חפש רק בנושא זה






עם היד על הדופק

הדופק, אם תרצו "קצב הלב", הוא העדות הראשונית והבסיסית לעובדת היותנו גוף חי, פעיל ומתפקד. קצב הלב מאותת לנו על מצב בריאתנו, על כושרנו הגופני, על יכולת ההתאוששות של הגוף אחרי מאמצים ועוד. על הדופק, הקצב הרצוי, המדידה וניתוח התוצאות
  20/11/04

בריאים או חולים, נחים או פעילים, צעירים או זקנים - בקרב כולנו פועם לב שאחראי לזרימת הדם בגוף. הלב עושה זאת בסדרת פעימות שניתן לחוש בהן. לקצב הפעימות אנו קוראים "דופק", ובפי אנשי המקצוע - "קצב הלב".

הדופק הוא מדד חשוב בהערכת מצב הבריאות, הכושר הגופני ודרגות המאמץ בפעילות גופנית. כולנו זוכרים את הרופא שבא לבקרנו כשהיינו ילדים וחשנו ברע; הדבר הראשון שעשה אותו רופא היה להניח אצבע על שורש כף היד שלנו, להסתכל בשעונו ולמדוד לנו את הדופק. דופק מהיר מדי, ידענו - סימן למחלה.

מאז עברו כמה שנים, והיום אנו יודעים שדופק מהיר אינו מתריע בהכרח על מחלה. כל מאמץ מחיש את הדופק וגם התרגשות עושה זאת. לכן ננסה לעשות מעט סדר בעניין: מה יש למדוד ומה משמעות המדידות?

קצב לב במנוחה: גם כשאיננו עוסקים בפעילות כלשהי, הלב עדיין צריך להעביר כמות דם שתספיק להולכת החמצן הדרוש לעצם קיום החיים. קצב הפעימות במצב זה הוא קצב הלב במנוחה. אם עסקנו במשך השנים בפעילות ששיפרה את הכושר הגופני האווירני שלנו, שריר הלב התחזק וגדל. הודות לכך הוא מעביר יותר דם בכל פעם שהוא מתכווץ, וממילא קצב הכיווצים לצורך העברת כמות הדם הדרושה - נמוך יותר. מסקנה: כאשר קצב הלב במנוחה נמוך, הדבר מעיד על כושר אווירני משופר.

קצב לב מרבי: ערך זה מתייחס לרמת העברת הדם המרַבית שאליה אנו מסוגלים להגיע. בשונה מקצב הלב במנוחה וככל הידוע לנו, קצב הלב המרבי אינו מושפע מאימוני כושר. מאחר שמדידתו כרוכה בהפעלת הגוף במאמצים מרביים, נמנעים ממנה לעתים קרובות ומניחים שהוא תוצאת הגיל בלבד. קיימות מספר נוסחאות למדידת קצב לב מרבי. הפופולרית ביותר היא "קצב הלב המרבי שווה ל- 220 פחות הגיל". נוסחה זו פשוטה וזהירה, וכמעט תמיד מצביעה על ערך נמוך מהאמיתי. נוסחה מדויקת יותר, שגם היא זהירה, מדברת על "213 פחות 2/3 מהגיל". עבור גילאי 20 עד 30 אין כמעט הבדל בין הנוסחאות, אך ככל שהגיל עולה ההבדל מתחיל להיות משמעותי. כך או כך, יש לדעת שזוהי הערכה ולא מדידה. דוגמה מניסיוני האישי: קצב הלב המרבי שלי בגיל 69 היה צפוי להיות 151 לפי הנוסחה הראשונה ו- 167 לפי השנייה, אולם במדידה מעשית הגעתי במאמץ כמעט מרבי ל- 174 פעימות בדקה.

כשאנו מבצעים פעילות גופנית, הלב פועם במרווח שבין קצב הלב במנוחה לקצב הלב המרבי. ככל שהמאמץ גבוה יותר קצב הלב מהיר יותר. הניסיון המצטבר של ספורטאים ומאמנים בעולם מאפשר לנו לקבוע מהי עוצמת המאמץ הנדרשת להשגת מטרות שונות באימון, וממילא - מהו קצב הלב הנכון להשגת כל מטרה. מכאן נובע הצורך למדוד את הערכים הבאים:

קצב הלב במאמץ. כדי להעריך את קצב הלב במאמץ בצורה הפשוטה ביותר, אנו בודקים את מיקומו של הערך במרווח שבין הקצב במנוחה לקצב המרבי: האם הוא נמצא במחצית ההפרש? בשלושה רבעים ממנו? בשבע שמיניות?

הבדיקה נעשית כך: אם מדובר באדם שאצלו קצב הלב במנוחה הוא 60 פעימות בדקה והמרבי הוא 200, ומדדנו אצלו בזמן הפעילות קצב לב של 145, פירוש הדבר שאותו אדם פעיל ברמה של 60% מהמרווח (הסבר: המרווח שבין 200 ל- 60 הוא 140. עם 145 פעימות בדקה הוא נמצא ברמה של 85 פעימות מעל הקצב שלו במנוחה, שהן כ- 60% מתוך 140). בהמשך נציג כמה ערכי הכוונה לרמות מאמץ שונות.

במרבית רמות המאמץ קיים יחס ישר בין גובה המאמץ לאחוז מהמרווח הזה. אם, למשל, מד המאמץ של האופניים הארגומטריים מראה על מאמץ של 100 ואט, וקצב הלב הוא בגובה של 50% מהמרווח (בדוגמה הקודמת שלנו, שבה קצב הלב במנוחה הוא 60 והקצב המרבי הוא 200 - יהיה זה קצב לב של 130 פעימות בדקה), הרי שבמאמץ של 140 ואט צפוי קצב הלב להיות ברמה של 70% מהמרווח, שהוא, בדוגמה שלנו, 158 פעימות בדקה. היחס הזה נשמר כל עוד המאמץ הוא בעיקרו אווירני; ברמות מאמץ גבוהות יותר היחס אינו נשמר עוד, ובמרבית המקרים קצב הלב עולה לאט יותר מעליית המאמץ. הנקודה שבה זה מתרחש קרויה הסף הלא-אווירני (anaerobic threshold). בניגוד לשתי הנקודות הקודמות, קשה להגיע למדידה אמינה של קצב הלב בנקודה זו; לא תמיד ניתן לזהות בבירור את הנקודה שבה היחס הישר של המאמצים האווירניים מפסיק להתקיים. לכן נהוג לחפש את הנקודה במאמץ, שבה ריכוז חומצת החלב בדם עולה גם כשהמאמץ קבוע ("תחילת הצטברות חומצת חלב בדם" - OBLAאוOnset of Blood Lactic-Acid Accumulation). גם את הנקודה הזו לא קל למצוא בדייקנות ובאופן חד-משמעי. בכל מקרה, קביעתה אינה עניין לחובבים אלא למעבדה פיזיולוגית, אבל חשיבותה רבה להערכת הכושר הגופני של הספורטאי, הרבה יותר מקצב הלב במנוחה.

כיצד מודדים

הדרך המתוחכמת (והיקרה) ביותר היא באמצעות אק"ג (אלקטרו-קארדיו-גרם): במעבדה רפואית מדביקים על הגוף מספר אלקטרודות, ומכשיר מיוחד רושם לא רק את קצב הפעימות, אלא את אופי האותות החשמליים המפעילים את הלב. המומחה הרפואי הקורא את הדיאגרמה המתקבלת יכול ללמוד ממנה לא רק את קצב הלב אלא עוד כמה וכמה פרטים על איכות פעולת הלב, ואולי אף לזהות בו בעיות נסתרות.

הדרך הפשוטה ביותר היא המישוש: מניחים אצבע (רצוי שתיים או שלוש אצבעות צמודות) על פנים מפרק היד, קרוב לצד האגודל שלו, או על השקע בצוואר שבין הסנטר, שריר סובב הראש והגרוגרת ("משולש התרדמה"), וסופרים את הפעימות במשך 60 שניות.

לצורך מציאת קצב הלב במנוחה די לנו בדרך הפשוטה. למעשה, כדאי לעשותה מנהג: מדי בוקר, כשאתה ניעור משנתך, בדוק את קצב הלב שלך. עם הזמן תגלה שביכולתך לזהות בעיות בריאות בראשיתן וכן לדעת מתי החלמת כליל מהצטננות או משפעת קלה.

המצב שונה כשמדובר במדידת קצב הלב במאמץ. ראשית, במרבית הפעילויות אינך יכול להניח אצבעות על אחת מנקודות המדידה למשך 60 שניות. כדי להתגבר על כך, אומרים לך להפסיק את הפעילות למשך 10 או 15 שניות לצורך המדידה ולכפול את מספר הפעימות ב- 6 (אם המדידה ארכה 10 שניות) או ב- 4 (אם היא ארכה 15 שניות). כך נכנסים שני גורמי אי דיוק למדידה: האחד, כי קצב הלב יורד במשך זמן המדידה (בגלל הפסקת הפעילות), כך שאינך מודד את קצב הלב הנכון; והשני, כי אינך יכול לדייק ביותר מ- 6 (או 4) פעימות בקצב הכללי. אבל יש בעיה נוספת: כשקצב הלב מהיר (ובנוסף לכך, אתה עצמך מתנשם ומתנשף בשל המאמץ), כמעט אי-אפשר למנות את הפעימות שכן מדובר בקרוב ל- 30 פעימות תוך 10 שניות! הפתרון לבעיה זו הוא פשוט: אל תמנה פעימות בודדות אלא "רביעיות". אם אחרי 10 שניות מנית 7 רביעיות ועוד 2 פעימות עודפות, אתה יודע שמנית 30 פעימות, וקצב הלב שלך הוא 180 פעימות בדקה. מגוון רחב של מכשירי מדידה כדי להתגבר על הבעיות הכרוכות במדידת קצב לב במאמץ בלי להזדקק למעבדה עם אק"ג פותחו מכשירים למדידת קצב לב; "מדי דופק" בלשון העם. קיימים שני סוגים של מדי דופק.

הסוג הראשון, הישן והפשוט יותר, מורכב מלחצן שמרכיבים על אצבע או על תנוך האוזן. בלחצן יש חיישן שמרגיש בפרצי זרם הדם ושולח את האות למכשיר מדידה חשמלי, המציג את הקצב על צג. אלה באים בדרך-כלל כחלק מאופניים ארגומטריים או מהליכון.

השני, החדש והנפוץ יותר, כולל רצועה גמישה שמלבישים על החזה. ברצועה יש אלקטרודות (שיש להרטיבן לפני השימוש) הקולטות את האותות שמפעילים את הלב ומַשדר רדיו קטן המשַדר את האותות למַקלֵט, בדרך-כלל דמוי שעון-יד. המקלט מחשב את קצב הלב על פי פרק הזמן שבין האותות ומציג אותו על צג השעון. במרבית המקרים ניתן לקבוע ערך שמעליו המקלט משדר צליל התרעה, וערך אחר, שמתריע כשקצב הלב יורד מתחת לערך נתון. כך משמש מד הדופק כמנחה לעוצמת המאמץ הרצויה - למשל, קצב הריצה, רכיבת האופניים, או כל פעילות רצונית אחרת.

דגם פשוט יותר, אבל כזה הפועל על אותו עיקרון, כולל שתי אלקטרודות שאותן אוחזים ביד (נוח במיוחד כשמדובר באופניים, כשמרכיבים את האלקטרודות על ידיות הכידון), והן מחוברות בחוטי חשמל לצג. כך נמנע הצורך במשדר ובמקלט. חסרונו של המכשיר בכך שהוא מכתיב את תנוחת הידיים, ואין הדבר מתאים לכל פעילות. אפשר, כמובן, להפסיק פעילות, לגשת למכשיר, למדוד ולשוב לפעילות. היות שהמכשיר מסתפק ב- 4-3 שניות למדידה, לא נוצרת אותה בעיה כמו במדידה ידנית.

במדי הדופק מסוג הרצועה והשעון יש כמה וכמה רמות: בפשוטה והזולה ביותר, ה"שעון" אינו שעון כלל, והוא רק מציג את קצב הלב; כשעולים ברמה (ובמחיר) מקבלים גם שעון, אולי גם עם שעון-עצר ושעון מעורר; בשלב הבא מתווספים גם קוצב זמן (כדי שיזכיר לך שעבר הזמן שהקצבת לפעילות) ותאורת לילה; וברמה הגבוהה ביותר - זיכרון ואפשרות להעביר את תוכן הזיכרון למחשב. כך ניתן להפיק גרף שמתאר את השתנות קצב הלב במהלך הפעילות, לחשב את אחוזי הזמן שלך ברמות שונות של קצב הלב, להשוות את הגרף עם גרפים שהופקו באימונים קודמים ועוד ועוד. אם מחיר המערכת הפשוטה הוא בסביבות 300 ₪ - היקרה ביותר תעלה פי ארבע בערך (והחיבור למחשב ידרוש עוד סכום נאה, אבל החיבור יוכל לשרת יותר ממתאמן אחד, כך שלאגודה או לקבוצה זה עשוי להיות כדאי).

סיכומו של דבר: אם אנחנו מכירים את העקרונות שלפיהם יש לווסת אימונים להשגת מטרה ספציפית, מד הדופק הוא מכשיר חשוב, שלא לומר חיוני, ולא ממש יקר, לביצוע יעיל של האימון.

--------------------------------------------------------------------

עמוס גילעד - מהנדס, דאן 7 בג'ודו; רכז תחום הג'ודו בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט; רכז נושאי מדע, מחקר וייעוץ באיגוד הג'ודו בישראל



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-17 ביולי, בשעה 9:30

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, ביום רביעי, ה-7.7.20 ועד להודעה חדשה, הופסקה פעילותו של מועדון הספורט, לרבות פעילות חדר הכושר, הבריכות, החוגים ומגרשי הטניס

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן