חפש רק בנושא זה






800 משתתפים בוועידת וינגייט למצוינות בספורט

במסגרת הוועידה הציגו בכירי הספורט בישראל ובעולם היבטים שונים הקשורים לטיפוח מצוינות והישגיות. אמוץ בכר, מנכ"ל מכון וינגייט: "אנו משוכנעים שוועידת וינגייט למצוינות בספורט תהפוך בשנים הקרובות לבמה מרכזית לדיונים מקצועיים בנושאי מדיניות, מחקר ומדע בכל האמור במצוינות והישגיות בספורט"
  04/12/17

הוועידה התקיימה ביוזמת מכון וינגייט ובשיתוף משרד התרבות והספורט, הוועד האולימפי בישראל, הטוטו ועיריית נתניה.


את המושב הראשון "מריו דרך טוקיו לפריס" הוביל מר אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי וסגן יו"ר ועדת התיאום של משחקי טוקיו 2020. גלעדי הציג את התוכניות לאולימפיאדת טוקיו 2020 שבמסגרתן תהיה חתירה לאיזון מגדרי במספר הספורטאים והספורטאיות, ותהיה הפחתה של התחרויות בענפי ההיאבקות, הרמת המשקולות והקליעה. בין בדבריו חידש גלעדי שהוא צופה שבקרוב תסתיים התקופה של שיפוט תחרויות ספורט על בסיס אנושי בלבד. "הטכנולוגיה הקיימת היום תאפשר בעתיד הקרוב הצבת מספר רב של מצלמות וחיישנים שיקבעו בוודאות את איכות התרגיל של הספורטאי, את הציון שיקבל ואת התוצאה שישיג", אמר גלעדי.

הדובר המרכזי במושב הראשון היה נשיא הוועד האולימפי הצרפתי, דניס מסגליה, אשר הציג את המודל האולימפי של צרפת ואת התוכנית האולימפית של פריס 2024: "המשחקים בפאריס יהיו יוצאים מהכלל, המשחקים של 2024 יכתיבו את העתיד, ויש לנו הכבוד לארח אותם. אני יכול להבטיח שהכול ייעשה כדי שהספורטאים ייהנו ממיטב התנאים, וכך גם המדיה והצופים בבית. אנחנו עוד צריכים לפתח מודל משלנו כפי שעשתה בריטניה כשאירחה את המשחקים בלונדון, שם העלו את כמות המדליות מ-47 באולימפיאדת בייג׳ין ל-65. מודל זה הוכיח את עצמו גם כן באולימפיאדת ריו".

מר גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל, הציג את תוכניות הוועד לשנים הקרובות והדרך לקדם מצוינות ספורטיבית לאור השינויים שנעשו לאחר המשחקים בריו: "יש שתי דרכים לנתח את המשחקים בריו, אחת דרך דירוג המדליות הכללי בו סיימנו במקום ה-66 בעולם ולפי הדירוג היותר מכובד, שם נספרת כמות מדליות הזהב, שם סיימנו במקום ה-77. צריך להזכיר ש-60 אחוזים מהמדינות חוזרות ללא מדליית זהב. ריו היו המשחקים האולימפיים הטובים ביותר שלנו, עמדנו בצפי שלנו בכמות הספורטאים שרצינו לשלוח (47) ועקפנו אותו משמעותית".

במסגרת המושב השני "תפקידם של המדע והמחקר לקידום מצוינות בספורט" הציג פרופ' אנדרו ג'ונס, פיזיולוג מאמץ בריטי, את הפרויקט של חברת NIKE, שבו השתתף, לשבירת מחסום השעתיים בריצת מרתון.
מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי, הציג את השינויים הטכנולוגיים אשר תרמו לשיפור ההישגים בספורט.
פרופ' ניר עינון הציג את הקשר בין גנטיקה ובין הישגים ספורטיביים וד"ר דליה נבות הציגה את מודל המעקב הרפואי והתמיכה בספורטאי הישג צעירים מהבסיס לפסגת הטכנולוגיה.

במושב השלישי "הקשר בין תקשורת וספורט" הציג פרופ' יאיר גלילי את תפקידה של התקשורת בקידום הספורט בעולם המודרני. בתום ההרצאה התקיים פאנל ספורט ותקשורת שבו השתתפו ח"כ זוהיר בהלול, מירי נבו, גל עוז ואלי סהר, אשר הציגו את עמדותיהם בנושא.



במושב הרביעי "מדיניות לאומית לקידום מצוינות בספורט"
הציג מנכ"ל מכון וינגייט, מר אמוץ בכר, את חוק המכון הלאומי למצוינות בספורט, שאמור להיכנס לתוקפו במרץ 2017 ואת עקרונות תכנית 2030 לפיתוח התשתיות והמתקנים במכון וינגייט: "חוק וינגייט התבשל מעל 10 שנים. זה הישג גדול שהוא אושר, אבל כאן רק מתחילה העבודה. רבים חושבים שהחזון של המכון הלאומי למצוינות זה מתקנים, אך הוא הרבה יותר רחב מזה. כדי לעקוף את המתחרים שלנו אנחנו צריכים לייצר מצב שאנחנו מביאים ערך יותר רחב לספורטאים שלנו, וצריכים להיות צוותי אימון יותר טובים מאשר הצוותים של הקולגות שלהם מחו"ל".

גולת הכותרת במושב זה הייתה הרצאתו של פרופ' רוג'ר ג'קסון, שכיהן שלוש קדנציות כיו"ר הוועד האולימפי בקנדה והוביל את תכנית המפנה למצוינות בספורט בקנדה - "Own The Podium". פרופ' ג'קסון הציג בפירוט רב את המודל הקנדי לשינוי המגמה "מתקווה למדליה", להישגים וזכייה במדליות באולימפיאדת החורף ונקובר 2010 ובשאר האולימפיאדות.

איציק לארי, מנכ"ל הטוטו, הציג את היקף התמיכה של הטוטו בקידום ענפי הספורט השונים בארץ: "השקעה במצוינות בספורט תביא למצוינות בחיים ולחברה ישראלית טובה יותר. לשם כך עלינו להשקיע יותר משאבים ולהגיע לכל חלק במדינה, בעיקר לאיפה שקשה".

מנכ"ל משרד התרבות והספורט, עו"ד יוסי שרעבי, הציג את תכניות המשרד לעידוד מצוינות בספורט בשנים הבאות תוך התייחסות לנקודות החוזק והחולשה של הספורט הישראלי ביחס למדינות אחרות בעולם: "מדינת ישראל באופן יחסי קלה לניהול. זו מדינה קטנה עם מעט מועצות וגופים ויותר קל לה לרכז את עולם הספורט. לכאורה המצב הזה מאפשר תכניות עבודה יותר פשוטות ומהירות. ישראל מקדמת ברמה הכי גבוהה ספורטאים מוכשרים. אנחנו במקום מאוד טוב מבחינת ההשקעה בספורטאים ביחס לעולם. בתחום המאמנים אנחנו נמצאים מעט מתחת לממוצע" . תערוכת ה-60 למכון וינגייט

תערוכת ה-60 למכון וינגייט 
לרגל הוועידה, נפתחה במכון וינגייט "תערוכת ה-60 למכון וינגייט" ובה הוצגו שלושה צירי זמן מקבילים: 70 שנים למדינת ישראל, 60 שנים למכון וינגייט והרגעים הגדולים של הספורט הישראלי. בין המוצגים ניתן היה לראות את העתק המברק ששלח ב-2 באפריל 1944, יצחק בן-צבי למשרד המלחמה הבריטי ובו השתתפות בצער על מותו של הגנרל אורד וינגייט: "כהוקרה לזכרו של הגנרל א. צ. וינגייט, אשר נפשו הייתה קשורה בנפש מפעלנו בארץ, ואשר שירת את היישוב בימי מבחן ומסה, החליטה הנהלת הוועד הלאומי להקים בארץ מוסד עליון לחינוך גופני, אשר יישא את שמו."
עוד הוצגו בתערוכה, האופניים המקוריים ששימשו בסוף שנות ה-70 לפיתוח המבחן האנאירובי של וינגייט על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' עודד בר-אור. מבחן וינגייט משמש עד היום כאמת מידה למדידת היכולת האנאירובית בכל העולם. בנוסף הוצגה פעילותה הענפה של המחלקה לרפואת ספורט ולמחקר, לרבות הישגים פורצי דרך נוספים, שאומצו גם הם כאמות מידה מובילות בעולם. אוצרת התערוכה: הגב' פנינה רמון.


ערב גאלה
לתמונות מערב הגאלה הקליקו כאן

הוועידה נפתחה באירוע גאלה חגיגי במוצ"ש 2.12.17. במעמד אנשי ציבור מעולם הספורט, בכירי המנהלים, מאמנים, אורחים מחו"ל וספורטאים נבחרים, ביניהם אסתר רוט-שחמורוב, יעל ארד, גל פרידמן, ירדן ג'רבי, יעקב תומרקין, אנדי רם, לי קורזיץ, אלכס אברבוך וספורטאים נוספים.



יקי אנוך, יו"ר מכון וינגייט, אמר: "אנחנו צריכים לקחת את המילים מצוינות לספורט ולהפוך אותם לזרקור לשנים הבאות. אנחנו בעיצומה של תוכנית אסטרטגית על איך ייראה המכון ונתאים אותה לאחר אישור של משרד הספורט והשרה רגב בשביל להגיע לאותם הישגים אליהם אנחנו חותרים".

אמוץ בכר, מנכ"ל מכון וינגייט, אמר במהלך האירוע החגיגי: "מכון וינגייט מציין השנה 60 שנים להיווסדו ורגע לפני שחוק מכון וינגייט ייכנס לתוקפו, מוקיר המכון את תרומתם של אישים משמעותיים בחיי המכון. אנשים אלה, במנהיגותם, בחזון שהנחילו לנו, באהבתם לספורט ולספורטאים, גרמו לצמיחתו של מכון וינגייט ולהפיכתו לגורם המשמעותי ביותר בטיפוח המצוינות בספורט הישראלי בכלל ובספורטאי ההישג בפרט".

אותות ההוקרה שהוענקו בערב הגאלה:
אות מכון וינגייט על מפעל חיים לד"ר אורי שפר
, שכיהן כמנכ"ל מכון וינגייט בשנים 2008-1997, וכסמנכ"ל וראש מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט בשנים 2016-2008.
אות יקיר מכון וינגייט למר אורי אפק (85), לשעבר מנכ"ל הוועד האולימפי ומוותיקי אנשי הניהול בספורט הישראלי.
אות מנכ"ל מכון וינגייט עבור תרומה משמעותית לד"ר גלעד ויינגרטן שניהל את המכון בשנים 1997-1990.
אות מנכ"ל מכון וינגייט על תרומה משמעותית למר אריה הלוי, מנהלו השני של מכון וינגייט, שכיהן בתפקיד במשך שני עשורים 1989-1969.


אמוץ בכר, מנכ"ל מכון וינגייט, עם מקבלי אות ההוקרה: ד"ר אורי שפר, ד"ר גלעד ויינגרטן, מר אריה הלוי, מר אורי אפק.

סייעה בהכנת הכתבה: לבנה זיגל, ראש מדור מעבדות במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט.

צילום: אבי שי



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
26.1.18 יום פתוח במכון וינגייט ללימודים

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן