חפש רק בנושא זה






הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו

העניין המרכזי במשחקי יורו 2004 היה כמובן ביצועי הנבחרות ותצוגת הכדורגל הנפלאה, שאותה חלקן מציגות. אולם מי שאחראים לכך כי המשחק יתנהל ללא דופי הם השופטים, שבשריקה לא נכונה אחת עשויים להכריע את גורלה הספורטיבי של אומה שלמה, וגם הם נדרשים ליכולת גופנית עילאית
  20/06/04

בימים אלה אנו נמצאים בעיצומו של טירוף עולמי. מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם צופים מדי יום בביצועיהם המופלאים של גיבוריהם הלאומיים, או פשוט נהנים מתצוגת כדורגל צרופה של טובי השחקנים בעולם. בעוד אנו הצופים עוקבים אחר מהלכו של הכדור ואחר המבצעים בשדה המשחק, מתוך סימפתיה או העדפהאישית של צד זה או אחר - יש מי שעושה זאת מקרוב, תוך אחריות כבדה ביותר. המדובר כמובן בשופט המשחק.

רבות נכתב ודובר על כושרם הגופני של שחקני הכדורגל. כמעט בכל שידור מתייחסים השדר והפרשן לכושרם הגופני או לחוסנם של השחקנים. על רקע השידורים וצפייה בעצימות הגבוהה שאותה מפגינים השחקנים לאורך כל המשחק, קשהשלא להתפעל, ואפילו לקנא, כאשר אנו משווים זאת לביצועים שאליהם אנו מורגלים בליגה המקומית - לכושר הגופני שאותו מפגינים שחקני העלית.

בנוסף לשחקנים - מי שנדרש לכושר גופני גבוה במיוחד הוא שופט המשחק. השופט צריך להימצא בכל מקום שבו מתרחש האירוע המרכזי, בכלרגע נתון. עליו להיות קרוב ביותר למקום האירוע, תוך שמירה על חושים חדים ויכולת לקבל החלטות בשברירי שנייה. שמירה על ריכוז כה גבוה והימצאות קרוב למקום התרחשותם של האירועים, מחייבת את שופטי המשחק להימצא בכושר גופני גבוה במיוחד. בהשוואה לשחקן, השופט לא נדרש לבצע תיקולים, אינו צריך לנתר לנגיחה או לבעוט בעוצמה אדירה, אולם עליו להיות בעל כושר אירובי יוצא מן הכלל. במחקרים שנערכו באיטליה ועקבו אחר ביצועיהם של שופטי כדורגל בכירים (גיל ממוצע 37.5 שנים), במהלך משחקים בליגה הראשונה, נמצאו נתונים מעניינים ביותר. נמצא כי המרחק הממוצע שאותו עובר השופט במשחק שלם, הוא 11.4 ק"מ, כאשר הטווח נע בין 7.8 ל- 13 קילומטרים. לא נמצאו הבדלים בין המרחק שאותו ביצע השופט במחצית הראשונה לעומת המרחק אותו עבר במחצית השנייה, אולם נמצא כי במחצית השנייה השופט נע פחות בריצה לאחור ובריצה צידית, בהשוואה למחצית הראשונה. השופטים עברו יותר מ- 40% (41.7%) מהמרחק בריצה במהירות גבוהה יותר מ- 13.1 קמ"ש, ו- 17% מהמרחק הכולל במהירות גבוהה יותר מ- 18.1 קמ"ש (!), אם כי במחצית השנייה המרחק שכוסה במהירויות הגבוהות היה קטן יותר בהשוואה למרחק שהושג במחצית הראשונה. הדופק הממוצע לאורך המשחק כולו היה 85% מהדופק המרבי החזוי, ונע סביב ערכים של 162 פעימות בדקה (החישוב המקובל לדופק מרבי הוא 220 פחות הגיל). ערכי הדופק היו דומים במחצית הראשונה ובמחצית השנייה, אולם ב- 15 הדקות הראשונות של המחצית הראשונה, היו ערכי הדופק נמוכים יותר בהשוואה ל- 2/3 הנותרים של המחצית. במהלך המשחק נדרשים השופטים לבצע מאוצים קצרים, ונמצא כי קטעים אלה אורכים בין 2 ל- 4 שניות.

לסיכום, נראה כי שופטי כדורגל ברמות הגבוהות נדרשים ליכולת אירובית גבוהה ביותר. בנוסף, נראה כי היכולת להפגין ביצועים עצימים (ריצה במהירות גבוהה) הולכת ויורדת ככל שמתקרבים לסיומו של המשחק.

על מנת להגיע לרמת כושר גופני גבוהה שכזו, ולשמור עליה לאורך העונה כולה, נדרשים שופטי הכדורגל לבצע אימוני כושר גופני מספר פעמים בשבוע. כושר גופני לקוי ימנע מהשופט להיות קרוב למקום שבו מתרחשים האירועים במשחק, יפגע ביכולת קבלת ההחלטות שלו וישפיע לרעה על רמת השיפוט. חשוב כי השופט יקפיד על משקל תקין, על מנת שיוכל לנוע ביעילות במגרש, ובנוסף ישמש כמודל גופני אשר יקרין על השחקנים ועל הצופים במגרש.


תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
נקבע מועד חדש: טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בטוקיו יתקיים ב-23.7.21. בהצלחה!

אתכם גם בימי קורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

נלחמים על הכושר: נבחרת השחייה הפראלימפית מתאמנת בבריכה הלאומית במכון וינגייט

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג המגיעים למכון

שחקן הבדמינטון האולימפי, מישה זילברמן יתאמן בתקופה הקרובה במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט