חפש רק בנושא זה






תגובת לחץ הדם לתנאי גובה

ככל שמטפסים גבוה, יותר לחץ הדם עולה בהדרגה והתרופות להורדת לחץ דם נמצאו יעילות רק עד לגובה של 3,400 מטר – כך עולה ממצאי המחקר, שפורסמו לאחרונה במגזין המקוון European Heart Journal, מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  04/09/14

 

 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

משלחת חוקרים מאיטליה ששהתה במחנה הבסיס לקראת הטיפוס לאוורסט הראתה לראשונה עלייה הדרגתית בתגובת לחץ הדם ככל שהאדם מטפס גבוה יותר. עוד מצאו החוקרים שכאשר משתמשים בתרופה בשם telmisartan להורדת לחץ הדם, היא נמצאה כיעילה עד לגובה של 3,400 מטר אולם לא הייתה יעילה בגובה של 5,400 מטר מעל לגובה פני הים – גובהו של מחנה הבסיס ממנו יוצאים לפסגת האוורסט.
ממצאי המחקר פונים לא רק לאנשים שחיים, עובדים או מבצעים פעילויות פנאי כמו סקי או טיולים באתרים גבוהים אלא גם עבור אנשים שחיים בגבהים נמוכים יותר ושנמנעת מהם באופן זמני אספקת חמצן נאותה – מצב המכונה היפוקסיה.
היפוקסיה יכולה לגרום למחלת גבהים כאשר שוהים בתנאי גובה אולם היא עלולה להתרחש גם בגובה פני הים באנשים שסובלים מדום נשימה במהלך השינה כאשר הנשימה שלהם נקטעת באופן זמני בגלל חסימה בדרכי הנשימה.

לחץ הדם של המשתתפים נוטר באופן רציף בגבהים 5,400-120 מטר מעל פני הים
לצורך המחקר הצטרפו 13 מתוך 15 הכותבים של המגזין ל-47 מתנדבים חברי משלחת טיפוס למחנה הבסיס של הר אוורסט שנמצא בגובה של 5,400 מטר מעל לגובה פני הים. הם טסו ממילאנו (120 מטר מעל לפני הים) לקאטמנדו שבנפאל (1,355 מטר מעל לגובה פני הים) שם הם שהו במשך 3 ימים. לאחר מכן הם עברו ל-Namche Bazaar (3,400 מטר) שם הם שהו 3 ימים נוספים בטרם החלו את מסע הטיפוס שלהם שנמשך 5 ימים אל עבר מחנה הבסיס שם הם שהו 12 ימים נוספים.

במהלך המסע מדדו המתנדבים את לחץ הדם שלהם מדי בוקר תוך שימוש באמצעי מדידה קונבנציונליים. בנוסף, לזרועו של כל אחד מן הנבדקים הוצמד מכשיר שמדד את ערכי לחץ הדם בכל 20-15 דקות לאורך היממה כולה. מדידה זו סיפקה נתונים מדויקים על תגובות לחץ הדם של כל אחד מן הנבדקים לאורך המסע כולו. יתרון נוסף של המדידה טמון באפשרות לנטר את ערכי לחץ הדם גם במהלך השינה, ערכי לחץ הדם בשינה נמוכים בדרך כלל ב-20%-10% מן הערכים שנמדדים במהלך היום, מה שמאפשר ניבוי טוב יותר של התוצאות בהשוואה למדידות האחרות. כאשר ערכי לחץ הדם אינם "צונחים", במהלך הלילה למרות שהאדם ישן, הדבר עלול להצביע על בעיה בוויסות הלב וכלי הדם.

יעילות התרופות להורדת לחץ דם בתנאי גובה
הנבדקים חולקו באופן אקראי כאשר חלק מהם קיבלו תרופה בשם Telmisartan במינון של 80 מ"ג להורדת לחץ הדם וחלק קיבלו כדור אינבו (פלאצבו). מנגנון הפעולה של התרופה חוסם את הקולטן של החלבון אנגיוטנסין. מאחר שהתרופה חוסמת את פעילותו של החלבון אנגיוטנסין II היא מונעת מכלי הדם להתכווץ ולהפוך צרים יותר. בנוסף למדידת ערכי לחץ הדם לקחו החוקרים גם דגימות דם מן הנבדקים.
החוקרים מצאו שחשיפה לגובה של 5,400 מטר גרמה לעלייה ממוצעת של 14 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ו-10 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי. עוד מצאו החוקרים שהשימוש בתרופה תרם להפחתה משמעותית בערכי לחץ הדם בגובה פני הים ובגובה של 3,400 מטר מעל לפני הים בעוד שלא נצפה שום אפקט לטווח הקצר בהגעה לגובה של 5,400 מטר.
לדברי פרופסור Gianfranco Parati, מומחה לרפואת לב וכלי דם באוניברסיטת מילאנו ומנהל מעבדת המחקר הקרדיולוגי Istituto Auxologico Italiano, מדובר במחקר הראשון מסוגו שהראה עלייה הדרגתית במדדי לחץ הדם ככל שהאדם מטפס לגובה רב יותר. "העלייה בלחץ הדם מתרחשת מייד עם ההגעה לגובה החדש, נמשכת גם במהלך חשיפה ממושכת לגובה, נצפית לאורך היממה כולה אולם בולטת במיוחד בלילה בתקופת "השפל" בערכי לחץ הדם. ערכי לחץ הדם חוזרים לקדמותם עם החזרה לגובה פני הים", הסביר החוקר. לאחר ההגעה למחנה הבסיס השפעת הגובה על ערכי לחץ הדם הייתה משמעותית יותר על לחץ הדם הסיסטולי באנשים בני 50 ומעלה בהשוואה לאנשים צעירים יותר.
"העלייה בערכי לחץ הדם התרחשה ככל שהנבדקים טיפסו למקום גבוה יותר ובעקבות כך חוו מחסור גדול יותר בחמצן. לתופעה שנצפתה בגבהי הביניים בקבוצת הפלאצבו ובשתי הקבוצות בגובה של 5,400 מטר תיתכנה השלכות לטיפול בחולים הסובלים ממחלות כרוניות ביניהן אי-ספיקת לב כרונית שבה הנשימה נקטעת מעת לעת, החרפה של מחלת ריאות חסימתית כרונית, דום נשימה במהלך השינה והשמנה קיצונית. יחד, מצבים אלה משפיעים על כ-600 מיליון בני אדם ברחבי העולם, דבר שהופך את הממצאים שלנו לבעלי ערך רב עבור הקהילה הרפואית", הוסיף החוקר.
העלייה בערכי לחץ הדם מקורה בכמה גורמים, אולם הגורם המשמעותי ביותר הוא המחסור בחמצן שגורם לפעילות יתר במערכת העצבים הסימפתטית. הדבר גורם ללב לעבוד קשה יותר ולכלי הדם ההיקפיים להתכווץ.
"המחקר שלנו מספק הדגמה ראשונה באשר ליעילותה בתנאי גובה של אחת התרופות הפופולריות ביותר לטיפול ביתר לחץ דם. יכולתה של התרופה לחסום את הקולטנים לחלבון אנגיוטנסין II נשמרת בעת חשיפה אקוטית לגבהים מתונים של עד 3,400 מטר אולם היא נפגעת כאשר האנשים מטפסים לגובה משמעותי של 5,400 מטר", ציין החוקר.

השלכות המחקר
במישור המעשי תוצאות המחקר מרמזות על כך שעבור אנשים המטופלים בתרופות מסוג חוסמי קולטנים לחלבון אנגיוטנסין II, כמו Telmisartan, הטיפול יישאר יעיל בגבהים המושגים על ידי מטיילים, מטפסים, גולשי סקי ועובדים אולם לא יעבוד בגבהים משמעותיים יותר שם ערכי לחץ הדם שלהם יהיו כנראה פחות ניתנים לשליטה.
"ממצאי המחקר יעזרו לנו לנקוט בפעולות מתאימות ולהזהיר את החולים לנקוט משנה זהירות כאשר הם עומדים להיחשף לתנאי גובה, בין אם מדובר בפעילות פנאי או בין אם זו עבודה. עוד חשוב להדגיש כי שיטת המדידה הביתית אינה מספקת נתונים מהימנים באשר לתגובת לחץ הדם במהלך פעילויות היומיום, במיוחד בתנאים של היפוקסיה, שם ערכי המנוחה פחות ידועים בהשוואה למה שקורה במהלך היום כולו" סיכם החוקר.

הקליקו למקור

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 
 
 



תגובות הוסף תגובה
1.מעל 5,400ניסן03/10/14
מדליית ארד לפיטר פלצ'יק בגרנד פרי זאגרב

מדליית זהב לטוהר בוטבול (73 ק"ג) בגרנד פרי זאגרב, קרואטיה

מדליית כסף לשחקן הבדמינטון, מישה זילברמן ב"גביע האתגר" בלאגוס, ניגריה

מדליית זהב לאדיסו גואדיה בריצת 3000 מ' בתוצאה 8:35:04 דקות במשחקים האולימפיים האירופאיים לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל למירון חירותי ב-50 מ' חופשי בתוצאה 22:01 שניות באליפות העולם בשחייה בדרום קוריאה

שיא ישראל לתומר פרנקל ב-100 מ' פרפר בתוצאה 52.15 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל לנבחרת השליחים: גל כהן-גרומי, תומר פרנקל, דניאל תמיר ודניס לוקטב, ב-200*4 מ' חופשי בתוצאה 7:11:99 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

שיא ישראל וקריטריון קבוצתי לטוקיו 2020 לנבחרת השליחים: אנסטסיה גורבנקו, אנדראה מורז, תומר פרנקל ואיתי גולדפדן, ב-100*4 בתוצאה 3:48:06 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

מדליית ארד לאדם מראענה ב-100 מ' גב בתוצאה 56.63 שנ' בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 ללונה צ'מטאי סלפטר בריצת 5000 מ' בתוצאה 14:59:02 ד' בליגת היהלום בלונדון

שיא ישראל חדש למירון חירותי (מכבי חיפה) ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.49 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

נבחרת הדקר של ישראל סיימה במקום ה-8 באליפות העולם בסיוף בבודפשט, הונגריה

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 לאנסטסיה גורבנקו (מכבי קריית ביאליק) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:11:92 דקות באליפות העולם בדרום קוריאה

2019 שנת המפנה של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט: ייבנה בניין התעמלות רב תכליתי ורחב ידיים וייסלל מחלף חדש לכביש החוף