חפש רק בנושא זה






אימוני כושר למערכת העצבים

מסתבר שאימוני סבולת משפרים את התקשורת העצבית לסיבי השריר. קשר ייחודי זה נתגלה לאחרונה על ידי קבוצת חוקרים ממכון המחקר Biozentrum שבאונברסיטת בזל בשווייץ ונבדקות השלכותיו על מחלות כמו ניוון שרירי ו-ALS – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  08/04/14

 


מולי אפשטיין  מנהל פורום
"פיזיולוגיה וספורט"

תקופת האביב שהחלה זה עתה, מוציאה רצים חובבים רבים אל היערות ואל מסלולי הריצה. במדינות בהן שורר חורף קשה זוהי העת לפריחתם המחודשת של רצים רבים שהסתפקו עד כה בפעילות במקומות סגורים. ידוע לכול כי ריצה במתכונת שבועית רצופה ומותאמת אישית תורמת לשיפור הכשירות של מערכת השרירים ושל מערכת הלב, כלי הדם והריאות. מי שאחראי לשיפור בכשירות השרירית, הוא חלבון בשם PGC1α המשמש בתפקיד מפתח בתהליכי ההסתגלות של השרירים בתגובה לאימון הגופני. צוות המחקר בראשות הפרופסור Christoph Handschin גילה שאימוני סבולת משפיעים לא רק על כשירותם של השרירים אלא גם על הקשרים הסינפתיים (נקודת המפגש בין תא העצב לתא המטרה; צומת עצבי-שרירי) במעלה הזרם העצבי.
בנוסף, קבוצת החוקרים הצליחה לגרום לאותו אפקט גם באמצעות העלאת ריכוז החלבון PGC1α בשריר באופן מלאכותי. ממצאי המחקר שעשויים להיות מעניינים גם בהקשר של הפרעות עצב ושריר, כמו במקרה של מחלות ניוון שרירי ו-ALS (המחלה הקשה ביותר מקבוצת המחלות הניווניות הפוגעות בתאי העצב המוטוריים), פורסמו לאחרונה במגזין Nature Communications.

חלבון PGC1α משפיע לא רק על כשירות השרירים
כיצד משתנים השרירים בתגובה לאימון גופני או בתגובה למחלות שריריות? שאלה זו נשאלה על ידי פרופסור Christoph Handschin וצוות החוקרים שלו כבר לפני מספר שנים. בעבר החוקרים כבר הראו שהחלבון PGC1α משחק תפקיד מפתח בתהליכי ההסתגלות של השריר באמצעות ויסות הגן שגורם לשריר להשתנות בכדי לעמוד בדרישות היותר תובעניות. כאשר השריר אינו פעיל או כאשר הוא חולה, מבחינים בנוכחות של ריכוזים נמוכים של PGC1α בשריר. אולם, כאשר השריר מאותגר ניתן להבחין בעליית הריכוז של ה-PGC1α. ידוע שבאמצעות העלאה מלאכותית של ריכוזי ה- PGC1α אפשר להמריץ את סבולת השריר.

כעת הצליחו המדענים להוכיח בניסוי שנערך על עכברי מעבדה, כי העלייה בריכוז ה- PGC1αבשריר משפיעה לטובה אף על הקשרים הסינפתיים במעלה הזרם העצבי ועל המשוב שבין השריר לתא העצב המוטורי. התוצאה – שיפור בבריאות הסינפסה והתאמת דפוס ההפעלה שלה לעמידה בדרישות החדשות של השריר. עד עתה ההשפעה של השריר על הקשר הסינפתי הודגמה בעיקר בשלבי ההתפתחות העוברית. "זה שבמבוגרים, שאצלם מערכות השרירים והעצבים מפותחות באופן מלא, לא רק השרירים משתנים בתגובה לעלייה בריכוז ה- PGC1αאלא גם השליטה השרירית משתפרת בכל מערכת השרירים והעצבים, ממצא זה היה לחלוטין מפתיע ובלתי צפוי", הסביר החוקר. "מטרתנו העכשווית היא לזהות את האות המדויק שמוביל להתייצבות בקשרים הסינפתיים על מנת ליישם זאת בטיפול בבעיות שריריות".

עזרה בטיפול בבעיות עצביות ושריריות
יישום טיפולי ישיר של ממצאי המחקר במחלות כמו ניוון שרירי ו- Amyotrophic Lateral Sclerosis (ALS) הוא כבר משהו שניתן להעלות על הדעת מבחינתו של פרופסור Handschin. "בחולים ששריריהם כל כך חלשים עקב המחלה, עד כדי כך שאינם יכולים לנוע בכוחות עצמם, עלייה בריכוז החלבון PGC1α עשויה לחזק את שריריהם ולשפר את תפקודם העצבי כך שהם יוכלו לנוע בעצמם ולבצע תרגול פיזיותרפי דבר שעשוי לשפר את רמת הניידות שלהם", הסביר החוקר.
ALS הינה המחלה הקשה ביותר מקבוצת המחלות הניווניות הפוגעות בתאי העצב המוטוריים. המחלה נדירה וחשוכת מרפא. מחלה זו גם ידועה בשם מחלת "לו גריג" על שם שחקן כדור הבסיס אמריקאי שלקה במחלה בשנות השלושים. באנגליה היא מוכרת כמחלת תאי העצב המוטוריים (.M.N.D) ובצרפת כמחלת שרקו.
מחלה זו פוגעת בתאי העצב המוטוריים ההיקפיים שבאמצעותם מפקח המוח על הפעלתם של מרבית השרירים הרצוניים בגוף. תאי העצב נהרסים וכתוצאה מכך הם אינם יכולים להפעיל את השרירים, דבר הגורם להיחלשותם עד לשיתוקם המוחלט. במהלך המחלה נפגעים בהדרגה השרירים האחראיים על הפעלת הגפיים, הבליעה, הדיבור והנשימה, בסדר שאינו קבוע.
10%-5% מבין מקרי ה-ALS הם תורשתיים, כאשר יש במשפחה מסוימת מקרה אחד או יותר של המחלה. רוב המקרים הם ספורדיים ואין דרך לנבא מראש את הופעת המחלה אצל חולה מסוים. לדעת החוקרים, לאחר שמערכת העצבים והשרירים תשתפר בעקבות הטיפול התרופתי, החולה יוכל להמשיך לתרגל באופן עצמאי ולהשיג שיפור נוסף באמצעות ביצוע אימוני סבולת.

למקור הקליקו כאן 

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן. במקרה הצורך, תתאפשר למידה מקוונת בהתאם להנחיות משרד הבריאות