חפש רק בנושא זה






שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים

מחקר חדש מוכיח שספורטאי צמרת זקוקים להערכה ולבדיקות מקיפות יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית וזאת לנוכח העומס העצום שמופעל על מערכת הלב שלהם במהלך שעות רבות של אימונים ותחרויות. מה מצב הבדיקות בישראל? וכיצד לנהוג בספורטאי המגלה חריגות לבביות – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט
  29/06/15

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

איננו יכולים לקחת כמובן מאליו שספורטאי הצמרת הם אנשים בריאים. מחקר חדש שהקיף יותר מ-2,000 ספורטאים ברמה אולימפית, חושף ממצאים מפתיעים – שכיחות גבוהה של ממצאים קליניים במערכת הלב וכלי הדם.
המחקר בוצע במכון לרפואת ספורט ולמדעי הספורט שעל יד הוועד האולימפי האיטלקי ברומא והוצג לאחרונה בכנס EuroPRevent  2015 של האיגוד האירופאי למניעה ולשיקום של מחלות לב וכלי דם.
לדברי עורך המחקר, ד"ר Paulo Emilio Adami, אפילו ספורטאים אולימפיים, ללא קשר להישגיהם ולביצועים הפיזיים המדהימים שלהם, הראו שכיחות גדולה ומפתיעה של מומי לב, חלקם אפילו מסכני חיים.
ד"ר Adami והחוקרים הנוספים בצוות המחקר בחנו את נתוניהם של 1,435 ספורטאים ושל 919 ספורטאיות בגיל ממוצע של 27.6 שנים שעברו בדיקות רפואיות ובדיקת אקוקרדיוגרם בין השנים 2002 ל-2014. הבדיקות היו חלק מן המעטפת הרפואית שהנהיג הוועד האולימפי האיטלקי לספורטאיו האולימפיים החל ממשחקי 2004. חלק מן הספורטאים זכה אף לניטור רציף למשך 24 שעות של פעילותו החשמלית של הלב (הולטר) וזאת על סמך הממצאים שנתגלו בבדיקות.
באופן מפתיע 171 ספורטאים, המהווים 7.3% מסך הספורטאים שנבדקו, היו בעלי חריגות מבניות או חשמליות, כך עולה מממצאי המחקר. ב-6 ספורטאים מתוך ה-171 נתגלו ממצאים מסכני חיים וכתוצאה מכך הם לא הורשו להתחרות. 24 ספורטאים נוספים הושעו זמנית, אולם בהמשך הורשו להתחרות תחת השגחה רפואית צמודה.
החריגות המזוהות כללו מחלות לב כליליות וקרדיומיופתיה, בין הגורמים השכיחים ביותר למוות פתאומי כתוצאה מאירוע לבבי.

בעיות לב וכלי דם אינן מאובחנות תמיד, בד"כ בגלל היעדר סקירה מקיפה
לדברי החוקר הראשי היה זה מאוד מפתיע לגלות שבספורטאים אולימפיים, אוכלוסייה שניתן לחשוב שהיא הבריאה ביותר, הצליחו להגיע לרמה הישגית כל כך גבוהה עם ליקויים כאלה משמעותיים במערכת הלב וכלי הדם שלהם. לדברי החוקר, בעבר חלק מן הממצאים החריגים לא טופלו ונותרו ללא התייחסות, אולם עתה, כאשר מערך הפיקוח והבקרה נעשה באופן קפדני יותר, המצב הוא שונה.
"איננו יכולים לקחת זאת כמובן מאליו שספורטאי הצמרת הם אנשים בריאים. המחקר הנוכחי מוכיח שספורטאי צמרת זקוקים להערכה ולבדיקות מקיפות יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית וזאת לנוכח העומס העצום שמופעל על מערכת הלב שלהם ועל מערכת כלי הדם במהלך שעות רבות של אימונים ושל תחרויות. אנו מציעים שמודל הבדיקות שלנו יחול על כל ספורטאי הצמרת ללא קשר לענף בו הם מתחרים" כתב ד"ר Adami.
ד"ר Adami מעוניין לראות את כל הספורטאים התחרותיים עוברים הערכה קלינית וזאת כדי להבטיח שהם מתאמנים ומתחרים בבטחה ושהם אינם נמצאים בסיכון לבבי. עבור אנשים שעוסקים, או שמעוניינים לעסוק, בפעילות גופנית לא תחרותית ממליץ החוקר לבקר במכוני רפואת ספורט, במיוחד עבור אותם אלה שאינם פעילים או שאינם נמצאים בכשירות גופנית טובה.
בשנת 1982 הציגה איטליה תכנית לבדיקת כל בני הנוער וכל המבוגרים שעוסקים בספורט מאורגן. עם זאת, מחקרים שנערכו במדינות אחרות מצאו שקיום מבדקים רפואיים בהיקף כה נרחב אינו נכון כלכלית ואינו מסוגל לעלות על כל המקרים שמוגדרים בסיכון גבוה.
לדוגמה, מחקר אחד הראה שיש צורך לפסול 800 ספורטאים תחרותיים מלהתחרות על מנת למנוע מקרה מוות פתאומי אחד.
עם זאת, החוקים באיטליה, שמונעים מספורטאי להתחרות כל עוד אין לו גיליון נקי מבעיות במערכת הלב וכלי הדם, הם אולי הסיבה לכך שבאזורים מסוימים באיטליה נצפתה ירידה של עד 89% במקרי המוות הפתאומיים על רקע לבבי בין השנים 1980 עד 2003.

ומה הנוהל בישראל?
ספורטאי הסגלים האולימפיים של ישראל נמצאים תחת פיקוח רפואי של המרכז לרפואת ספורט ולמחקר שבמכון וינגייט. כל ספורטאי מחויב בסדרה שנתית של מבדקים קליניים ותפקודיים שכוללים: בדיקות דם מקיפות, בדיקה פיזיקלית על ידי רופאת ספורט, בדיקת תפקודי ריאות, מדידות אנטרופומריות (גובה, משקל, הרכב גוף), מבדק מאמץ קליני מרבי (משולב כמבדק צריכת חמצן מרבית או במבדק פרופיל חומצת חלב), בדיקת אקוקרדיוגרם, סקירה אורתופדית, מבדק איזוקינטי וייעוץ תזונתי.
במקרה שבו מתגלה ממצא כלשהו בבדיקות המאמץ של הספורטאי, הוא מופנה לבירור קרדיולוגי ולייעוץ מומחה. כל עוד אין אבחנה חד משמעית הספורטאי אינו מורשה לקיים פעילות תחרותית ומקבל הנחיות באשר לאופן התנהלותו באימונים. האבחון הנוסף והבירור הקרדיולוגי מבוצעים תוך זמן קצר מאוד על מנת לברר את חומרתה האפשרית של הבעיה ועל מנת לנסות לפגוע כמה שפחות בשגרת אימוניו של הספורטאי.

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 
 
  



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה