חפש רק בנושא זה






אימון עצמאי, בנבחרת או בקבוצה רב-לאומית? מגמות בטריאתלון העולמי והישראלי

מאז צירופו למשחקים האולימפיים בסידני 2000 עבר ענף הטריאתלון שינויים רבי-משמעות, שעיקרם מעבר מאימונים עצמאיים למודלים של נבחרות לאומית או קבוצות עילית רב-לאומיות. השינויים הללו לא פסחו על נבחרת ישראל, הפועלת כיום על-פי מודל הנבחרות, מה שקידם את הענף לרמה גבוהה מבעבר
  27/06/18
מאמרים נוספים בתחום
אורן סמדג'ה: "אני מרגיש כאילו אני שולט באימון בג'ויסטיק"
להיות מחוברים לפעימות הלב
"וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ"
ריצה בטבע מומלצת לבריאות הנפש
מאמרים נוספים בתחום
האם אנחנו מכורים לספורט?
להעביר ערוצים בראש – מכאב וקושי לכוחות והתמודדות
על הפחד – אויב או חבר?
עניין של פרספקטיבה
בודי פאמפ - האמת העירומה
בין המצוי לרצוי – תתאמנו!
טיפים לאימון הכושר המנטאלי
טיפים להתמודדות עם פציעה
הדיכאון שאחרי תחרות מטרה
פוסט מורטום לאחר תחרות
תחרותיות בריאה
כוח שריר – לא רק המסה קובעת
הערכה כמותית של אימון סבולת ועומסים תחרותיים
שעוני דופק – אפשר לסמוך עליהם?
על אימון, מאמנים ומתאמנים
רוצים להפגין ביצועי כוח טובים יותר? תתחילו לקלל
מתים לנצח – מחשבות על מוות משפרות ביצועים
The Rollover and Jacknife
שחקן, אתלט ומה שביניהם
תנו לשריר לגדול בשקט
מוטיבציה פנימית: המנוע בהכשרת מאמנים
תרגיל ה-Boomerang: פירוק לאלמנטים פשוטים
התכנון המודרני במשחקי הכדור לאן?
אימוני HIT: תגובות עצביות שריריות ותכנון אימונים שבועי
מדריך לתקופת הפגרה במשחקי הכדור – עשה ואל תעשה
אימון קואורדינציה מודרני במשחקי כדור ובאומנויות לחימה
פיתוח יכולות גופניות בכדורגל – שגיאות נפוצות
תורת האימון החדשה – תכנון מול מקריות
בין מדע ושטח באימון במשחקי הכדור
הכשרת מאמנים – הליבה של הצלחה וכישלון בספורט
הורי ספורטאים – מהפרעה לתרומה
חידושים בניתוח המידע והמדידה בכדורגל
עכשיו באים? DOMS, כאבי שרירים מאוחרים
מודאגים מהיקף המותניים? מה עדיף משקולות או ריצה
מה הכי קשה – שחייה, ריצה או רכיבה?
תרגילים עם רצועות אימון וריוסלינג
פילאטיס הוליסטי
מה באמת נדרש משחקני כדורגל?
שחקני כדורגל רצים לא רק אחרי הכסף
אפליקציות לניטור פעילות גופנית – עכשיו יותר מדויק
תרגילים לחיזוק כללי עם רצועות Variosling
אימון התשתית הגופנית לביצוע Euro Step
מתי שחקני כדורגל נפצעים יותר?
זהירות קיר לפניך!
לעלות בסולם הכושר
על הקצה – תגובת הלב במהירות של 320 קמ"ש
היהפוך אצן למרתוניסט?
התמחות בענף ספורט בגיל צעיר מגדילה את הסיכון לפציעות
עולים מדרגה! אימון Outdoor פונקציונלי
אורח חיים בריא: טיפים לניהול זמן
כוח המוח – מדוע אנו מתעייפים במהלך פעילות גופנית ממושכת?
חרם: לא ספורטיבי, אבל קיים גם בספורט
המתכון הבטוח "לשרפת" שחקני כדור צעירים
מסי, רונאלדו, אינייסטה וקסיאס – מצא את ההבדלים
אימון יתר - אבחנה וטיפול
המלצות לאימון פונקציונלי בענפי הכדור
המלצות לחימום פונקציונלי
תבעט או תבעטי?
טניס בזווית פונקציונלית – חלק ב'
אימון בהפרעות קשב וריכוז
היבטים של משחק הטניס בזווית פונקציונלית
רציתי לדעת...
פיתוח יכולות גופניות לשחקני כדור – איפה שגינו?
ילדים וספורט – שאלות מהשטח
חלון הזדמנוית בתהליך ההכשרה של הספורטאי הצעיר
טכניקה לנטרול הרגשות והמחשבות שמרחיקים אותנו מהמטרה
תחרותיות בריאה
ירידה לצורך עלייה
הצבת מטרות – כך תגשימו את החלום שלכם
מה עדיף? אימון משקולות חופשיות או אימון מכשירים?
הצלחה כהזדמנות למינוף המוטיבציה
רטובות ולא מזיעה
אחרי המרוץ: ניתוח התוצאות עם הפנים קדימה
תפקיד המאמן כשהלחץ עולה במהלך תחרות
מכורים לספנינג?
מצננים את ההתלהבות: טיפול באמבט קור לכאבי שרירים
אימון מנטאלי ככלי להצלחה בספורט תחרותי
נאמנות ומחויבות להצלחה
שביתה? תתחילו לעבוד! וכנראה גם להיפצע
בעיות בחימום
נופלים מהרגליים
"דופק שרפת שומנים" – עובדות ומיתוסים
כוחה של קבוצה
יחסי הגומלין בספורט בין היחיד ובין הקבוצה
מרמים את המוח
"מבחן הדיבור" – ממצאים חדשים
הפיזיולוגיה של משחק הטניס
שינוי לטובה
הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל
פציעה בגוף – מחיר נפשי
פציעה והחלמה – היבטים פסיכולוגיים
אפקט הסטרופ וחכמת הכישלון
ילדים שמתמקדים בסוג ספורט אחד, עלולים להיפצע יותר
ביטחון עצמי או מסוגלות עצמית?
אימון משקולות במהלך ההיריון – מומלץ ואף בטוח!
חיזוק שרירי הליבה עם רצועות sling exercise training
קטנות על מתיחות...
ביצוע מתיחות לפני ריצה עלול לפגום בביצועי סבולת
עלייה דרמטית במספר פציעות הריצה אצל ילדים ומתבגרים
אספקטים מנטאליים בריצת המרתון
איזהו החכם? הלומד מכל אדם
יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט
מתי די? מניעת פציעות בריצה
לתת לגוף לעבוד
ספורט בילדות משול לעבודה בבגרות
בחוץ או בפנים? מסילה נעה OUT, ריצה בחוץ IN
כאבי שרירים – כמה זה כואב?
כיצד ניתן להעלות את מספר הילדים שנהנים מספורט?
הבינוניים תמיד נמצאים "במיטבם"
חוויית ההצלחה של ספורטאי
העתיד כבר כאן – GPS ומד תאוצה בשירות הכדורגל
חיזוק או עונש?
סוד הצלחתה של קבוצה
איך תתכוננו למרוץ הבא שלכם?
סוויטש בגישה לאימוני הכושר
מה מניע בנות להתמיד בספורט?
מה השתנה ברכיבת אופניים – אימוני ואטים
כרוניקה של הפרעה באימון – מה עושים?
עשה היסטוריה – אצן לבן מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר
לקלוע למטרה: הצבת מטרות לפני תחרות
ספורט ככלי להתמודדות עם סמכות
כדורגל משחקים 90 דקות
הפיזיולוגיה של הכדורגל – המסלול האירובי
כדורגל מזווית אחרת
הצבת מטרות לפני תחרות
בית-ספר לחיים
צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט
שגיאות נפוצות באימון של רצי מרתון
מסע חזרה אל הגוף: גילה ברנט סוגרת מעגל במכון וינגייט
סודם של האצנים
יותר מהר, יותר גבוה
סוד ההצלחה של שושלת הרצים האתיופים
בלי כדור: שיעורי בית לחופש הגדול
פסיכולוגיית ספורט לנשים: 10 הדיברות באימון
שליטה בשני כדורים
כדורסל: מיומנות השליטה בכדור
נגמרו התירוצים: פעילות גופנית אינה מסוכנת למפרקים
חימום מובנה עשוי למנוע 50% מהפציעות החמורות בספורט
אימון סבולת ייחודי לכדורגל
הקשר בין שיפור הכוח בנשים מבוגרות ובין הסיכון ליפול
לרוץ מהר, לרוץ מהר
זה טוב ללב שלכם – פרוטוקול
עקרונות בסיסיים באימון התנגדות בחדר כושר
טריאתלון קיסריה – הכינו את עצמכם
הטניסאי המעופף – עולמם התובעני של שחקני הטניס המקצוענים
מולי אפשטיין – הבחירה שלכם
פורום המומחים – החיים על פי מולי אפשטיין
קו פתוח – אתם שואלים המומחים עונים
תכנית אימונים של 8 שבועות מסייעת לסובלים מדלקת פרקים
הדובדבן שבקצפת הבוץ – מחנה חנוכה לאופניים
חבטת פתיחה – שחר פאר מודל 2008
אימון שבועי בטריאתלון – מחזור הזוטא
תוכנית חודשית לרצים בגילאי 15 – 18
תוכנית שנתית לרצים בגילאי 18-15
תוכנית רב-שנתית לרצים צעירים
שיטת זולאץ' לאימון ריצה יעיל יותר
פעילות גופנית עממית: גם בריאות, גם הנאה
כאבי גדילה
צעד אחד קדימה
הכדור שגורם כאבי ראש לשוערים
שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית
בכושר משחק: על הפרופיל הפיזיולוגי של שחקני הכדורגל
מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק
בדרך אל הכושר, בדרך של המקצוענים
פעילות גופנית בחורף: טיפים ממולי
לא צד בעניין: על הכאבים בצד במהלך ריצה
סבולת: מלחמת ההתשה של השרירים
על הקרח - במהירות הרוח
הספורט הלבן: גולשים, מחליקים ועפים באוויר
אופניים: רכיבה, סביבה ובריאות
הטור השביעי
מטרות ואמצעים באימון המעשי
פצצת אנרגיה
הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס
פרקים בתורת האימון: האימון הבסיסי
קפיצת מספרת: השלב הראשון
ריו גדולה עלינו: רשמים מתחרות אקסטרים
פיתוח הכושר הגופני הבריאותי: האימון המשולב
הכל אגדות: מיתוסים בנושא אימוני כוח ופעילות גופנית
נעליים קונים מהר? לא מומלץ
אופנה דו-גלגלית
הכן גופך לחורף: ההכנה הנכונה לעונת הסקי
על מהימנות השקילה התת-מימית
עם היד על הדופק
תחרות התעמלות בביה"ס: מודל לארגון
בריאות בעירבון מוגבל
הכושר וכושר השיפוט של שופטי היורו
עומס מצטבר: מתי זה יותר מדי?
הגדרת עוצמת האימון: שיטות שונות - מטרה אחת
ויסות משקל קצר-טווח: סיכונים ופתרונות
ויסות משקל קצר-טווח
העלות האנרגטית במעבר בין הליכה לריצה
מקשיבים לגוף - מתאמנים חכם
על הצדדים השונים של דירוג הנבחרות בג'ודו
אימון כוח מתקדם: שיטות עיקריות
אימון כוח בגיל השלישי
מינון באימוני כוח: עוצמה, מספר חזרות, הפוגות וסגנון
על הקשר שבין ריצת 5,000 מטר ואימון כוח
בין שרירים לעצבים: הצד הפיזיקלי של הכוח
השאיפה לפיצוי יתר: היבטים מעשיים באימון
פיצוי יתר: הציר המרכזי של תורת האימון
ישיבה ויציבה בספינינג: הטעויות הנפוצות והדרך הנכונה
קינזיולוגיה וניתוח תנועתי בחדר הכושר
יסודות האימון: תקופות ההכשרה הראשונות בחיי ספורטאי
תכנון ארוך טווח: עקרונות עבודה עם ספורטאים צעירים
הסתיימה עוד שנה עמוסה של שחייה; מיקי חליקה מסכם
אימוני גמישות: כיצד מבחינים בגבול שבין היעיל למזיק
התמודדות עם כישלון: המאמן כדמות מפתח
סודה לשתייה בשירות המלחמה בחומצת החלב
אימון בחדר כושר: פיתוח הכוח המתפרץ
עבודה בחדר כושר: עקרונות, קצב וביצוע בפועל
חוק הספורט, המורים לחינוך גופני ומה שביניהם
אנרגיה באימון כוח: כמה מוציאים באמת
על ההשקעה, הגנטיקה, התזונה – ועל המאמן הישראלי
הפילוסופיה והפרקטיקה של השפיץ של הנעל
האם שחקני הכדור הישראלים אכן נחותים פיזית?
הידע הספורטיבי, המדע - והבנת הנקרא
אימון כוח בספורט התחרותי: עקרונות ומעשה
מהות הסבולת: האימון ויכולת השיפור
סבולת: הגדרות, מרכיבים ושיטות אימון
חידושים בפיתוח הכוח: תורת השלבים
הכנה בלתי-אמצעית: מחזור הביניים בדרך לשיא היכולת
המרכז לטיפוח מחוננים: מטרות, אורח חיים, דילמות וערכים
נשים וגברים: ההבדלים בכוח השרירים ובתגובתם לאימון
הדופק: הגורמים הקובעים אותו ומגבלותיו ככלי אימוני
מהירות בספורט: מאיצים באמצעות אימוני כוח
בטיחות המתקנים: מי נושא באחריות במקרה של פציעה?
פציעות ספורט: שאלת אחריות המורים, המאמנים והמדריכים
גבול היכולת: המסלול, הנעליים, הסמים, הגנטיקה
יכולתו של האדם: היכן עובר הגבול האחרון
חינוך צעירים לכדורגל - השיטה הצרפתית
פריודיזציה: בניית תקופות לשיפור היכולת הגופנית
מחזורי האימון: יסודות תכנון הפעילות הגופנית
מבחני סבולת בסיסיים: עשה זאת בעצמך
"המשקל הנכון": שאלת מיליון הקילוגרמים
על מרכיבי הכושר הגופני: מושגי יסוד
העולם (הספורטיבי) אינו שייך עוד רק לצעירים
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
עקרונות אימון כוח: כוח מתפרץ, כוח מרבי וסבולת
מין לפני ספורט: השאלה העתיקה בעולם
תקני כושר לספורטאיות: 70% עד 85% מהגברים
על נשים, אירובי ורקמת שרירי הזרוע
אימון ספורטאים: סיווג אימוני סבולת על פי המטרה
חום יולי-אוגוסט: שתייה, הזעה וצינון מוקדם
יתרון ביתי בכדורגל: עכשיו גם המחקר מוכיח
חוברת עבודה לחופש: גם לספורטאים מקצוענים
גבהים: בין אמצעי אימון טבעיים למלאכותיים
אימוני גבהים: על ההכנה הבלתי אמצעית
אימון גבהים: להגביר את העומס, להתחשב בסכנות
גבהים: אימון בתנאי לחץ חמצן מופחת
אימונים בגובה רב: פרק חובה לספורטאי הצמרת
המבנה המומלץ של יחידת אימון
מלכי הכביש רוכבים כל הדרך לפריז
כחום היום: ספורט תחרותי במזג אוויר חם
אימוני כוח למתבגרים: המיתוס והמציאות
חדרי כושר: כיצד להתאמן - וגם לשמור על הבריאות
מאמרים נוספים בתחום

מאת:
אורי זילברמן
- מאמן לאומי בטריאתלון

הראל זילברמן - מאמן טריאתלון בקבוצת אס"א רופין עמק-חפר

פורסם לראשונה בחוברת ספורט הישגי גיליון 9, מאי 2018

הטריאתלון הוא אחד הענפים החדשים בתכנית האולימפית. הוא צורף למשחקים רק בסידני 2000, וכולל 55 גברים ו-55 נשים. מאז עבר הענף שינויים רבים לא רק בשיטות האימון (המורכבות גם כך) אלא גם בסביבת האימון, שינויים המגבירים את הסיכויים להצלחה. מענף שבו התאמנו מרבית הספורטאים באופן עצמאי, או עם ספורטאים מאחד משלושת ענפי היסוד - שחייה/אופניים/ריצה, עובר הענף לאימונים במסגרת של נבחרות לאומיות או קבוצות עילית קטנות רב-לאומיות. תהליך כזה מתחיל להשפיע גם על גילאי הנוער והנבחרות הצעירות.
לכל מודל כזה יש יתרונות, אך הוא גם אינו נטול חסרונות. המאמר מציג את מהותו של כל אחד מהמודלים, יתרונותיו וחסרונותיו, ואת פרויקט הנבחרות בישראל.

מודלים של אימוני טריאתלון
המאמן ז'ול קלונן, ששימש במשך עשרות שנים כמאמנה של נבחרת בלגיה ולאחר מכן של נבחרת ניו-זילנד (בשנים 2017-2016), ערך מחקר שעסק בשיטות ובמודלים של אימון כמו גם במבנה האימונים בטריאתלון במדינות שונות בעולם (Clonen, 2016). הוא אף ערך סקר מקיף שכלל כ-30 מדינות שמרביתן השתתפו בענף הטריאתלון במשחקים האולימפיים. את תוצאותיו נפרט בהמשך.
במחקרו חשף קלונן נתונים המעידים על המגמות המובילות בענף וחילק את מסגרות האימונים בעולם לשלושה מודלים עיקריים:
1. אימונים עצמאיים: טריאתלטים המתאמנים יחד עם ספורטאים מענפי היסוד בטריאתלון - שחיינים (כאשר הם מתאמנים בבריכה), רוכבי אופניים (כשהם מתאמנים ברכיבה) ורצים (לשיפור יכולות הריצה)
2. אימונים במסגרת של נבחרת לאומית: מדינות המקיימות אימונים משותפים לטריאתלטים במבנה של נבחרת הפעילה כל השנה
3. אימונים במסגרת קבוצות עילית רב-לאומיות: ספורטאים ממדינות שונות המתאמנים יחד, בדרך כלל תחת מאמן בעל שם עולמי. דוגמה טובה לכך היא הטריאתלט הישראלי רון דרמון, הראשון שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בריו 2016. במשך כמה שנים התאמן דרמון באוסטרליה תחת מאמן מקומי, יחד עם טריאתלטים נוספים מרחבי העולם.

מהות המודלים, יתרונות וחסרונות

1. אימונים עצמאיים

מודל של אימונים עצמאיים אפיין את הענף בתחילת דרכו. הטריאתלון היה פחות גלובלי, ועד לשנת 1999 נקבעו התוצאות בתחרויות על-פי היכולות האישיות של הספורטאי. החוקים התבססו על "תחרות אישית ללא עזרה", והחוק המשמעותי ביותר בעניין זה היה האיסור לרכוב בקבוצות ("פלטונים" - דבוקות; ראה להלן). הספורטאים אמנם זינקו יחד לתחרות, אך לא היו רשאים להיעזר זה בזה במקטע הרכיבה ונדרשו להתרחק זה מזה למרחק של כ-10 מטרים לפחות. מאחר שהרכיבה בטריאתלון מהווה כמחצית מהזמן הכולל של התחרות, נוצרו הפרשי מרחק גדולים בין המתחרים עד לשלב האחרון - הריצה. כאמור, התחרויות היו מבוססות על יכולת אישית, והיו בהן הרבה פחות אלמנטים טקטיים.
במשך הזמן הפכו התחרויות לדינמיות, אגרסיביות וטקטיות יותר, ולכן קשה יותר להתכונן אליהן ללא מתחרים באימונים. הותרה תחרות ב"פלטונים", כלומר, ברכיבה בקבוצה רשאי רוכב אחד למשוך את השני מאותה קבוצה ואף "להגן" על הרוכב המוביל מאותה נבחרת. וכך קיבלה התחרויות מימד שונה של טקטיקה ואיזון בין שלושת תת-הענפים. אמנם גם היום נמשך מקטע הרכיבה כמחצית מהזמן הכולל, אך ההיתר להתחרות בפלטונים מקטין משמעותית את המרחקים בין המתחרים. נציין שיש משמעות לפלטון גם בחלק של השחייה. 
יתרון: במודל של אימון עצמאי, מתאמנים יחד ספורטאים מובילים בכל אחד מהענפים (שחייה, אופניים וריצה) תחת מאמנים ספציפיים ומקצועיים לכל ענף.
חסרון: באימונים עצמאיים אין חיבור מקצועי בין אנשי המקצוע בתחומים השונים - שחייה, אופניים וריצה. זאת מאחר שמדובר בשלושה ענפי ספורט שונים ובשלושה מאמנים שונים, שיש לתאם ביניהם לא רק את הדרישות המקצועיות (כמו אימון שחייה בבריכה לעומת אימון שחייה בים הפתוח, כפי שנהוג בטריאתלון), אלא גם את העומסים הגופניים כדי לא לגרום לאימון-יתר או לפציעות.

2. אימונים במסגרת של נבחרת לאומית
התחרויות בענף הטריאתלון מאופיינות בצפיפות רבה, הדורשת אגרסיביות מסוימת בשחייה וברכיבה והתמודדות עם שינויי קצב (לדוגמה: באזור המצוף הראשון בשחייה, "פלטונים" ברכיבה). אי לכך, יש משמעות רבה ליכולת הטכנית להתחרות בצפיפות ומכאן גם הצורך להתאמן בצפיפות בתנאים הזהים למצב של תחרות. בענף השחייה, לדוגמה, השחיינים אינם שוחים בצפיפות אלא להיפך (לכל אחד מסלול משל עצמו, ואין מגע בין השחיינים במהלך התחרות). בטריאתלון, לעומת זאת, יש מגע רב בין המתחרים, והמשחה קשוח מאוד. בענף אופני כביש יש נטייה לאימונים ארוכים בהרבה מאלה של הטריאתלטים עקב ההבדל במרחקים בתחרויות: בטריאתלון רוכבים 40 ק"מ לעומת מאות ק"מ בתחרות אופניים. לגבי טקטיקה קבוצתית - באופנים "הכול" קבוצתי, ואילו בטריאתלון אין כמעט טקטיקה קבוצתית. ובאשר לסיום - הרכיבה בטריאתלון חשובה, אך לאחריה יש ריצה - החלק המסיים בטריאתלון, והספורטאי מביא זאת בחשבון מבחינת ההתייחסות הכללית לתחרות. גם הריצה בטריאתלון שונה היום מהותית ואינה מבוצעת בקצבים קבועים כבר ביציאה לאחר הרכיבה. היא מתחילה בדרך כלל בקצב גבוה - הפוך מהנהוג בריצות ארוכות שנוטות להיות שקולות מאוד וטקטיות בחלקן הראשון. אם כן, היתרונות והחסרונות באימונים במסגרת של נבחרת לאומית הם כדלהלן:

יתרונות:
• סביבת אימונים נוחה עבור האיגודים הלאומיים, המוּכּרת גם מענפים אחרים (זאת בהנחה שישנם די ספורטאים באותה מדינה, שיכולים לקיים מערך אימונים קבוצתי)
• איגום משאבים מקצועיים
• אפשרות של סימולציה למצב תחרות
• משיכה של ספורטאים מובילים זה את זה 
• סביבת מצוינות ואיכות אימון גבוהה
• שליטה, בקרה ומעקב טובים
• יצירת עומק של ספורטאים איכותיים 
• צוות מלווה ומעטפת משותפת 
• יכולת לקבוע קריטריונים המבוססים על תכנית אחידה יחסית
• יציאה כנבחרת לתחרויות, כולל נסיעות לתחרויות בחו"ל

חסרונות:
• הצורך בגיבוש נבחרת: קיים קושי הנובע מהצורך לגבש את כלל הספורטאים תחת אותו צוות ולהנהיג גישה מקצועית אחת
• יריבות בין ספורטאים: בשיטה זו קיים קושי לספורטאים לעבוד יחד כאשר קיימת יריבוּת ביניהם על השגת קריטריון לתחרות חשובה כמו משחקים אולימפיים ואליפות עולם. שהרי בסופו של דבר, המטרה של כל אחד היא לנצח את האחֵר. עם זאת, נבחרות שונות, גם בענפי ספורט אחרים, מצליחות להתמודד עם הקושי הזה לאור היתרונות שצוינו לעיל.. 
• קושי מקצועי: יש צורך להתאים תכנית מקצועית לספורטאים בעלי מאפיינים פיזיולוגיים שונים. אי לכך, על המאמן למצוא איזונים ואולי אף להתפשר כדי להנהיג אימונים שיקַדמו את כל חברי הנבחרת למימוש יכולותיהם.
• קושי פסיכולוגי: יש הבדל מהותי בין היכולת להתאמן כנבחרת אורגנית המתחרה מול נבחרת אחרת ובין קיום אימונים של נבחרת המורכבת מספורטאים המתחרים זה מול זה ולחשוף את היתרונות והחסרונות של כל אחד אל מול מתחריו.

במשך הזמן הפכו תחרויות הטריאתלון לדינמיות, אגרסיביות וטקטיות יותר, ולכן קשה יותר להתכונן אליהן ללא מתחרים באימונים

3. קבוצות רב-לאומיות
מודל זה התגבש עם הגלובליזציה של הענף והפיכתו לפופולארי ברחבי העולם. קבוצות רב-לאומיות מאופיינות בספורטאים בכירים ממדינות מובילות ולצידם ספורטאים מוכשרים ממדינות שאין בהם מרכזי אימון איכותיים.
יתרונות:
• היכולת לגבש נבחרת ספורטאים גמישה, בעלת איכויות גבוהות ומאמנים מעולים
• האפשרות של הספורטאים לנוע ברחבי העולם ללא התחשבות במדינות האֵם שלהם. זה מתאים לענף שבו הספורטאים שוהים לעתים תקופות ארוכות ביבשת אחרת. לדוגמה, האירופים והצפון-אמריקנים יוצאים למחנות אימונים ארוכים במהלך החורף, ובחודשים יוני עד אוגוסט טריאתלטים מכל רחבי העולם שוהים באירופה, בקרבת תחרויות רבות המתקיימות ביבשת בקיץ. מבין הישראלים נציין, נוסף לרון דרמון, גם את אמתי יונה המתאמן בשנה האחרונה בקבוצה רב-לאומית בספרד, לאחר כשבע שנים שבהן התאמן במכון וינגייט, במסגרת האקדמיה, ולאחר מכן בנבחרת ישראל.
חסרונות:
• המחויבות של הספורטאים והמאמנים מבוססת בעיקר על הצלחות ותשלומים, ולכן גם המניעים הם כספיים ולא בהכרח לאומיים.
• התחלופה של הספורטאים בקבוצות אלו היא מהירה ורבה יחסית, ולכן היחס שהספורטאי זוכה לו אינו בהכרח כזה שהוא מקבל כספורטאי מוביל במדינתו.

סקר: מסגרות של פיתוח הענף
כפי שצוין בתחילת המאמר, ז'ול קלונן ערך סקר מקיף, ראשון מסוגו בנושא זה בענף (.Clonen, 2016). הוא שלח שאלונים למאמנים בכירים במדינות המובילות בדירוג העולמי, כולל ישראל, שנגעו בין השאר לדרכים שבהן המדינה מפתחת את הטריאתלטים המובילים וניסיון להסקת מסקנות ראשוניות.
תכניות פיתוח: ל-22 מדינות (מתוך 28 מדינות שהתייחסו לנושא) יש תכניות המיועדות לפיתוח טריאתלטים צעירים לרמה בין-לאומית, שיאפשרו להם להשיג את הקריטריון האולימפי. ב-92% מהן ישנם מרכזי אימון ראשיים (אם כי לאף אחת אין מתקן לאומי ספציפי לטריאתלון), ובמדינות גדולות יותר יש יותר ממרכז אימונים אחד. 17 מדינות מקיימות את מרכז המצוינות העיקרי במתקן לאומי, והשאר באמצעות מפגשים תקופתיים ו/או במועדונים מובילים.
מחבר הסקר מציין שעד 2008, שיטת הנבחרות הייתה נפוצה מאוד במדינות המובילות, אך בעשור האחרון נוהגים ספורטאים בכירים להתאמן באופן עצמאי, בתמיכה חלקית או מלאה של המדינות שהתאימו את מבנה התמיכות לשינוי הזה. נראה שבגילי ה"בוגרים הצעירים" (עד גיל 24 בערך) מעדיפות מדינות רבות את שיטת הנבחרות, המאפשרת להן שליטה טובה יותר וקידום מסודר יותר של ספורטאים לרמות הגבוהות.
הסקר אינו מתייחס לגילי 24 ומעלה*, אך מניסיוננו עם ספורטאים בכירים בענף הטריאתלון בעולם, הרי בצד האימון במסגרת של נבחרות לאומיות תופס היום מודל הקבוצות הרב-לאומיות מקום מרכזי, בעוד האימון העצמאי כמעט שלא קיים הלכה למעשה.

בטריאתלון הותרה תחרות ב"פלטונים", כלומר, ברכיבה בקבוצה רשאי רוכב אחד למשוך את השני מאותה קבוצה ואף "להגן" על הרוכב המוביל

הטריאתלון בישראל
הטריאתלון בישראל מתבסס על מודל הנבחרות. לאחר איתור הספורטאים המוכשרים בגיל 15 ומעלה מגיעים רובם המכריע לאקדמיה למצוינות במכון וינגייט (עד גיל זה הם מתאמנים במסגרת המועדון שלהם). האגודות מאתרות ומפתחות את הספורטאים אך כדי להביאם לרמה בין-לאומית יש צורך בתנאי אימון וסביבה שונים, הניתנים באקדמיה בווינגייט. מאוחר יותר, במהלך שירותם הצבאי, המתאימים שביניהם יכולים להצטרף למסגרת האימונים של נבחרת ישראל במכון וינגייט. 10 מבין 15 ספורטאי נבחרת ישראל מתאמנים כיום במכון, במסגרת האקדמיה או הבוגרים. על-פי מדיניות הענף רשאים ספורטאים שאינם מעוניינים להתאמן עם הנבחרת לבחור מסגרת אחרת בארץ או בחו"ל. אחרי הכול, מדובר בענף אישי. כך למשל, שחר שגיב, הטריאתלט המוביל כיום, עבר לתכנית משולבת לאחר שבע שנות אימון במכון וינגייט. הוא מתגורר בזכרון יעקב, וברוב ימי השבוע מתאמן תחת אביו, שם טוב שגיב, המתואם באופן מלא עם מאמן הנבחרת, אורי זילברמן. פעם-פעמיים בשבוע הוא מתאמן עם מאמן הנבחרת , שמתכנן עבורו את אימוני השחייה, מבצע את המעקב והבקרה המקצועיים ויוצא עמו לתחרויות בין-לאומיות. בשנתיים האחרונות הוכיח שחר התקדמות רבה, וכיום הוא משתייך לפסגה העולמית ומגיע לתוצאות שלא הושגו על-ידי ישראלים בעבר. אמתי יונה, אחרי כשמונה שנים בוינגייט, יצא להתאמן במרכז אימונים בספרד יחד עם ספורטאים ממדינות נוספות.
אין כיום ספורטאים ישראלים בנבחרת שאינם מתאמנים תחת מאמן טריאתלון (חלקם נעזרים גם במאמן מאחד הענפים הנכללים בטריאתלון בניסיון לשפר את היכולות בענף הספציפי). יש לציין שבחודשים האחרונים נוספה סהר אלוני, מאמנת שחייה בכירה, לצוות המאמנים של הנבחרת, והיא מתמקדת בעיקר בצדדים הטכניים בשחייה.
בטבלה מוצגים פרטים על הטריאתלטים הישראלים הבכירים: תוצאות בולטות, דירוג עולמי ומאפייני סביבת האימון.

הטריאתלטים המובילים של ישראל: תוצאות בולטות, דירוג עולמי, מיקום האימונים והמאמנים

סיכום
מאז צירופו למשחקים האולימפיים עבר ענף הטריאתלון שינויים משמעותיים בשיטות האימון, במבנה התחרויות ובתהודה התקשורתית, שינויים שניתן לייחס לגידול במספר הספורטאים בענף במדינות רבות, לפריסתו הגלובלית ולעומק שנוצר מכך. שיטות ומסגרות האימון בענף עוברות גם היום תמורות גדולות, והמרכזית שבהן היא מעבר מאימונים עצמאיים במסגרות של ענפים נפרדים לנבחרות לאומיות ולקבוצות רב-לאומיות.
לשני המודלים המובילים ישנם יתרונות וחסרונות, ואין כיום העדפה ברורה לאחת מהן. המודל המוביל בישראל הוא מודל הנבחרות, שיחד עם האקדמיה למצוינות במכון וינגייט קידם את הענף לרמה גבוהה בהרבה מזו שהייתה טרם החלת המודל לפני כשמונה שנים.

* ממוצע הגילאים במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 היה 27.5 בגברים ו-27 בנשים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
28.9.18 סדנת Weightlifting



מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן