חפש רק בנושא זה






בהלת האורז המלא

ארסן, עובש, חומרי הדברה כל אלה מוגשים לנו בצלחת, והכותרות זועקות "מרעילים אותנו"! מירה כהן שטרקמן, ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט, מציעה גישה של אחריות אישית של האדם על בריאותו, שכן הגוף מסוגל, בתחזוקה נאותה, להתמודד עם כמות לא מבוטלת של חומרים מסוכנים
  03/03/16

מנהלת פורום נטורופתיה

בתקופה האחרונה ראו אור מספר מאמרים בנושא האורז המלא המבוססים על בדיקות מעבדה עדכניות ועל מאמרים מדעיים, והתוצאה אחת – האורז המלא אינו בריא עקב כמות הארסן שבו. מחקרים נוספים מעידים על כמויות בלתי תקינות של קדמיום, סלניום וחומרים רעילים נוספים כמו טלק ואזבסט. לעיון נוסף ראו שני מאמרים מתוך כמה מאות:
•  Talc-coated rice as a risk factor for stomach cancer
• 
  Evaluation of in situ DGT measurements for predicting the concentration of Cd in chinese field-cultivated rice

הידיעות האלה מצטרפות למכלול על אודות רעלים, חיידקים וגורמי מחלות המוגשים לנו במזון התעשייתי והמוכן, מידע המותיר את הצרכן חסר אונים מול גורמי התעשייה השולטים בצלחתו. אכילת המזונות האלה גורמת לאדם נזקים של ממש בכל מערכות הגוף ועלולה להוביל למחלות כרוניות קשות ואף למוות.

אפשר לחוש את המבוכה הציבורית נוכח מתקפת המידע הזה. יש כאלה השואלים: אם גם באורז המלא נפלה שלהבת, מדוע לא לאכול "ג'אנק פוד"? אפשר לזהות תחושת חוסר אונים שמובילה לאדישות, לתחושת כעס שנובעת מהמחשבה של "עובדים עלי" וגם חיפוש תשובה בשיטות קיצוניות של בישול ותזונה, אשר אינן הולמות כל מצב וכל אדם, כמו שטיפה ובישול ארוכים של המזון, אימוץ של תזונה המבוססת על פירות וירקות בלבד, אכילת מזון אורגני ממדינות המקפידות על בדיקות קפדניות ועוד.

נכון שבאורז המלא יש ארסן, לא נכון שחייבים לחדול לחלוטין מאכילתו
בדיקות מעבדה הראו שב-1 ק"ג אורז מלא יש לכל היותר 0.8 מ"ג ארסן וזאת נחשבת על ידי רשויות המזון האמריקאיות למנה רעילה.
כמה ארסן מגיע לצלחת? מי אוכל 1 ק"ג אורז בארוחה אחת או בשבוע? מנה מומלצת של אורז היא כ-30 גר' (חומר יבש), כלומר במנה אחת אדם יקבל עם האורז המלא גם 0.0243 מ"ג ארסן.

יש להבחין בין"מנה טוקסית" – כזאת שהגוף הבריא מסוגל להתמודד עמה, אבל בתחילה היא עלולה לגרום לתופעות לוואי, כמו כאבי ראש, גירוד, הקאות, רעד וגם לפגיעה ממשית באברים, כמו אבדן שמיעה, פגיעה בראייה, פגיעה במערכת עיכול ועוד.
ובין "מנה ממיתה" – כזאת שגרמה ל-50% מבעלי החיים במעבדה לחדול. ההשפעה הטוקסית של חומר מזיק היא השפעה מצטברת וככל שהחומר הטוקסי ממשיך לחדור לגוף תגברנה תופעות הלוואי והבריאות תיפגע.

אויבים נוספים שמגיעים במזון
הארסן אינו החומר הרעיל היחיד המגיע לצלחתנו ואתן כמה דוגמאות. האחת היא הבוטולניום המגיע מקופסאות שימורים מקולקלות. השנייה, הם העובשים המפרישים aflatoxin שאינו נהרס בבישול והוא עלול להיות מסוכן לכבד. העובשים האלה מתפתחים בשקי מזון, בכלי מטבח, בציוד בתעשיית המזון והם עוברים באמצעות הידיים. חומרים רעילים נוספים מצויים בחומרי הדברה, לדוגמה מתיל ברומיד, אשר נאסר לשימוש בעולם אבל עדיין נמצא בשימוש במזרח הרחוק ובעיקר בסין. בנוסף לרעלים האלה מגיעים אל הצלחת גם חיידקים ממקורות שונים והם משחררים אנדוטוקסין. כבר התבשרנו על הסלמונלה בביצים, חיידקי צואה בעוף, חיידקים אחרים במזון מסעדות (לדוגמה: הכתבה על בתי האוכל במרכז שרונה בתל אביב) והרשימה ארוכה ובלתי נגמרת.

אז מי אשם?
למחקרים ולבדיקות המעבדה אשר מבצעים במזון, נודעת חשיבות רבה להטלת האחריות על מוסדות המדינה (בחקיקה ובביקורת) ועל היצרנים ובהיותם ספקי המזון, מוטלת עליהם אחריות רבה לבריאות הציבור.
אולם, האם 100% מן אחריות היא על היצרנים? מה עם האחריות של האדם לבריאותו?

כדי לענות על השאלה מי אחראי לבריאותנו אני רוצה לעשות שימוש במושג הלקוח מעולם המשפטים ומתורת הנזיקין והוא המושג של "רשלנות תורמת". ובהקשר של הבריאות יש מקום לשאול את השאלה עד כמה האדם מוכן להתאמץ לטפח בריאות טובה בנסיבות מודרניות של שליטה תעשייתית בצלחת.

הבשורה הנטורופתית
הנטורופתיה מחזירה את האחריות לבריאות אל האדם עצמו. הגוף נועד להתמודד עם החומרים האלה באמצעות מערכות ההגנה (עור, מוקוס, חומצות של מערכת עיכול), המערכת הלימפואידית (קשרי לימפה וטחול), הכבד ועוד. אבל גוף בריא לא יכול להתקיים ללא נפש מסופקת. כדי להימנע מרשלנות תורמת צריך לשמור על כמה כללים בסיסיים ברוח הנטורופתיה:
• היגיינה של המזון ושל הגוף
• גיוון במזון
• ירקות ופירות – אלו שומרים על מידת חומציות ראויה של תאי הגוף ומסייעים לו להתמודד עם רעלים וחיידקים חיצוניים.
• פרוביוטיקה טבעית – ירקות מוחמצים במלח ובמים בלבד.
• לימון – מאזן את חומציות הקיבה
• אכילה מדודה – אנחנו אוכלים כדי לחיות ולא חיים כדי לאכול.
• שתייה ראויה – לפי קיבולת ראויה של הגוף ולא לפי מחקרים או שיטות תזונה.
• תרגול דו שנתי של שיטות לניקוי ולשיקום הגוף – אתחול מחדש של כל מערכות הגוף בסתיו ובחורף.
• תנועה
• מנוחה
• משמעות בחיים ויצירת סיפוק
• שמחת חיים

הכללים האלה עובדים עבור האנושות כבר אלפי שנים ואין שום סיבה שלא יעבדו גם בשבילך.

למידע על קורס עקרונות התזונה הטבעית הקליקו כאן

מירה כהן שטרקמן
– נטורופתית N.D ,R.Na.
מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט האתר של מירה כהן שטרקמן.


היכנסו לפורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן.

ללימודי נטורופתיה במכון וינגייט, הקליקו על הקישור למילוי טופס לפגישת ייעוץ אישית.



תגובות הוסף תגובה
1.כמה ארסן יש באורז אורגני?דפנה אלון11/03/16
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה