חפש רק בנושא זה






האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?

תועלותיה של הפעילות הגופנית הן בהחלט מוכחות ואינן עומדות לשאלה כלל, אולם משך הפעילות הגופנית ועצימותה הם גורמים קריטיים לבריאות הלב. שני מחקרים חדשים שפורסמו במגזין Heart, בודקים כמה זה יותר מדי – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  20/05/14

 

 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

שמירה על תזונה נכונה והימנעות מהתנהגות מסוכנת, כמו עישון לדוגמה, הם חלק משמירה על אורח חיים בריא, שכולל גם ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע. אולם שני מחקרים חדשים שפורסמו במגזין Heart רומזים על כך שביצוע יותר מדי פעילות גופנית בעצימות גבוהה עלול להגביר את הסיכון למוות מהתקף לב או לפיתוח הפרעות קצב בלב בגיל מאוחר יותר.

בדברי תגובה למאמרים שפורסמו, נאמר שהתוצאות מראות עקומה בצורת האות J עבור התועלות הבריאותיות של העיסוק בפעילות גופנית, לפיה ביצוע של יותר לא תמיד אומר שהדבר גם טוב יותר. עוד נאמר שתוצאות המחקרים מעלות שאלות בנוגע למשך הפעילות ולעצימותה בנקודות שונות בחיים.

מחקר שבוצע בגרמניה, עקב במשך 10 שנים אחר תדירות הפעילות הגופנית ועצימותה של יותר מ-1,000 נבדקים בשנות ה-60 לחייהם שהוגדרו כבעלי מחלת לב כלילית יציבה
הנבדקים השתתפו בתכנית לשיקום לב שעזרה להם להתאמן באופן קבוע ומבוקר. ההמלצה כיום לחולים במחלות לב היא לבצע עד שעה של פעילות גופנית אירובית מתונה בתדירות של לפחות 5 פעמים בשבוע.
התפלגות הפעילות הגופנית של משתתפי המחקר הייתה כדלקמן:
40% היו פעילים גופנית 4-2 פעמים בשבוע
30% היו פעילים גופנית יותר מ-4 פעמים בשבוע
30% היו פעילים גופנית פחות מפעמיים בשבוע
10% ביצעו פעילות גופנית לעתים נדירות או לא ביצעו כלל

למרות שמרבית האנשים הלא פעילים היו בסיכון של פי 2 ללקות בהתקף לב או בשבץ מוחי בהשוואה לאנשים שהיו פעילים והיו בסיכון של פי 4 למות מכל הסיבות, התוצאות הראו שאלו שביצעו את הפעילות הגופנית היומית המאומצת ביותר היו בסיכון גבוה של פי 2 למות מהתקף לב או משבץ מוחי. החוקרים ציינו שהם לקחו בחשבון גורמים אחרים שיכלו להשפיע על התוצאות.

פעילות גופנית עצימה ופרפור פרוזדורים
במחקר השני שבוצע על ידי חוקרים משבדיה השתתפו יותר מ-44,000 אנשים בגילאי 79-45 שנשאלו על הרגלי הפעילות הגופנית שלהם בגילאי 15, 30, 50 ובמהלך השנים האחרונות.
החוקרים עקבו במשך 12 שנים בממוצע אחר בריאותם הלבבית של הנבדקים בכדי לקבוע כמה מהם פיתחו קצב לב לא סדיר, הידוע גם בשם פרפור פרוזדורים, המהווה גורם סיכון לשבץ מוחי.
התוצאות הראו שגברים שהתאמנו בעצימות גבוהה יותר מ-5 שעות בשבוע היו בעלי סיכוי גבוה יותר ב-19% לפתח קצב לב לא סדיר בהגיעם לגיל 60 בהשוואה לאלה שהתאמנו פחות משעה אחת בשבוע.
לעומת זאת, מי שהתאמן בעצימות קצת פחות גבוהה, כמו רכיבה על גבי אופניים או הליכה נמרצת במשך שעה או יותר מכך ביום, נמצא כבעל סיכוי של 13% פחות לפתח קצב לב לא סדיר בהגיעו לגיל 60 בהשוואה לאלה שלא התאמנו כלל.
הערת מערכת גורסת שהתוצאות שקשורות לעצימות האימון צפויות להיות גדולות יותר בגיל 30 מאשר בגיל 60: "באופן כללי", כותבים המבקרים, " עצימות הפעילות הגופנית שמבוצעת בגיל 30 היא גבוהה יותר מזו המבוצעת בגיל 60, כלומר יתכן שאותה מידה של פעילות שדווחה כמתונה בגיל 30 גופנית, דווחה כעצימה בגיל 60".

עצימות ומשך האימון הם גורמים קריטיים
מבקרי המחקר מציינים שלמרות שידוע שפעילות גופנית היא בעלת תועלות חיוביות לבריאות הלב, מחקרים אחרים הראו שפעילות גופנית, ובמיוחד אימוני סבולת, קשורים למצב קדם דלקתי.
לדבריהם שני המחקרים מדברים על כך שהעצימות והמשך של הפעילות הגופנית הם "גורמים קריטיים" לקשר שנמצא. "מקסום היתרונות הקרדיו-וסקולריים (לב וכלי דם) של הפעילות הגופנית מתקבל אם הפעילות בוצעה במינונים מתונים, בעוד שתועלות אלה אובדות כאשר המאמצים הם ארוכים מידי ועצימים מדי", הוסיפו המבקרים.
יחד עם זאת ציינו המבקרים ששני המחקרים סובלים ממגבלה והיא מילוי עצמי של השאלונים. לדבריהם איסוף נתוני עבר על הרגלי הפעילות הגופנית ומציאת מתאם בינם ובין תוצאות קליניות רלוונטיות הוא החיסרון העיקרי של שני המחקרים.
לעומת זאת הם ציינו ששאלונים מסוג זה הם דבר מקובל כאשר עורכים מחקרים מסדר גודל שכזה וביכולתם לספק הערכות די טובות באשר למידת הפעילות הגופנית הכוללת.
למרות הממצאים של המחקרים הם אומרים: "תועלותיה של הפעילות הגופנית הן בהחלט מוכחות ואינן עומדות לשאלה כלל; נהפוך הוא, יש להטמיען ולחזקן. המחקרים שנסקרו כאן, ומחקרים עתידיים, יש בהם על מנת למקסם את התועלות המושגות באמצעות ביצוע פעילות גופנית מתונה תוך מניעתן של תופעות בלתי רצויות – בדיוק כמו כל התרופות והטיפולים האחרים".

מקורות
A reverse J-shaped association of leisure time physical activity with prognosis in patients with stable coronary heart disease: evidence from a large cohort with repeated measurements, Ute Mons, et al.,Heart, doi:10.1136/heartjnl-2013-305242, published 14 May 2014, Abstract.
Atrial fibrillation is associated with different levels of physical activity levels at different ages in men, Nikola Drca, et al., Heart, doi:10.1136/heartjnl-2013-305304, published 14 May 2014, Abstract.
Exercise and the heart: unmasking Mr Hyde, Eduard Guasch, Lluís Mont, Heart,
doi:10.1136/heartjnl-2014-305780, published 14 May 2014, Abstract.
 
מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 



תגובות הוסף תגובה
1.אז מה ההמלצה?לירן08/06/14
2.מבלבל למדיאריק10/06/14
3.פעילות גופנית ולבחלימי קלוד05/09/14
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה