חפש רק בנושא זה






קפיצת מספרת: השלב הראשון

סגנון מספרת בקפיצה לגובה שכיח בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים למרות ה"ארכאיות" שלו. ד"ר אלי אהרון מנתח ומסביר את שלבי הקפיצה ומציע הצעות לייעול הלימוד ולתרגול הסגנון
  01/04/05


במשחקים האולימפיים במקסיקו (1968) קפץ אתלט בשם דיק פוסברי קפיצה משונה לגובה, שמאז מכונה מאז על שמו. סגנון פוסברי שולט כיום בקפיצה לגובה בקרב אתלטים בכירים וכן בקרב תלמידי בתי-הספר התיכוניים וחטיבות הביניים.

לעומתם, בבתי-הספר היסודיים מקובל דווקא סגנון המספרת (או "מספריים", כפי שהוא מכונה בטעות). סגנון המספרת יעיל פחות מהסגנונות האחרים כי מרכז הכובד של הגוף נמצא מעל לרף, בעוד שבגלילת בטן או צד הוא קרוב יותר לרף ואילו בסגנון פוסברי הוא עשוי להימצא מתחת לרף בזמן ההקשתה. שכיחות סגנון המספרת נובעת מכך שרוב בתי הספר אינם מצוידים במזרנים שמתאימים לקפיצת פוסברי. כמו כן, סגנון המספרת נוח וטבעי לתלמידים.

קפיצה לגובה בסגנון מספרת מהווה הכנה טובה לסגנונות האחרים (דוידוביץ 1987, פארסונס 1987), כיוון שהיא מנצלת באופן מקסימלי את כוח הניתור, ולכן מומלצת בביה"ס היסודי (עד כיתה ו'). מטרת מאמר זה לסייע לאותם מורים "הנאלצים" ללמד סגנון מספרת ולבחון את הדידקטיקה המתאימה.

מהלך הקפיצה:

הקופץ יעמוד בצִדו הימני של משטח ההרצה אם רגל הניתור היא השמאלית (מאחר שזה המצב הנפוץ, נתייחס לאורך המאמר לרגל שמאל כאל רגל הניתור. כמובן שבמצב ההפוך יש להחליף את הצדדים). רגל הניתור (שמאל) היא הרגל הרחוקה מהרף ורגל ההנפה (ימין) היא הקרובה אליו. רגל ימין עוברת ראשונה את הרף ומייד אחריה עוברת רגל הניתור - רגל שמאל.

שלבי הקפיצה

1. ההרצה

זווית ההרצה:

בפני הקופץ עומדות שלוש אפשרויות:

א.זווית חדה, כמעט מקבילה לרף

הריצה לעבר הרף בזווית חדה היא טבעית, כיוון שהיא מקלה על תנועת הרגליים בשיטת המספריים. אך לא תמיד הנוח הוא הרצוי. שני כוחות משפיעים על מרכז הכובד בזמן הניתור: האופקי (ההרצה) והאנכי (הניתור). האופקי "יעיף" את התלמיד לאורך הרף (בהמשך לכיוון ההרצה) וגם אם יעבור את הרף הוא עלול לנחות עליו או להיתקל בעמוד הנגדי. כמובן שהדבר יביא לנפילת הרף ולפסילה, וחמור יותר - התלמיד עלול להיפצע.

ב. זווית ישרה, °90 לרף

כדי לא לפגוע ברף עומדות בפני הקופץ שתי אפשרויות:

1. לכופף את רגל ההנפה כדי שלא תפגע ברף בזמן הניתור. לשם כך עליו להעלות את מרכז הכובד גבוה יותר, כדי לעבור את אותו הגובה, והתוצאה הסופית תהיה נמוכה יותר.

2. לנתר במרחק מהרף, ואז המעוף לא יספיק כדי לעבור אותו. התוצאה - נחיתה על הרף וכמובן פסילה.

ג. זווית של כ-°45 לרף

הרצה בזווית של °40 - °45 היא המועדפת. רכיב הניתור יביא את הקופץ לגובה הרצוי, ורכיב ההרצה יעביר את הקופץ מעבר לרף, ברגליים ישרות, וכך יבצע את סגנון המספרת בלי לנחות על הרף ובלי להפילו. חשוב לציין שההרצה אינה מהירה כי רכיב הניתור גדול מרכיב ההרצה.

סימון זווית ההרצה

כדי למצוא את מסלול ההרצה ב- °45 נציע לתלמיד להסתכל על בסיס העמוד לקפיצה לגובה, הבנוי בדרך כלל בצורת T, בזווית ישרה. אמצע הזווית הוא °45. כך גם האלכסון שנעביר בין קו דמיוני הנמתח בין הקופץ לאמצע הרף. אפשר לסמן את מסלול ההרצה בזווית היעילה והרצויה באמצעות קווים, דלגיות או אפילו ספסלים שוודיים.

2. הניתור

הצעד שלפני הניתור ארוך יותר מקודמיו ומרכז הכובד נמוך יותר. זאת כדי שנוכל לדחוף את מרכז הכובד למרחק גדול יותר וכלפי מעלה עם הרכיב האנכי. בתחילת הניתור הגוף נטוי לאחור ושוק רגל הניתור לפנים, תוך גלגול כף הרגל מהעקב לאצבעות עד לניתוק מהקרקע. הניתור יהיה בזווית °70-°80.

3. המעוף

א. פעולת הידיים:

קפיצה היא העלאת מרכז הכובד, ולפיכך קפיצה מוצלחת לגובה מצריכה הרמה מרבית של מרכז הכובד לפני הניתור. אחת הדרכים להשגת מטרה זו היא הרמת הידיים.

בזמן גלגול כף הרגל הידיים מונפות מעלה בחוזקה בשלב הלחיצה של רגל הניתור. חשוב להבין שהידיים נעות כלפי מעלה במהלך כל הניתור כדי להשיג העלאהמרבית של מרכז הכובד. אחרי ניתוק המגע עם הקרקע ינוע מרכז הכובד של הקופץ במסלול פראבולי קבוע, שאינו ניתן לשינוי, אך החזרת הידיים מטה תגרום לדחיפת הגֵו מעלה בעוד מספר סנטימטרים לאורך המסלול הפראבולי, ביחס למרכז הכובד, כפיצוי על הורדת הידיים. התוצאה - קירוב הגוף משמעותית למעבר הרף, וזוהי בדיוק מטרת הקפיצה (Bashian 1977).

ב. פעולת הרגליים:

במעבר הרף בסגנון מספרת מרכז הכובד צריך להיות לפחות 25-20 ס"מ מעל לרף; זהו המרחק בין מרכז הכובד לקצה האגן. כך יתאפשר מעבר הרגליים והאגן מעל לרף. זו למעשה הסיבה העיקרית לחוסר יעילותו של סגנון זה.

על הקופץ להקפיד על יישור הרגליים, שכן רגליים כפופות מחייבות את הרמת מרכז הכובד עוד יותר. לא רצוי למתוח את רגל ההנפה - בעקבות המתיחה יימתחו גם שרירי הירך של רגל הניתור, מצב שיפגום בניצול הכוח המקסימלי של הניתור.

ג. האגן

בזמן הניתור יש לדאוג שהאגן יובא קדימה ולמעלה עם הרגליים.

4. הנחיתה

כמו במעבר מעל לרף, גם הנחיתה בסגנון מספרת מתבצעת רגל אחר רגל, לא על שתי הרגליים יחד ולא על חלקי גוף אחרים כמו הגב, הידיים או הישבן.

הערות לשיפור ההוראה: ארגון והפעלה

א. תרגול בגובה נמוך

כדי לשפר את סגנון הקופץ יתבצע התרגול בגובה שאותו עבר הקופץ בקלות. כך יוכל להתרכז בשיפור הסגנון ללא חשש לפסילה ותוך תחושת ביטחון. רק לאחר מספר רב של ניסיונות מוצלחים יש להעלות את הרף.

ב. ריכוז

יש להרגיל את הקופצים להתרכז ולקפוץ גם כאשר שאר חבריהם עוסקים בפעילות אחרת ולא לדרוש מכל האחרים לחדול מפעילות.

הדבר נכון גם בתחרויות, ועל הקופץ לקחת בחשבון רעשים ופעילויות אחרות מסביבו, מצד הקהל או המתחרים האחרים. הקופץ צריך לדעת "לנתק" עצמו מהסביבה, להתרכז ולקפוץ.

ג. הספק בשיעור

אחת הבעיות המרכזיות בשיעור קפיצה לגובה היא ההספק. לא פעם מתברר בתום השיעור שתלמידים רבים הספיקו לקפוץ מספר מועט של קפיצות. במיוחד הדברים נכונים לגבי התלמיד החלש שצריך לתרגל ולהתאמן אך נפסל ראשוןויושב בצד, בעוד זה שמצליח ממשיך בקפיצותיו.

הפתרונות לבעיה

1.חלוקת הכיתה לשתי קבוצות (או יותר) כשקבוצה אחת קופצת לגובה והשנייה עוסקת בפעילות בטוחה שאינה דורשת נוכחות מורה. הקבוצות תתחלפנה ביניהן.

2.מתיחת גומייה במקום רף בין שני העמודים, וזו תאפשר הגדלת המרחק ביניהם ותיצור שני מתקני קפיצה. מטעמי בטיחות, נציב שני תלמידים שיחזיקו את עמודי הקפיצה לגובה בזמן הקפיצות.

3.כאשר הרף בגובה נמוך יש לזרז את התלמידים שיקפצו אחד אחרי השני ברצף. ככל שהרף יורם, הזמן בין הקפיצות ילך ויגדל. יש להדגיש שזירוז התלמידים לא ייעשה על חשבון הצלחת התלמיד לעבור את הרף.

4.שני תלמידים (רצוי כאלה שאינם משתתפים פעילים בשיעור) יעמדו במרחק סביר מעמודי הקפיצה ותפקידם יהיה להרים את הרף במהירות כאשר הוא נופל. בתום כל סיבוב יהיה עליהם להגביה את הרף בהתאם למה שנקבע.

5.אם לביה"ס יש שני מתקנים לקפיצה לגובה ומספיק מזרונים ניתן להשתמש בשניהם בו זמנית. הם יוצבו בפינות מנוגדות (ראה איור 2). באופן זה האולם (או המגרש) ינוצל טוב יותר והתלמידים ייהנו ממסלול הרצה ארוך מספיק ובזווית הרצויה. יצוין שלמורה חייב להיות קשר עין בו זמנית עם שני המתקנים.

6. רצוי לחלק את תלמידי הכיתה לשתי קבוצות בהתאם לרמה. רצוי גם שהקבוצות תהיינה שוות מבחינת מספר התלמידים.

תרגול לחיזוק רגל הניתור והמספרת עם מכשירי עזר:

* בעמידה ישרה - ניתורים במקום על שתי הרגליים.

* בהליכה - תוך גלגול כף הרגל מהעקב לאצבעות.

* דילוגים במקום.

* דילוגים תוך כדי ריצה.

* מספר צעדי הרצה ודילוג (בהחלפת רגליים).

* בעמידה - הנפת רגל ימין מעלה.

* בעמידה ליד קיר - הרמת רגל ו"סימון" בכף הרגל על הקיר, כמה שיותר גבוה.

* בעמידה -תנועת "מספריים" באוויר.

* בעמידת נר - ביצוע תנועת מספריים.

* עמידה במקביל לספסל שוודי - רגל אחת על הספסל והשנייה על הקרקע, רגל עליונה דוחפת למעלה תוך כדי התקדמות (כנ"ל ברגל השנייה).

* כנ"ל לסירוגין (החלפת מצב הרגליים תיעשה כשהגוף בשיא הניתור מעל לספסל).

* זריקת כדור גומי לגובה, ניתור ברגל אחת ותפיסת הכדור באוויר.

* תופסת על רגל אחת.

* מספר צעדי ריצה, ניתור ונגיחה בכדור המוחזק על ידי המורה.

* הקבוצה עומדת בטור. שניים אוחזים בחבל בגובה הברכיים ומעבירים אותו מתחת לרגלי התלמידים העומדים בטור ובמרחק מתאים אחד מהשני. כל תלמיד צריך לנתר מעל החבל המגיע אליו.

* ניתורים בדלגית בצורות שונות.

* תרגיל הקוזקים - בזוגות, פנים אל פנים, הרמת רגל ימין על ידי שני בני הזוג, החזקת רגל ימין של החבר והיד השנייה על כתפו של החבר וניתורים במקום או תוך כדי סיבוב במקום. כנ"ל ברגל שמאל.

* דלגיות מונחות באלכסון, במרחק מתאים כדי שנוכל לבצע שלושה צעדים למעבר הדלגית הבאה.

על התלמידים לעבור מעל לדלגיות המונחות על הקרקע בסגנון מספרת.

* כנ"ל על ספסלים שוודיים (זהירות! בהתאם ליכולתם של התלמידים).

* כנ"ל על דלגיות המוחזקות על-ידי תלמידים בגובה הברכיים.

* קפיצה מעל מתקן רגיל.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------
* ד"ר אלי אהרון - המפקח על החינוך הגופני במחוז ירושלים ומנח"י

 

מקורות:

ג'ף פארסונס (מאת יהודה מור), 1987. "יש להתפתח בהדרגה". עולם הריצה, 29, ספטמבר- אוקטובר 1987.סוטווי כריס (מאת יהודה מור), 1987. "היא אוהבת את הקפיצה" עולם הריצה, 28, יולי - אוגוסט 1987.דוידוביץ פטר, (1987)."קפיצה לגובה לתלמידים". עולם הריצה, 27, מאי -יוני 1987.

Bashian, A.Arm action in Flop. TrackTechnique, 69, Sept.1977, pp. 2206 – 2208



תגובות הוסף תגובה
1.מעולהעוז24/12/07
2.מצוייןאהוד 04/05/08
3.החומר עזרלי הרבה.חוסיין11/05/08
4.נהדרמעריץ21/11/09
5.יסודי מאוד -יישר כוח! (לת)משה24/03/11
6.תגובהמישמיש08/02/16
אתנה zoom: אל תחמיצו את הרצאתה של מורן סמואל, "לעבור את הקו", שתתקיים ביום רביעי, ה-5.8.20 בשעה 20:30

יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-14.8.20, בשעה 10:00

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן