חפש רק בנושא זה






טיפול בפרקינסון באמצעים נטורופתיים

גם במחלה שרב הנסתר בה על הגלוי, ניתן להיעזר באמצעים נטורופתיים לטיפול בתנועות הלא רצוניות, בשינויים המנטליים, בדיכאון ובנוקשות הגוף באמצעות צמחי מרפא,תזונה, טיפולי מגע ואיזון גוף-נפש – מאת מירה כהן שטרקמן, ראש תחום נטורופתיה במכון וינגייט
  20/08/14

 

 

מנהלת פורום נטורופתיה

התאבדותו של השחקן האמריקאי, רובין ויליאמס, מעלה על סדר היום הרפואי את המבוכה המדעית סביב מחלת הפרקינסון. הרפואה המודרנית-המדעית מייחסת את גורם המחלה להתנוונותה של מערכת העצבים ולפגיעה בנוירונים מסוימים כתוצאה מירידה בייצור דופמין וחוסר איזון בין הנוירוטרנסמיטורים: הדופמין והאצטיל-כולין. הסיבה האמתית לתופעות הפיזיולוגיות אינה ידועה והרפואה הקונבנציונלית ייחסה אותה בעבר אל גיל הביניים והגיל המבוגר, אבל כיום הפרקינסון מתגלה גם בגילאים צעירים ונחשב מחלה חשוכת מרפא.

 

הסימפטומים
החולה בפרקינסון סובל ממצוקה רגשית, חוסר אונים, סגירות חברתית, הרזיה לא רצונית כתוצאה משכחה לאכול וחוסר תיאבון, ירידה במצב הכלכלי והחברתי כתוצאה מחוסר יכולת לעבוד, התדרדרות מנטלית, פגיעה בתפקודי כבד ויכולת הספיגה של הגוף, נוקשות פיזית של השרירים והגוף, רעד, בעיות דיבור והבעת פנים קפואה. המחלה מלווה לעתים בדיכאון ובדמנציה ומצריכה טיפול תרופתי פסיכיאטרי.

הטיפול התרופתי
הרפואה המודרנית מטפלת בפרקינסון בדרך כלל באמצעות תרופות, פיזיותרפיה ופסיכיאטריה. התרופה שמשתמשים בה היא לבודופה Levodopa, שאמורה ליצור איזון בין הדופמין והאצטיל-כולין, אבל נטילתה גוררת לעתים תופעות לוואי לא רצויות לדוגמה: בחילות, תנועות בלתי רצוניות, שינויים מנטליים עד פרנויה והזיות, אצירת שתן והפרעות בקצב לב. קיימות תרופות נוספות כדוגמה הדופמין אגוניסטים, אמנטדין ותרופות אנטי כולינרגיות אשר נחשבות בדרך כלל לפחות יעילות ויש להן תופעות לוואי נוספות.
המבוכה הרפואית קיימת במקום שהמדע אינו יכול להצביע על גורם למחלה ועל תרופה לריפוי או למניעה. למרות המבוכה, השיטה המדעית אינה נעזרת בנטורופתיה אלא במקרים בהם הרופא אדם פתוח ומוכן להיעזר בכלים חדשניים, שבחלקם לא עברו את מבחן המדע.
ראוי לזכור שהמדע התפתח מן הרפואה הטבעית.הדעה הרווחת בחכמת העמים היא שהמדע הוא רק שיטה אחת להבנת העולם. מחקרים רבים נעשו על שילובה של הנטורופתיה ברפואה המדעית-מודרנית ועל הקסם שברפואות המסורתיות מן המקורות היהודיים ולא יהודיים. אבל כל המחקרים האלו נשארו ברמת הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה ולא חדרו את מסך הרפואה המודרנית.

מה הנטורופתיה יכולה להציע במצבי פרקינסון?
מאחר והטיפול הנטורופתי הוא רב רובדי, דהיינו גוף, נפש ורוח – הפתרונות הנטורופתיים יוצעו  לכל הרבדים אלו.
השלב הראשון הוא הדאגה להזנה טובה של הגוף באמצעות שילוב אינדיבידואלי של צמחי מרפא ותזונה. הכוונה אינה רק לאכילה נכונה אלא גם לטיפוח ספיגה טובה ופינוי ראוי.
הטיפול הנטורופתי חייב להעשות בזהירות יתרה בגלל שחולה פרקינסון בדרך כלל נוטל תרופות ועלולה להיגרם התנגשות כימית בין התרופה ובין המזון, הצמח או התוסף.
מתן B6 עם B5 ומגנזיום יכול לסייע לטיפול בתנועות הלא רצוניות, בשינויים מנטליים ובנוקשות הגוף, אבל ויטמינים אלו עלולים לפגוע ביעילותן של התרופות הניתנות לחולי פרקינסון.
הלציטין יכול להיות מקור מצוין לאצטיל כולין ושעועית יכולה להיות מקור טוב ל-L-DOPA, אבל לא כל אחד יכול לפרק את ה-L-DOPA ולכן חובה לטפל במקביל ביכולת הפירוק והספיגה של הגוף, גם באמצעות צמחי מרפא, אשר לא יתנגשו עם התרופה אותה נוטל המטופל.
הלציטין הנו מקור מצוין לכולין ונוכל למצוא אותו בשיבולת שועל, בדוחן ובחלמון ביצה.
שחרור השרירים יכול להיות מושג באמצעות עבודה אנרגטית על ידי רפלקסולוגיה וכן באמצעות עיסוי בשילוב שמנים ארומתיים, בפורמולה ייעודית המתאימה למטופל הספציפי.

בכל הקשור לפרקינסון, רב הנסתר על הגלוי ואין פורמולות אחידות לכל חולי הפרקינסון. הטיפול הנטורופתי יהיה אינדבדואלי, בהתאם למצב המטופל, התרופות אותן הוא נוטל ומצבו הכללי, כאשר נשאף לטיפול רב שלבי, צעידה אטית בדרך לשיפור אורח החיים של המטופל החולה.

הכלים הנטורופתים טרם נחקרו בהקשרים של פרקינסון והרפואה טרם מצאה פתרון. נראה לי שמבחינה זו, המצב בין הרפואה הקונבנציונלית ובין הנטורופתיה בכל הקשור לפרקינסון – תיקו.

מירה כהן שטרקמןנטורופתית N.D ,R.Na. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, פרחי באך ואיזון גוף נפש. מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט.
לאתר של מירה הקליקו כאן   

היכנסו ל
פורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן. 

למידע על לימודי נטורופתיה במכון וינגייט,
הקליקו כאן
  



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה