חפש רק בנושא זה






איתור משמעות וחוסן נפשי

האם יש קשר בין איתור משמעות לחיים ובין חוסן נפשי ובריאות? ממחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב עת לענייני שואה, תקומה, זיכרון והנצחה, עולה שטראומות גופניות ונפשיות לא ישפיעו לרעה בהכרח על תוחלת החיים. הזווית הנטורופתית מאת מירה כהן שטרקמן, ראש תחום נטורופתיה במכון וינגייט
  05/12/13

 


מנהלת פורום נטורופתיה

בגיליון 39 של "מזכר" מובא מחקר שבוצע בשיתוף פעולה בין פרופ' שי לין מבית הספר לרפואת הציבור באוניברסיטת חיפה שהנו גם רופא אפידמיולוג בכיר בקריה הרפואית רמב"ם, בשיתוף פעולה עם פרופ' מריאן ברקמנס-קרננברג ופרופ' מארינוס ואן אייז'נדורן מאוניברסיטת ליידן בהולנד, אשר התבסס על מסד הנתונים של המוסד לביטוח לאומי ובדק את תוחלת החיים של ניצולי שואה.
החוקרים השוו את תוחלת החיים של נשים וגברים בקרב אוכלוסיית ניצולי השואה שהיו בשנת 1939 בגילאים 20-4, ועלו ארצה בין השנים 1945-1950 לאחר תום מלחמת העולם השנייה ובין אוכלוסיית עולים מפולין בני אותה קבוצת גיל שעלו לישראל לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939.
בסה"כ נבדק מסד נתונים הכולל 55,220 גברים ונשים.
השערת החוקרים הייתה שהטראומה שעברו ניצולי השואה תשפיע על תוחלת החיים שלהם, שכן על פי הממצאים שהונחו לפני החוקרים, קבוצת הניצולים סבלה מרעב, מתזונה לקויה, מהיעדר שירותים היגייניים-סניטריים-רפואיים ומפגיעות נפשיות וגופניות קשות מנשוא.
ההשערה הייתה כי הפגיעות הנפשיות והפיזיות ישפיעו לרעה על תוחלת החיים של ניצולי השואה.
והנה, מהבדיקות והממצאים של נתוני המוסד לביטוח לאומי נמצא שתוחלת החיים של ניצולי שואה הייתה גבוהה בשישה חודשים וחצי בהשוואה לקבוצת העולים שלא חוותה את השואה. ובבחינה מגדרית נמצא שאצל נשים לא היה הבדל משמעותי בתוחלת החיים אבל אצל גברים נמצאו הבדלים משמעותיים: גברים ניצולי שואה חיו 14 חודשים יותר מגברים שלו חוו את השואה.

פרופ' אבי שגיא-שוורץ, ראש המרכז להתפתחות הילד ופרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר יזם והוביל את המחקר, מסיק שהמחקר מעיד על החוסן של נפש האדם.
אחד ההסברים שניתנו על ידי החוקרים לממצאים שהתקבלו הוא תופעת הצמיחה הפוסט-טראומטית, שלפיה ההתמודדות של ניצולי השואה עם האירועים הטראומתיים שטלטלו את שגרת חייהם ועוררו סבל רב היוו גם מנוף לפיתוח מיומנויות אישיות ובין אישיות, תובנות חדשות וקבלת משמעות עמוקה יותר לחיים וזה גרם לתוחלת חיים ארוכה יותר.

עם זאת, יכולות להיות גישות אחרות לגבי התוצאות העובדתיות של המחקר בשל חריגותה של השואה. החרגת חיי ניצולי השואה מכל תופעת חיים אחרת, יכולה להוביל למסקנה שמשמעות החיים אצל ניצולי השואה השפיעה על אורך חייהם, אבל אין בה כדי להוכיח את מסקנתו של פרופ' אבי שגיא-שוורץ.
העיון במחקר העלה אצלי את המחשבה על אודות הקשר בין משמעות החיים והחוסן הנפשי והפיזי בעבודה הנטורופתית. כמובן שאין בכך כדי להביא את תוצאות המחקר כדי להוכיח נושא בנטורופתיה, אבל המחקר כשלעצמו הוא עבורי קטליזטור לעצם הדיון בנושא.

חיזוק החוסן הנפשי באמצעים נטורופתיים
האם מתוך מחקרים על אודות אוכלוסיות שעברו חסכים תזונתיים וטראומות אנחנו יכולים להסיק על חשיבות הגישה הנטורופתית?
תזונה, צמחי מרפא, תוספי מזון, פעילות גופנית, יוגה, עיסוי, הידרותרפיה ועוד הם הנדבך ברפואה הטבעית העוסק בעיקר בגוף ובצד המכני שלו, אולם ההכשרה הנטורופתית כוללת כלי עבודה נוספים בגוף-נפש: עקרונות פילוסופיים, פרחי באך, תרפיה והרפיה, דמיון מודרך, מדיטציה, חשיבה חיובית, ניקוי אנרגטי, אוטוסוגסטיה ועוד.
נטורופתים רבים משכללים את הכלים הקשורים לאיזון גוף נפש ברכישת השכלה רלבנטית רחבה יותר, מתוך הבנה שניתן לסכמה במשפט פשוט שאמר לי ד"ר נמרוד שיינמן לפני שנים רבות: "בריאות האדם אינה רק מה שהוא אוכל אלא גם מה שאוכל אותו". ד"ר שיינמן, בוגר מכללת באסטיר בארה"ב, עוסק במקצועות איזון גוף נפש כחלק אינטגרלי בעבודתו כנטורופת ומוביל תחום זה כנדבך חשוב במקצוע.

פרחי באך לחוסן נפשי
לפני כמאה שנה, ד"ר אדוארד באך עמד על חשיבות משמעות החיים כחלק מבריאות ופיתח תרופות העוסקות בפרימת החסימות האנרגטיות הנוצרות כתוצאה מטראומה ומפריעות לאדם לאתר את שביל החיים שלו. תמציות כמו: Star Of Beit Lehem , Haneysuckle ,Walnut, Wild Oat, Cerato – יטפלו בהתלבטויות, בשינויים, באחיזה בעבר, בטראומות ובמציאת שביל החיים.

דמיון מודרך ואוטוסוגסטיה
המסקנה כי מחשבה מייצרת מציאות נתמכת במחקרים רבים. עבודה עם הרובד השכלי מאפיינת שיטות שפותחו על ידי לואיס היי, ביירון קייטי, ג'וליה קאמרון, אקהרט טול ורבים אחרים. השכל האנושי הוא ברכה אבל לעתים גם קללה המחבלת בצמיחתו של האדם. שכנוע עצמי באמצעות דמיון מודרך הנו כעין השתלת צ'יפ במוח, המשרת התפתחות אישית וחוסן נפשי. מאחר והמוח אינו יכול לחשוב שתי מחשבות בדיוק באותה העת, ניתן להחליף מחשבה במחשבה אחרת היוצרת מציאות חדשה. חזרה בלתי פוסקת על המחשבה תייצר אמונה ומציאות.
מחשבות כמו: "אני צריך להתאמן יותר" או "אני צריך לאכול בריא יותר" או "אני צריך להפסיק לאכול סוכרים כדי לרפא את האלרגיה" – פוגעות בבריאותו ובחוסנו הנפשי של האדם. תוצאה אמתית לא תגיע מהן. האדם משכנע עצמו במה שהוא "צריך" ולא במה שמתרחש באמת.

אם כך, משפט לשכנוע עצמי יכול להיות: "מיום ליום אני אוכל בריא יותר ומזין את עצמי" – ההדרגתיות חשובה כאן.
היריעה קצרה כדי להמשיך ולפרט את הכלים השכליים, האנרגטיים והרגשיים המסייעים לחיזוק חוסנו הנפשי של האדם ואני מזמינה את הקורא לעיין בספרות מקצועית, לפחות של המטפלים הנזכרים במאמרי.

מירה כהן שטרקמןנטורופתית N.D ,R.Na. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, פרחי באך ואיזון גוף נפש. מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט.
לאתר של מירה הקליקו כאן   

היכנסו ל
פורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן. 

למידע  על לימודי נטורופתיה במכון וינגייט,
הקליקו כאן
 
 



תגובות הוסף תגובה
1.זו השפעת התזונהגד פישלר12/12/13
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה