חפש רק בנושא זה






שנה ראשונה לגיל מעין כמנהל אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט

גיל מעיין, שחקן כדורעף בעברו, איש חינוך בעל ניסיון עשיר בניהול, מאמין שצריך להשקיע המון במעט ספורטאים וכדי להביא תוצאות יש לבנות לספורטאים מערכת לימודים גמישה שתאפשר מקסום של שעות האימון – החלום שלו להקים במכון וינגייט בית ספר עצמאי שידע להכיל את הצרכים האמתיים של היהלום שנקרא ספורטאי הישג
  19/10/17
גיל מעין, מנהל אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט
גיל מעין, מנהל אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט

שנת הלימודים תשע"ח נפתחה באקדמיית וינגייט למצוינות בספורט עם 175 ספורטאים: 101בנות ו-73 בנים ומנהל חדש. מיהו גיל מעיין, איך הוא רואה את תפקיד האקדמיה, מה האסטרטגיה שלו להישגים ומה התחדש השנה באקדמיה? על כך ועוד בריאיון אישי.

גיל מעין בן 45, עוסק בחינוך ובניהול חינוכי וספורטיבי 19 שנים. "גדלתי בקרית אתא, ובילדותי כל מי שהיה ספורטיבי, עבר לשחק כדורעף". כשחקן כדורעף נמנה גיל עם סגל נבחרת ישראל נערים ונוער עד סוף י"ב. מגיל מאוד צעיר ידע שהוא רוצה לעשות שירות משמעותי כלוחם וזה מה שעשה כשהתגייס ליחידה מובחרת. עם שחרורו משירות החל ללמוד לתואר ראשון בחנ"ג  ותוך כדי מונה כעוזר מאמן נבחרת ישראל נערים ונוער בכדורעף.
בין תפקידיו של מעין לפני שקיבל על עצמו לנהל את אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט: מורה מחנך במוסינזון הוד השרון, מאמן בליגת העל בנות בכדורעף. ב-2003 החליט לעזוב את הפן הספורטיבי בקריירה שלו ולעבור לניהול חינוכי. גיל מונה למנהל פנימייה במוסינזון (6 שנים), סיים את לימודיו לתואר שני וקורס מנהלי בית ספר. ב-8 השנים האחרונות ניהל גיל את חטיבת הביניים באורנית ואף הקים תיכון ביישוב.

מה תפיסת העולם שמנחה אותך בחינוך?
"הישגיות! חייבים להביא תוצאות! ובאקדמיה הדגש הוא על ההישגים הספורטיביים. מבלי שההישגים הלימודיים והבגרויות ייפגעו, יש להגמיש את המערכת לטובת מקסום שעות האימון ולעבור ללמידה ממוקדת ורב גילאית. לדעתי זה לא יפגע בלימודים אם נסתפק במערכת של 25 שעות לימוד, דבר שיאפשר להגדיל את שעות האימון השבועיות ל-30 שעות לפחות. אני מרשה לעצמי להגיד את הדברים האלה דווקא מפני שניהלתי בית ספר ואני יודע איך בדיוק אפשר למקסם את התוצאות הלימודיות בפחות שעות. החזון/חלום שלי הוא לפתוח בית ספר בווינגייט, כי לכל מסגרת אחרת, גם לטובות שבהן, מאוד קשה להכיל את השונה, את החריג – את היהלום הזה שנקרא ספורטאי הישג".

איך אתה רואה את תפקיד האקדמיה?
"התפקיד שלנו באקדמיה לספק לספורטאים את המיטב במתקנים, בצוות אימון, במעטפת רפואית, במגורים, במזון, באקלים של מוגנות, בצוות הדרכה, בקשר עם ההורים ולספק חוויה רגשית וחברתית חיובית. האקדמיה, מלבד היותה בית גידול לספורטאי הישג, מייצרת מציאות לספורט הישראלי – ספורטאים ברמה גבוהה, למשל בענפי הכדור, ובמיוחד בנשים. וצריך גם לזכור שהמציאות העולמית בספורט ההישגי לא נמצאת בישראל, לכן חייבים לספק לספורטאים כמה שיותר התנסויות בחו"ל בתחרויות ובמחנות אימונים, על אף הקושי הטכני של המרחק הגיאוגרפי".

מה אתה דורש מהספורטאים באקדמיה?
"כמנהל אני דורש מהילדים לעשות את הכי טוב שהם יכולים, תמיד לתת 100% בכל דבר שהם עושים. חשוב לי שהספורטאים יהוו דוגמה ומופת בכל תחומי החיים: התנהגות, משמעת, מוטיבציה, הופעה, סדר, ניקיון, התנהלות, תרומה חברתית ומעורבות בקהילה.
אני מעביר מסר לספורטאים שהכול אפשרי! אם הם יהיו מספיק נחושים, הם יוכלו להשיג דברים שמבחינתם הם בלתי נתפסים. כישלון הוא חלק בלתי נפרד מהצלחה, אם לומדים להפוך אותו למתח להצלחה, ולא מעט ספורטאים גדולים יעידו על כך שהחכמה לקום מהכישלון יותר חזק".



מה התחדש באקדמיית וינגייט למצוינות בשנת הלימודים תשע"ח?

"צירפנו לאקדמיה ענף חדש - הרוגבי שביעיות בנים; פיצלנו את ענף הג'ודו לשתי קבוצות - בנים בנות; פיצלנו את ענף הכדורעף לשתי קבוצות גיל; ונפרדנו סופית לצערי מענף הכדורסל בנים".

מה לדעתך צריך לקרות כדי לקבל תוצאות?
"צריך לעשות חשיבה ותיעדוף לענפים שאנחנו חושבים שצריכים להיות באקדמיה ויש לבחון כל הזמן את הענפים שנמצאים ואת רמת ההשקעה של האיגודים. ההחלטות האלה נקבעות במנהלת האקדמיה שאני חלק ממנה וכמובן ברמת ההחלטה של המדינה באיזה ענפים משקיעים. לדעתי המוטו צריך להיות שנותנים המון למעט (ספורטאים).
אני רואה מגמה של הצלחות דווקא בענפים האישיים, כמו הג'ודו, השיט, ההתעמלות האומנותית, ענפים מפתיעים שצמחו כאן בארץ בעבודה קשה, ולא ניתן היה לשער את ההצלחה הגדולה שלהם.
הייתי רוצה לראות בין הענפים באקדמיה את ההתעמלות מכשירים, ההתעמלות האומנותית, השחייה האומנותית, הטניס והגולף".



צילום: אבי שי



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
מבדקים תפקודיים בפיזיותרפיה

תזונה נכונה לספורטאים מתבגרים