חפש רק בנושא זה






מה באמת נדרש משחקני כדורגל?

מרבית הזמן שחקני הכדורגל הולכים, רצים ריצה קלה או עומדים, כאשר דפוס התנהגות זה "מופרע" מדי פעם בפעולות קצרות מאוד ועצימות הנמשכות לא יותר מ-30 שניות – אז מה המפתח לכדורגל באיכות גבוהה? מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  11/06/14

 

 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

מחר תתחיל טרפת הכדורגל העולמית או בשמה הרשמי – גביע העולם בכדורגל, ברזיל 2014. כאשר ברקע הפגנות גדולות של תושבים, גלי מחאה וחשש כבד מפני תקלות לוגיסטיות, נמשכות להן ההכנות האחרונות, ובעיקר גיבוש של 32 הנבחרות שהעפילו לטורניר היוקרתי. משך ההכנה של כל נבחרת ואופי ההכנה נגזר מן הפעילות האחרונה של שחקניה. על המאמנים הלאומיים "ליישר קו" ולגרום לכך שהשחקנים יגיעו "טריים" ובכשירות מלאה לתחילתו של הטורניר. עבור המאמנים מדובר בכאב ראש לא קטן. עליהם להכין תלכיד כשיר מחבורה של שחקנים ששיחקו בקבוצות שונות ובליגות שונות, חלקם סיים זה עתה עונה ארוכה ומתישה של משחקי ליגה, גביע והשתתפות במפעלים היבשתיים. תפקידם של המאמנים ושל הצוותים המקצועיים-מדעיים העוטפים אותם, הוא לבצע הערכה ראשונית של כל שחקן ושחקן, שלוקחת בחשבון את עיתוי סיום העונה הסדירה, מספר המשחקים בהם שיחק במהלך העונה וכשירותו הרפואית של השחקן – מצב עכשווי והפציעות אותן חווה במהלך העונה ובמהלך הקריירה. נתוני פתיחה אלה חשובים מאוד לתכנון תקופת ההכנה של הנבחרות ולקביעת העומסים שיוטלו על כל אחד מן השחקנים. חלק מאותם שיקולים בא לידי ביטוי גם בדקות המשחק להם זוכים השחקנים במשחקי ההכנה של הנבחרות. הסיוט הגדול ביותר של המאמנים הוא פציעות קריטיות שיגרעו ממצבת כוח האדם שלהם לטורניר. אגב, משחקי ההכנה גבו כבר מספר קורבנות בדמות שחקנים שנפצעו ויחמיצו את גביע העולם.
בטרם תישמע ב-12 ביוני שריקת הפתיחה למשחק בין ברזיל המארחת לקרואטיה הבה ונבחן כמה מן ההיבטים הגופניים של משחק הכדורגל.

תנועה עצימה רציפה של לא יותר מ-30 שניות
הרושם המתקבל בעת צפייה בטלוויזיה במשחק כדורגל משובח הוא שמדובר בפעילות עצימה שמתבצעת בתנועה מתמדת. הסיבה לרושם הזה היא התמקדותן של מצלמות הטלוויזיה בכדור ובסביבה הקרובה לו. המצלמות אינן מראות מה קורה בחלקים האחרים של המגרש, הרחק מן הכדור. רק מי שנמצא במגרש עצמו ועוקב אחר דפוסי תנועתו של שחקן אחד לאורך משחק שלם, יכול להתרשם ממה שקורה באמת. מעקב שכזה יספק תמונה שונה בתכלית מזו שאנו רואים מבעד למסך. ובכן, במרבית הזמן שחקני הכדורגל הולכים, רצים ריצה קלה או עומדים. דפוס התנהגות זה "מופרע" מדי פעם בפעולות קצרות מאוד ועצימות.
מסיבה זו מוגדר משחק הכדורגל כפעילות מסוג HIIE – High Intensity Intermittent Exercise. כלומר פעילות המאופיינת במקטעים של פעולות קצרות ועצימות. בחינת הפעולות האופייניות של משחק הכדורגל תגלה שמדובר בפעולות קצרות מאוד (בדרך כלל למשך שניות ספורות ולעולם לא מעל ל-30 שניות) שלאחריהן פרק התאוששות חלקית או מלאה, פעילה (הליכה, ריצה קלה) או סבילה (עמידה). משחק ברמה גבוהה מאופיין אם כן באיכותם של הביצועים הקצרים (הספק, מהירות, עוצמה) וביכולת להתאושש מהם בזמן קצר יחסית.

המפתח לכדורגל באיכות גבוהה
טמון ביכולתם של השחקנים לחזור על מגוון הפעולות הקצרות והעצימות בתדירות גבוהה מבלי לרדת באיכות הביצוע. כלומר, איכות המאוץ/תיקול/בעיטה/נגיחה שהשחקן מפגין אותה בדקות הראשונות, רצוי שתישמר ברמה גבוהה גם בשלהי המשחק. זה גם המקום להדגיש את איכות הביצוע "הבדיד", כלומר מהי רמת המיומנות של השחקן ומהם הכישורים הפיזיולוגיים שלו בכל אחת מפעולות המשחק. ברור לכל, שלקות טכנית בסיסית ונתוני פתיחה פיזיולוגיים רעועים אינם יכולים להבטיח רמת משחק גבוהה. הדבר מקבל משמעות כפולה ומכופלת במהלך המשחק עצמו, עת השחקן נדרש להתמודד עם יריב עדיף ועם עייפות הולכת וגוברת. שחקן עם נתוני פתיחה טובים – שליטה טכנית, יכולת קבלת החלטות, מהירות בסיסית טובה וכדומה, אולם בעל כשירות גופנית נמוכה, לא יצליח לשחזר ברצף את יכולותיו הטכניות/גופניות במהלך המשחק. שחקן כזה ילך וידעך או יזדקק לדקות רבות של הפוגה בטרם יוכל לבצע שוב פעילות בעצימות שתואמת את קצב המשחק.
כשירות פיזיולוגית גבוהה, מה שקרוי בעגה המקצועית "כושר ספציפי" או Conditioning, יאפשר לשחקנים להיות יעילים יותר, לבצע פעולות עצימות בתדירות גבוהה יותר, לבצע מטלות טקטיות (שמירה, תיקול, תנועה לשטחים פנויים). כשירות פיזיולגית גבוהה תאפשר משחק מהיר יותר וכיסוי נרחב יותר – קילומטראז' גבוה יותר ואחוזים גדולים יותר של תנועה מהירה. על מנת לחדד את הנקודה האחרונה אמחיש זאת בדוגמה הבאה. אם ניקח לדוגמה שחקן שעבר 10 ק"מ במהלך משחק שנמשך 90 דקות, נקבל ממוצע של ק"מ אחד ב-9 דקות. בתרגום למונחי מהירות/קצב מדובר ב-6.7 קמ"ש או בקצב של 9 דקות לק"מ. מרבית הקוראים מסוגלים לצעוד בקצב כזה מסביב למגרש לאורך המשחק כולו. המרחק שיעברו יהיה 10 ק"מ, בדומה לממוצע של שחקני הקבוצה. האם מדובר באותה עצימות? האם יש לכך קשר לדפוסי התנועה הספציפיים של השחקנים? ממש לא. בסה"כ מדובר במרחק שווה אבל ההסתכלות והניתוח הם שונים לחלוטין!
ומה לגבי שחקנים מבוגרים ומנוסים? האם הם נדרשים לאותן יכולות גופניות כמו עמיתיהם הצעירים? ובכן, בניתוח דפוסי התנועה של שחקנים אלה עולה כי הם פחות עוצמתיים, פחות מהירים ומתאוששים לאט יותר, אולם שחקנים אלה מחפים על כך בזכות מיקום יוצא מן הכלל וקריאת משחק טובה.
למרות שאחוז המאמצים העצימים מסך הפעולות במהלך המשחק הוא נמוך, משחק הכדורגל הוא ספורט של מהירות ושל הספקים גבוהים ולא ספורט סבולת. נכון שבמרבית הזמן השחקן מבצע פעולות המאופיינות בעצימות נמוכה (עמידה, הליכה, ריצה קלה), עדיין עשרות הפעולות העצימות אותן הוא מבצע במהלך המשחק הן אלה אשר מעניקות למשחק את אופיו הקצבי.

מדוע השחקנים מתעייפים במהלך המשחק?
3 סיבות עיקריות:
• משחק כדורגל נמשך 90 דקות ובמרבית המקרים עם תוספת הזמן הוא מגיע ל-98-94 דקות –פרק זמן כה ארוך המחייב תנועה רבה, אם כי מרביתה מבוצע בעצימות נמוכה-בינונית (ג'וגינג, ריצה קלה, תנועה טקטית), תורם לעייפות מצטברת.
• חזרה מרובה על פעולות קצרות ועצימות – מאוץ, תיקול, בעיטה, ניתור, בלימה וכדומה, יחד עם פרקי התאוששות לא ארוכים במיוחד תורמת להגברת העייפות – הן ברמה המקומית (שריר) והן ברמה המרכזית (מערכת העצבים, עייפות מרכזית). דפוס כה עצים של ביצועים קצרים שלאחריהם פרקי מנוחה מוגבלים נקרא RSA – Repeated Sprint Ability. הבנה של דפוסי פעולה אלה היא קריטית עבור אנשי האימון בבואם לתכנן את מבנה האימונים ואת היחסים בין זמן המאמץ ואיכותו לבין המנוחה שתינתן לאחריו – יחסי העבודה/מנוחה. היות שמרבית המאמצים הקצרים והעצימים בכדורגל נמשכים בין 4-2 שניות, אין טעם בביצוע מאמצים ארוכים ועצימים שנמשכים עשרות שניות, בדומה לאימוני ההפוגות אותם מבצעים אתלטים או שחיינים.
• פעילות חריגה ואקראית בעצימות בינונית-גבוהה שנמשכת כמה עשרות שניות – בדרך כלל משחק הכדורגל אינו מאופיין בפעילות שכזו ואם כן, אז לפרק זמן קצר מ-30 שניות. דפוס פעילות שכזה מכונה לעתים "סבולת מהירות", אולם הוא אינו דומה למה שנדרש מרצי 200 ו-400 מטר שצריכים לשמור על מהירות גבוהה מאוד למשך כמה עשרות שניות – 50-20 שניות. ביצוע אימונים מסוג זה יהיה לא נכון עבור שחקני כדור. זמן הביצוע (עשרות שניות), עוצמתו (גבוהה), ריכוזי חומצת החלב שייווצרו (גבוהים) ופרק הזמן הדרוש להתאוששות עד ליציאה לחזרה הבאה (ארוך) אינם רלוונטיים לשחקני כדור. נהפוך הוא.

מאמרים העוסקים בפיזיולוגיה של הכדורגל
השפעת הטיסות המרובות על השחקנים, על המנוחה הנדרשת להם ועל מזג האוויר החם והלח המלווה את משחקי המונדיאל 2014 ריאיון עם מולי אפשטיין ב"רדיו ללא הפסקה" להאזנה הקליקו כאן 
"כדורגל מזווית אחרת"
– לקריאה הקליקו כאן
"הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי" – לקריאה 
הקליקו כאן

"כדורגל משחקים 90 דקות"
– לקריאה הקליקו כאן

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 

צילום: אבי שי



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
נקבע מועד חדש: טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בטוקיו יתקיים ב-23.7.21. בהצלחה!

אתכם גם בימי קורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

נלחמים על הכושר: נבחרת השחייה הפראלימפית מתאמנת בבריכה הלאומית במכון וינגייט

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג המגיעים למכון

שחקן הבדמינטון האולימפי, מישה זילברמן יתאמן בתקופה הקרובה במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט