חפש רק בנושא זה






אתלטיקה קלה מקורה

האתלטיקה הקלה באולמות נחשבה תמיד לאחות הקטנה והבלתי נחשבת של האתלטיקה האמיתית - זו של האיצטדיונים הפתוחים. החורף הקר והארוך בארה"ב ובאירופה והצורך לשמור את הספורטאים במסגרת תחרותית, הביאו את ההתאחדות העולמית למסד שני סוגי תחרויות: הקיצית והחורפית. מאמר זה נכתב לקראת אליפות העולם העשירית בא"ק באולמות ב-2004
  28/02/04

בסוף השבוע הבא (7-5 במרץ 2004) תיערך בעיר בודפשט, הונגריה, אליפות העולם באתלטיקה קלה. ה- Sportarena שבבירה ההונגרית יארח את המהדורה העשירית של אליפות העולם באולמות. זו הפעם השנייה שבה מארחת הבירה ההונגרית את אליפות העולם בא"ק באולמות. הפעם הראשונה היתה ב- 1989, אז הגיעו לאותה אליפות נציגים מ- 62 מדינות בלבד. כ- 890 אתלטים מ- 153 מדינות (שיא של כל הזמנים) יתמודדו בסוף השבוע הבא על תואר אלוף העולם באולמות (14 תארים אישיים לגברים ולנשים ותואר קבוצתי אחד במרוץ השליחים 4X400 מטר) ועל לא מעט כסף שיחולק למנצחים. הזוכים במקומות הראשונים יגרפו 40,000 דולר, 20,000 יחולקו לזוכים במדליית הכסף ו- 10,000 דולר לזוכים בארד. גם מי שישאר מחוץ למדליות יזכה בפרס כספי נאה, שיירד בהדרגה ל- 4,000 דולר למסיימים במקום ה- 6.בונוס מיוחד של 50,000 דולר יוענק לאתלט שיצליח לשבור את שיא העולם. וגם לנו יהיה שם נציג בכיר, בדמותו של קופץ המוט אלכס אברבוך.

ההיסטוריה של האולם

חובבי הספורט אשר מורגלים בעונת א"ק קיצית - ואכן הא"ק העולמית היא ענף קיצי בעיקרו (ראה משחקים אולימפיים, אליפויות עולם, אליפויות אירופה, סבב הגראנד-פרי) - תמהים בוודאי על ה"חידוש" שבגרסה המקורה. אולם אם נבחן את ההיסטוריה של תחרויות הא"ק באולמות, נמצא עצמנו גולשים במנהרת הזמן לשלהי המאה ה- 19 לעיר ניו-יורק שבארה"ב. בשנת 1890 התקיימה תחרות הא"ק הראשונה באולם בארה"ב (משחקי ברנרד לבתי-ספר). שנתיים לאחר מכן נוספה לסבב תחרות נוספת, שאורגנה בחסות ביה"ס ברקלי. התחרויות הראשונות כללו רק ריצות שליחים ורק בשנת 1898, בשנה השלישית של תחרויות הא"ק באולם שאורגנו על-ידי אוניברסיטת שיקגו (1898-1896), הורחבה התוכנית ונכללו בה אף מקצועות קפיצה, הליכה ומגוון ריצות.

עם השנים גברה הפופולריות של תחרויות הא"ק באולמות, וכיום ניתן להצביע על שתי פסגות הישגיות בהן יכולים האתלטים למקד את פעילותם התחרותית: עונת חורף באולמות (חודשים ינואר-מרץ) ועונת קיץ באיצטדיונים פתוחים (מאי-אוגוסט). כיום, בעקבות ההצלחה השיווקית של הענף ובסיוע סכומי הכסף הגדולים שמשולמים על-ידי נותני חסות רבים, הועתקה, כמעט במלואה, מתכונת תחרויות הקיץ (אליפויות לאומיות, אליפות אירופה, אליפות עולם, תחרויות גראנד-פרי) לזו של החורף.

גירויים הישגיים

היבט נוסף הקשור בפעילות התחרותית באולמות, מלבד האילוץ האקלימי, נגזר מהצורך לספק לאתלטים מקצועיים גירויים תחרותיים גם בתקופת החורף. בניגוד לענפי הכדור, שמאופיינים בפעילות תחרותית שנתית (ליגה הנמשכת ברציפות על פני חודשים רבים), מתאפיינים האתלטים בפעילות תחרותית המוגבלת לזמן קצר יחסית. אמנם בשנים האחרונות חל שינוי מה בפרישת התחרויות השנתית של האתלטים (כסף…) אולם ידוע כי אתלט יכול לשמר יכולת שיא תחרותית למשך זמן קצר יחסית (שבועות ספורים). מאידך, אימונים קשים ומפרכים המתבצעים לאורך חודשי הכנה רבים, מבלי לספק לאתלט גירוי תחרותי (באמצעות תחרות או תחרות הדמיה, סימולציה), עלולים להרדים את האתלט ולהקהות את יכולותיו התחרותיות. תחרויות הא"ק באולמות מספקות אם כן פתרון נפלא לשכלול יכולותיו הביצועיות של האתלט גם בימי החורף הקרים, כאשר לא ניתן במקומות רבים בעולם לקיים מסגרת אימונים, שלא לדבר על מסגרת תחרותית, בתנאי האיצטדיון הפתוח.

ומה בתוכנית?

בתחרויות הא"ק של אולימפיאדת סידני, שנמשכו 9 ימים, הוכתרו 44 אלופים אולימפיים ב- 24 מקצועות לגברים וב- 20 מקצועות לנשים. לעומת זאת, בסוף השבוע הבא יוכתרו 28 אלופי עולם (14 בכל מין) בתחרויות אשר יימשכו 3 ימים. הסיבה לפער העצום נעוצה בתוכנית המצומקת של תחרויות הא"ק באולמות בהשוואה לתוכנית האולימפית המלאה המאפיינת את אליפויות הקיץ. על מנת להבין את מהות הפער חשוב לספק לקורא המתעניין מספר פרטים טכניים המבדילים בין תחרויות א"ק באולמות לבין אלה הנערכות באיצטדיון פתוח.

מסלול הא"ק באולם הוא בהיקף של 200 מטר בהשוואה למסלול של 400 מטר באיצטדיון.מספר השבילים בריצות הנערכות בהיקף (הריצות הקצרות נערכות במרכז הזירה על מסלול נפרד, שלא כמו באיצטדיון) הוא 6 בהשוואה ל- 8 באיצטדיון פתוח.באולם, לא ניתן לקיים את מרבית מקצועות הזריקה (הטלת כידון, זריקת דיסקוס וידוי פטיש) למעט הדיפת כדור ברזל וכן לא ניתן לקיים ריצת משוכות ארוכה וריצת מכשולים (באולמות מסוימים ניתן לעשות זאת).בנוסף, בשל צפיפות רבה ודחיסת אירועים בזמן מוגבל נאלצים קברניטי הענף "לחתוך" את מרבית הריצות הארוכות מתוכנית התחרויות(3,000 מטר היא הריצה הארוכה ביותר בתוכנית האליפות באולם, בהשוואה לריצות 3,000 מטר מכשולים, 5,000, 10,000 ומרתון ותחרויות ההליכה למרחק 20 ו- 50 ק"מ המהוות חלק בלתי נפרד מתוכנית האליפויות שבאיצטדיון).

נקודה נוספת אותה לקחו בחשבון ראשי הא"ק בעולם קשורה ברצון למקד תשומת לב מרבית למשך זמן קצר.מאחר ואפשרויות הביצוע באולם מוגבלות ביחס לאצטדיון, ומתוך כוונה ליצור תוכנית אטרקטיבית ודינמית שתצטלם היטב ותמשוך נותני חסות, מאופיינת האליפות בקצב אירועים מהיר יחסית (פחות סיבובים מוקדמים, תחרויות גמר ישירות בחלק מהמקצועות) בהשוואה לתוכנית העמוסה של אליפויות הקיץ.

עצירות פתאום ופניות חדות

מסלול הריצה באולם, מלבד היותו בהיקף של 200 מטר, שונה לחלוטין מזה של האיצטדיון הפתוח.המסלול הארוך (400 מטר) הוא שטוח ובעל גובה אחיד לכל היקפו ורוחבו (למעט שיפוע מינימלי לצורכי ניקוז).לעומת זאת, המסלול באולם הוא בעל שתי עליות ושתי ירידות וכן בעל שיפוע רב לרוחבו (קיימים הפרשי גובה עצומים, בייחוד בקשתות, בין השביל הפנימי לבין השביל החיצוני). הפרשי הגובה נועדו לאפשר לאתלטים, במיוחד בריצות ל- 200 ו- 400 מטר, להתגבר על הכוח הצנטרפוגלי העצום הנובע מריצה מהירה בעקומה כל-כך חדה. המסלול הכל-כך שונה בהשוואה למסלול הארוך מחייב יכולת טכנית גבוהה ביותר מצידו של האתלט. לא כל האתלטים (בייחוד רצי ה- 200 מטר) מסתדרים עם היכולת לרוץ את המרחק בסיבוב שלם, בהשוואה לחצי הקפה בחוץ, ויעידו על כך הפרשי הזמנים בין ריצה באולם לבין ריצה בחוץ (בניכוי האלמנט הפיסיקלי ובהתחשב בעובדה כי בעונת הקיץ נמצאים האתלטים בכושר גבוה יותר בהשוואה לעונת החורף). הפער בין ריצת 200 באולם לזו הנערכת בחוץ יכול לנוע בין 3-2 עשיריות השנייה אצל "המומחים" ועד ליותר מחצי שנייה אצל אחרים.

בריצה הקצרה הנערכת באולמות, 60 מטר בהשוואה לריצת ה- 100 בחוץ, נדרשים האתלטים לבלום בשטח קצר לאחר חצייתם את קו הגמר. ריצות ה- 60 (כולל ריצת המשוכות) נערכות בחלקו הפנימי של המסלול ב- 8 שבילים (במקום בו נמצא הדשא באצטדיון הפתוח), דבר המותיר מרווח בלימה קצר ביותר.הבלימה, שבאה לאחר מהירות שיא של כ- 11 מטר בשנייה (!), נעשית לתוך מזרן עבה הניצב בחלקה החיצוני של הקשת הראשונה.

מסלול קבע

המסלולים באיצטדיון פתוח במקומות שונים בעולם נבדלים ביניהם בעיקר בסוג המשטח (רקורטן או מונדו), בהתנהגות הרוח (קשור בעיקר במבנה היציעים ובמיקומו של האיצטדיון ביחס לכיווני נשיבת הרוחות) ובתחושת "הביתיות" שהם מעניקים לאתלטים. מה שמאחד בדרך-כלל את כל המסלולים הפתוחים זה היקף המסלול (400 מטר - אולם קיימים הבדלים ברדיוס הקשתות בין מתקני א"ק שונים) ועובדת היותם מתקני קבע. המצב באולמות, בנוסף להבדלים שצוינו בראשית המאמר, שונה לחלוטין. מסלולי קבע קיימים בדרך-כלל במקומות בהם מתרחשת פעילות אתלטיקה ענפה (בעיקר מתקני אימונים) בעונת החורף. אפילו במדינות שבהן נחשבת הא"ק לענף מפותח (אנגליה, הולנד) קיים מספר זעום של מתקני א"ק מקורים. מרבית הפעילות בחורף מתרחשת שם בחוץ או במתקנים מקורים אשר לאו דווקא מתוכננים לפעילות א"ק מלאה. מאחר שהתפיסה כיום היא הקמת אולמות אירועים אשר יהיו מסוגלים לארח מגוון רחב ביותר של פעילויות (ראה אולם ברסי בפאריז, מקום בו ניתן לבצע תחרויות שחיה, טריאתלון, מסלולי מכשולים לאופנועים או תערוכת פרחים…), ניתן בזמן קצר יחסית להסב את האולם למתקן א"ק.ההבדל העיקרי בין מסלול קבוע לבין מסלול נייד, המורכב ממשטחים, הוא במידת הגמישות וההענות של המשטח לכוחות המופעלים עליו. מסלול נייד מגיב שונה לחלוטין, למרות שסוג המסלול זהה (למשל רקורטן או מונדו), בהשוואה למסלול קבע שיצוק בדרך כלל על שכבת בטון.הדבר בולט במיוחד בקפיצה המשולשת ובקפיצה לגובה שם זמן השהייה של כף הרגל על המשטח ארוכה יחסית בהשוואה לריצות הקצרות.אתלט שידע לנצל את כוח ההחזר (המינוח המקצועי מדבר על "לחכות" קצת יותר על הרצפה) יוכל להרוויח סנטימטרים יקרים ולהשיג ביצועים משופרים.

המיקום שיקבע את המקום

הבדל מהותי נוסף בתחרויות א"ק באולם לעומת אלה הנערכות במסלול של 400 מטר קשור בתוצאות המושגות במרחקים השונים. הזכרתי קודם לכן את המשמעות של ריצה בקשת כל כך חדה ואת השפעתה על התוצאה. מלבד הריצות הקצרות, נתון זה משפיע אף על התוצאות בריצות הארוכות יותר בהן נדרשים האתלטים לבצע מספר הקפות כפול בהשוואה לריצה במסלול פתוח. המסלול באולם משאיר פחות מרחב תמרון בכל הקשור לעקיפה כך שמבצע כזה, בייחוד בריצה ל- 400 מטר (מי שיתפוס את השביל הפנימי לאחר ההקפה הראשונה יהיה בעל הסיכוי הגבוה ביותר לנצח), נדון במקרים רבים לכישלון (פרט למה שמתרחש בישורת האחרונה). בריצה למרחק 200 מטר השביל הטוב ביותר (מוענק למצטייני ריצות חצי הגמר) הוא שביל מספר חמש (אחד לפני האחרון). שביל זה מעניק למתחרה את היכולת לזנק בירידה (!), לרוץ "על גבו" של זה שלפניו ולהנות מקשת נוחה יחסית בהשוואה למתרחש בשבילים הפנימיים. לא פעם קורה שאתלט אשר הוגרל לשביל הפנימי מוותר על ההשתתפות בריצה למרחק 200 מטר מתוך ידיעה כי פשוט "חבל על הזמן" (תרתי משמע…).

שיאים

מאחר שתנאי הריצה באולם שונים לחלוטין מן התנאים באצטדיון, המכנה המשותף היחיד בו ניתן להשוות את ביצועי האתלטים באולם לאלה של החוץ נמצא במקצועות הקפיצה.בקפיצות, בייחוד בקפיצה לגובה ובקפיצה במוט בהם לרוח מסייעת אין חשיבות רבה, דומים ביצועי האתלטים באולם לאלה המושגים בחוץ.למעשה, בטבלת שיאי העולם, המחולקת לשיאי אולם ולשיאים באצטדיון, מופיעות בטבלת שיאי האולם שתי תוצאות טובות יותר מאלה אשר הושגו בחוץ. מדובר בשיאן העולם בקפיצה במוט סרגיי בובקה שקפץ באולם ס"מ אחד גבוה יותר (6.15 מטרים) משיאו באיצטדיון פתוח ובמקבילתו הנשית, ילנה איסינבאייבה הרוסיה ששיפרה לאחרונה את שיא העולם באולמות והעמידה אותו גבוה בס"מ אחד משיאה בחוץ (4.83). בשאר מקצועות הקפיצה, ובמקצוע ההדיפה, נחותות תוצאות האולם מאלה של החוץ. סיבה נוספת לפער נעוצה בעובדה כי לתחרויות האולם האתלטים מגיעים לאחר חצי עונת פעילות ואילו לעונת הקיץ הם מגיעים לאחר הכנה של עונה שלמה מה שמאפשר להם להגיע לביצועי שיא.

אלכס אברבוך

האתלט הישראלי היחיד שישתתף באליפות העולם באולמות יהיה קופץ המוט אלכס אברבוך. אברבוך, האתלט הישראלי הבכיר ביותר כיום, ירצה בוודאי לצרף לרקורד המרשים שלו מדליה נוספת מארוע גדול. אברבוך, המחזיק בשיא הישראלי (5.93 מטר) מצוי בכושר מצוין ובאחרונה אף קבע את התוצאה השלישית בטיבה השנה בעולם - 5.80 מטר. באליפות העולם הקודמת באולמות סיים אלכס במקום ה- 14 ושנתיים קודם לכן (2001) סיים במקום הרביעי.ההישג הגדול ביותר של אברבוך בתחרויות באולם היה בשנת 2000 כאשר זכה בתואר האירופי.

עבור אלכס, כמו גם עבור שאר האתלטים, הפסגה העונתית השנה היא המשחקים האולימפיים שיתקיימו הקיץ באתונה. מבחינתו של אלכס תחרות מוצלחת בבודפשט תיתן לו דחיפה מורלית חזקה לקראת המשחקים האולימפיים באתונה. אולם, כפי שכבר למדנו בעבר תחרות הקפיצה במוט היא אחד המקצועות היותר הפכפכים בא"ק. זהו אחד המקצועות היחידים בא"ק בהם הכל יכול לקרות בערב נתון אחד. ראינו כבר מקרים בהם אלכס הגיע לארוע עולמי בכושר שיא אולם הפגין יכולות שונות לגמרי בתחרות המוקדמות ובתחרות הגמר (ראה סידני 2000). אין ספק שאברבוך נחשב היום לאחר מקופצי המוט הטובים ביותר בעולם. הגעתו לתחרויות הגמר במפעלים הבינלאומיים הגדולים ביותר (אליפויות עולם באיצטדיון, אליפות אירופה באולמות, אליפות עולם באולם ואליפות אירופה באצטדיון) והתברגותו בין הזוכים במדליות מציבה אותו בנקודת זינוק טובה מאוד לביסוס מעמדו הרם בענף.

התחזית שלי לגביו בבודפשט: מקום 5-1.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
נבחרת הדקר של ישראל סיימה במקום ה-8 באליפות העולם בסיוף בבודפשט, הונגריה

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 ללונה צ'מטאי סלפטר בריצת 5000 מ' בתוצאה 14:59:02 ד' בליגת היהלום בלונדון

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 לאנסטסיה גורבנקו (מכבי קריית ביאליק) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:11:92 דקות באליפות העולם בדרום קוריאה

שיא ישראל חדש למירון חירותי (מכבי חיפה) ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.49 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

מדליית זהב לגולשת הרוח, לינוי גבע (הפועל נהריה), באליפות העולם לשיט עד גיל 20 בגדיניה, פולין

מדליות ארד לליאם שגב ולשי קקון (הפועל שדות ים) בסירת הלייזר באליפות העולם בשיט בגדיניה, פולין

מדליית ארד לטל שדה ולנועם חמרי (הפועל שדות ים) במפרשיות ה-420 באליפות העולם בשיט בגדיניה, פולין

נבחרת ישראל בשחייה אומנותית סיימה במקום ה-7 בתרגיל הקומבינציה ובמקום ה-12 בגמר התרגיל הקבוצתי באליפות העולם בדרום קוריאה

מדליית זהב לאורי ששון (100 ק"ג+) בגרנד פרי בודפשט, הונגריה

יצאו לדרך מפעלי הקיץ בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט: יותר מ-400 צעירים ובני נוער יוכשרו להדרכה בענפי ספורט שונים

2019 שנת המפנה של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט: ייבנה בניין התעמלות רב תכליתי ורחב ידיים וייסלל מחלף חדש לכביש החוף