חפש רק בנושא זה






הבחירה שבכפייה - פעילות גופנית במחלקה פסיכיאטרית סגורה

יוזמה מיוחדת של אנשי צוות מחלקה פסיכיאטרית סגורה משפטית בבאר שבע מראה שגם במקומות הפחות צפויים של כפייה, צפיפות, חיכוך, מחלות נפש קשות, רקע עברייני ואלימות, ניתן להטמיע פעילות גופנית. המטרות, הדילמות והפתרונות של צוות הפעילות יכולים להתאים לכל מקום ולכל אוכלוסייה שהיא. מאת אייל עורב בוגר קורס מאמנים לקידום בריאות, בית הספר למאמנים, מכון וינגייט
  21/12/15

השתתפו בפרויקט:
נורית מתתיהו, אחראית מחלקה,אחות מוסמכת M.N.
קטיה קולצ'ינסקי, סגנית אחראית מחלקה, אחות מוסמכת M.N.
ארנה לוגסי, מדריכת ריפוי בעיסוק, B. A.
ליאוניד פוטם, מדריך ספורט, B.ED.
מח' 16 משפטית, מרכז בריאות הנפש, באר שבע
אייל עורב, אח מוסמך M.A, מאמן לקידום בריאות מוסמך בית הספר למאמנים, מכון וינגייט. מדריך ומוביל קידום בריאות בארגון והקהילה, משרד הבריאות eyal.orev@pbsh.health.gov.il
מח' 16 משפטית, מרכז בריאות הנפש, באר שבע.

רקע
קידום בריאות הנו המערך שהופך את הבחירה הבריאותית לבחירה הקלה. פסיכיאטריה היא התחום הרפואי המסתורי והלא ידוע, אחת ה"חצרות האחוריות" של החברה – ונדמה שלא יכול להיות מפגש בין השניים.
במאמר זה אנו רוצים להציג עבודה בנושא פעילות גופנית שנעשית במחלקה פסיכיאטרית סגורה פעילה משפטית במרכז בריאות הנפש בבאר שבע.
במחלקה בה נעשית העבודה מאושפזים גברים, 52 מיטות אשפוז.
רוב המאושפזים במחלקה (כ-90%) מאושפזים בכפייה ע"י ביהמ"ש או ע"פ הוראת פסיכיאטר מחוזי. רובם, כ-70%, הנם בעלי אבחנה של סכיזופרניה (בעברית – שסעת ולא פיצול אישיות).
למחלת הסכיזופרניה, בהכללה, שני מאפיינים בולטים:
• הסימנים החיוביים: מתבטאים באמונות שווא והזיות. למשל, אמונותיו של אדם שהוא המשיח או היותו בטוח שהשב"כ רודף אחריו. ההזיות הנפוצות הן הזיות שמיעה, קולות שרק החולה שומע אותם ואפשר לראות זאת ע"פ ההתנהגות.
• הסימנים השליליים: מתבטאים בחוסר מוטיבציה ליזום, חוסר הנאה, נסיגה חברתית, הקהיה רגשית, הזנחת ההיגיינה האישית או הלבוש.

הסימנים, החיוביים והשליליים, משפיעים על אורח החיים ועל מצב הבריאות של החולים: רוב החולים מעשנים סיגריות, רבים עם רקע עברייני של שימוש בסמים ואלכוהול, המשמשים להם כטיפול עצמי לסימנים החיוביים והשליליים.
במחלקה תחום תנועתם מוגבל ומבוקר. הצפיפות והחיכוך, הגיל הצעיר יחסית והסטטוס הפסיכיאטרי, כולל הרקע העברייני, מהווים מצע פוטנציאלי לאי שקט ולאלימות.
זהו הרקע וזוהי המורכבות לשיחת חולין בחדר צוות שהתקיימה לקראת סיום קורס מאמני קידום בריאות של אחד מכותבי המאמר. נושא השיחה היה רעיון לקיום פעילות גופנית במחלקה. מילת המפתח ורוח הדברים היו לנסות להטמיע פעילות חדשנית במחלקה, פעילות גופנית שאינה בשגרת הטיפולים המקובלת, תחום שהוא בעייתי אצל רוב האנשים.
בדומה ליישום רעיונות רבים אחרים, גם החלטתנו לנסות לקיים פעילות גופנית במחלקה פסיכיאטרית משפטית לא הייתה מתוכננת ומנומקת. 
ההחלטה החיובית הסתמכה על מס' מרכיבים:
• החיפוש אחר אתגר מקצועי- טיפולי: הרצון לעשות משהו חדש, שאינו בשגרת העשייה היומיומית.
• האהבה, המחויבות ותפיסת העולם של חברי הצוות המטמיע, העוסקים בעצמם בפעילות גופנית
• ידע וניסיון בתחום הסיעוד הפסיכיאטרי, המאפשר מענה לכל שאלה או בעיה בתחום האשפוז בפסיכיאטריה.
• התפקידים המקצועיים, הסמכות והמעמד הפורמליים ולא פורמליים של חברי הצוות המטמיע המאפשרים החלטה על עדיפויות ודגשים בשגרת היומיום במחלקה.
• הידע והניסיון של שניים מחברי הצוות המטמיע בתחום הפעילות הגופנית המאפשרים התאמת הפעילות ומענה לתנאי המחלקה.
לאור מאפייני הצוות, היה ברור שגם אם אין לנו מראש תשובות לשאלות השונות (להלן), על סמך המאפיינים הנ"ל ביכולתנו לתת מענה לכל שאלה או בעיה שיתעוררו.

כאשר החלטנו לקיים הפעילות, עלו השאלות שלא היו עליהן תשובות מהספרות:
1. מה אנו רוצים להשיג בהטמעת פעילות גופנית במחלקה? מה המטרה?
2. איך לעורר המוטיבציה של מי שאינם נוטים לשתף פעולה על רקע מאפייני המחלה והעבריינות?
3. היכן לקיים הפעילות? האם לקיימה בלובי המחלקה בו יש עמודי תמיכה המפריעים לתנועה שוטפת או בחצר הקטנה והמוגבלת של המחלקה?
4. איך לשלב מאושפזים במצבים נפשיים שונים? כאלה שזה רק הגיעו והם באי שקט פסיכומוטורי, קולניים, מפריעים לפעילות, עם מי שהם כבר מאוזנים נפשית ומשתפים פעולה?
5. מהי מתכונת הפעילות למאושפזים עם יכולות גופניות שונות? מאושפזים צעירים שהם בעלי יכולת אתלטית, יחד עם אילה שהם ללא יכולות דומות וללא מוטיבציה לפעילות?
6. מגבלות כוח האדם: מספר העובדים במחלקה קצוב ומוגבל, מותאם לשגרה ידועה. כל חריגה מהשגרה מפרה איזון כוח האדם.
7. באיזה תדירות לקיים הפעילות? כדי לשמור על עניין המאושפזים, וכדי לא להמאיס עליהם את הפעילות ולעייפם.
8. איך להעריך את הצלחת הפעילות? בדיקת ארגומטריה? ע"פ מס' המשתתפים? איך להתייחס להשתתפות חלקית? מה המשמעות של תגובות מילוליות חיוביות או אדישות מצד מי שצופים מהצד?
9. האם לתגמל על הפעילות? על הישג? מהו הישג? את מי לתגמל – פרטנית? קבוצתית? איך לתגמל?

הפעילות החדשנית שאינה בשגרת המחלקה הפסיכיאטרית, מחייבת חשיבה תמידית ופתרונות ענייניים. לכל המתואר בהמשך הגענו בדרך של ניסוי, תהייה וטעייה. עם זאת, גם כיום לא תמיד ברשותנו תשובות ופתרונות לכל המצבים, אולם הניסיון שנצבר במחלקה מפחית האי ודאות. 


דוגמה אישית של מדריכת ריפוי בעיסוק (מסובבת החבל) ואחראית מחלקה (קופצת)

יישום התכנית: מאז סוף שנת 2012
מדי יום ה' בשעה 10:30 בלובי המחלקה וחדר האוכל שבהמשכו.

הכנות לפעילות:
כ-10-5 דקות לפני התחלת הפעילות, מתחילים להפנות תשומת לב המאושפזים ולהכינם ע"י כריזה ברמקול נייד ותליית כרטיסיות עם כיתוב התרגילים.
שולחנות האכילה והכיסאות מפונים ומתפנה משטח של כ-21 מ' אורך כ-12 מ' רוחב.
מאושפזים במצב אי שקט, שעלולים להפריע לפעילות שאר המאושפזים, מועברים לחלק נפרד של המחלקה.

חימום והפשרה:
כדרור ידני של כדור לאורך הלובי עם סיבוב סביב קונוס על הרצפה בחצי המרחק. בהגעה לצד השני של הלובי זריקת הכדור לקיר, תפיסתו, חזרה עם המשך כדרור ומסירת הכדור לבא בתור.
התרגיל מבוצע לפי יכולתו של המבצע: יש המכדררים בשתי ידיים לעומת המלהטטים בכדור, המצטרפים למשחק במהלכו לכדרור חד פעמי ויש המתלהבים וחוזרים ומכדררים עוד ועוד.

פעילות עיקרית:
מדי שבוע, לסירוגין, פעילות אישית או קבוצתית. הפעילות האישית מתקיימת במתכונת של אימון המחזורי.
כדי לגוון, בכל פעם אנו משנים את התרגילים, לנסות לשמור על איזון הפעילות.
הפעילות העיקרית כוללת 5 תחנות מהתרגילים הבאים, בכל פעם בשילוב אחר:
• שרירי רגליים – סקווט על כיסא
• שרירי חזה – שכיבות סמיכה בהישענות על הקיר, בירכיים באוויר או בירכיים על הקרקע
• כתפיים – בעמידה, חתירה עם גומי
• כופפי מרפק – כפיפת מרפקים עם גומי
• פשיטת מרפק – זריקת כדור כוח אל הקיר, שתי הידיים מאחורי ומעבר לראש
 בטן – בשכיבה, כפיפת גו עם וללא מכשיר ייעודי
• זוקפי גו – בשכיבת אפיים פשיטת גו
• שרירי ליבה – פלאנק
• פעילות אירובית – קפיצת חבל
• קואורדינציה, דיוק – קליעת כדור לסל

התחנות מסומנות ע"י כרטיסיות עם כיתוב התרגיל, התלויות על הקיר. הדגמת התרגילים נעשית ע"י מאושפז ותיק. משך הפעילות בכל תחנה כ-60 שניות והמעבר וההתארגנות כ-4-3 דקות. בכל תחנה יש "מנהל תחנה" שמארגן את הסדר ורושם את הישג התרגיל בדף אישי.
באופן זה, משתתפים כ-20-15 מהמאושפזים.
בפעילות הקבוצתית משתתפות 4-2 קבוצות. בכל קבוצה 6-4 מאושפזים, הבוחרים שם לקבוצתם. התחנות הן הקפצת כדור על מצנח, קליעת כדור לסל, וקפיצת חבל המסובב ע"י שניים. ההישג הוא קבוצתי.
כמנהלי התחנות והרשמים משמשי סטודנטים מתנדבים במחלקה ומאושפזים להם יכולת תפקוד מתאימה.

סיום הפעילות:
• משיכת חבל: שתי הקבוצות המובילות (מ-3 או 4 קבוצות) מתחרות ביניהן במשיכת חבל בלובי המחלקה.
הקבוצה המנצחת במשיכת חבל מוכרזת כמנצחת יום הפעילות. הניצחון הוא בהכרזה בלבד, מכיוון שהחלטנו שהתגמול להשתתפות ולהישג יהיה תגמול פנימי של התנועה, של המאמץ, של ההשתתפות, של שיתוף הפעולה בין חברי הקבוצות.
• שחרור והרפיה: מדי יום ה' מגיעה למחלקה מנחת קבוצת ריו אביירטו - קבוצת תנועה מונחית וחופשית, בליווי מוסיקה.התחלת קבוצת התנועה מתוזמנת עם סיום הפעילות הגופנית. קבוצת התנועה מתחילה עם ריקודים קצביים. המוזיקה נרגעת בהדרגתיות והתנועה הופכת מריקוד במעגל למתיחות בזוגות בליווי המוזיקה.
חלק זה של שחרור והרפיה אורך כ-30-20 ד'. בסיומו, לאחר פעילות האורכת כשעה וחצי, אנו מכינים למאושפזים שתייה ופותחים את החצר לעישון...
 


מדריכת ריפוי בעיסוק, ארנה לוגסי, מעודדת אחד המאושפזים

סיכום:
למרות המיקום הייחודי לקיום הפעילות הגופנית, נראה שאפשר להחליף את אתר הפעילות ואת השאלות והדילמות מ"מחלקה פסיכיאטרית" לכל מקום ולכל אוכלוסייה שהיא.
השאלות והלבטים שעלו יכולים להישאל לגבי כל פעילות חדשה, בוודאי עם אוכלוסייה שלא מצופה שתשתף פעולה ותעסוק בפעילות גופנית. לא לכל מצב ולכל בעיה יש פתרון מן המוכן. ישנם מצבים ובעיות ללא פתרון, אולם הניסיון שנצבר מפחית אי הוודאות.

המלצות: איך לעורר המוטיבציה של המאושפזים להשתתף בפעילות
1. עבודת צוות – כדאי לתכנן ולקיים את הפעילות במסגרת צוות כדי לחשוב, להתלבט, לנסות למצוא ביחד את הפתרונות שאינם נלמדים.
2. מחויבות לפעילות של חברי הצוות – "משוגעים לדבר". למרות המקצועות השונים, כל חברי צוות הפעילות נהנים ועוסקים בפעילות גופנית, רוצים שגם אחרים ייהנו מפעילות זאת.
3. דוגמה אישית – חברי צוות הפעילות, עובדים אחרים במחלקה, סטודנטים ומתנדבים משתתפים בפעילויות באופן פעיל: בכדרור, בקפיצת חבל ובתחנות.
4. התייחסות לרצף ולא לדיכוטומיה  אנו מתייחסים ומעודדים גם השתתפות חלקית. צפיית מאושפז בפעילות מהצד בימים ראשונים לאשפוז, יכולה להוביל להשתתפות חלקית ומלאה בעתיד.
5. התמדה ועקביות – ההקפדה על קיום הפעילות ביום ושעה קבועים מעוררת בקרב המאושפזים ציפייה לפעילות.
6. תקשורת עם המאושפזים – קבלת משוב עוזרת להתאים פעילויות מועדפות. לדוגמה, הכנסת משיכת חבל בין קבוצות או בודדים בעקבות משובים מוצלחים.
7. גמישות – יכולת להתאים את הפעילות למצב המחלקה, כאשר המאושפזים פחות משתפים פעולה או היכולת לאתר מאושפז יחיד המפריע לאחרים ולבודד אותו מהפעילות.
8. יצירת הווי – למשל, הכרזת "המנצחים" נעשית בדרמטיות לאחר "התכנסות סוערת של ועדת השיפוט שהחליטה על חודה של נקודה"... ואמירות דומות, כמיטב קלישאות הספורט.
9. קביעות וגיוון – ישנן פעילויות קבועות, כגון הכדרור בתחילת כל פעילות לחימום ולהפשרה. מצד שני, שילובי התחנות משתנים, אנו מגוונים ע"י שילוב פעילויות אישיות וקבוצתיות.
10. השתתפות מבחירה – למרות שרוב המאושפזים הנם בכפייה, ההשתתפות בפעילות הינה מבחירה.

תרומת הפעילות למאושפזים
אין לנו אשליות שבמתכונת הפעילות המתוארת, בתדירות כפי שהיא, נצליח לשנות מדדים פיזיולוגיים ובוודאי לא את אורחות החיים של המאושפזים במחלקה. אורח חיים בריא בכלל ואצל מי שהוא חולה נפש בפרט, הוא נושא מורכב הקשור בגורמים מרובים.
אין לנו אשליות גם לגבי הטמעת הפעילות הגופנית כסטנדרט באשפוז הפסיכיאטרי. לפסיכיאטריה באשפוז ובקהילה עדיפויות אחרות.
הפעילות המתוארת היא התוצר של "משוגעים לדבר": אנחנו רוצים שמטופלינו ייהנו ממה שגורם לנו הנאה.
ההישג ותרומת הפעילות, המתקיימת כל שבוע, שהיא משמשת כנקודה נוספת בזמן עבור המאושפזים, לעתים במשך חודשים, שונה מנקודות זמן חשובות אחרות, כגון יום הדיון של הוועדה הפסיכיאטרית, הקובעת המשך אשפוז בכפייה או שחרור.
היא שונה מכיוון שאין לה תגמול חיצוני, כמו שחרור מהאשפוז, ומצד שני, אי השתתפות לא גוררת תגובה בדומה לתגובה כלפי מי שמתנהג באלימות מילולית ופיזית או שאינו מקפיד על הגיינה אישית וסביבתית.
הפעילות מאפשרת למאושפזים להפגין מיומנות ויכולות גופניים הנותנים תמונה מלאה יותר על המאושפז בתחומים שאינם, בד"כ, במוקד ההסתכלות והטיפול הפסיכיאטריים. כך, למשל, מהנה לראות מאושפזים שבניגוד לצפוי מלהטטים בכדור או בקפיצת חבל אישית וכאלה המפגינים תנועות מלוטשות ומיומנות, כמו המאושפז שהתגלה שהיה אלוף הארץ בענף הספורט בו עסק. לאחרים, הפעילות מאפשרת להפגין את המוטיבציה והדבקות בהשגת מטרותיהם, כגון שיפור בקפיצת חבל.
ההישג הוא קיום אירוע של תנועה, של קולות, של מוזיקה, אירוע שמחכים לו, אירוע ששואלים עליו, אירוע רגשי שהוא חוויה, הנאה, שמחה.
זאת פעילות מהנה וזמינה: במסגרת של כפייה, היא הבחירה הקלה עבור מי שמעוניין ובוחר בה, אירוע שהתגמול עבורו הוא פנימי.
וזאת, אולי, משמעות הפעילות הגופנית כמו שאנו, העוסקים בה באופן סדיר, חווים אותה, כמו שאנו רוצים שקרובינו, חברינו, לקוחותינו, מטופלינו יתפסו אותה: פעילות חשובה, שיכולה להיות חוויה מהנה וזמינה, הבחירה המובנת מאליה עבור מי שמשלב אותה באורחות חייו.

צילום: באדיבות אייל עורב 



תגובות הוסף תגובה
1.כל הכבוד למחלקה 16 (לת)עומאר07/01/16
2.מובילים כרגילתמר סדן08/01/16
3.כל הכבוד למי שחשב על הרעיוןנועם אושרי29/01/16
נבחרת ההתעמלות האומנותית של ישראל סיימה במקום ה-4 בגמר הכדורים עם הציון 26.950 נקודות באליפות העולם בבאקו

לראשונה: נבחרת הבייסבול של ישראל העפילה למשחקי טוקיו 2020 לאחר שהביסה את נבחרת דרום אפריקה 1:11

מדליית ארד לענבל שמש (63 ק"ג) בגרנד פרי טשקנט, אוזבקיסטן לאחר שגברה על גילי שריר בדרבי ישראלי

נבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית סיימה במקום ה-6 בקרב רב באליפות העולם ובכך קבעה את הקריטריון לטוקיו 2020

מדליית ארד לגפן פרימו (52 ק"ג) בגרנד פרי טשקטנט, אוזבקיסטן

מדליית ארד וקריטריון לטוקיו 2020 בגמר הקרב רב ללינוי אשרם באליפות העולם בבאקו. קריטריון לטוקיו גם לניקול זליקמן (מכבי ת"א)

מדליית כסף בתרגיל האלות ומדליית כסף בתרגיל הסרט, ללינוי אשרם (הפועל ראשל"צ) באליפות העולם בבאקו

מדליית כסף קבוצתית לנבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית באליפות העולם בבאקו

מדליית ארד ללינוי אשרם בתרגיל הכדור באליפות העולם בבאקו

לינוי אשרם (הפועל ראשל"צ), סגנית אלופת העולם בתרגיל החישוק באליפות העולם בהתעמלות אומנותית המתקיימת בבאקו

אליפות ישראל בטיפוס הובלה: נמרוד מרכוס אלוף ישראל לבוגרים. יובל שמלא סיים במקום השני, אלכס חזנוב במקום השלישי. בנשים - נועה שירן אלופת ישראל