חפש רק בנושא זה






עם היד על הדופק

הדופק, אם תרצו "קצב הלב", הוא העדות הראשונית והבסיסית לעובדת היותנו גוף חי, פעיל ומתפקד. קצב הלב מאותת לנו על מצב בריאתנו, על כושרנו הגופני, על יכולת ההתאוששות של הגוף אחרי מאמצים ועוד. על הדופק, הקצב הרצוי, המדידה וניתוח התוצאות
  20/11/04
מאמרים נוספים בתחום
כוח שריר – לא רק המסה קובעת
הערכה כמותית של אימון סבולת ועומסים תחרותיים
שעוני דופק – אפשר לסמוך עליהם?
על אימון, מאמנים ומתאמנים
מאמרים נוספים בתחום
מתים לנצח – מחשבות על מוות משפרות ביצועים
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מוטיבציה פנימית: המנוע בהכשרת מאמנים
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
ויסות משקל קצר-טווח
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום

בריאים או חולים, נחים או פעילים, צעירים או זקנים - בקרב כולנו פועם לב שאחראי לזרימת הדם בגוף. הלב עושה זאת בסדרת פעימות שניתן לחוש בהן. לקצב הפעימות אנו קוראים "דופק", ובפי אנשי המקצוע - "קצב הלב".

הדופק הוא מדד חשוב בהערכת מצב הבריאות, הכושר הגופני ודרגות המאמץ בפעילות גופנית. כולנו זוכרים את הרופא שבא לבקרנו כשהיינו ילדים וחשנו ברע; הדבר הראשון שעשה אותו רופא היה להניח אצבע על שורש כף היד שלנו, להסתכל בשעונו ולמדוד לנו את הדופק. דופק מהיר מדי, ידענו - סימן למחלה.

מאז עברו כמה שנים, והיום אנו יודעים שדופק מהיר אינו מתריע בהכרח על מחלה. כל מאמץ מחיש את הדופק וגם התרגשות עושה זאת. לכן ננסה לעשות מעט סדר בעניין: מה יש למדוד ומה משמעות המדידות?

קצב לב במנוחה: גם כשאיננו עוסקים בפעילות כלשהי, הלב עדיין צריך להעביר כמות דם שתספיק להולכת החמצן הדרוש לעצם קיום החיים. קצב הפעימות במצב זה הוא קצב הלב במנוחה. אם עסקנו במשך השנים בפעילות ששיפרה את הכושר הגופני האווירני שלנו, שריר הלב התחזק וגדל. הודות לכך הוא מעביר יותר דם בכל פעם שהוא מתכווץ, וממילא קצב הכיווצים לצורך העברת כמות הדם הדרושה - נמוך יותר. מסקנה: כאשר קצב הלב במנוחה נמוך, הדבר מעיד על כושר אווירני משופר.

קצב לב מרבי: ערך זה מתייחס לרמת העברת הדם המרַבית שאליה אנו מסוגלים להגיע. בשונה מקצב הלב במנוחה וככל הידוע לנו, קצב הלב המרבי אינו מושפע מאימוני כושר. מאחר שמדידתו כרוכה בהפעלת הגוף במאמצים מרביים, נמנעים ממנה לעתים קרובות ומניחים שהוא תוצאת הגיל בלבד. קיימות מספר נוסחאות למדידת קצב לב מרבי. הפופולרית ביותר היא "קצב הלב המרבי שווה ל- 220 פחות הגיל". נוסחה זו פשוטה וזהירה, וכמעט תמיד מצביעה על ערך נמוך מהאמיתי. נוסחה מדויקת יותר, שגם היא זהירה, מדברת על "213 פחות 2/3 מהגיל". עבור גילאי 20 עד 30 אין כמעט הבדל בין הנוסחאות, אך ככל שהגיל עולה ההבדל מתחיל להיות משמעותי. כך או כך, יש לדעת שזוהי הערכה ולא מדידה. דוגמה מניסיוני האישי: קצב הלב המרבי שלי בגיל 69 היה צפוי להיות 151 לפי הנוסחה הראשונה ו- 167 לפי השנייה, אולם במדידה מעשית הגעתי במאמץ כמעט מרבי ל- 174 פעימות בדקה.

כשאנו מבצעים פעילות גופנית, הלב פועם במרווח שבין קצב הלב במנוחה לקצב הלב המרבי. ככל שהמאמץ גבוה יותר קצב הלב מהיר יותר. הניסיון המצטבר של ספורטאים ומאמנים בעולם מאפשר לנו לקבוע מהי עוצמת המאמץ הנדרשת להשגת מטרות שונות באימון, וממילא - מהו קצב הלב הנכון להשגת כל מטרה. מכאן נובע הצורך למדוד את הערכים הבאים:

קצב הלב במאמץ. כדי להעריך את קצב הלב במאמץ בצורה הפשוטה ביותר, אנו בודקים את מיקומו של הערך במרווח שבין הקצב במנוחה לקצב המרבי: האם הוא נמצא במחצית ההפרש? בשלושה רבעים ממנו? בשבע שמיניות?

הבדיקה נעשית כך: אם מדובר באדם שאצלו קצב הלב במנוחה הוא 60 פעימות בדקה והמרבי הוא 200, ומדדנו אצלו בזמן הפעילות קצב לב של 145, פירוש הדבר שאותו אדם פעיל ברמה של 60% מהמרווח (הסבר: המרווח שבין 200 ל- 60 הוא 140. עם 145 פעימות בדקה הוא נמצא ברמה של 85 פעימות מעל הקצב שלו במנוחה, שהן כ- 60% מתוך 140). בהמשך נציג כמה ערכי הכוונה לרמות מאמץ שונות.

במרבית רמות המאמץ קיים יחס ישר בין גובה המאמץ לאחוז מהמרווח הזה. אם, למשל, מד המאמץ של האופניים הארגומטריים מראה על מאמץ של 100 ואט, וקצב הלב הוא בגובה של 50% מהמרווח (בדוגמה הקודמת שלנו, שבה קצב הלב במנוחה הוא 60 והקצב המרבי הוא 200 - יהיה זה קצב לב של 130 פעימות בדקה), הרי שבמאמץ של 140 ואט צפוי קצב הלב להיות ברמה של 70% מהמרווח, שהוא, בדוגמה שלנו, 158 פעימות בדקה. היחס הזה נשמר כל עוד המאמץ הוא בעיקרו אווירני; ברמות מאמץ גבוהות יותר היחס אינו נשמר עוד, ובמרבית המקרים קצב הלב עולה לאט יותר מעליית המאמץ. הנקודה שבה זה מתרחש קרויה הסף הלא-אווירני (anaerobic threshold). בניגוד לשתי הנקודות הקודמות, קשה להגיע למדידה אמינה של קצב הלב בנקודה זו; לא תמיד ניתן לזהות בבירור את הנקודה שבה היחס הישר של המאמצים האווירניים מפסיק להתקיים. לכן נהוג לחפש את הנקודה במאמץ, שבה ריכוז חומצת החלב בדם עולה גם כשהמאמץ קבוע ("תחילת הצטברות חומצת חלב בדם" - OBLAאוOnset of Blood Lactic-Acid Accumulation). גם את הנקודה הזו לא קל למצוא בדייקנות ובאופן חד-משמעי. בכל מקרה, קביעתה אינה עניין לחובבים אלא למעבדה פיזיולוגית, אבל חשיבותה רבה להערכת הכושר הגופני של הספורטאי, הרבה יותר מקצב הלב במנוחה.

כיצד מודדים

הדרך המתוחכמת (והיקרה) ביותר היא באמצעות אק"ג (אלקטרו-קארדיו-גרם): במעבדה רפואית מדביקים על הגוף מספר אלקטרודות, ומכשיר מיוחד רושם לא רק את קצב הפעימות, אלא את אופי האותות החשמליים המפעילים את הלב. המומחה הרפואי הקורא את הדיאגרמה המתקבלת יכול ללמוד ממנה לא רק את קצב הלב אלא עוד כמה וכמה פרטים על איכות פעולת הלב, ואולי אף לזהות בו בעיות נסתרות.

הדרך הפשוטה ביותר היא המישוש: מניחים אצבע (רצוי שתיים או שלוש אצבעות צמודות) על פנים מפרק היד, קרוב לצד האגודל שלו, או על השקע בצוואר שבין הסנטר, שריר סובב הראש והגרוגרת ("משולש התרדמה"), וסופרים את הפעימות במשך 60 שניות.

לצורך מציאת קצב הלב במנוחה די לנו בדרך הפשוטה. למעשה, כדאי לעשותה מנהג: מדי בוקר, כשאתה ניעור משנתך, בדוק את קצב הלב שלך. עם הזמן תגלה שביכולתך לזהות בעיות בריאות בראשיתן וכן לדעת מתי החלמת כליל מהצטננות או משפעת קלה.

המצב שונה כשמדובר במדידת קצב הלב במאמץ. ראשית, במרבית הפעילויות אינך יכול להניח אצבעות על אחת מנקודות המדידה למשך 60 שניות. כדי להתגבר על כך, אומרים לך להפסיק את הפעילות למשך 10 או 15 שניות לצורך המדידה ולכפול את מספר הפעימות ב- 6 (אם המדידה ארכה 10 שניות) או ב- 4 (אם היא ארכה 15 שניות). כך נכנסים שני גורמי אי דיוק למדידה: האחד, כי קצב הלב יורד במשך זמן המדידה (בגלל הפסקת הפעילות), כך שאינך מודד את קצב הלב הנכון; והשני, כי אינך יכול לדייק ביותר מ- 6 (או 4) פעימות בקצב הכללי. אבל יש בעיה נוספת: כשקצב הלב מהיר (ובנוסף לכך, אתה עצמך מתנשם ומתנשף בשל המאמץ), כמעט אי-אפשר למנות את הפעימות שכן מדובר בקרוב ל- 30 פעימות תוך 10 שניות! הפתרון לבעיה זו הוא פשוט: אל תמנה פעימות בודדות אלא "רביעיות". אם אחרי 10 שניות מנית 7 רביעיות ועוד 2 פעימות עודפות, אתה יודע שמנית 30 פעימות, וקצב הלב שלך הוא 180 פעימות בדקה. מגוון רחב של מכשירי מדידה כדי להתגבר על הבעיות הכרוכות במדידת קצב לב במאמץ בלי להזדקק למעבדה עם אק"ג פותחו מכשירים למדידת קצב לב; "מדי דופק" בלשון העם. קיימים שני סוגים של מדי דופק.

הסוג הראשון, הישן והפשוט יותר, מורכב מלחצן שמרכיבים על אצבע או על תנוך האוזן. בלחצן יש חיישן שמרגיש בפרצי זרם הדם ושולח את האות למכשיר מדידה חשמלי, המציג את הקצב על צג. אלה באים בדרך-כלל כחלק מאופניים ארגומטריים או מהליכון.

השני, החדש והנפוץ יותר, כולל רצועה גמישה שמלבישים על החזה. ברצועה יש אלקטרודות (שיש להרטיבן לפני השימוש) הקולטות את האותות שמפעילים את הלב ומַשדר רדיו קטן המשַדר את האותות למַקלֵט, בדרך-כלל דמוי שעון-יד. המקלט מחשב את קצב הלב על פי פרק הזמן שבין האותות ומציג אותו על צג השעון. במרבית המקרים ניתן לקבוע ערך שמעליו המקלט משדר צליל התרעה, וערך אחר, שמתריע כשקצב הלב יורד מתחת לערך נתון. כך משמש מד הדופק כמנחה לעוצמת המאמץ הרצויה - למשל, קצב הריצה, רכיבת האופניים, או כל פעילות רצונית אחרת.

דגם פשוט יותר, אבל כזה הפועל על אותו עיקרון, כולל שתי אלקטרודות שאותן אוחזים ביד (נוח במיוחד כשמדובר באופניים, כשמרכיבים את האלקטרודות על ידיות הכידון), והן מחוברות בחוטי חשמל לצג. כך נמנע הצורך במשדר ובמקלט. חסרונו של המכשיר בכך שהוא מכתיב את תנוחת הידיים, ואין הדבר מתאים לכל פעילות. אפשר, כמובן, להפסיק פעילות, לגשת למכשיר, למדוד ולשוב לפעילות. היות שהמכשיר מסתפק ב- 4-3 שניות למדידה, לא נוצרת אותה בעיה כמו במדידה ידנית.

במדי הדופק מסוג הרצועה והשעון יש כמה וכמה רמות: בפשוטה והזולה ביותר, ה"שעון" אינו שעון כלל, והוא רק מציג את קצב הלב; כשעולים ברמה (ובמחיר) מקבלים גם שעון, אולי גם עם שעון-עצר ושעון מעורר; בשלב הבא מתווספים גם קוצב זמן (כדי שיזכיר לך שעבר הזמן שהקצבת לפעילות) ותאורת לילה; וברמה הגבוהה ביותר - זיכרון ואפשרות להעביר את תוכן הזיכרון למחשב. כך ניתן להפיק גרף שמתאר את השתנות קצב הלב במהלך הפעילות, לחשב את אחוזי הזמן שלך ברמות שונות של קצב הלב, להשוות את הגרף עם גרפים שהופקו באימונים קודמים ועוד ועוד. אם מחיר המערכת הפשוטה הוא בסביבות 300 ₪ - היקרה ביותר תעלה פי ארבע בערך (והחיבור למחשב ידרוש עוד סכום נאה, אבל החיבור יוכל לשרת יותר ממתאמן אחד, כך שלאגודה או לקבוצה זה עשוי להיות כדאי).

סיכומו של דבר: אם אנחנו מכירים את העקרונות שלפיהם יש לווסת אימונים להשגת מטרה ספציפית, מד הדופק הוא מכשיר חשוב, שלא לומר חיוני, ולא ממש יקר, לביצוע יעיל של האימון.

--------------------------------------------------------------------

עמוס גילעד - מהנדס, דאן 7 בג'ודו; רכז תחום הג'ודו בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט; רכז נושאי מדע, מחקר וייעוץ באיגוד הג'ודו בישראל



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן