חפש רק בנושא זה






איך מפחיתים את התשוקה למתוק

חייב/ת מתוק? ובכן לא מדובר בגזירה משמיים. למשל, האם ידעתם שצריכה של מזונות מלוחים תגביר לכם את הצורך למתוק או שככל שאתם יותר "מתפוצצים" מאוכל, נפתח התיאבון למתוק? ההמלצות והמתכונים אשר יפחיתו לכם את התשוקה למתוק ובגדול! מאת מירה כהן שטרקמן, ראש תחום לימודי נטורופתיה בווינגייט
  05/07/15

מנהלת פורום נטורופתיה

הביטוי חייב/ת מתוק שגור אצל חלק מן האנשים, כאילו מדובר בצו שמיים, כוח עליון בלתי ניתן לשליטה ולריסון, גורם מדאיג ותעלומה מיסטית שטרם פוענחה על ידי האנושות.
ובכן, הסוד לריפוי טמון בצלחת ובהתנהגויות האכילה. במאמר הזה ארצה להציג כמה מזונות וכמה כללי התנהגות שמועילים לחיסולה של "גזירת שמיים" – התשוקה למתוק.
לא אדון כאן בתרופות ובפתולוגיות הגורמות לתאוות אכילה ולצורך תמידי במתוק (לדוגמה: סוכרת).
דבר ראשון שיש לדעת, התשוקה למתוק אינה קשורה לרעב. גם לאדם מאוד שבע יש תשוקה למתוק. למעשה, ככל שרמת השובע מתקרבת לדרגת 10, כלומר מצב מקסימלי של שובע שאכנה אותו כאן "בטן מתפוצצת", התשוקה למתוק גדולה יותר.
הדבר השני שברצוני להדגיש כאן, הוא שאין במאמר הזה משום איסור על אכילה מתוקים. מי שאוהב מתוק יוכל להמשיך ליהנות מן המתוק, אבל בצורה שפויה ובריאה. הרעיונות שאתן כאן אינם גומלים את האדם מן האהבה לשוקולד אלא יוליכו אותו ללא מאמץ ובאופן טבעי לאכול את המובחר בזמן בחירה.
הדבר השלישי – והוא אינו קשור לאוכל. פעילות גופנית ותרגילי כוח לשיפור המטבוליזם כחלק מאורח חיים בריא. לא ניתן לדבר על בריאות ועל ריסון "תשוקה למתוק" מבלי להכניס לחיים את "גלולת הספורט".

שמירה על חמשת היסודות הבאים תגן עלינו מפני התקפות "בלתי צפויות" של תשוקה למתוק:
1. אכילה רגועה ולעיסה נכונה
– בדרך כלל אדם מגיע למצב של "בטן מפוצצת" מאחר ואכל מהר, לא לעס את המזון כנדרש (32 לעיסות לכל ביס), בלע אוויר ונוזלים (בדרך כלל משקאות מוגזים) ולמעשה לא נתן למערכת הפיזית את השהות ההגיונית הדרושה להבין שהמזון כבר הגיע.
יתרה מכך, אי פרוק המזון באמצעות השיניים מונע הפרשתם של אינזימי עיכול וספיגתם של הרכיבים התזונתיים המזינים את הגוף. וכך, האדם אכל אבל הגוף לא ספג. התחושה וההבנה של הגוף היא  של מחסור ורעב. הרעב ותחושת המחסור אינם  למזון אלא להזנה. הרעב להזנה הוא אמיתי יותר מן הרעב למזון.
2. ראיית המזון מביאה לשובע – מומלץ לערוך את הארוחה, גם תפוח עץ הוא ארוחה, בצורה הנעימה לעין ושובה את הלב. כך תהיה הפנמה רגשית של עצם האכילה.
3. אכילה מתונה – המוח זקוק לגלוקוז כדי להפעיל את מערכות הגוף עליהן הוא אחראי. לכן יש צורך לתת לגוף שהות קצרה של כעשרים דקות לפרק את המזון. תחילה באמצעות לעיסה טובה ופירוק באמצעות אינזימי העיכול המופרשים בפה. נניח שיש רק 15 דקות לארוחת צהריים, תחושת השובע תתחיל להגיע לקראת סיום האכילה ומייד לאחריה. לכן אין צורך לבלוע "מתוק" כדי להתאושש מן הארוחה אלא לתפוס אתנחתה קלה כדי לאפשר למערכת העיכול לעבוד בצורה יעילה. אתנחתה של 2 דקות לאחר ארוחת צהריים יכולה להיות מספקת ובתנאי שמתרכזים בה.
4. כיבוד סדר עיכול המזונות – ירקות ופירות מתעכלים יותר מהר מאשר דגנים וקטניות וכל אלו מתעכלים מהר יותר מדגים, עוף ובשר. לכן, כדי להימנע מתסיסתם של המזונות המתוקים, כדאי לאכול קודם לכן את הפרי ורק לאחר מכן את הקטנייה והדגן וכן את החלבון מן החי. הטוב ביותר הוא לשמור את הפירות לארוחה עצמאית, בין שלוש הארוחות הגדולות.
5. תכנון וטיפוח שגרה רגועה עם המזון – ה"סטרס" מייצר היפוגליקמיה דהיינו סוכר נמוך בדם ועמו ה"תשוקה למתוק" המיסטית. כלומר לתכנן ארוחות מראש ולא להיות במצב של "צייד" לאוכל. מומלץ להכין מזון מראש והתחושה של "יש לי מזון" גם בתת המודע תוכל לגבור על הפחד האבולוציוני מרעב.

הכללים הנוגעים למהותם של המזונות:
1. תזונה טבעית
– בנטורופתיה, כל המזונות המעובדים, המשומרים, אלו הכוללים חומרים מוספים כמו טירמין, מונסודיום גלוטומטאט, ניטריטים וניטראטים , צבעי מאכל, זרחן, חומרים מוספים הנקראים E וכיו"ב – כל אלה מצויים מחוץ לצלחת הנטורופתית. במזונות אלו נכללים הגבינות הצהובות, נקניקים ופסטרמה, שומן טראנס, בורקס, עוגיות מקמח לבן, קופסאות שימורים, מזונות "בשקיות" וכיו"ב מזונות הרחוקים מצורתם הטבעית/מקורית.
חלק מן החומרים האלה הוכרו כבר על ידי חלק ממדינות העולם המערבי כחומרים מזיקים ואפילו מסרטנים ולצערנו הרב מדינת ישראל עדיין לא אימצה את כללי הבריאות האלה וכאן די אם אפנה להצעת החוק המטפלת בניטריטים וניטראטים המונחת על שולחן הכנסת כאבן שאין לה הופכין משנת 2008. כל המזונות האלה עתירי מלח שנועד לשפר את טעמם. ריבוי המלחים מייצר צורך ב"משהו מתוק".
2. הוספת מזונות ותבלינים מחממים – הטעם המתוק קשור עם תחושת חום אותה ניתן להשיג באמצעות תבלינים מחממים בעלי איכות מתקתקה. בין התבלינים המחממים אוכל למנות את הקינמון, הפלפל, הפפריקה והשום. מזונות מתקתקים ומחממים, עשירים בסיבים תזונתיים וויטמיני Bx הם הדגנים והקטניות אשר נותנים תחושה של מלאות לאורך זמן.
3. מזונות ירוקים – תרד, קייל, חסה, נבטים. המזונות האלה עשירים באינזימים, ויטמינים ומינרלים ובחיוניות טבעית הנותנת לגוף ולנפש תחושה של מרץ ולכן אין לו צורך ב"מתוק" כדי להתעורר.
4. שייקים ומיצים – הוספת שייקים ומיצים לתזונה היומית מאפשרת כניסה של ויטמינים ומינרלים בכמות טובה הנספגת בצורה די מיידית גם במערכות עיכול עמוסות. לכן ניתן להחליף את אחת מארוחות הביניים במיץ ירקות או מיץ פירות.
5. ארוחות צנועות וקטנות – מומלץ לאכול ארוחות שאינן מכילות מרכיבים רבים או רטבים מסובכים. דהיינו, 3 סוגי ירקות עם חלבון מסוג אחד ודגן מסוג אחד.

מתכונים טעימים, מממריצים ומונעים תחושת תשוקה למתוק
מיץ ממריץ:
1 לפת קלופה
1 מלפפון
2 גזר
1 קישוא
לסחוט את הירקות האלה במסחטת מיצים.
מתקבל מיץ טעים ומרענן העושה עבודה טובה לנטרול עודף חומציות, מרענן את העור, מנקה כליות, מרגיע מעיים, מנקה כבד, מחזק את מערכת החיסון ועשיר במינרלים ובוויטמינים.
מומלץ לשתות בשעות הבוקר.
מומלץ להכין פשטידה או קציצות ירק מן הסיבים שנותרו במכונת הסחיטה.

שייק פירות לריענון מערכת העיכול ושיפור תפקודי כבד:
1 תפוח עץ חמצמץ
1/2 פפאיה
1/2 לימון עם הקליפה
1/2 כוס מים
להעביר בשייקר ולשתות. אפשר לאכול ביחד עם השייק חופן של אגוזי מלך.

סלט נבטים קיצי:
תערובת של נבטי חמניות עם מעט נבטי צנונית וחילבה
1/2 כוס דובדבנים טריים
1/2 כוס אגוזי מלך
1/2 בצל אדום פרוס
2 גבעולי סלרי פרוסים דק
לערבב הכל ביחד עם 1 לימון סחוט ו-1 כף שמן זית בכבישה קרה.
מומלץ לאכול עם לחם מקמח כוסמין מלא וממרח עדשים. מתאים לארוחת ערב קיצית.

מירה כהן שטרקמן – נטורופתית N.D ,R.Na. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט האתר של מירה כהן שטרקמן.

היכנסו לפורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן.

ללימודי נטורופתיה במכון וינגייט, הקליקו על הקישור למילוי טופס לפגישת ייעוץ אישית.

 



תגובות הוסף תגובה
1.אכילת קליפת בננהצידי חגיאל16/08/15
2.גם הקופים מקלפים את הבננהמירה כהן שטרקמן18/08/15
שי קקון (הפועל שדות ים) ומאור בן הרוש (הפועל נהריה) אלופי ישראל בסירת לייזר אולימפית

מדליית כסף ושיא ישראל למארק מיליאר (איל"ן חיפה) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:33:83 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

נבחרת הבייסבול של ישראל הפסידה 7:6 לנבחרת איטליה ותתמודד על מדליית הארד באליפות אירופה

מדליית ארד לעמי דדאון (איל"ן חיפה) ב-200 מ' חתירה בתוצאה 2:59:55 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

שיא ישראל, מדליית כסף וקריטריון לטוקיו לעמי דדאון ב-150 מ' מ.א בתוצאה 2:31:17 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית

שיא עולם, מדליית זהב וקריטריון לטוקיו למארק מליאר ב-400 מ' חופשי בתוצאה 4:33:64 ד' באליפות העולם לשחייה פראלימפית

נבחרת ישראל בכדורמים נשים עד גיל 17 סיימה במקום ה-10 באליפות אירופה

גולשת הגלים, ענת לליאור, קבעה את הקריטריון האולימפי לאולימפיאדת טוקיו 2020, בה ישתתף לראשונה ענף גלישת הגלים