חפש רק בנושא זה






עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?

מדעני הספורט ממשיכים לחפש גורמים נוספים ומדדים חדשים, שמדידתם תסייע בתכנון אימונים יעילים ביותר. לשם כך חוקרים ובודקים חומרים שונים שהגוף מפריש תוך כדי ואחרי אימונים עצימים
  14/05/04
מאמרים נוספים בתחום
כוח שריר – לא רק המסה קובעת
הערכה כמותית של אימון סבולת ועומסים תחרותיים
שעוני דופק – אפשר לסמוך עליהם?
על אימון, מאמנים ומתאמנים
מאמרים נוספים בתחום
מתים לנצח – מחשבות על מוות משפרות ביצועים
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מוטיבציה פנימית: המנוע בהכשרת מאמנים
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
עם היד על הדופק
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
ויסות משקל קצר-טווח
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום

עמוס גלעד
בכתבה על העצימות ואימונה הוצגו שלוש השיטות למדידה (או אומדן) של מרכיב העצימות בעומס האימון: הערכה סובייקטיבית, קצב לב, ריכוז חומצת חלב בדם. כמקובל, ראינו את עומס האימון כמורכב מעצימותו מצד אחד, ומהיקפו מהצד האחר; ושתי השיטות להערכת העומס הכולל (שיטת אנדרייב ושיטת סיקורסקי) פשוט כפלו את ערך העצימות במשך האימון, כדי לקבל "יחידות עומס", שתשמשנה בתור פָּרָמֶטֶר (משתנה) בתכנון של, ומעקב אחרי, האימונים.

בתחום מדידת העצימות ממשיכים מדעני הספורט לחפש גורמים נוספים, שמדידתם תסייע בתכנון אימונים יעילים יותר. לשם כך מדדו וניתחו חומרים שונים,שהגוף מפריש תוך כדי ואחרי אימונים עצימים. בין אלה אנו מוצאים: שִתְנן (אוּרֶאָה), אמוניה
(NH4+)
, קריאטין-קינזה, אַדְרֶנָלין ונוֹרְאַדְרֶנָלִין (הקרויים גם אֶפִּינֶפְֿרִין ונוֹרְאֶפִּינֶפְֿרִין), קורטיזול, טסטוסטרון ועוד.

מהשתנן כנראה ירדו סופית, כי יש יותר מדי משתנים המשפיעים, הן על הפרשתו והן על סילוקו (היעלמותו) מהדם, ולחלק גדול מהם אין קשר לעומס האימון. אמוניה נראתה זמן-מה כגורם מבטיח, אבל כיום נראה שעיקר המידע שניתן לקבל ממדידתה הוא באיזו מידה מופעלים במאמצי האימון סיבים מהירים, ולכן, מה (בקירוב) אחוז הסיבים המהירים אצל הספורטאי הנבדק. אין ספק שזה נושא מעניין, אשר, אם יגיע לבשלות, עשוי לאפשר קביעת ההרכב הסיבי של ספורטאי מבלי להזדקק לביופסיה; אלא שנכון להיום, הנושא הזה טרם הגיע לבשלות, ועדיין אינו זמין. בכל מקרה, אין לזה השלכות על הנושא  שלנו; ואולי, בעתיד, על תחום הייעוץ - לאיזה תחום פעילות ספורטיבית מתאים הספורטאי המסוים.

מדידת ריכוזי ההורמונים אַדְרֶנָלין ונוֹרְאַדְרֶנָלִין, המופרשים על-ידי מערכת העצבים האוטונומית, מאפשרת אבחון של מידת העוררות של הספורטאי. מחקר של מאמנת ג'ודו גרמניה (1)  מציג אפשרויות מעניינות בכיוון של בחירת פעילויות שיביאו את הספורטאי לרמת עוררות מיטבית (לא גבוהה מדי, לא נמוכה מדי) לפני תחרות חשובה. לזה דווקא יש השלכה על שיקולים בתכנון עומס (עוצמה והיקף) של אימונים; אלא  שלמחקר לא היה המשך של ממש (לפחות עד כמה שידוע), ולכן לא יכול לשמש כהנחיה, אלא כנקודת מוצא למחקר נוסף.

גם ממדידות של הורמונים אחרים, טסטוסטרון ועוד, אין תוצאות שיכולות להיות להם השלכה לגבי הסקת מסקנות על העומס ו/או רמת ההתאוששות של הספורטאי. הגורם היחיד, שלגביו יש התנסות ומידע, הוא קריאטין-קינזה.


מהו קְרֵיאָטִין-קִינָזֶה?


הסיומת של השם, "ָזֶה", מעידה שמדובר באֶנְזִים, חומר שמזרז פעולות כימיות-אורגניות, "קִינָזֶה" מרמז על פירוק, במקרה זה של קריאטין. קריאטין-פוספאט, כידוע, הוא חומר חיוני בתהליך הפקת אנרגיה מכנית בשריר; פירוקו נחוץ לחידוש המלאי הזעיר של ATP שבשריר, וללא ATP אין פעילות כלל. לכן מצוי קריאטין-קינזה תמיד בשרירים (וגם במוח, שם הוא ממלא אותו תפקיד). במצב רגיל, החומר "כלוא" במקומות אלה ואינו נכנס לזרם הדם. ריכוז גבוה מהרגיל של קריאטין-קינזה בדם, מעיד על נזק: אם מקור החומר במוח, מדובר בשבץ; אם הוא בא משריר הלב - התקף לב; ואם הוא בא משרירי השלד - מדובר בנזק לתאי השריר. למזלם של המאבחנים, יש שלושה סוגי קריאטין-קינזה: סוג 1, הקרוי גם BB, מצוי במוח ובשרירים חלקים; סוג 2, או MB, מצוי בשריר הלב; וסוג 3 או MM, המהווה בדרך כלל 95% מכלל הקריאטין קינזה, מצוי בשרירי השלד. איזה נזקים לתאי השריר עשויים לגרום לגדלת כמות הקריאטין-קינזה בדם?

שלוש סיבות אפשריות יש: הראשונה, שאינה כל-כך מענייננו, היא קבוצה של מחלות שריריות; השנייה, פגיעה בתאי שריר עקב מאמצי אימון. נזכור, שאימוני כוח גורמים לגידול במסה השרירית ע"י כך שתחילה נגרמות פגיעות בתאי השריר (השלב הקַטַבּוֹלי) וכתגובה לכך בונה הגוף כמות עודפת של שריר (השלב האנבולי); כלומר, פגיעה בתאי השריר היא חלק מהותי באימון הגופני. השלישית היא נזק לתאי השריר עקב חבלה - מכה, מתיחת יתר וכו'.


לכן זהו גורם שריכוזו מעיד על רמת העומס המצטבר (בדומה לחומצת חלב), אבל המגיב לאט יותר מחומצת חלב, ובניגוד לחומצת חלב, אינו מושפע רק מהמאמץ, אלא גם מחבלות (פגיעות ופציעות). בכתב העת המזרח-גרמני לספורט הישגי (שהיה חסוי בזמנו) כותב צוות חוקרים (2):


"לצורך התכנון והבקרה של דינמיקת ההעמסה בוויסות האימון קצר-הטווח, הוכיח את עצמו גם בענפי הקרב הפרמטר "חומצת-חלב". בעזרת פרמטרים מהירי-תגובה (ריכוז לקטאט, קצב לב) נתאפשר גם בג'ודו לקבוע את רמת המאמץ הפנימי ולהסיק בהתאם לגבי רמות ההעמסה... אולם לקביעת ההעמסה האישית אין די בידיעת ההשפעה המיידית של אמצעי ושיטות האימון... מופיעה בצדק הדרישה, לערוך אובייקטיביזציה מקיפה יותר של "דרגת ההתאמצות הפנימית" משניתן להשגה ע"י הפרמטרים קצב-לב, לקטאט בדם ובמידת-מה גם שתנן בדם... באשר למדידה והערכה של השפעות עומס מסתכמות (ברמת תא השריר) הצלחנו במשך שנים אחדות לקבל התנסויות חיוביות ממדידת הקריאטין-קינזה.
 
מהמחקרים של בְּרֶדוֹב ואחרים וגַיסְלֶר ואחרים, נראה הפרמטר קריאטין-קינזה בדם כמתאים לקביעה טובה יותר של העומס הפנימי עקב סיכום השפעות של עומסי-אימון וגם להעריך טוב יותר את ההשפעה הביולוגית של הגירוי של אמצעי ושיטות האימון. בכך נראתה אפשרות נוספת, להשפיע באופן מוחשי על תהליכי ההעמסה וההתאוששות". לאחר שצלחנו את הסגנון הנפתל, המסביר, כיצד הובל צוות החוקרים להשתמש במדידת המשתנה הזה (וחסכתי מכם הרבה מאוד התפתלויות מילוליות נוספות), אנו מגיעים לארבע "הנחות" שמסבירות, מה מחפשים (ומוצאים) במדידת ריכוז הקריאטין-קינזה בדם (בקצרה:
CK):

"1. שינויי פעילות של CK עקב העמסה משקפים את השפעות העומס הפנימיות בתלות בעצימות, היקף ותדירות במהלך היום ומחזור-הזוטא (השפעה מסכמת).

2. שינויים בולטים של CK מצביעים על השפעות הגירוי של אמצעי ושיטות האימון. שינויים קטנים מצביעים על ירידת השפעת אמצעי האימון עקב הסתגלות המתאמן.

3. עליית הפעילות של CK משקפת את רמת ההתאמצות ברמת תא השריר, וקרוב לודאי שאינה תלויה בריכוז הלקטאט.

4. שינויי פעילות של CK המקבילים לשינויי העומס החיצון במחזור הזוטא מצביעים על יחס מיטבי של העמסה והתאוששות".

לאחר מכן באה סקירה של השימוש בפרמטר הזה במהלך ההכנה הבלתי-אמצעית לקראת אליפות העולם בג'ודו לשנת 1983, בהם זכתה הנבחרת שלהם בשתי מדליות זהב ושתי מדליות ארד והיתה שלישית בין המדינות (אחרי יפן וברה"מ); אגב, רק אחד מהשמונה שלהם כשל בסיבוב הראשון - מקלי, שנוצח בידי משה פונטי מישראל.

חשוב גם לזכור, שכפי שרמזתי קודם, ריכוז CK מוגדל יכול להעיד גם על חבלות, ולא רק על מאמץ. אבל חבלות גם הן גורם של עקה (stress) ולכן על צורך בהתאוששות.


הבעיה
בשימוש במשתנה הזה היא, שבניגוד לקצב-לב ולריכוז חומצת-חלב, אין ערכים מנחים כלליים: לדוגמה: לשם ויסות מדויק של אימון, עלינו לדעת מהו קצב הלב בסף הלא-אווירני; אבל ההבדלים יהיו, עבור ספורטאים מאומנים בוגרים, בטווח של 15%±. ריכוז חומצת החלב בנקודה זו יכול לנוע בין 3 ל-5.5 ממול/ליטר. אבל ערכי הנורמה של ריכוז קריאטין-קינזה נעים (אצל גברים) בין 17 ל-148 יחידות לליטר!

הפתרון שנמצא לשונות העצומה הזאת הוא זה: בודקים ריכוז CK בבוקר ובערב. במהלך היום חלה, כמובן, עלייה בגורם זה. במהלך הלילה, הגוף מתאושש, וריכוז ה- CK יורד. הכלל שנקבע הוא: אם מידת הירידה בלילה היתה לפחות כמחצית העלייה ביום הקודם, ניתן להמשיך באימונים עצימים; אם הירידה היתה פחותה ממחצית מידת העלייה ביום הקודם, חובה להכניס יום של התאוששות ממאמצים עצימים. ואילו השוואת העקום המתאר את השינויים בריכוז על-פני כמה ימים לעקום המתאר את המאמצים החיצוניים שהוטלו על הספורטאי תאפשר הערכת הנכונות הכללית של התכנון והביצוע (ברוח סעיפים 2 ו- 4 במאמר המזרח-גרמני שצוטט לעיל).



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן