חפש רק בנושא זה






קנאביס רפואי או לא?

בעבודתי עם חולים מאושפזים ועם ילדים שמקבלים "עוגיות קנאביס" או קנאביס בצורה אחרת, אני עדה לכך שהסם הזה אינו מפוגג דכדוך ודיכאון, אינו מרפא, אינו מחדיר חדוות חיים וגם לא תקווה. לא ראיתי ילד שקם ממיטת חוליו או לפחות התחיל לחייך בזכות הקנאביס – מאת מירה כהן שטרקמן, ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט
  30/05/16

מנהלת פורום נטורופתיה

שאלת השימוש בקנטביס מהדהדת לאחרונה לא רק בהקשרים של שעשוע אלא גם בהקשרים של רפואה. החוק הישראלי אינו מתיר שימוש בקנאביס אלא רק לצרכים רפואיים ולפי מרשם רופא. נקודת המוצא של המחוקק היא ששימוש מדוד בקנאביס, לפי שיקול דעת רופא, הוא שימוש נכון וראוי. וכך, צמח שהיה ידוע בשם "חשיש" או "גראס" והיה אסור לשימוש, הפך בציבור ל "סם מרפא" מותר, כפוף למרשם רופא, כמו אנטיביוטיקה.
האמנם באה עדנה לסבל האנושי בזכות הקנאביס ובזכות החקיקה המתירה אותו?
בעבודתי עם חולים מאושפזים, ועם ילדים שמקבלים "עוגיות קנאביס" או קנאביס בצורה אחרת, אני עדה לכך שהסם הזה אינו מפוגג דכדוך ודיכאון, אינו מרפא, אינו מחדיר חדוות חיים וגם לא תקווה. לא ראיתי ילד שקם ממיטת חוליו או לפחות התחיל לחייך בזכות הקנאביס, אבל ראיתי הרבה ילדים שחייכו מאד בזכות טיפול רפלקסולוגי או טיפול בהילינג. לו בתי החולים היו מתירים שימוש בצמחי מרפא פחות "דרמטיים", בשילוב תזונה טבעית ונכונה, מותאמת אישית, נראה לי שהיינו זוכים לראות יותר תהליכי ריפוי.
המחוקק כבר החליט, אבל בעולם הרפואה והמחקר הרפואי עדיין שוררת התלבטות לא פשוטה. עד כה לא מופו כל החומרים הפעילים המצויים בזנים השונים של הקנאביס ורב הנסתר על הגלוי. כשמדובר בצמח כל כך רב השפעה ובפרט כאשר יש כל כך הרבה אלטרנטיבות ברפואה טבעית, כדאי מאד ללכת בדרכם של הרופאים הראשונים, אלו שהבינו ברפואת צמחי מרפא, ולהיזהר מאוד!

במאמר זה ארצה להעלות כמה נקודות למחשבה ולא להציע סיכום או תקציר של מצב המחקר או המלצות  לשימוש בקנאביס.

קנאביס – סם מרפא 
קנאביס הוא "סם מרפא" (Drug) המשפיע על כל מערכות הגוף. ההשפעה על מערכת העצבים מוכרת אלפי שנים, בעיקר לשעשוע. נכנה "סם מרפא" גם בת קורנית (טימין), זעתר ועלי זית. הצמחים הידידותיים האלה מופיעים בספרות "סמי המרפא" (פרמקופיאה) שהחלה להיכתב בצורה מדעית על ידי רופאים מוסלמיים בימי הביניים (אבן סינא, אבן זהר ואחרים). הפרמקופיאה האירופאית נכתבה לראשונה בשנת 1498 ובה רשימות רשמיות של סמי מרפא מהצומח. עצם הכינוי "מרפא" אינו הופך את הקנביס לצמח ידידותי.

רופאי ימי הביניים, כולל הרמב"ם, התייחסו בזהירות רבה לצמחים נרקוטיים ובתקופות קדומות יותר המליצו להתנזר מהם. העשבונאי אבן אלביטאר (ספרד 1197 - דמשק 1248) התייחס לשימוש בקנאביס מהזן ההודי, (Cannabis sativus var. indica) במסגרת בילוי ותענוג. הוא מוסר שלקיחת שיעור דרהם או שניים מצמח הזה גורמת לשיכרון ולצריכה של מינון גבוה יותר מביאה לסף שיגעון ועלולה להמית. לדבריו, פקירים מוסלמים עיבדו אל עלי הקנאביס לגלולות מיוחדות, אותן לעסו זמן רב והשימוש הזה גרם להם להתרגשות ושמחה מרובה, רבים מהם השתכרו ואף הגיעו לידי טירוף או קרוב לכך (לעיון נוסף: אבן אלביטאר, אלג'אמע אלמפרדאת אלאדויה ואלאע'ד'יה, בולאק, 1874, 4, עמ' 39).

ההלכה היהודית אינה רואה בעין יפה שימוש בצמחים נרקוטיים, כמו האופיום לצורכי הנאה. הלכה של הרב משה פינשטיין, מגדולי הפוסקים של המאה העשרים בארה"ב, אסרה על על תלמידי ישיבות את השימוש בחשיש, מאחר שהוא "מקלקל ומכלה את הגוף" (שו"ת, אגרות משה, חלק יו"ד ג, סימן ל"ה).
כשהרפואה האנושית נכנסה למעבדה, הפרמקופיאות נזנחו על ידי הרופאים האקדמאים ועברו לשימוש הרפואה ה"אלטרנטיבית". הגישה הזהירה לסמים נרקוטיים היא חלק מהאג'נדה המחייבת בנטורופתיה, בפרט לאור האמצעים הטבעיים החלופיים שהנטורופתיה מציעה בתזונה, צמחי מרפא, פרחי באך, מדיטציה, דמיון מודרך, NLP ועוד.
לכן, בטרם נוקטים בצעדים דרסטיים כמו שימוש בקנביס, ראוי לנסות אמצעים פשוטים אחרים לטיפול במצבי מצוקה רפואיים.

מתי הקנאביס הוא "רפואי"?
הקנאביס נחשב "אלטרנטיבי" והשימוש הרפואי הפורמלי, שימוש ברישיון, הוא בעיקר מהשנים האחרונות. תנאי מעבדה מודרניים מאפשרים מיפוי של החומרים הפעילים שבקנאביס ומתקבלת אצל המדענים תחושה של "שליטה" בהבנת הצמח הזה וכך החשיש והגראס קיבלו הנחיות לשימוש מדוד ושם תואר מפואר: "רפואי".
עם זאת, גם רופאים מזהירים מפני בעייתיות המחקרים ומיעוט הפרסומים על אודות תופעות הלוואי והנזקים.
מחקרים מצאו ששימוש מדוד בקנאביס יכול להועיל לטיפול במחלות שונות, כמו אפילפסיה (שימוש באמצעות שמן הקנאביס), כאבים כרוניים, טיפול בשברים, מחלות דלקתיות של המעי, סוגים שונים של סרטן, פוסטראומה, טרשת נפוצה ועוד.
אין מחלוקת שרוב הצריכה של הקנאביס אינו חוקי ונועד למטרות שעשוע. התואר "רפואי", Medical Cannabis, נולד בגלל ההרשאה החוקית לתת מרשם רפואי לשימוש בצמח למטרות המוגדרות על ידי הרופא המטפל במטרות רפואיות. אין זן מיוחד של קנאביס ששמו הבוטני מכיל את המונח Medical ואין ספק שהצמדת המונח הזה לצמח בעל השפעה פסיכוטית משמעותית שטרם פוענחה עד תום, מבלבלת ומזיקה.

ריבוי זנים - חוסר ודאות
אין זן אחד של קנאביס. חקלאים טורחים לטפח זנים חדשים ומייצרים הכלאות של סוגי קנאביס כדי להתאים את הצמח לתנאים של מקום הגידול במטרה להגיע לזן האוליטמיבי שייחשב לטוב ביותר לרפואה.
ריבוי הזנים מחייב מחקר מעמיק ביחס לכל אחת מן המחלות המטופלות על ידו ובגישה הוליסטית של ראיית האדם השלם על כל מערכותיו. הרפואה נוטה היום לגישה האינדבדואלית - גנטית והגישה הזאת עדיין לא באה לידי ביטוי בשימוש בקנאביס.

לסיכום אבהיר שמאמר הזה לא נועד לצאת נגד או בעד השימוש בקנאביס לצורכי ריפוי אלא רק לעודד הרחבת הדעת ותשומת הלב לגישה זהירה ברפואה. יש לזכור שהקנאביס אינו מרפא אלא רק משכח סימפטומים.

למידע על קורס עקרונות התזונה הטבעית הקליקו כאן

מירה כהן שטרקמן
– נטורופתית N.D ,R.Na.
מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט האתר של מירה כהן שטרקמן.


היכנסו לפורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן.

ללימודי נטורופתיה במכון וינגייט, הקליקו על הקישור למילוי טופס לפגישת ייעוץ אישית.



תגובות הוסף תגובה
1.לסיכום אבהיר שמאמר הזה לא נועד לצאת נגד או בעד השימוש בקנאביס לצורכי ריפוי פישרדו16/06/16
2.לא שכנעת אותימירי17/06/16
3.לעומת כל מה שכתובענבל04/09/16
4.עצובאודי18/09/18
5.המחקר מדבר בעד עצמו - מירה כהן שטרקמןד"ר מירה כהן שטרקמן20/09/18
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה