חפש רק בנושא זה






קונפליקט מודחק – הזדמנות לצמיחה

כמעט כל מי שיש לו מתבגרים בבית, מכיר את סיר הלחץ שמסלים עד שלעיתים מאפיל על חיי המשפחה כולה. איריס עצמון, פסיכולוגית, מרצה בביה"ס למאמנים, מכון וינגייט, מציעה זווית ראייה להסתכלות עצמית היכולה למנף משבר לצמיחה, דרך סיפור מקרה של ספורטאי צעיר שאינו ממש את יכולותיו
  19/03/18
מאמרים נוספים בנושא
בין רצון למעשה – הדרך לשינוי
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ג'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

איריס עצמון, פסיכולוגית ספורטאבי ומרים זוג בשנות ה-40 לחייהם הגיעו אלי לפגישה בקשר לבנם הבכור, עדן, תלמיד בכיתה ח' אשר חגג בר מצווה לא מכבר. לדבריהם יש להם קושי עם עדן המשליך על האווירה בין בני המשפחה ובין בני הזוג וגורם לאווירה מתוחה מאוד בבית. הטענה העיקרית שהביעו ההורים הייתה שעדן, נער אתלטי, שחקן כדורגל ובעל אינטליגנציה גבוהה ביותר, הוא נער עצלן ומפונק, חסר מוטיבציה שאינו לוקח אחריות על העיסוק בספורט ועל לימודיו ואינו ממצה את יכולותיו. ההורים טוענים שלדברי מאמנו של עדן הוא בעל כישרון בכדורגל אך עם זאת אינו משקיע באימונים ולאחרונה אף הביע רצון לפרוש. אימוני הכדורגל וכן לימודים והכנת שיעורי בית הם נושא לוויכוחים ועימותים בלתי פוסקים בין עדן להוריו. למעשה כמעט כל עניין מהווה נושא לוויכוחים: החל בקימה בבוקר, סידור החדר, הליכה לאימונים וכלה בהכנת שיעורי הבית והכנה למבחנים.
המצב אותו מתארים אבי ומרים, של קונפליקטים בלתי פוסקים עם הילד המתבגר סביב נושאים שונים, משותף למשפחות רבות בהן יש מתבגרים. במקרים רבים הקונפליקט מסלים עד שהוא מאפיל על חיי המשפחה כולה ומערער את מערכת היחסים בין בני הזוג.

הורים רבים שמרגישים לכודים בתוך מעגל כזה פונים לעזרה ולייעוץ. הם מייחלים שמישהו ייתן להם את נוסחת הפלא שתהפוך את המתבגר המרדן לילד שמבין ולוקח אחריות על חייו ומקשיב להוריו. לא פעם הם אומרים: "מה לא ניסינו, עונשים, פרסים, שיחות... אבל שום דבר לא עזר."

בשיחה עם אבי ומרים ביקשתי מבני הזוג שיספרו לי על עצמם, על עברם ומשפחות המוצא שלהם. אבי סיפר שבילדותו היה כדורגלן מצטיין שהמאמנים ניבאו לו הצלחה, אך כאשר מסגרת האימונים החלה להיות תובענית ותחרותית, הוא החליט לפרוש. "אני לא אוהב תחרויות" העיד אבי על עצמו. הוא הוסיף שהיה ילד מחונן שהצטיין במתמטיקה. לאחר שירותו הצבאי הוא התקבל לטכניון, אך החליט לא להמשיך בלימודיו. במקום להמשיך ללמוד ולפתח את כישוריו הוא בחר לעבוד כשכיר בחברה המספקת ציוד לגופים ממשלתיים. כשעלו אפשרויות לקידום וניהול בחברה, הוא נמנע לקחת אותם. אבי תיאר את עצמו כאדם שאין לו שאיפות לנהל אנשים אחרים ולהתקדם בקריירה. "טוב לי היכן שאני", העיד אבי על עצמו.
לאחר ששוחחנו ובחנו לעומק את הסיפור של אבי, גילינו שמאחורי האדם ש"טוב לו איפה שהוא" ישנה תחושת ערך עצמי נמוך. לפיכך, כל הזדמנות לקידום מעלה חשש מכישלון, דבר המהווה איום לערך העצמי. כהגנה סיגל לו אבי במהלך השנים דרך של הימנעות מלקיחת אתגרים בעוד הוא משכנע את עצמו שהוא אינו מעוניין בקידום. מתחת למעטה הבינוניות של אבי, ממשיך להתקיים מוח חריף ודחף ללמוד ולהתקדם שמודחק ע"י הפחד מכישלון והדבר גורם לקונפליקט מודחק. מכיוון שהוא מהווה דגם לבנו אשר יונק את המסרים האלו בבית, בנו ממשיך באופן אוטומטי את דפוס ההתנהגות הנמנע.

עדן בנו, שגם הוא אתלט מוכשר ובנוסף ניחן במוח חריף וכישורים במתמטיקה, ספג את המסרים הסמויים בבית: אתגרים הם אפשרות לכישלון, כישלונות הם משהו שצריך להימנע ממנו בכל מחיר. כתוצאה מכך גם הוא נמנע לקחת על עצמו אתגרים, ומראש מוותר לעצמו בטענה שזה לא מעניין אותו. המפגש של אבי עם התנהגותו של עדן מוציאה החוצה את הקונפליקט המודחק של אבי. הוא מתרעם כולו וכועס על הילד בעל הפוטנציאל האדיר, שיכול להשיג כל כך הרבה, אך מוותר לעצמו.

כמו אבי, רובנו מתעוררים לנוכח התנהגויות שמעלות אצלנו קונפליקטים מודחקים. התכונה המודחקת כשהיא עולה אצל אנשים קרובים לנו, במיוחד ילדים ובני זוג, מעוררת בנו רגשות עזים וגורמת לנו להגיב בעוצמה רגשית גבוהה. לא פעם הדבר גורם לעימותים שמביאים לכעסים ולתסכולים שמאפילים על האהבה והקרבה עם האנשים החשובים לנו ביותר. "למה הוא לא משקיע בכדורגל? יש לו פוטנציאל כל כך גבוה!" אומר לי אבי בכאב גדול.
אך הקונפליקט הזה, אם יטופל נכון, יכול להיות הזדמנות לשינוי ולצמיחה לכל בני המשפחה. במקום נוסחת פלאים "לשנות את המתבגר המרדן", ניתן להגיע להבנת המקור לכעסים ולתגובות הרגשיות של ההורה והילד. ההבנה הזו מאפשרת התמודדות יעילה עם הקונפליקט.

רכישת מודעות של ההורה לקונפליקטים המודחקים שלו, תאפשר לו להסתכל באופן שונה על התנהגות הילד וכתוצאה מכך להגיב בדרך אחרת. במקום לראות את עדן כנער עצלן חסר מוטיבציה הנמנע מלקחת אחריות, לראותו כנער בעל דימוי עצמי רגיש שלא מאמין ביכולותיו וחושש פן ייכשל. לפיכך, תחת להתעמת איתו על נושא הכדורגל או הלימודים ניתן לעזור לו בחיזוק הדימוי העצמי ולעזור לו להאמין יותר בעצמו ולקחת אחריות על עצמו.
לא ניתן לבנות אחריות אישית וערך עצמי תוך כדי העלבות ודרישה לכך שהמתבגר יציית ללא עוררין. יש לעשות זאת עם הבנה וכיבוד הצורך של המתבגר כאדם בעל צרכים משל עצמו. במקרים רבים כשההורה עושה עבודה עם עצמו, הדבר מאפשר לו לעשות הפרדה של הבעיה שלו מהילד ולצאת ממעגל הקסמים של הכעסים.
לדוגמה, המעבר מהראייה של "ילד קשה ובעייתי" "לילד עם קושי" משנה את ההסתכלות על הילד וכתוצאה מכך את התגובה הרגשית האוטומטית. הדבר מאפשר יציאה ממעגל הכעס והתסכול ובניית יחסי קרבה עם הילד. במצב זה קל יותר לבוא בדרישות ולהציב גבולות.
נכון שאין פתרונות קסם או נוסחאות בזק, אבל ראייה אחרת של המצב הבעייתי יכולה להוציא ממעגל התקיעות.

לסיכום, ניתן לומר שאם נסתכל על המשבר כמבשר על נושא מודחק שלא טופל עד היום, תהיה לנו הזדמנות לא רק לפתור את הבעיה הנקודתית אלא גם להגיע ממנה למודעות רחבה יותר לצמוח ממנה.

איריס עצמון - M.A. פסיכולוגיה חינוכית יישומית, בעלת ניסיון רב בייעוץ ובליווי ספורטאים מקצוענים וקבוצות, ייעוץ מנטלי והתמחות בפסיכולוגיית ספורט. אשת ברזל, מרתוניסטית וספורטאית בנשמה. לדף הפייסבוק הקליקו כאן  דוא"ל: irisat412@gmail.com
טלפון: 054-4599397.  



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
7.9.18 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט

כנס פיטנס 14.9.18

28.9.18 סדנת Weightlifting



מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן