חפש רק בנושא זה






העליונות הקנייתית בריצה – האם נפתרה התעלומה?

מחקר חדש השופך אור על העליונות הקנייתית בריצות למרחקים ארוכים, מצא שהקנייתים מצליחים לשמור על רמת חמצון קבועה במוח גם בעת ביצוע מאמצים עצימים, באזור במוח הקשור באופן הדוק לשליטה בתנועה ולקבלת החלטות – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג ויועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  11/12/14


 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

די בהצצה חטופה ברשימת התוצאות הטובות ביותר בכל הזמנים בריצת המרתון לדוגמה, בכדי להיווכח שהקנייתים והאתיופים מהווים שם אחוז עצום מן ההישגים (28 אתלטים קנייתים, 19 אתיופים ו-3 מרוקאים בתוך 50 התוצאות הטובות ביותר). סברות רבות הועלו באשר לדומיננטיות של האתלטים ממזרח אפריקה, ביניהן: גנטיקה, חיים בתנאי גובה, תזונה, יעילות מכנית גבוהה, תנגודת גבוהה לעייפות, מבנה העצמות ועוד.

מחקר חדש וייחודי מסוגו, שפורסם לאחרונה ב-The Journal of Applied Physiology, מעלה את האפשרות שהעליונות הקנייתית בריצה נובעת בין היתר מחמצון טוב יותר של המוח במהלך פעילות גופנית עצימה. צוות המחקר מהפקולטה לחקר מדעי הספורט והמאמץ הגופני שבאוניברסיטת חבל הבסקים בספרד, ערך מחקר חלוץ שכותרתו 'Maintained cerebral oxygenation during maximal self-paced exercise in elite Kenyan runners'. המחקר הדגים לראשונה שלרצים הקנייתים יש אספקת חמצן טובה יותר למוח במהלך מאמץ גופני, מה שתורם כנראה לעליונות יוצאת הדופן בריצות למרחקים ארוכים.
ראש צוות המחקר, ד"ר Jordan Santos-Concejero, והחוקרים ידועי השם, ד"ר טים נואקס וד"ר רוס טאקר, בדקו את תגובת החמצון של המוח במאמץ מרבי ובמאמצים בעלי קצב מתפתח ברצים קנייתים משבט הקלנג'ין (שבט המהווה רק 12% מאוכלוסיית קניה אולם מצמיח את טובי הרצים בעולם). תוצאות המחקר הוצגו לראשונה בחודש יולי האחרון בכנס האירופאי למדעי הספורט שנערך באמסטרדם. על העבודה הייחודית זכה ד"ר Santos-Concejero בפרס החוקר הצעיר המצטיין של הארגון. המחקר הראה שהרצים הקנייתים מסוגלים לשמור על רמת החמצון במוח בטווח נרחב של מאמצים, מה שעשוי לתרום להצטיינות שלהם בריצות למרחקים ארוכים.
הניסויים והבדיקות נערכו במעבדות המחקר של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר באוניברסיטאות של קייפטאון ושל סטלנבוש (שתיהן בדרום אפריקה).


מתוך מחנה אימון בקניה. צילם: ניתאי שטיין

מהלך המחקר
קבוצת המחקר מנתה 15 רצים משבט הקלנג'ין, בעלי שיא אישי של 1:01-1:03 שעה בריצת חצי מרתון. רמת החמצון של המוח נמדדה במהלך המאמץ הגופני באמצעות השינויים באוקסי-המוגלובין, בדה-אוקסי-המוגלובין, בקצב זרימת הדם וברווית החמצן בדם העורקי. לביצוע המדידות השתמשו החוקרים בטכנולוגיה בשם NiRS - Near-infrared Spectroscopy ובאוקסימטר – מכשיר למדידת רווית החמצן בדם. הרצים נבדקו פעמיים: פעם אחת במבחן זמן למרחק 5 ק"מ שבו הרצים הכתיבו את הקצב שמתאים להם ופעם אחת במבחן מאמץ מדורג עד למאמץ מרבי על גבי מסילה נעה (מבחן שמוכתב על ידי החוקרים).
"בניגוד לכל מה שפורסם בספרות", הסביר ד"ר Santos-Concejero, "ניתן לראות שהרצים הקנייתים שומרים באופן יציב על רמת החמצון במוח גם במהלך מבחן הזמן ל-5 ק"מ. מדובר בנתון בעל השלכות חשובות לביצועיהם הספורטיביים". לעומת זאת, במבחן המדורג על גבי המסילה הנעה, בו הפרוטוקול מוכתב על ידי החוקרים, לא הצליחו הרצים לשמור על רמת חמצון קבועה.

פעילות המוח
על סמך תצפיות ידוע שכאשר רמת החמצון באונה המצחית של המוח יורדת, יחד עימה חלה ירידה בפעילות העצבית באזור זה. אזור אנטומי זה קשור באופן הדוק לשליטה בתנועה ולקבלת החלטות ונראה כי הפחתה בחמצון המוח, והירידה בפעילות העצבית באזור זה, יכולה להסביר את הדעיכה ואת הנסיגה ביכולתם של הרצים האירופאים בעת מאמץ. "בהתחשב בכך שבאתלטים הקנייתים ירידה זו לא מתרחשת, אנו סבורים שהפעילות העצבית באונה המצחית של המוח אינה נפגמת ויתכן שהיכולת לשמור על רמת חמצון יציבה במוח היא זו שתורמת להם להשיג ביצועים מעולים בריצות למרחקים ארוכים", הסביר החוקר.
המחקר התייחס גם לגורמים האפשריים לתכונה הייחודית הזו בקרב הרצים הקנייתים, ביניהם כאלה הקשורים לשלבים הראשונים של החיים כמו עובדת החשיפה לתנאי גובה במהלך ההיריון ולרמות הגבוהות של הפעילות הגופנית אותן מבצעים הקנייתים בתקופת הילדות.
"לחשיפה טרם הלידה לתנאים של גובה יש השפעה מגנה על העובר ועל זרימת דם גדולה יותר לעורק הרחם, נתונים שעשויים להשפיע על הגדלת המדדים הקרדיו-פולמנרים (לב, ריאות) בבגרות וכתוצאה מכך שכיחות נמוכה יותר של תת-רוויה עורקית בחמצן במהלך פעילות גופנית עצימה ביותר", סיכמו החוקרים.
כמו כן, עצם ביצועה של פעילות גופנית מגיל כה צעיר תורמת לתועלות רבות, ביניהן עלייה במסת חדרי הלב, שיפור ביכולת התנועתית, ירידה ברמות הציטוקינים (חלבונים מקשרים בין תאי מערכת החיסון) והחשוב מכול, התפתחות עצבית גבוהה יותר כתוצאה מריבוי כלי דם במוח. "הנקודה האחרונה עשויה להסביר באופן חלקי מדוע נשמרת רמת החמצון שלהם במוח גם במהלך ביצוע מאמצים עצימים", סיכם החוקר.

מקור:
J. Santos-Concejero, F. Billaut, L. Grobler, J. Olivan, T. D. Noakes, R. Tucker. Maintained cerebral oxygenation during maximal self-paced exercise in elite Kenyan runners. Journal of Applied Physiology, 2014 Nov. 20

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור מנהל הפורום פיזיולוגיה וספורט  



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן. במקרה הצורך, תתאפשר למידה מקוונת בהתאם להנחיות משרד הבריאות