חפש רק בנושא זה






אוויר פסגות במכון וינגייט לקראת מרוץ האוורסט

מאמן הריצה, דניאל קרן, עומד כעת בפתחו של אתגר חדש – להוביל בבטחה קבוצה מגוונת ביכולות האתלטיות אל פסגה ספורטיבית נחשקת. צוות המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט ליווה את הקבוצה, בדק את חבריה לזיהוי רגישות לגובה והמליץ להם על פרוטוקול האקלום המתאים במתקן ההיפוקסי הייחודי במכון
  15/05/14

 


דניאל קרן, טריאתלט, איש ברזל ואולטרה מרתוניסט, ייסד את מרת"א: מועדון רצי תל–אביב ומועדון ריצות ארוכות, המחבר של רב המכר "ספר הריצה השלם" – מה הוא עוד לא עשה? השתתף במרתון הסהרה (250 ק"מ), באולטרה מרתון באנטרקטיקה, טיפס לפסגת האוורסט, טיפס על צוק הגרניט הגדול בעולם, השתתף במשלחת הישראלית לתחרות האתגר האקו צ'אלנג', חצה את כיפת הקרח של גרנלנד ברגל, צעד לקוטב הצפוני ובעצם התנסה כמעט בכל אתגר אפשרי המשלב ריצה למרחקים "אולטרה ארוכים" בתנאי שטח, טיפוס הרים ובדיקת גבולות היכולת המנטלית. כעת הוא בפתחו של אתגר חדש, הגשמת חלום של 14 נשים וגברים העומדים, כל אחד לפי יכולתו, להשתתף במרתון האוורסט וליהנות מסיפור מסע אישי של בדיקת גבולות היכולת. דניאל קרן מתכנן לרוץ בעצמו את המסלול המאתגר ביותר, 61 ק"מ המתחילים במחנה הבסיס של האוורסט בגובה 5,400 מטר. המשימה המרכזית היא להחזיר את כולם הביתה בשלום לאחר שעמדו ביעדים שלהם, והאחריות כבדה. נפגשנו עמו במתקן ההיפוקסי במכון וינגייט לריאיון שהתנהל כולו בזמן שקרן רץ על המסילה בתנאי הדמיית גובה של כ-3,000 מטר.

"ב-15.5.14 נצא לטרק של 12 ימים באוורסט, שמתחיל בשדה התעופה של לוקלה ומטפס בהדרגה עד למחנה הבסיס של האוורסט בגובה 5,400 מטר. הטרק עצמו וימי המנוחה המשולבים במהלכו, יתמכו בתהליך ההתאקלמות לתנאי הגובה. לאחר מכן חברי הקבוצה יתפלגו לשלושת המסלולים במרוץ האוורסט: חצי מרתון, מרתון מלא ואולטרה מרתון למרחק 61 ק"מ. כמובן שזהו רק חלק מהסיפור, הסיפור הגדול הוא סיפור המסע בנופים מדהימים, המקדשים בנפאל והתרבות הנפאלית העשירה, מסע פיזי אבל גם רוחני לגילוי מקומות חדשים בעולמם הפנימי של המשתתפים".

מה אתה יכול להגיד על ההרכב של הקבוצה?
 שלומי קואלר, גאווין כהן ואפי מנשה"הקבוצה מורכבת מ-9 גברים ו-5 נשים בפריסת גילאים רחבה (55-30) ועם מגוון מטרות. חלקם יעשו רק את הטרק שהוא לכשעצמו מאתגר מאוד בשל הגובה, תנאי מזג האוויר, השלג, תוואי הקרקע והקושי שכרוך בהליכה רצופה בתנאי שטח עם מטען על הגב. חלקם ימשיכו אחרי הטרק לריצת חצי מרתון או מרתון המתחילים בגובה של 5,400 ויש גם מי שירוץ את האולטרה (61 ק"מ).
המשתתפים בקבוצה שמתעתדים להשתתף בריצות, מתעסקים בספורט כבר הרבה שנים (מרתון/אולטרה מרתון/איש ברזל), אלו אנשים שכבר לקחו על עצמם אתגרים מורכבים של ריצות שטח ארוכות ועכשיו הם באים לטעום ממרתון אולטימטיבי בתנאי גובה. חלקם מעולם לא היו בגבהים וחלקם השתתפו בטיפוס הרים ועשו טרקים בדרום אמריקה לפני הצבא. מגוון העיסוקים שלהם גם הוא מגוון  – פיננסים, הייטק, ביטוח, עצמאיים..."



איך מכינים קבוצה כל כך מגוונת לאתגר הגדול?
"כל חברי הקבוצה מתכוננים זה מספר חודשים לאירוע. הרצים מתכוננים בריצות ארוכות בתנאי שטח במתכונת אימונים הדומה להכנה לריצת מרתון או אולטרה מרתון בתנאי שטח. הטרקרים הולכים הרבה, מטפסים מדרגות, מטפסים הרים ובאופן כללי מתחזקים פיזית.

כולנו עוברים את השלבים הבאים בהכנה הפיזיולוגית
:
שלב א' – החל לפני מספר חודשים ומטרתו בניית בסיס אירובי יציב. בשלב זה התמקדנו בריצות ארוכות בדפקים נמוכים. חברי הקבוצה שמתכוונים לרוץ באוורסט, השתתפו במרתון ת"א או ירושלים במרוץ מי-ם אל ים (54 ק"מ) כריצות הכנה.

שלב ב' – חיזוק פלג גוף עליון כדי שיוכל לשאת במעמסה של מקלות הליכה ומשקל התרמיל על הגב במהלך השעות הרבות של הריצה או ההליכה.

שלב ג' – 3 שבועות לפני היציאה לדרך:
רחל לוגסי תרוץ מרתון  מלא באוורסט• דגש על אימוני עליות וירידות – חלק מהאימונים נעשו באופן עצמאי וחלק מהם גם עשינו במשותף. הדגש היה על אימונים בתנאי שטח הכוללים גם ריצה בדפקים גבוהים. לצורך זה עלינו לחרמון ולצוק מנרה ורצנו בתנאי שטח, כמו הר איתן בירושלים או באזור מודיעין ולא שכחנו גם את הירידות, שלפעמים יותר קשות ומאתגרות מהעליות.
• עבודה בתנאי היפוקסיה (חדר גובה) – בשלב הראשון, נבדקה התגובה של כל חברי הקבוצה לתנאי גובה במתקן ההיפוקסי במכון וינגייט. לשמחתי, כולם הגיבו טוב ואין סיבה מיוחדת לדאגה ועם זאת כל המשתתפים יגיעו לעשות אימוני ריצה/הליכה בתנאי גובה ככל שנתקרב ליציאה למסע.

שלב ד' – מתחיל עם הטרק בגובה 2,700 מטר שיימשך 11 יום של צעידה כולל מספר ימי מנוחה שנועדו לתת לגוף זמן להתאושש מהמאמץ של ההליכה והעלייה ההדרגתית לגובה ולהאיץ את תהליך ההתאקלמות לתנאי גובה ויצירת כדוריות דם נוספות.

לתהליך הפיזיולוגי נלווה תהליך הכנה תיאורטי לימודי – נפגשנו עם מומחים לציוד שטח, עם רופא ספורט ועם ד"ר איל שרגל, המנהל המקצועי של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, שנתן לחברי הקבוצה הרצאה בנושא התאקלמות. בנוסף, שוחחנו לא מעט על מה שצפוי לנו".

מתי מגיע הקתרזיס?
"יש סיפוק רב במהלך המסע, אבל רק אחרי שמסיימים ויודעים שכולנו שלמים ובריאים, רק אז אפשר להרפות ולשמוח ולתת לתחושת ההתעלות להציף אותנו".

רותם כסלו-כהן, פיזולוגית של המאמץ, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט:
כחלק מהליווי המקצועי שניתן על ידי המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט לקבוצת הרצים הישראליים היוצאת למרתון האוורסט, הגיעו חברי הקבוצה לביצוע בדיקה מקדימה לזיהוי רגישות לגובה. מרבית חברי הקבוצה לא נמצאו רגישים באופן חריג ולכן המלצנו להם על פרוטוקול האקלום המקובל. מטרת האקלום להכין את גופם לעקה הפיזיולוגית שייחשפו אליה במסגרת האתגר ולהקל עליהם את הימים הראשונים של הטרק, אשר במהלכם החשיפה לגובה גורמת למעמסה דרמטית לגוף.

פרוטוקול האקלום כלל ביצוע 7-4 אימונים של 60 דק' או יותר בשני תנאי גובה. בתחילת התהליך האימונים התבצעו בגובה של 3,000 מ' ולקראת מועד הנסיעה הורדנו את ריכוז החמצן בחדר כך שידמה גובה של 3,400 מ'. במהלך האימונים בחדר המתאמנים ויסתו את עומסי האימון באמצעות מדידת רווית החמצן בדם והקפידו לא לרדת מתחת לרמה של 80% (בגובה פני הים, רמת רווית החמצן בדם יכולה לנוע בין 100%-97%). מעבר לזה, המלצנו לחברי הקבוצה לצבור כמה שיותר שעות בחדר הגובה מכיוון שכאשר מדובר בתהליך אקלום, המינון והחשיפה לגובה הם חשובים מאוד. לפיכך, חלק מחברי הקבוצה שהו בחדר גם בצורה פסיבית, כלומר לאחר סיום האימון נשארו בחדר ופשוט נחו, קראו וצברו עוד שעות באחוזי חמצן נמוכים.

אמנם קיים ויכוח בספרות המדעית לגבי יעילות אימוני היפוקסיה מלאכותיים ככלי לשיפור ביצועים ספורטיביים, אולם אין עוררין על יעילות השימוש באימוני היפוקסיה לטובת אקלום במסגרת הכנה לשהייה בגבהים. אקלום בתנאים מלאכותיים הוכח כמועיל ויכול לעזור ולהקל על השהייה בגבהים ולכן המלצנו לדניאל קרן ולחברי הקבוצה לשלב את האימונים כחלק מתהליך ההכנה שלהם לאתגר.

מי משתתף במסע? מדגם מייצג שפגשנו במתקן ההיפוקסי במכון וינגייט
אולפת חיידר תרוץ את המרתון המלא באוורסטאולפת חיידר
, ספורטאית מגיל 12, שחקנית עבר בליגת העל בנבחרת ישראל בכדורעף. בשנים האחרונות מתמחית בטריאתלון, בריצת מרתון ובטיפוס הרים – האתגר שלה הוא לעשות את כל המרתון. אולפת הינה ממובילי התכנית Breaking the Ice שמטרתה לקרב לבבות באמצעות הספורט ולכונן דיאלוג פורה ודו קיום בין אוכלוסיות בעלות קונפליקט. היא תטפס על האוורסט ותרוץ עם אג'נדה של שיוויון! בין נשים וגברים ובין ערבים ויהודים. החברה הערבית לא קיבלה אותה כספורטאית והחברה היהודית לא קיבלה אותה כערבייה ועכשיו היא תראה לכולם שזה אפשרי.

אריק שימנסקי 48 עוסק בהשקעות, מתכוון לעשות את הטרק בלבד. הוא מגשים חלום לטייל בנפאל, שנבט לפני כשלושים שנה עם קריאת הספר "נמר השלג" מאת פיטר מקיסון – "לא עשיתי את הטיול המסורתי אחרי הצבא וזה מאוד קסם לי לעשות את זה בקבוצה תומכת".

אפי מנשה אוהב טבע, חוקר תרבויות וחובב ספורט חורף, מתכונן לאתגר מינואר: "אני כאן בשביל המסע".

גאווין כהן, הבעלים של יונילינק, מתכנן לעשות חצי מרתון באוורסט. הוא מסביר מה המוטיבציה שלו: "אנחנו רוצים לדעת שיש לנו מה שצריך כדי להגיע לפסגה".

שלומי קואלר, מנכ"ל dell, שחקן כדורסל בעברו, מתכוון לרוץ חצי מרתון באוורסט. הוא מסביר: "חלק חיוני בחיים זה לחפש כל הזמן אתגרים חדשים הן במגזר העסקי והן בחיים האישיים".

איריס תרוץ את המרתון המלא באוורסטרחל לוגסי 36, מאמנת כושר מוסמכת וינגייט, החלה לרוץ רק לפני 4 שנים, לפני זה לא עסקה בשום ספורט ומאז כבר הספיקה לעשות 7 מרתונים. לוגסי הולכת על האתגר של לרוץ את המרתון המלא באוורסט "אם כבר, אז להגיע ל-top, זה לא יהיה מסע קל, אבל זה מסע של פעם בחיים. אם נחזור בשלום, אני מתכננת לעשות את מרתון פטרה". לוגסי חוברת ל"תאומה שלה" איריס אנחנו הולכות להיות שם אחת בשביל השנייה.

איריס אומרת שהן אמנם יהיו ביחד, אבל המאמץ והקושי הם אישיים ובסופו של דבר כל אחד והמלחמה שלו, הקצב שלו המאמץ הסובייקטיבי שלו. המסע הזה הוא עכשיו החלום שלי, אבל ברגע שיסתיים אני אתחיל לחפש מיידית חלום חדש, למשל לטפס על אוורסט – "מעניין שנפש האדם אף פעם לא מסופקת".

לפרטים על המתקן ההיפוקסי במכון וינגייט הקליקו כאן 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
לרוץ בקצב שלך
סדרת מבדקים וייעוצים ייחודית לרצים


פיזיותרפיה - פציעות ספורט
זו המומחיות שלנו


מומלץ! מבדק הזהב הכולל סדרת מבדקים וייעוצים
ליצירת מסלול אישי באימון ובתזונה


ייעוץ תזונתי – פריצת דרך בחיים!