמחי מרפא כדי להלחם בנגיף שהתיישב במערכת העצבים המרכזית. אפשר לשלב כאן גם צמח עם מניפה רחבה של טיפול במערכת העצבים: ההיפריקום.
תמיכה במערכת החיסון יכולה להיעשות באמצעות האכיניצאה, גונודרמה, לאפאשו, אסטרגלוס ואחרים.

לסיכום, כאשר אין היגיון כלכלי במחקר – הנטורופתיה וההרבולוגיה נותרים במחוזותיהם המסורתיים הן במחשבה והן בתיעוד. הפוליו נחשבת למחלה שעוברת מהעולם וכמעט הוכרזה ככזו, לכן ספק רב אם עולם המחקר יקדיש זמן וכסף כדי לבדוק צמחי מרפא ייעודיים למחלה, כאשר מונח על המדף חיסון שנמצא יעיל.
נשארנו עם עיקרון העל הנטורופתי: מניעה וחיזוק המרפא הפנימי.

מירה כהן שטרקמןנטורופתית N.D ,R.Na. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, פרחי באך ואיזון גוף נפש. מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט.
לאתר של מירה הקליקו כאן   

היכנסו ל
פורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן. 

למידע  על לימודי נטורופתיה במכון וינגייט,
הקליקו כאן



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה