חפש רק בנושא זה






הריחוף המרשים של בארשים

ביום שישי האחרון ריחף הקופץ הקטארי, מוטאז עיסא בארשים, לגובה פנומנלי של 2.43 מטרים והפך לבעל התוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים אחרי שיאן העולם, חבייר סוטומאיור – 2.45 מטרים. מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין, מכון וינגייט
  07/09/14

 

 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

ניסיונותיו של בארשים (1.92 מטר, 70 ק"ג) לעבור גובה של 2.46 מטרים ולקבוע שיא עולם חדש לא צלחו, אולם נדמה שזה רק עניין של זמן. מזה זמן שוררת תחושה ששיא העולם של סוטומאיור בסכנה. 21 שנים חלפו מאז ריחף הקובני לגובה של 2.45, שנים בהן אף לא קופץ אחד הצליח להסתכל בלבן של הרף ולחוש אותו מקרוב.
שנת 2013 הייתה שנת המפנה. 13 שנים לאחר שקופץ כלשהו עבר באצטדיון הפתוח גובה של 2.40 מטרים (ויאצ'סלאב וורונין, אוגוסט 2000) עשו זאת שניים – האוקראיני, בוגדאן בונדרנקו, והקטארי, בארשים. ב-2014 הצטרפו אליהם 3 נוספים – הרוסי, איוון אוחוב, הקנדי, דרק דרוין, והאוקראיני אנדריי פרוטצנקו. כאשר חבורה כה מוכשרת של קופצים מזמזמת תדיר מעל לרף שגובהו 2.40 מטרים (בונדרנקו 2.42, אוחוב 2.41 מטרים) יש יסוד סביר להאמין שזה רק עניין של זמן. תופעה דומה התרחשה אגב ב-1991, כשיא העולם בקפיצה לרוחק היה שייך עדיין לבוב בימון, שיא שנקבע בגבהים של מקסיקו סיטי במשחקים האולימפיים של 1968 – 8.90 מטרים. אז היו אלה קרל לואיס, לארי מייריקס (בשלהי שנות ה-80) ומייק פאואל שקפצו תדיר מעבר ל-8.60 מטרים. כאשר מקבץ כישרונות כה איכותי מתקבץ באותה עת מסתבר שגם גבולות דמיוניים הופכים לפתע לממשיים.

 

 הקפיצה של בארשים לגובה פנומנלי של 2.43 מטר

קיים יסוד סביר להעריך שבארשים ואולי גם בונדרנקו יהיו אלה שישברו את שיאו הוותיק של סוטומאיור. הבסיס להערכה זו נעוץ בגילם הצעיר של הקופצים (בארשים בן 23 ובונדרנקו בן 25) ובעובדה שכל אחד מהם עבר מספר רב של פעמים גובה של 2.40 מטרים ויותר – בונדרנקו 7 פעמים ובארשים 5 פעמים. בנוסף, תחרות כה צמודה וסביבת איכות של קופצים נוספים, מעולם לא הזיקה. הניסיונות להתמודד עם שיא העולם "והלגיטימיות" להניח את הרף בגובה של 2.46-2.47 מטרים מעידים על כך שהקופצים מרגישים ומאמינים שהם מסוגלים להתמודד עם האתגר. להערכתי זו גם הסיבה לשבירת הקיפאון בן 13 השנה שנמשך מאז שנת 2000. ברגע שהגבול נפרץ מחדש ניתן האות להתרתו של מחסום פסיכולוגי והקופצים מרגישים שאם ההוא עשה זאת גם אני יכול.
רק 12 קופצים בהיסטוריה עברו גובה של 2.40 מטרים ומעלה באצטדיון הפתוח, 5 מהם עשו זאת בשנתיים האחרונות. עוד 4 עשו זאת באולם. מי שחלף מעל לגובה זה הכי הרבה בהיסטוריה הוא שיאן העולם סוטומאיור – 17 פעמים בתחרויות שונות באצטדיון.
עונת האתלטיקה עומדת להסתיים בקרוב ועימה גם חלון ההזדמנויות לשבירת השיא הוותיק. התחושה היא שזה קרוב ואפשרי יותר מאי פעם. את התנאים לכך ציינתי לעיל אולם עד שזה לא יקרה נסתפק בהיערכות ובציפייה דרוכה. לשיאי עולם עתיקים יש דינמיות משלהם.

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור מנהל הפורום פיזיולוגיה וספורט 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
נבחרת הדקר של ישראל סיימה במקום ה-8 באליפות העולם בסיוף בבודפשט, הונגריה

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 ללונה צ'מטאי סלפטר בריצת 5000 מ' בתוצאה 14:59:02 ד' בליגת היהלום בלונדון

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 לאנסטסיה גורבנקו (מכבי קריית ביאליק) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:11:92 דקות באליפות העולם בדרום קוריאה

שיא ישראל חדש למירון חירותי (מכבי חיפה) ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.49 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

מדליית זהב לגולשת הרוח, לינוי גבע (הפועל נהריה), באליפות העולם לשיט עד גיל 20 בגדיניה, פולין

מדליות ארד לליאם שגב ולשי קקון (הפועל שדות ים) בסירת הלייזר באליפות העולם בשיט בגדיניה, פולין

מדליית ארד לטל שדה ולנועם חמרי (הפועל שדות ים) במפרשיות ה-420 באליפות העולם בשיט בגדיניה, פולין

נבחרת ישראל בשחייה אומנותית סיימה במקום ה-7 בתרגיל הקומבינציה ובמקום ה-12 בגמר התרגיל הקבוצתי באליפות העולם בדרום קוריאה

מדליית זהב לאורי ששון (100 ק"ג+) בגרנד פרי בודפשט, הונגריה

יצאו לדרך מפעלי הקיץ בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט: יותר מ-400 צעירים ובני נוער יוכשרו להדרכה בענפי ספורט שונים

2019 שנת המפנה של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט: ייבנה בניין התעמלות רב תכליתי ורחב ידיים וייסלל מחלף חדש לכביש החוף