חפש רק בנושא זה






הפרעות קשב וביצועים ספורטיביים

השכיחות הגבוהה של ספורטאי עלית שאובחנו עם ADHD, ביחס לשכיחות ADHD באוכלוסייה הכללית, מעלה את השאלה האם הפרעת קשב תורמת להגעה להישגים ספורטיביים מעולים? מאת ענבר וינרסקי, מתאמת מחקר, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט
  03/01/18
מאמרים נוספים בתחום
איזה טיפוס אתם? שעונים ביולוגיים וביצוע גופני
חשיבותו של תזונאי ספורט
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
מאמרים נוספים בתחום
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירופסיכיאטרית נפוצה הפוגעת בתפקוד האקדמי, החברתי והתעסוקתי, הפרעה זו שכיחה בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים. אנשים עם ADHD יכולים להציג מגוון רחב של תסמינים הכוללים שלושה ליקויי ליבה עיקריים: חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. תרופות מרשם מהוות את המענה השכיח ביותר לסובלים מהפרעות קשב וריכוז. מרבית התרופות המשמשות לטיפול בהפרעות קשב, מכילות חומרים מעוררים (סטימולנטים של מערכת העצבים המרכזית). הסוכנות העולמית למניעת שימוש בסמים בספורט (World Anti Doping Association-WADA) מגדירה תרופות אלו כ"ממריצים אסורים לשימוש בתחרות". אם הספורטאי לא קיבל אישור מיוחד לשימוש בתרופות אלו מסיבה רפואית, הוא עלול להיענש ולהיות מורחק מתחרויות למשך מספר שנים, כאשר יימצאו שאריות של תרופות מסוג זה בבדיקת שתן. קיימת אמנם אפשרות ליטול תרופה שאינה מקבוצת הממריצים, אך תרופות אלו יעילות פחות אצל מרבית הסובלים מהפרעת קשב וריכוז והשימוש בהן אינו נפוץ.

אצל חלק מהאנשים והספורטאים הפרעת הקשב משתפרת ולעיתים חולפת עם ההתבגרות ואינה פוגעת בהישגיהם הספורטיביים והאחרים עם העלייה בגיל. אנשים אחרים ימשיכו לסבול מבעיית הקשב והריכוז כל חייהם וחלקם יזדקקו לטיפול תרופתי כדי לתפקד בחיי היומיום ולעיתים גם כדי לשמר את יכולתם ואת הישגיהם הספורטיביים.



ספורטאי עלית המשתייכים למועדון ה-ADHD
מחקר מאוניברסיטת טירגו מורס שברומניה שפורסם בעיתון לרפואה ורוקחות באוגוסט 2017, מציג תרומה של עיסוק בספורט לשליטה בתסמינים של הפרעת הקשב. יתרה מכך מחקר זה מצביע על שיפור יכולות ומיצוי כישורים ספורטיביים אצל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.
אחד הסיפורים המפורסמים הוא סיפורו של השחיין האמריקאי עטור המדליות, מייקל פלפס, שאובחן בגיל תשע כסובל מהפרעת קשב וריכוז. כיוון שהתקשה להתרכז בפעילויות בבית הספר, החל מייקל פלפס ליטול תרופות לטיפול בהפרעת הקשב והריכוז. בגיל 12, כשהפסיק לקחת תרופות להפרעת הקשב, השתפרו בהרבה התוצאות בברכת השחייה, יתכן שפלפס ניתב את "עודף האנרגיה" שלו למטרתו הספורטיבית במים.
גם מייקל ג'ורדן, טרי בראדשו, פיט רוז, ברוס ג'נר, ג'סטין גטלין, אנדרס טורס, גרג לוגאניס, כריס קמן, קאמי גרנטו וספורטאי על אחרים אובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז. מספרם הרב של מחזיקי מדליות זהב, שוברי שיאי עולם ושחקני כדור בליגות המובחרות ביותר, כמעט דורש היכל תהילה פרטי ל"ספורטאי ה-ADHD".

השכיחות הגבוהה יחסית של ספורטאים שאובחנו עם הפרעת קשב, מעלה את השאלה, האם הפרעת קשב יכולה באמת לתרום להגעה להישגים ספורטיביים מעולים? או שמא עיסוק בספורט ואימונים מפרכים מסייע לשליטה באי-השקט ובקשיים המלווים בדרך כלל הפרעות קשב וריכוז. יתכן שהעיסוק בספורט משפר את התפקוד של הספורטאים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז גם בתחומי חיים אחרים. נראה כי התשובה היא "יתרון כפול", אך נחוץ מחקר נוסף בנושא.

יש לציין כי רבים מספורטאי העל שיש להם הפרעת קשב וריכוז, לא נטלו מעולם טיפול תרופתי להפרעת הקשב. חלקם נטלו טיפול ללימודים אך מעולם לא השתמשו בו בימי תחרות או משחק וחלקם דווקא השתמשו בטיפול התרופתי גם בזמן תחרויות ומשחקים. ככל הנראה, השימוש בטיפול תרופתי ותזמונו צריך להיות מותאם אישית. הצורך בטיפול תרופתי תלוי גם בחומרת הבעיה ובמטרות אליהן רוצה הספורטאי להגיע ולא רק במגרש או באולם הספורט. עם זאת, יתכן שכמה ממקרי ה"גאונות הספורטיבית" "נתמכו על-ידי הפרעת הקשב של הספורטאי.

ג'סטין גטלין, רץ אולימפי, זוכה מדליית זהב באליפות העולם האחרונה שהתקיימה בלונדון, טען כי העיסוק באתלטיקה קלה סייע לו להתמקד ולהפסיק ליטול תרופות להפרעת קשב מ-2001. קאמי גראנטו שחקנית הוקי, מהמפורסמות ביותר בארה"ב שבילדותה כונתה על-ידי הוריה "סופת טורנדו קטנה", ניתבה את האנרגיה הגבוהה שלה למשחק ההוקי. קאמי הבקיעה יותר שערים מכל שחקנית אחרת בהיסטוריה של ארצות הברית, וזאת עוד לפני שאובחנה עם הפרעת קשב וריכוז. בראיונות שונים הדגישה קאמי כי רמות האנרגיה הגבוהות שלה היו המפתח להצלחה שלה ועזרו לה להוביל את קבוצתה לזכייה במדליות זהב אולימפיות.
 
השכיחות של ספורטאים עם ADHD
נתונים סטטיסטיים שפורסמו לאחרונה על ידי ליגת הבייסבול בארה"ב, מראים כי השכיחות של הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בקרב שחקני הליגה כפולה משכיחותן באוכלוסייה הכללית, 9 אחוזים לעומת 4.4 אחוזים בטווח הגילאים 44-14 שנים (National Institute of Mental Health study, 2006). על פי סקירה רחבה של ענפי ספורט נוספים הערכה היא כי שכיחות הפרעות קשב יכולה להגיע ל-20% בקרב ספורטאי הישג בענפי ספורט מסוימים.

ההערכה היא כי בישראל קיימת "אבחנת יתר" של הפרעות קשב וריכוז, לעיתים קרובות מוזכרים ההיבטים השליליים של ההפרעה, הכוללים איטיות וקושי בריכוז, סחבת, חוסר יכולת להתרכז, שכחה או חוסר ארגון. אצל מי שסובלים מהפרעות קשב, ניתן למצוא בין השאר גם סף שעמום נמוך, תסכול מהשגרה וקושי בהתמדה.

ספורט ו- ADHD - יחסי הזנה הדדיים
"חסרי הקשב" הם לעיתים קרובות במיטבם במצב משבר, לחץ או תמרון בין ריבוי משימות. יש הסוברים שחלק מהסובלים מהפרעות קשב מצליחים להתעלות ולהגיע באופן אינטואיטיבי לפתרון דווקא במצבים שאדם ללא הפרעות קשב היה מתקשה בהם. יש מקרים בהם ניכר שכאשר הסובלים מבעיית קשב וריכוז ימצאו משהו שהם באמת אוהבים לעשות, הם יכולים להתמקד בו שעות על גבי שעות, ובעיקר אם הוא כרוך בעיסוק בספורט או בתנועה.
נראה כי ספורטאים עם הפרעת קשב מגיעים לביצועים טובים יותר בענפי ספורט הדורשים מיקוד יתר (hyper-focus), בעיקר בצורת אינטרוולים או לקטעי זמן קצרים. הם נוטים להיות עם רמת תשומת לב גבוהה יותר ברגעים מסוימים ולעיתים גם עם מודעות מוגברת לסביבה המידית שלהם. חלקם מצטיינים בתנאים כאוטיים ומשגשגים תחת לחץ. חלק ממאפייני הפרעת הקשב יכולים להוות יתרונות בספורט, הסובלים מהפרעת קשב נוטלים סיכונים, מציגים פתרונות יצירתיים מחוץ לקופסה, פועלים קרובות ללא היסוס או תהייה לגבי התוצאות האפשריות. האימפולסיביות שלהם, יכולה לעיתים להוביל לזמני תגובה מהירים יותר, שברירי שניה שיכולים להיות ההבדל בין הפסד ובין ניצחון.

מהממצאים הקיימים כיום, ניתן להבין כי רבים מהמאובחנים עם הפרעת קשב יכולים להמיר את "ההפרעה" לפעילות ספורטיבית. העיסוק בספורט יכול לעזור גם במאבק על ספסל הלימודים בבית הספר.
הנערים והנערות הסובלים מהפרעת קשב, הם אלו שמוכנים להשקיע שעות רבות של אימון שבא לעיתים כהקלה על הכאב והקושי של האלטרנטיבה: לשבת ליד שולחן וללמוד. בתחומי הספורט הם יכולים להצטיין ולהצליח, ליהנות וגם לבנות רמה של ביטחון שלא ימצאו באקדמיה. השדה, הבריכה או המסלול הופכים למקום ידידותי יותר ובמקרים מסוימים גם לכל עולמם של מי שיש להם הפרעות קשב וריכוז.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
26.1.18 יום פתוח במכון וינגייט ללימודים

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן