חפש רק בנושא זה






אינדקס גליקמי בהתאמה אישית

מדוע חלקנו נאבקים להפחית משקל בעוד אחרים שאוכלים את אותו מזון, נותרים רזים? מחקר חדש שמצא שוני משמעותי ברמות הסוכר בדם בין אנשים שונים שאכלו מזון זהה, מאשש את התפיסה הנטורופתית שלא על האינדקס הגליקמי לבדו ייבנה תפריט – מאת מירה כהן שטרקמן, ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט
  09/05/16

מנהלת פורום נטורופתיה

במאמר הזה ארצה להראות כיצד עקרונות בסיסיים בנטורופתיה בנושא התזונה האישית הבריאה והמבריאה מקבלים היום ביטוי ואשרור מדעיים ולצורך העניין בחרתי במדד מדעי מודרני, הנקרא "האינדקס הגליקמי של המזונות" והשפעתו בקביעת תפריט.

מהו האינדקס הגליקמי?
מדובר במדד מדעי שהומצא על ידי ד"ר דיוויד ג'נקינס בשנת 1981, המדרג את השפעת אכילת פחמימות על רמת הגלוקוז בדם. ככל שמדד האינדקס הגליקמי של המזון גבוה יותר, השפעתו על רמת הגלוקוז בדם מהירה יותר. לכן אכילת מזון כמו בננה, שיש לה מדד גליקמי גבוה (77), תשפיע מיידית על העלאת רמת הסוכר הדם, לעומת מזון כמו דובדבנים, שיש להם אינדקס גליקמי נמוך (32).
התבססות על טבלת מדדי האינדקס הגליקמי של המזונות הובילה לפיתוחן של דיאטות שונות ומשונות שנועדו להרזייה וכן לבניית תפריטים נטולי פירות לאנשים הסובלים מבעיות רפואיות הקשורות לתפקוד הלבלב, למשל סוכרתיים.
כך גם החלו להיווצר פער ומחלוקות בין הדיאטנים ובין הנטורופתים בנושאים תזונתים שונים לדוגמה: לגבי התפריט הראוי לאדם הסוכרתי. הנטורופת לא ימנע מהסוכרתי לאכול פרי עם אינדקס גליקמי גבוה בעוד שהדיאטן ימליץ בדרך כלל על פירות עם אינדקס גליקמי נמוך ועל אכילה מועטה של הפירות האלה.

הבדלים בגישה התזונתית
ההבדלים נובעים מהבדלים בשיטות חשיבה ועבודה של הנטורופתיה ושל מדעי התזונה. מדעי התזונה (דיאטנים) מתקדמים אך ורק על פי מחקרים מדעיים ובנטורופתיה עוקבים אחר הפילוסופיה של בריאות האדם כפי שנוסחה משחר ההיסטוריה. הכרת המחקר בתזונה הוא חלק מהחינוך הנטורופתי, אבל יישומו יהיה בשיקול דעת, כהמלצה ובתנאי שאינו נוגד עיקרון יסוד בבריאות האדם.

3 עקרונות מנחים בתזונה נטורופתית שאזכיר בהקשר לאינדקס הגליקמי של המזונות:
• תזונה אינדיבדואלית – מותאמת אישית לאדם הספציפי בהתאם למצבו הנתון ולעונת השנה.
• תזונה טבעית – כלומר מזונות במצבם המלא, שלא נטלו מהם את הסיבים התזונתיים, הוויטמינים והמינרלים (למשל: ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים, קטניות, זרעים, אגוזים, שמנים בכבישה קרה).
• ראייה הוליסטית של התפריט – מותאם לכל רכיבי המזון, לעונות השנה, לשעת האכילה לאופיו ולטעמו של האדם ולצרכיו הפיזיולוגיים בנקודת זמן נתונה.

פועל יוצא מההבנה הנטורופתית בשילוב העיקרון המדעי של האינדקס הגליקמי הוא שהמדד הגליקמי הנכון הוא שילוב בין הרכב התפריט ובין הנתונים האישיים של כל אדם ואדם. כלומר, בבואנו לבחון את האינדקס הגליקמי של עוגת דבש, ניקח בחשבון הן את הרכיבים בעלי האינדקס הגליקמי הגבוה, כמו דבש וסוכר והן את הרכיבים המאזנים, כמו אגוזים, זרעים, סיבים תזונתיים המצויים בקמח המלא וכיו"ב. העוגה הזאת לא תתאים לכל אחד כי מה שטוב לאחד עלול להיות רע לשני. לכן, מבחינת החשיבה הנטורופתית, היותם של מזונות מסוימים בעלי אינדקס גליקמי גבוה אינה השיקול המכריע בקביעת תפריט.

מחקרים חדשים על על תזונה מותאמת אישית בהקשר האינדקס הגליקמי
ההבנה הנטורופתית מקבלת היום ביסוס מדעי. מחקר חדש אומר שאותו המזון יכול להוביל לרמות סוכר שונות אצל אנשים שונים, דהיינו הגישה האינדבדואלית בתזונה חוזרת לשולחן הדיונים ברפואה תזונתית. מחקר חדש שנעשה בהובלתם של פרופ' ערן סגל וד"ר ערן אלינב, ניטר לאורך זמן את רמות הסוכר בדם בקרב 800 נבדקים שאכלו במצטבר כ-47,000 ארוחות במשך שבוע. החוקרים בחנו כיצד רמות הסוכרים בדם משתנות לאחר אכילת מזון מסוים. לרמת הסוכרים בדם קשר הדוק לתופעות המשויכות לתסמונת המטבולית, כולל עלייה במשקל, השמנת יתר, סכרת, יתר לחץ דם ועוד. לדעת החוקרים, יש בתוצאות המחקר כדי להצביע על שוני משמעותי ברמות הסוכר בדם בין אנשים שונים בעקבות אכילת מזון זהה – דבר שלדעתם עשוי להסביר מדוע אחדים נאבקים להוריד ממשקל גופם בעוד אחרים, שאוכלים את אותו המזון, נותרים רזים. קבוצת המדענים הזאת פיתחה אלגוריתם שמנבא את רמות הסוכרים בדם לאחר ארוחה בהתבסס על מדדי הביולוגיה וסגנון החיים האישיים – ובכך העמידו את ההמלצות התזונתיות הנפוצות בסימן שאלה. הממצאים האלה, אשר ראו אור ב-10 בנובמבר בכתב-העת Cell, מטילים ספק במוסכמות הנוגעות לתזונה בריאה וטוענים כי התאמה אישית של הרגלי אכילה על-פי ההרכב הביולוגי של האדם היא תחליף ראוי בהרבה למשטר דיאטה לצורך שמירה על הבריאות.
לצפייה במחקר שנעשה במסגרת פרויקט חדשני של מכון וייצמן על אודות תזונה מותאמת אישית 
הקליקו כאן 

ובנימה ספרותית, אליה נחשפתי במסגרת מחקרי על אודות ההיסטוריה של הרפואה באגן הים התיכון ובפרט אצל היהודים-הספרדים: החשיבה של תזונה מותאמת אישית הייתה חלק מהותי מהחינוך לבריאות באמצעות ה"ערוץ הספרותי" (ספרים) ונמצא  לכך עדות בשירת ימי הביניים, אשר חוברה על ידי רופאים יהודים.
ראו כמה שורות מכתיבתו של הרופא, המשורר היהודי מספרד, בן המאה ה-13, רבי שם טוב בן יוסף אבן פלקירא (1295-1225):
"וטבע גופך תדע תחילה
ועל פיהו תשער אכילה...
ויש מועיל לגוף אחד וטוב הוא
אבל מזיק לאחר תחזהו".

למידע על קורס עקרונות התזונה הטבעית הקליקו כאן

מירה כהן שטרקמן
– נטורופתית N.D ,R.Na.
מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט האתר של מירה כהן שטרקמן.


היכנסו לפורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן.

ללימודי נטורופתיה במכון וינגייט, הקליקו על הקישור למילוי טופס לפגישת ייעוץ אישית.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
שי קקון (הפועל שדות ים) ומאור בן הרוש (הפועל נהריה) אלופי ישראל בסירת לייזר אולימפית

מדליית כסף ושיא ישראל למארק מיליאר (איל"ן חיפה) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:33:83 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

נבחרת הבייסבול של ישראל הפסידה 7:6 לנבחרת איטליה ותתמודד על מדליית הארד באליפות אירופה

מדליית ארד לעמי דדאון (איל"ן חיפה) ב-200 מ' חתירה בתוצאה 2:59:55 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

שיא ישראל, מדליית כסף וקריטריון לטוקיו לעמי דדאון ב-150 מ' מ.א בתוצאה 2:31:17 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית

שיא עולם, מדליית זהב וקריטריון לטוקיו למארק מליאר ב-400 מ' חופשי בתוצאה 4:33:64 ד' באליפות העולם לשחייה פראלימפית

נבחרת ישראל בכדורמים נשים עד גיל 17 סיימה במקום ה-10 באליפות אירופה

גולשת הגלים, ענת לליאור, קבעה את הקריטריון האולימפי לאולימפיאדת טוקיו 2020, בה ישתתף לראשונה ענף גלישת הגלים