חפש רק בנושא זה






ילנה איסינבאייבה: נוגעת בשמיים

אלופת העולם ושיאנית העולם בקפיצה במוט מסוגלת לשבור את שיא העולם בכל אימון ובכל תחרות. הקופצת המרהיבה, שזכתה באחרונה במדליית זהב יחד עם שיא עולם בהלסינקי - משכתבת בימים אלה את ההיסטוריה של האתלטיקה הקלה
  26/08/05


שלושה שיאי עולם נשברו באליפות העולם בא"ק שהתקיימה בתחילת חודש אוגוסט בהלסינקי, פינלנד. שיא עולם הוא תמיד אירוע נדיר ומרגש, בעיקר כאשר הוא נקבע בזירה מרכזית כמו אליפות עולם או משחקים אולימפיים. שבירת שיא עולם הופכת למרגשת במיוחד כאשר היא בלתי צפויה, כמו למשל במקרה של מננדז הקובנית ששברה את שיא העולם בהטלת כידון. זה נכון במרבית המקרים, אבל יש כרגיל גם יוצאים מן הכלל. במקרה של ילנה איסינבאייבה, כל שבירת שיא עולם, אפילו שהיא צפויה וכמעט ידועה מראש, היא חגיגה אמיתית. מנהלי הבנק המקומי כבר יודעים - הגעתה של קופצת המוט הרוסייה לתחרות כמוה כהוראת קבע לבעלי החשבון של המארגנים. הם כבר יכולים לרשום את הצ'ק על סך 50,000$ - הבונוס שאותו מקבל שובר שיא עולם בא"ק.

מה הפך את ילנה איסינבאייבה לאתלטית מספר אחת בעולם? האם זו השבירה הסיטונית (18 במספר) של שיאי העולם בקפיצה במוט?האם זו שמחת החיים והחינניות הרבה שהאתלטית הזו מקרינה בכל אחת מן התחרויות בהן היא משתתפת?האם זו היכולת התחרותית הגבוהה והיציבה שלה? או שאולי זה שילוב של כל הגורמים יחד? לא בטוח שצריך בכלל לענות על השאלות האלה. צריך בסך-הכל לצפות ולהתמוגג. אתלטית נפלאה, ללא ספק.

קפיצה במוט: ההיסטוריה

בשביל להבין מהיכן צומחים שורשיו של המקצוע הטכני והמורכב ביותר בא"ק, צריך לחזור שנים רבות לאחור. מקור הקפיצה במוט הוא בימים קדומים, שבהם נעזרו במוט, או במקל קשיח, על מנת להתגבר על מכשולים כמו חומות, תעלות מים וכיוצא באלה. השורשים הספורטיביים של מקצוע הקפיצה במוט הם המשחקים המסורתיים שנערכו באירלנד וכונו טיילטין (מתוך ספרו של משה גנוט, "מלכת הספורט"). במשחקים האולימפיים הקדומים שנערכו ביוון לא הופיעה הקפיצה במוט בתוכנית התחרויות. הגרמנים השתמשו במעין מוט לאימון כבר בראשית המאה ה- 19.המונח Stabhochsprung(המילה הגרמנית לקפיצה במוט) פירושה קפיצה לגובה בעזרת מקל. האנגלים שיכללו את הקפיצה והחלו להנהיג שימוש במוטות עץ כבדים שהיו עשויים מעץ זית או מעץ אגוז עם חצובת ברזל בתחתית.שיטת הקפיצה הייתה שונה לחלוטין מזו המקובלת כיום.הקופצים היו נועצים את המוט המתנדנד כמטר לפני הרף ואז מתחילים לטפס עליו באופן לולייני עד למעבר הרף. שיטה זו אפשרה מעבר גבהים של קצת יותר מ- 3 מטרים.

הקפיצה במוט הגיעה לארה"ב בשנות ה- 70 של המאה ה- 19 על-ידי מהגרים סקוטים.האמריקאים הפכו את הקפיצה במוט למקצוע לאומי כמעט ויעידו על כך 17 מדליות הזהב (מתוך 26 אפשריות) בהן זכו האמריקאים במשחקים האולימפיים החל מאתונה 1896 וכלה באתונה 2004.

מוטות הבמבוק החליפו את מוטות העץ הכבדים בעשור הראשון של המאה ה- 20.מי ששיכלל את טכניקת הקפיצה ואת השימוש במוטות הבמבוק הכבדים יחסית והבלתי גמישים היה קופץ אמריקאי ממוצא הולנדי בשם קורנליוס וורמרדאם. בזמן שכל העולם כמעט היה עסוק במלחמת העולם השנייה, הצליח "ההולנדי המעופף" לשפר את שיא העולם מספר פעמים ולהעמידו בשנת 1942 על 4.77 מטרים.שיאו המופלא החזיק 15 שנה ונחשב באותם ימים לאחד ההישגים המופלאים בספורט.

לאחר מלחמת העולם השנייה, ובעקבות ההתקדמות הטכנולוגית האדירה שבאה בעקבותיה, זנחו קופצי המוט את מוטות הבמבוק ועברו לקפוץ במוטות שהיו עשויים מסגסוגת של אלומיניום. מוטות האלומיניום היו פחות גמישים ממוטות הבמבוק אולם היו חזקים ובטוחים יותר. תקופת הביניים של השימוש במוטות אלה לא הניבה בשורה גדולה. השינוי הגדול החל עם כניסתם לשוק של מוטות הפיברגלאס הסינטטיים. המוטות החדשים שינו לחלוטין את פני הענף ובמקביל לשיפור שחל באמצעי הנחיתה החלו שיאי העולם להישבר בזה אחרי זה.לאחר המשחקים האולימפיים שנערכו ברומא 1960 הפך מוט הפיברגלאס לשליט הבלעדי בזירה. בתקופה שבין משחקי רומא לאלה של טוקיו 1964 נשבר שיא העולם בקפיצה במוט 17 פעמים!(4.80-5.28 מטרים).

קפיצה במוט לנשים

בהשוואה לגברים, אצל הנשים הקפיצה במוט היא מקצוע חדש לחלוטין. בעוד שהגברים החלו לקפוץ במוט כבר במשחקים האולימפיים הראשונים שנערכו ב- 1896, הרי שאצל הנשים הופיע המקצוע בתוכנית האולימפית רק בשנת 2000. על רקע האטרקטיביות של המקצוע כיום, נראה שהגורמים השמרניים בהתאחדות הא"ק הבינלאומית חיכו קצת יותר מדי זמן.

נשים החלו לקפוץ במוט בתחילת שנות ה- 80 של המאה הקודמת. תחרויות הקפיצה במוט התנהלו כתחרויות ראווה ולא היו שייכות לתוכנית הרשמית של ה- IAAF(התאחדות הא"ק הבינלאומית).למרות שכבר ב- 1983 נרשם שיא עולם בלתי רשמי במקצוע זה (3.59 מטרים) עברו 9 שנים עד שה- IAAFהחל להכיר בשיאים באופן רשמי.בעידן של טרום ההכרה של ה- IAAFבקפיצה במוט לנשים כמקצוע רשמי שופר שיא העולם עד ל- 4.05 מטרים.החל מ- 1992 הפכה הקפיצה במוט לנשים למקצוע המוכר על ידי התאחדות הא"ק הבינלאומית לצורך קביעת שיאי עולם. הפעם הראשונה בה קפצו הנשים במוט במסגרת אליפויות העולם בא"ק הייתה רק בשנת 1999. במשחקים האולימפיים כאמור החלו הנשים לקפוץ במוט רק שנה מאוחר יותר.

במרוצת 13 השנים שחלפו מאז ההכרה הרשמית של ה- IAAFהועלה הרף הנשי מגובה של 4.05 מטרים לגובה של 5.01 מטרים!

ילנה איסינבאייבה

בגלל "צעירותו" של ענף הקפיצה במוט לנשים, רבות מחלוצות הקפיצה הנשית הגיעו מעיסוק בענפי ספורט אחרים. הענף שסיפק את מרבית קופצות המוט הראשונות היה ענף ההתעמלות. האקרובטיקה הנדרשת בקפיצה במוט היוותה אתגר חדש עבור מתעמלות שסיימו את הקריירה הספורטיבית שלהן אי שם במחצית שנות העשרה לחייהן.ואכן, מתעמלות לשעבר, שרצו לפתוח בקריירה ספורטיבית חדשה מצאו את דרכן אל זירת הקפיצה במוט הנשית. לא שונה מהן היא ילנה איסינבאייבה שהחלה את דרכה הספורטיבית כמתעמלת אומנותית.הקופצת הרוסייה, ילידת יוני 1982, החלה לקפוץ במוט בגיל 16.ב-1998 היא התחרתה לראשונה בזירה הבינלאומית.היה זה באליפות העולם לנוער שהתקיימה בצרפת.איסינבאייבה קפצה שם 4 מטרים בדיוק והיתה רחוקה 10 ס"מ מהמדליות. שנה לאחר מכן היא כבר זכתה בתואר בינלאומי ראשון. במסגרת אליפות העולם לקדטים שנערכה בפולין, היא שברה את שיא העולם לקדטים (4.10 מטרים) וזכתה בזהב.באליפות העולם לנוער שנערכה בשנת 2000 בסנטיאגו, צ'ילה, היא זכתה בתואר העולמי תוך שהיא קובעת שיא עולם חדש לנערות - 4.20 מטרים. באליפות אירופה לנוער שנערכה באיטליה בשנת 2001 היא שוב ניצבה על הדוכן מספר אחת.

תחרות הבוגרים הבינלאומית הראשונה שלה היתה באליפות אירופה במינכן 2002. אנחנו זוכרים כמובן את קופץ המוט אלכס אברבוך שריגש אותנו עם הזכייה במדליית זהב היסטורית. ילנה איסינבאייבה זוכרת את מינכן בזכות המדליה הראשונה (כסף) שבה זכתה במסגרת אליפות גדולה לבוגרים. באליפות העולם בפאריז שנערכה ב- 2003 הסתפקה איסינבאייבה במדליית הארד תוך שהיא משקיפה על יריבתה בת ארצה סבטלנה פאופאנובה.

שנת הפריצה הגדולה של איסינבאייבה הייתה ללא ספק שנת 2004.ב- 2003 היא שברה פעם אחת את שיא העולם של האמריקאית הוותיקה סטייסי דרגילה (4.82 מטרים), שיא שהחזיק קרוב לשנה עד שדרגילה החזירה אותו לעצמה בשבירה של ס"מ נוסף. מצמוץ אחרון של פאופאנובה בדמות שיא עולם של 4.88 מטרים בתחילת חודש יולי 2004 הייתה הפעם האחרונה שאיסינבאייבה נפרדה משיא העולם.מאז היא הצליחה לשבור את שיא העולם 18 פעמים (באולם ובאצטדיון) תוך שהיא קוראת תיגר על מקבילה הגברי, סרגיי בובקה שיאן העולם בקפיצה במוט ששבר במהלך הקריירה שלו 35 פעמים שאת שיא העולם!

גבול ה- 5 מטרים

שבירת שיאי העולם הסיטונית של איסינבאייבה נעשתה כמתוכנן ס"מ אחרי ס"מ. פריבילגיה מסוג זה שמורה רק לקופצי המוט (גם לקופצי גובה) המסוגלים לווסת את קצב שבירת השיאים על-פי ראות עיניהם. הסיבה לכך מובנת וברורה - עבור כל שיא עולם זוכים הקופצים לבונוס של 50,000$, אם כך למה למהר?מי ששכלל את השיטה לדרגת אומנות של ממש היה האוקראיני סרגיי בובקה. עליונותו המדהימה ושליטתו ללא עוררין בענף הקפיצה במוט הפכה אותו לאדם עשיר. איסינבאייבה, שהשמועות אומרות שבמהלך אימוניה היא קופצת גבוה יותר משיאי העולם שאותם היא שוברת, אימצה בחום את השיטה. בשיטת הסלאמי המפורסמת היא הוסיפה ס"מ אחר ס"מ לשיאיה עד ל- 22 ביולי 2005. בתחרות שנערכה בלונדון היא העלתה את הרף לגובה של 4.97 מטרים, 2 ס"מ גבוה יותר משיאה העולמי.ניסיון מוצלח של איסינבאייבה ושיא העולם מתקרב יותר מאי פעם אל הגבול החלומי של 5 מטרים.ואז, באופן חריג ושונה מכל האירועים הקודמים החליטה הקופצת הרוסייה להציב את הרף על גובה דמיוני במושגים של הקפיצה במוט לנשים - 5 מטרים.הרצה בטוחה, התרוממות והשאר כבר היסטוריה.ילנה איסינבאייבה הפכה לאשה הראשונה בעולם שעוברת גובה של 5 מטרים בקפיצה במוט.בדומה לבובקה, שהיה הראשון לעבור גובה של 6 מטרים, הפכה מקבילתו הנשית לפורצת דרך במקצוע היפה והאסתטי ביותר בא"ק.

אליפות העולם בהלסינקי זימנה לנו חוויה נוספת מצידה של הקופצת הרוסייה וכמובן ס"מ נוסף לשיא העולם. ממרומי הגבהים אליהם נוסקת איסינבאייבה, נראה שאת אוויר הפסגות הזה היא תנשום עוד זמן רב.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
מדליית כסף קבוצתית לנבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית באליפות העולם בבאקו. לינוי אשרם וניקול זליקמן העפילו לגמר הקרב רב היוקרתי בדרך להשגת הקריטריון לטוקיו 2020

נבחרת הבייסבול של ישראל ניצחה את נבחרת ספרד 0:3 בטורניר הקדם אולימפי בסופו רק נבחרת אחת תזכה בכרטיס לטוקיו 2020

לינוי אשרם (הפועל ראשל"צ), סגנית אלופת העולם בתרגיל החישוק באליפות העולם בהתעמלות אומנותית המתקיימת בבאקו

מדליית ארד ללינוי אשרם בתרגיל הכדור באליפות העולם בבאקו

אליפות ישראל בטיפוס הובלה: נמרוד מרכוס אלוף ישראל לבוגרים. יובל שמלא סיים במקום השני, אלכס חזנוב במקום השלישי. בנשים - נועה שירן אלופת ישראל

מדליית כסף לארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע ב"גביע האתגר" בפריז