חפש רק בנושא זה






מי מזיע יותר, גברים או נשים?

כולנו מזיעים בקיץ בין אם יצאנו מן המרחבים הממוזגים ובוודאי כאשר אנו מבצעים פעילות גופנית בחוץ. מחקר חדש בוחן מה משפיע יותר בתגובת הגוף לחום - הבדלים מגדריים או הבדלים ביחס שבין שטח הגוף למסת הגוף? מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ, מנהל מקצועי בקורסים להכשרת מאמנים, מכון וינגייט
  20/03/17

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

הבדלי הלחות הגדולים בין מישור החוף לבין אלה של פנים הארץ מעצימים את סבלם של שוכני רצועת החוף "שנהנים" משילוב מצמית של טמפרטורה גבוהה ושל אחוזי לחות אסטרונומיים. בגופנו קיימת מערכת ויסות טמפרטורה שמונעת מאתנו להגיע להתחממות יתר במהלך פעילות גופנית או בעיצומו של יום קיץ חם. אולם מי מזיע יותר – גברים או נשים?

מנגנון ויסות החום וההזעה
הזיעה הרבה שניגרת מגופנו בעת מאמץ בתנאי אקלים חמים מקורה במערכת ויסות חום פנימית שמשולה לכבשן: היא מייצרת חום מטבולי ואחר כך מפזרת אותו באמצעות כמה מנגנונים פיזיולוגיים ופיזיקליים – הולכה, הסעה, קרינה והזעה.
הפגת חום הגוף נעשית בתהליך של הרחבת כלי דם ופיזור החום החוצה באמצעות קרינה והסעה. כאשר פיזור החום באמצעים אלו אינו מדביק את קצב צבירת החום, הפגת החום מתבצעת באמצעות נידוף זיעה שהוא לרוב המנגנון העיקרי להפגת חום הגוף. מנגנוני פיזור החום מווסתים באמצעות מרכזי בקרה במערכת העצבים המרכזית בהיפותלמוס ובחוט השדרה, וכן באמצעות מרכזי בקרה היקפיים המצויים בעור ובאיברים השונים.

טמפרטורת הגוף הנורמלית שלנו נעה בטווח צר מאוד של מעלה אחת – Cº36.5-º37.5. כאשר הטמפרטורה החיצונית עולה, נשלחים אותות אל מרכז בקרת הטמפרטורה שבמוח (ההיפותלמוס) שיש המתייחסים אליו כתרמוסטט.
ההיפותלמוס מגיב לשינויים בטמפרטורה באמצעות מערך של תגובות פיזיולוגיות פנימיות ובכך דואג לשמירת הטמפרטורה של הגוף בגבולות הרצויים.
ביום קיץ חם או בזמן אימון גופני עצים חיישני הטמפרטורה שעל העור שולחים אותות להיפותלמוס, שמצדו מורה לגוף להתחיל לקרר את עצמו באמצעות ייצור זיעה.
במהלך פעילות גופנית עולה טמפרטורת המוח מ-37 ל-40 מעלות צלזיוס. העלייה בטמפרטורה מלווה בירידה בזרימת הדם המוחית, בשינויים בפעילות החשמלית של גלי המוח ובירידה בתפיסת התחושה. כמו כן, חלים שינויים בהפעלת השרירים הרצוניים – זכורים לכם בוודאי מקרים בהם ספורטאים קרטעו בחוסר שליטה אל קו הגמר. בנקודה זו חלק מהמתאמנים יפסיקו את הפעילות ובכך תיעצר גם אגירת החום. אחרים, שיתעלמו מתחושותיהם, ימשיכו את הפעילות עד לכדי עליית הטמפרטורה לטמפרטורת הסף (41-40 מעלות צלזיוס), שתוביל לקריסת מערכות כללית כביטוי למכת החום.
עד כה מקובל היה לחשוב שגברים ונשים מגיבים באופן שונה לעלייה בטמפרטורה בגלל מאפיינים פיזיולוגיים תלויי מין.
מחקר חדש שבוצע באוסטרליה וביפן מנסה לאתגר עתה את האמונה המקובלת הזו. החוקרים שיערו שתגובת הגוף לחום תלויה ביחס שבין שטח הגוף למסת הגוף, ואינה תלויה במגדר. השערה נוספת היתה שאנשים גדולים יותר יזיעו יותר כדי להסתגל לעלייה בחום.
ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה במגזין Experimental Physiology.

המגדר אינו משנה, אבל גודל הגוף בהחלט כן
המחקר בדק את התגובות הוואזו-מוטוריות (השינויים בקוטר כלי הדם בתגובה לחום ולקור) ואת התגובה הסודו-מוטורית (Sudomotor), תגובת בלוטות הזיעה, בקרב 60 נבדקים בריאים, 36 גברים ו-24 נשים, בצורות גוף ובגדלים שונים.
הנבדקים ביצעו שתי משימות בתנאים של Cº28 ו-36% לחות יחסית, הם נחו במשך 20 דקות ולאחר מכן רכבו בקצב קבוע, כזה שמגביר את קצב ייצור החום של הגוף, במשך 45 דקות. עצימות הרכיבה הותאמה באופן אישי לכל אחד ואחת ממשתתפי המחקר. הנבדקים תירגלו פעם אחת בעצימות קלה ובפעם השנייה (מינימום 48 שעות לאחר המבדק הראשון) בעצימות בינונית. עוצמת העבודה התייחסה לשטח גופם של הנבדקים - area-specific work rate.
בתנאים אלה, הגוף באופן טבעי מנסה לשמור על כך שהטמפרטורה לא תעלה והוא עושה זאת באמצעות הגברה בזרימת הדם אל העור ובאמצעות הזעה מוגברת.
צוות המחקר העריך את זרימת הדם אל העור באזור האמה ואת המוליכות הווסקולרית של הגוף.
הניסיונות הראו שמדד המסה ביחס לשטח הגוף אכן מהווה גורם משמעותי בקביעות התגובות הוואזו-מוטוריות והסודו-מוטוריות הן אצל גברים והן אצל נשים. נמצא שמדד זה מהווה 48%-10% מהשונות האישית בתגובת הגוף לעלייה בחום.
החוקרים לקחו בחשבון הבדלים מורפולוגיים בין המינים, אך ההבדלים תלויי המגדר הסבירו פחות מ-5% מהשינויים הבינאישיים.
לכן, מסקנת המחקר היא כי הדרך שבה גופנו מגיב לחום תלויה בשינויים מורפולוגיים ולא בהבדלי המגדר. אותם שינויי טמפרטורה התרחשו בכל הנבדקים ללא הבדלי מין. יתר על כן, המחקר מצא שגברים ונשים בעלי גוף קטן יותר, שיש להם יותר שטח פנים לכל ק"ג של משקל גוף, מאבדים חום על ידי הזרמת דם אל העור ופחות באמצעות ההזעה.
לשם השוואה, וכפי שהחוקרים שיערו,אנשים גדולים נוטים להסתמך יותר על מנגנון ההזעה שלהם ופחות על מנגנון הזרמת הדם לעור.
"בעבר נהוג היה לחשוב שהמגדר הוא זה שמשפיע על מידת ההזעה ועל זרימת הדם לעור במצבי עקת חום. מצאנו שהתגובות הפיזיולוגיות באמצעותן הגוף מסלק את עודפי החום בזמן מאמץ אינן תלויות מגדר; מדובר על תנאי טמפרטורה סביבתית שמאפשרים לגוף לווסת בהצלחה את עודפי החום שנוצרים בו בשעת מאמץ", סיכם החוקר הראשי.

מקור:
Sean R. Notley, Joonhee Park, Kyoko Tagami, Norikazu Ohnishi, Nigel A. S. Taylor. Variations in body morphology explain gender differences in thermoeffector function during compensable heat stress. Experimental Physiology, 2017;

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט ומנהל קורסי פרימיום בבית הספר למאמנים, מכון וינגייט. חבר הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט, אתלט עבר, מאמן אתלטיקה ופרשן אתלטיקה של ערוץ הספורט. קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור ומנהלו המקצועי של הקורס להכשרת עתודת המאמנים הלאומיים. מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט". 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

אליפות אירופה בבריכות קצרות: אנסטסיה גורבנקו סיימה במקום ה-7 בגמר משחה ה-400 מ' מ.א בתוצאה 4:37:92 ד'

מקום 8 ליעקב טומרקין בגמר ה-200 מ' גב בתוצאה 1:53:00 דקות באליפות אירופה בבריכות קצרות

במרוץ לטוקיו: גילי כהן, גפן פרימו, שירה ראשוני, גילי שריר, תמנע נלסון לוי, ענבל שמש ורז הרשקו תשתתפנה בטורניר המסטארס בסין שייפתח ב-12.12.19

שיא ישראל לרביעיית השליחים: מירון חירותי, מרקוס שלזינגר, תומר פרנקל וגל גרומי כהן ב-50*4 חופשי בתוצאה 1:26:90 דקות באליפות אירופה בבריכות קצרות בגלאזגו

רץ המרתון איימרו עלמיה, קבע את הקריטריון האולימפי לטוקיו 2020 כשסיים את מרתון ולנסיה בתוצאה 2:11:02 שעות