חפש רק בנושא זה






הפרעות קשב וביצועים ספורטיביים

השכיחות הגבוהה של ספורטאי עלית שאובחנו עם ADHD, ביחס לשכיחות ADHD באוכלוסייה הכללית, מעלה את השאלה האם הפרעת קשב תורמת להגעה להישגים ספורטיביים מעולים? מאת ענבר וינרסקי, מתאמת מחקר, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט
  03/01/18

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירופסיכיאטרית נפוצה הפוגעת בתפקוד האקדמי, החברתי והתעסוקתי, הפרעה זו שכיחה בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים. אנשים עם ADHD יכולים להציג מגוון רחב של תסמינים הכוללים שלושה ליקויי ליבה עיקריים: חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. תרופות מרשם מהוות את המענה השכיח ביותר לסובלים מהפרעות קשב וריכוז. מרבית התרופות המשמשות לטיפול בהפרעות קשב, מכילות חומרים מעוררים (סטימולנטים של מערכת העצבים המרכזית). הסוכנות העולמית למניעת שימוש בסמים בספורט (World Anti Doping Association-WADA) מגדירה תרופות אלו כ"ממריצים אסורים לשימוש בתחרות". אם הספורטאי לא קיבל אישור מיוחד לשימוש בתרופות אלו מסיבה רפואית, הוא עלול להיענש ולהיות מורחק מתחרויות למשך מספר שנים, כאשר יימצאו שאריות של תרופות מסוג זה בבדיקת שתן. קיימת אמנם אפשרות ליטול תרופה שאינה מקבוצת הממריצים, אך תרופות אלו יעילות פחות אצל מרבית הסובלים מהפרעת קשב וריכוז והשימוש בהן אינו נפוץ.

אצל חלק מהאנשים והספורטאים הפרעת הקשב משתפרת ולעיתים חולפת עם ההתבגרות ואינה פוגעת בהישגיהם הספורטיביים והאחרים עם העלייה בגיל. אנשים אחרים ימשיכו לסבול מבעיית הקשב והריכוז כל חייהם וחלקם יזדקקו לטיפול תרופתי כדי לתפקד בחיי היומיום ולעיתים גם כדי לשמר את יכולתם ואת הישגיהם הספורטיביים.



ספורטאי עלית המשתייכים למועדון ה-ADHD
מחקר מאוניברסיטת טירגו מורס שברומניה שפורסם בעיתון לרפואה ורוקחות באוגוסט 2017, מציג תרומה של עיסוק בספורט לשליטה בתסמינים של הפרעת הקשב. יתרה מכך מחקר זה מצביע על שיפור יכולות ומיצוי כישורים ספורטיביים אצל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.
אחד הסיפורים המפורסמים הוא סיפורו של השחיין האמריקאי עטור המדליות, מייקל פלפס, שאובחן בגיל תשע כסובל מהפרעת קשב וריכוז. כיוון שהתקשה להתרכז בפעילויות בבית הספר, החל מייקל פלפס ליטול תרופות לטיפול בהפרעת הקשב והריכוז. בגיל 12, כשהפסיק לקחת תרופות להפרעת הקשב, השתפרו בהרבה התוצאות בברכת השחייה, יתכן שפלפס ניתב את "עודף האנרגיה" שלו למטרתו הספורטיבית במים.
גם מייקל ג'ורדן, טרי בראדשו, פיט רוז, ברוס ג'נר, ג'סטין גטלין, אנדרס טורס, גרג לוגאניס, כריס קמן, קאמי גרנטו וספורטאי על אחרים אובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז. מספרם הרב של מחזיקי מדליות זהב, שוברי שיאי עולם ושחקני כדור בליגות המובחרות ביותר, כמעט דורש היכל תהילה פרטי ל"ספורטאי ה-ADHD".

השכיחות הגבוהה יחסית של ספורטאים שאובחנו עם הפרעת קשב, מעלה את השאלה, האם הפרעת קשב יכולה באמת לתרום להגעה להישגים ספורטיביים מעולים? או שמא עיסוק בספורט ואימונים מפרכים מסייע לשליטה באי-השקט ובקשיים המלווים בדרך כלל הפרעות קשב וריכוז. יתכן שהעיסוק בספורט משפר את התפקוד של הספורטאים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז גם בתחומי חיים אחרים. נראה כי התשובה היא "יתרון כפול", אך נחוץ מחקר נוסף בנושא.

יש לציין כי רבים מספורטאי העל שיש להם הפרעת קשב וריכוז, לא נטלו מעולם טיפול תרופתי להפרעת הקשב. חלקם נטלו טיפול ללימודים אך מעולם לא השתמשו בו בימי תחרות או משחק וחלקם דווקא השתמשו בטיפול התרופתי גם בזמן תחרויות ומשחקים. ככל הנראה, השימוש בטיפול תרופתי ותזמונו צריך להיות מותאם אישית. הצורך בטיפול תרופתי תלוי גם בחומרת הבעיה ובמטרות אליהן רוצה הספורטאי להגיע ולא רק במגרש או באולם הספורט. עם זאת, יתכן שכמה ממקרי ה"גאונות הספורטיבית" "נתמכו על-ידי הפרעת הקשב של הספורטאי.

ג'סטין גטלין, רץ אולימפי, זוכה מדליית זהב באליפות העולם האחרונה שהתקיימה בלונדון, טען כי העיסוק באתלטיקה קלה סייע לו להתמקד ולהפסיק ליטול תרופות להפרעת קשב מ-2001. קאמי גראנטו שחקנית הוקי, מהמפורסמות ביותר בארה"ב שבילדותה כונתה על-ידי הוריה "סופת טורנדו קטנה", ניתבה את האנרגיה הגבוהה שלה למשחק ההוקי. קאמי הבקיעה יותר שערים מכל שחקנית אחרת בהיסטוריה של ארצות הברית, וזאת עוד לפני שאובחנה עם הפרעת קשב וריכוז. בראיונות שונים הדגישה קאמי כי רמות האנרגיה הגבוהות שלה היו המפתח להצלחה שלה ועזרו לה להוביל את קבוצתה לזכייה במדליות זהב אולימפיות.
 
השכיחות של ספורטאים עם ADHD
נתונים סטטיסטיים שפורסמו לאחרונה על ידי ליגת הבייסבול בארה"ב, מראים כי השכיחות של הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בקרב שחקני הליגה כפולה משכיחותן באוכלוסייה הכללית, 9 אחוזים לעומת 4.4 אחוזים בטווח הגילאים 44-14 שנים (National Institute of Mental Health study, 2006). על פי סקירה רחבה של ענפי ספורט נוספים הערכה היא כי שכיחות הפרעות קשב יכולה להגיע ל-20% בקרב ספורטאי הישג בענפי ספורט מסוימים.

ההערכה היא כי בישראל קיימת "אבחנת יתר" של הפרעות קשב וריכוז, לעיתים קרובות מוזכרים ההיבטים השליליים של ההפרעה, הכוללים איטיות וקושי בריכוז, סחבת, חוסר יכולת להתרכז, שכחה או חוסר ארגון. אצל מי שסובלים מהפרעות קשב, ניתן למצוא בין השאר גם סף שעמום נמוך, תסכול מהשגרה וקושי בהתמדה.

ספורט ו- ADHD - יחסי הזנה הדדיים
"חסרי הקשב" הם לעיתים קרובות במיטבם במצב משבר, לחץ או תמרון בין ריבוי משימות. יש הסוברים שחלק מהסובלים מהפרעות קשב מצליחים להתעלות ולהגיע באופן אינטואיטיבי לפתרון דווקא במצבים שאדם ללא הפרעות קשב היה מתקשה בהם. יש מקרים בהם ניכר שכאשר הסובלים מבעיית קשב וריכוז ימצאו משהו שהם באמת אוהבים לעשות, הם יכולים להתמקד בו שעות על גבי שעות, ובעיקר אם הוא כרוך בעיסוק בספורט או בתנועה.
נראה כי ספורטאים עם הפרעת קשב מגיעים לביצועים טובים יותר בענפי ספורט הדורשים מיקוד יתר (hyper-focus), בעיקר בצורת אינטרוולים או לקטעי זמן קצרים. הם נוטים להיות עם רמת תשומת לב גבוהה יותר ברגעים מסוימים ולעיתים גם עם מודעות מוגברת לסביבה המידית שלהם. חלקם מצטיינים בתנאים כאוטיים ומשגשגים תחת לחץ. חלק ממאפייני הפרעת הקשב יכולים להוות יתרונות בספורט, הסובלים מהפרעת קשב נוטלים סיכונים, מציגים פתרונות יצירתיים מחוץ לקופסה, פועלים קרובות ללא היסוס או תהייה לגבי התוצאות האפשריות. האימפולסיביות שלהם, יכולה לעיתים להוביל לזמני תגובה מהירים יותר, שברירי שניה שיכולים להיות ההבדל בין הפסד ובין ניצחון.

מהממצאים הקיימים כיום, ניתן להבין כי רבים מהמאובחנים עם הפרעת קשב יכולים להמיר את "ההפרעה" לפעילות ספורטיבית. העיסוק בספורט יכול לעזור גם במאבק על ספסל הלימודים בבית הספר.
הנערים והנערות הסובלים מהפרעת קשב, הם אלו שמוכנים להשקיע שעות רבות של אימון שבא לעיתים כהקלה על הכאב והקושי של האלטרנטיבה: לשבת ליד שולחן וללמוד. בתחומי הספורט הם יכולים להצטיין ולהצליח, ליהנות וגם לבנות רמה של ביטחון שלא ימצאו באקדמיה. השדה, הבריכה או המסלול הופכים למקום ידידותי יותר ובמקרים מסוימים גם לכל עולמם של מי שיש להם הפרעות קשב וריכוז.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
שי קקון (הפועל שדות ים) ומאור בן הרוש (הפועל נהריה) אלופי ישראל בסירת לייזר אולימפית

מדליית כסף ושיא ישראל למארק מיליאר (איל"ן חיפה) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:33:83 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

נבחרת הבייסבול של ישראל הפסידה 7:6 לנבחרת איטליה ותתמודד על מדליית הארד באליפות אירופה

מדליית ארד לעמי דדאון (איל"ן חיפה) ב-200 מ' חתירה בתוצאה 2:59:55 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

שיא ישראל, מדליית כסף וקריטריון לטוקיו לעמי דדאון ב-150 מ' מ.א בתוצאה 2:31:17 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית

שיא עולם, מדליית זהב וקריטריון לטוקיו למארק מליאר ב-400 מ' חופשי בתוצאה 4:33:64 ד' באליפות העולם לשחייה פראלימפית

נבחרת ישראל בכדורמים נשים עד גיל 17 סיימה במקום ה-10 באליפות אירופה

גולשת הגלים, ענת לליאור, קבעה את הקריטריון האולימפי לאולימפיאדת טוקיו 2020, בה ישתתף לראשונה ענף גלישת הגלים