חפש רק בנושא זה






אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת

חוקרי אוניברסיטת סנט-לואיס שבארה"ב מצאו שצריכת כמוסות מלח במהלך תחרות סבולת לא פגעה ולא שיפרה את ביצועיהם של הספורטאים. החוקרים מזכירים לציבור הספורטאים שצריכה גבוהה של נתרן קשורה בבעיות בריאותיות, כמו יתר לחץ דם – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט
  21/04/15

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

צוות החוקרים בראשותו של ד"ר Edward Weiss הטיל ספק ברעיון הפופולרי שצריכת מלח יכולה לסייע לספורטאי סבולת במהלך התחרות. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה במגזין The Journal of Sports Science and Medicine.

איבוד הזיעה המוגבר במהלך פעילויות סבולת ממושכות גורר בעקבותיו גם איבוד בלתי מבוטל של מלחים. ספורטאי סבולת רבים שמודעים לעובדה פיזיולוגית זו, לוקחים לעתים את ההמלצות העוסקות בתיסוף בנתרן במהלך הפעילות, כאמצעי לצמצום ההפסד, צעד אחד רחוק מדי. ספורטאים רבים צורכים לעתים כמויות גדולות של מלח או של תוספי אלקטרוליטים אחרים שמכילים נתרן, במהלך האימונים והתחרויות מתוך מחשבה שהדבר עשוי לשפר את יכולות הביצוע שלהם. הנתרן, שמצוי במשקאות ספורט רבים ובמיני חטיפי ספורט, אינו הבעיה. לעומת זאת, השימוש בגלולות מלח, בתוספי אלקטרוליטים ובאבקות אותן מוסיפים לשתייה עלולים לגרום לצריכת נתרן מוגזמת.
חוקרים אחדים סברו שתיסוף במלח יגרום להזעה רבה יותר, דבר שעשוי אולי לתרום לשיפור ברמת הביצוע. רעיון זה מבוסס על עקרון ויסות החום באמצעות מנגנון ההזעה, אותו תהליך שמאפשר לגוף לשמור על טמפרטורת הליבה שלו. ויסות חום יעיל קשור לביצועים גופניים טובים יותר משום שמנגנון ההזעה הוא אחד מן המנגנונים בהם משתמש הגוף כדי לקרר את עצמו כאשר טמפרטורת הליבה מתחילה לטפס לאזורים גבוהים מדי.

מהלך המחקר
כדי לקבוע את ההשפעות של תוספי נתרן במינון גבוה על וויסות החום (תרמורגולציה) ועל מדדים אחרים גויסו 11 ספורטאי סבולת (4 גברים ו-7 נשים; 3 נבדקים מתוך ה-14 שהחלו לא השלימו את המחקר) שהשתתפו במחקר כפול סמיות. הנבדקים ביצעו מאמץ רציף למשך שעתיים בעצימות של 60% מרזרבת הדופק שלהם (ההפרש בין הדופק המרבי לבין הדופק במנוחה) ולאחריו מבחן הגעה לתשישות. 2 נבדקים בחרו לבצע את המאמץ ברכיבה על גבי אופניים נייחים ואילו השאר בחרו במסילה נעה. כל הנבדקים היו בעלי רקע של ביצועי סבולת מחצי מרתון ועד לתחרות איש ברזל בטריאתלון. במהלך המבדקים איבדו הנבדקים בממוצע 2 ליטרים של זיעה כל אחד מהם.
הנבדקים הגיעו למעבדה בהפרש של שבוע עד שבועיים כאשר פעם אחת הם ביצעו את המבדקים לאחר תיסוף של 1,800 מ"ג של נתרן ופעם אחת לאחר מתן פלצבו. לא הנבדקים ולא החוקרים ידעו מהו הטיפול בכל פעם שהנבדקים הגיעו למעבדה. המבדקים התקיימו בתנאים דומים מבחינת הטמפרטורה והלחות היחסית שבאוויר – 21 מעלות צלזיוס ו-35% אחוזי לחות.

הממצאים: התיסוף במלח לא השפיע על ויסות החום של הנבדקים
החוקרים בדקו את המדדים הבאים: קצב הזעה, תחושת המאמץ, עומס חום, cardiovascular drift (העלייה בקצב הלב לאורך המאמץ גם כאשר העומס נשאר קבוע), טמפרטורת העור והתייבשות. אף לא אחד מן המדדים הראה הבדל סטטיסטי מובהק בין המבדקים השונים.

המסקנות: להשתמש בזהירות בתוספי המלח
כאשר בוחנים את תוצאות המחקר ומשקללים אותן עם מה שידוע כיום לגבי צריכה מוגזמת של מלח, המסקנה המתבקשת היא לקרוא למיתון ההנחיות שניתנות לספורטאים באשר לתיסוף במלח במהלך ביצוע מאמצי סבולת.
"נכון שעלינו לעודד צריכה מתונה וסבירה של נתרן, אבל עלינו להדגיש שצריכה מוגזמת שלו עלולה לגרום לבעיות בריאותיות כמו יתר לחץ דם", הסביר החוקר. "אמריקאים רבים צורכים כמות רבה של מלח על בסיס יומיומי".
"אני ממליץ לספורטאים להשתמש בזהירות בתוספי המלח, במיוחד לאור העובדה שצריכת המלח של מרבית האמריקאים מגיעה כבר לערך הבטוח העליון שהוא 2,300 מ"ג נתרן ביום" סיכם החוקר.

מחקר אחר שפורסם לאחרונה במגזין 'Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports' מצא שתיסוף במלח דווקא שיפר את תוצאותיהם של משתתפי תחרות חצי איש ברזל. חשוב להדגיש שהתיסוף אותו קיבלו משתתפי קבוצת הניסוי כיסה כ-70% מההפסד בנתרן במהלך התחרות ואילו קבוצת הביקורת הצליחה לכסות רק כ-20% מן האיבוד.
החוקרים הסבירו את השיפור בעלייה בריכוז האלקטרוליטים בדם, דבר שגרם למשתתפים לשתות יותר במהלך התחרות (המלח מגרה את תחושת הצמא) ולשפר בכך את מאזן הנוזלים ואת מאזן האלקטרוליטים בזמן התחרות. מאחר שמשקאות הספורט הרגילים אינם מכסים 100% מן האלקטרוליטים שמופרשים מהגוף באמצעות מנגנון ההזעה, במיוחד במאמצים גופניים שנמשכים מספר שעות, יש הגיון בתיסוף שמטרתו לגשר על הפער.
בביצועי ספורט שנמשכים שעות ארוכות, שבמהלכם צורכים כמויות גדולות של שתייה במטרה למנוע התייבשות (מרתונים, אולטרה-מרתון, טריאתלון ארוך וכדומה), צריכת משקאות ספורט אין בה די על מנת לשמור על ריכוזי המלח בנוזלי הגוף.

מקור: 
The Journal of Sports Science and Medicine, March 2015, 14: 172-178

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
  

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה