חפש רק בנושא זה






התוסף החדש לשיפור ביצועי סבולת

השוק צמא למשפרי הישג אשר אינם נמצאים ברשימת החומרים האסורים, והכוכב התורן, הקטונים, אמורים להגביר את ניצול השומן כמקור אנרגיה במאמצים גופניים בעצימות של עד 70% מהיכולת המרבית. האם זה עובד, למי הם מתאימים, איך מכינים את הגוף לשימוש בהם ועוד – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט
  28/07/15

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

ביום ראשון השבוע הוכתר רוכב האופניים הבריטי כריס פרום כאלוף הטור דה-פראנס לשנת 2015. הרוכב הבריטי, שזו לו הזכייה השנייה בשלוש השנים האחרונות, סיים את תחרות הספורט המפרכת בעולם כשהוא מקדים ב-72 שניות את סגנו הקולומביאני קינטאנה. 3,360 ק"מ של רכיבה מפרכת שנמשכה כ-85 שעות לאורך 3 שבועות הוכרעה בהפרש כה קטן. מדהים!
מה לא נכתב ומה לא סופר על יכולותיהם הפיזיולוגיות, המנטליות והטכניות המופלאות של רוכבי הטור. תמהיל של נתונים גנטיים, מאות רבות של שעות אימון מפרכות מדי שנה ולצערנו גם לא מעט שימוש בחומרים אסורים. האמת, צריך להיות נאיבי לחלוטין כדי להאמין שהביצועים המופלאים והעלייה ההדרגתית במהירות הממוצעת של הטור מקורה אך ורק בכישרון, באימון ובתזונה "צמחונית".
בשנים האחרונות, למעשה החל מ-2005 לאחר עידן לאנס ארמסטרונג, אנו רואים ירידה מתמדת במהירויות הממוצעות של הרוכבים. נכון, לעתים אנו עומדים משתאים לנוכח מנועי הטורבו האנושיים שמפיקים הספק על-אנושי בקטעי הטיפוס, אבל בסך הכול נראה שהענף הולך ומתנקה – לפחות כך אנו רוצים להאמין.

הקטונים עשויים לעודד שרפת שומן יעילה יותר במצבי דחק גופני
לאחרונה התפרסמה ידיעה על כך שהרוכבים מצאו תוסף חדש שעוזר להם לנצל טוב יותר את מאגרי האנרגיה בגוף במהלך התחרות המפרכת. מדובר בקבוצה של תרכובות אורגניות הידועות בשם – קטונים. השימוש בתוסף משפר הביצוע(?) מעלה כמה שאלות באשר ליעילותו, לחוקיותו ולאופן השימוש בו.
כריס פרום, מנצח הטור השנה הכחיש בריאיון שנערך עמו לאחר קטעי הטיפוס בפירינאים כל שימוש בתוסף החדש. "עשיתי גוגל כדי לבדוק בכלל מה זה הדבר הזה", אמר פרום. "אני יכול לומר בביטחון של 100% שאף לא אחד מהקבוצה (SKY) שלנו השתמש בקטונים כתוסף תזונה".
כמה מחקרים שנעשו על בעלי חיים וגם על בני אדם, הראו שתיסוף בקטונים עשוי לעודד שרפת שומן יעילה יותר במצבי דחק גופני ובכך לדחות את השימוש במאגרי הגליקוגן, המוגבלים והחיוניים.
לדברי ,Kieran Clarke פרופסורית לפיזיולוגיה ולביוכימיה בפקולטה לאנטומיה, פיזיולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת אוקספורד ויו"ר חברת הזנק (סטארט-אפ) בריטית לייצור קטונים, פנו אליה בשנים האחרונות כמה קבוצות אופניים מקצועניות במטרה לרכוש את התוסף. פרופסור Clarke סירבה למכור את התוסף, שמופק מתירס, משום שאין בידיה את האישורים המתאימים מטעם השוק האירופי המשותף.

מהם הקטונים, הדרך המומלצת לצרוך אותם ויעילותם
הקטונים הם תרכובות אורגניות שמיוצרות בכבד. במצבים בהם אין מקורות זמינים של סוכר עולה קצב פירוק השומן ועמו גם ייצור הקטונים בגוף. בין המצבים האופייניים: תת-תזונה, מיעוט באכילת פחמימות, צריכה גדולה של אלכוהול ללא צריכה מספקת של מזון ובמצבי סוכרת שאינה מאוזנת. ריבוי קטונים בשתן גורם לריח אופייני שניתן להריחו בנשימה. במזון ניתן למצוא אותם בבשר, בגבינות ובפירות, דוגמת פטל. כמו כן, ניתן לייצר אותם מתירס.
הקטונים אינם מופיעים ברשימת החומרים האסורים של הסוכנות העולמית למניעת סימום (WADA) וגם לא ברשימת הניטור והמעקב של הסוכנות.
לדברי ד"ר Mark Tallon, יו"ר חברה לייצור מזון באנגליה בשם Legal Foods, קטונים שמסופקים באמצעות משקאות ושמטרתם לשפר ביצועים גופניים, עשויים להיות יעילים רק אם הספורטאי עבר התאמה במהלכה למד לנצל את הקטונים כחומר דלק. התאמה שכזו עשויה להיות מושגת בעקבות מעבר לדיאטה דלה בפחמימות.
"מי שלא אימץ דיאטה דלה בפחמימות, יהיה יעיל יותר בניצול של גלוקוז כמקור אנרגיה. במקרה שכזה תיסוף בקטונים לא רק שלא יתרום לשיפור הביצוע (אפקט ארגוגני), הוא אף עלול פוטנציאלית לדכא הגעה לביצועי שיא", הסביר ד"ר Tallon.
לדברי המומחה, המוצר שהם מייצרים, מיועד לשימושם של ספורטאי עלית בלבד. המוצר מבוסס על מחקרים שנערכו במכרסמים ועל ניסויים קליניים בבני אדם (לא פורסמו).
"אם אנו בוחנים את הביוכימיה הבסיסית של נבדקים שניזונים מדיאטה קטוגנית (מיעוט פחמימות בתזונה היומית), אנו רואים עלייה בשימוש בשומן כחומר דלק. עם זאת, תגובה זו מודגמת כאשר הנבדקים מבצעים מאמצים גופניים בעצימות של עד 70% מיכולתם המרבית. מרבית ביצועי הסבולת בספורט מתרחשים ברמה גבוהה בהרבה מכך, במיוחד בשלבים האחרונים של קטעי הרכיבה בטור דה-פראנס, כלומר ב-30-20 הדקות האחרונות של כל קטע. בנקודה הזו הגוף נזקק לפחמימות.
תחום הגברת ניצול השומן כמקור אנרגיה אינו חדש. מוכרות הדיאטות עתירות השומן, דיאטות דלות בפחמימות, שימוש בטריגליצרידים בעלי שרשראות בינוניות (MCT) ולאחרונה שימוש ב-3-beta-hydroxybutyrate וב-acetoacetate. עם זאת, אני עדיין לא רואה נתונים חיצוניים תקפים (תחרות/מבחן זמן) שישכנעו אותי בדבר התועלות של התוסף, במיוחד כאשר מדובר במאמצים עצימים.
יתכן שיש תועלת בכך שאנו דוחים את השימוש בגליקוגן, אולם אם טכניקות תזונתיות מוכרות עושות את אותה העבודה (צריכת פחמימות), עלינו לראות עדויות מחקריות שהשימוש בקטונים עולה על השימוש בפחמימות בהיבט של התאוששות. נכון לנקודת הזמן הזו, בהתחשב במאמצים שנדרשים מרוכבי הטור דה פראנס ובהכירי את הספרות המדעית בנושא, אני לא מאמין שתיסוף בקטונים עדיף על פני השימוש בפחמימות בכל האמור להתאוששות ולשיפור הביצועים", הסביר המומחה.

קיים ויכוח באשר למידת זמינותם של הקטונים מסוגי המזון השונים. רק קטונים שנמצאים בפרי הפטל, שמחקר כבר הוכיח שאינם עוברים כמעט מטבוליזם בגוף, אושרו לשימוש נרחב באירופה, אולם רק לצורכי טעם ולא כרכיב תזונה (אושרו כתוסף מזון אולם לא כתוסף תזונה). למרות זאת קיימים בשוק לא מעט תוספים מבוססי קטונים המיועדים (פרסומית) בעיקר למטרות ירידה במשקל. תוספים אלה "זכו" לדגלים אדומים מצדן של רשויות המזון והבריאות במדינה. אולם מוצרים אלה אינם הקטונים בהם משתמשים הספורטאים המקצוענים.
מינון הקטונים המומלץ לצריכה במוצרים אלה נע בין 100 ל-1,400 מ"ג ביום – פי 26 עד 368 גבוה יותר מהכמות אליה אנו נחשפים בתזונה היומית הרגילה – אולם נמוך משמעותית מן הכמות אותה הכבד מסוגל לייצר בכל יום – 150,000 מ"ג ביום!
תכולת הקטונים בק"ג אחד של פטל מגיעה ל-4.3 מ"ג.
לדברי אחד ממנהלי חברות התוספים בבריטניה אין הם מתכוונים לייצר מוצרי ספורט מתוספים בקטונים וזאת למרות שהם מודעים למחקר שמתנהל בנושא בימים אלה. מי שכן מתכוונת להיכנס לשוק הזה היא חברת TdeltaS שמייצרת תוסף שמבוסס על אסטר של קטון שמטרתו שיפור ביצועים בספורטאי עלית. החברה הגישה בקשה לקבלת אישור מטעם הסוכנות לתקני מזון בבריטניה שדרשה מצידה נתוני בטיחות. הליך שכזה עשוי לארוך מספר שנים.
פרופסור Clarke עוסקת במחקר של קטונים ושל דיאטה קטוגנית (מיעוט פחמימות) כבר קרוב ל-20 שנה. מרבית המחקר מתמקד במצבים בריאותיים שונים, כמו סוכרת, אלצהיימר ופרקינסון. האם מכאן תבוא הבשורה? ימים יגידו. 

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".



תגובות הוסף תגובה
1.לא ברוראודי28/07/15
2.ברור כשמשדודי08/08/15
נבחרת הנשים של ישראל בכדורמים הובסה ע"י נבחרת ספרד 18-2. זהו הפסדה השלישי ברציפות של הנבחרת באליפות אירופה המתקיימת בבודפשט

נבחרת הבייסבול האולימפית של ישראל הגיעה למבדקי המעטפת הרפואית במכון וינגייט

נבחרת הנשים בכדורמים של ישראל פתחה את אליפות אירופה בהפסד 22:3 לנבחרת הולנד, אלופת אירופה. מרים בוקצ'נקו כבשה צמד

מקום חמישי ללונה צ'מטאי סלפטר בריצת 10 ק"מ בתוצאה 31:04 דקות במרתון ולנסיה

מדליית כסף לנועה סזולוס במקצה המשולב בסקי אלפיני בתוצאה 1:34:69 דקות, במשחקי החורף האולימפיים לנוער בלוזאן

מדליית ארד היסטורית לנועה סזולוס בסקי אלפיני במקצה ה-Super G ספרינט במשחקי החורף האולימפיים לנוער בלוזאן

יום פתוח לקורסים ולמסלולי הלימוד בביה"ס למדריכים ולמאמנים של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט, יתקיים ביום שישי, ה-24.1.2020

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט

אליפות ישראל בשחייה פראלימפית תתקיים ב-24.1.20 בבריכה הלאומית במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט